שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
65 תהלים נח, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
82 ובזה יש לבאר מ"ש בכהאריז"ל (שער הפסוקים תהלים נח, ב): "דע, כי מילוי אותיות אל"ם כזה: ל"ף, מ"ד, מ', הם בגימט' צד"ק. ונמצא, כי בהיות תיבת אל"ם פשוטה, מורה על ביטול הדבור. ובהתמלאות אותיות אל"ם, העולות גימטריא צד"ק, אז בא כח הדיבור, ולכן אמר צדק תדברון" – כי המילוי מורה על המשכת האור למטה, שהרי לעצמו א"צ להמילוי והמילוי הוא רק בכדי לומר לזולתו (לקו"ת דרושי שמע"צ צב, ג וראה ג"כ ד"ה פקודא ליתן מחצה"ש (לאדה"ז כו'. נדפס תשכ"ג)), שלכן ע"י מילוי אותיות אלם בא כח הדיבור. שזה מורה על בחינת גליא דתורה שירדה ונתלבשה ונתגלתה להמטה. אבל עם זה, מרומז בזה גם העצמות שבגליא דתורה, כי במילוי יש עוד פירוש (דרמ"צ קט, ב. ובסידור ד"ה זכר רב טובך הובאו ב' הפירושים) שהו"ע העלם והפנימיות שאינו יכול לבוא בגילוי. (וב' הפירושים תלויים זב"ז, כי ההמשכה וההשפעה למטה הוא בכח הפנימיות דוקא, וראה לקו"ת דרושי ר"ה נז, ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
49 לכאורה יש לומר, שזהו לפי שהטבע שבבע"ח הוא ציור גמור משא"כ באדם שהוא רק (בלשון הרמב"ם שם) "מוכן למעלה או לחסרון". אבל – הרי (א) מכיון שגם באדם ההכנה היא באופן שנוטה לזה [ועד שמצד הכנה זו נקרא בכתוב בשם רשע (ראה תהלים נח, ד: זורו רשעים מרחם)], הרי צריך הוא לכח מיוחד שיוכל לבחור היפך נטייתו. (ב) זה גופא שההכנה שבאדם אינה ציור גמור, הוא מצד [ששרשו מבחי' (ד"ע) שלמעלה מציור מוגדר (כמבואר בתו"ח שם) –] שרש כח הבחירה שבו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
22 הל' "רשע בא לעולם" – אף שצדיק ורשע לא קאמר (נדה טז, ב) י"ל, שהכוונה מעת שעובר עבירות שאז נעשה רשע ובמילא בא רשע בעולם, וכמבואר לקמן בפנים. גם י"ל, לכאורה, ע"פ מש"נ: זורו רשעים מרחם (תהלים נח, ד) וכפי' רז"ל (יומא פג, א): וראה ג"כ רות רבה (עה"פ ג, יג. ועד"ז היא גירסת תוד"ה שובו חגיגה טו, א – בירושלמי) באלישע אחר שהריחה אמו כשהיתה מעוברת והוכרחה לאכול מאותו המין (מתקרבות ע"ז) שזה גרם שיצא לתרבות רעה. וראה ראב"ע למשלי יח, ג. ענף יוסף לע"י כאן מהשפת אמת, אבל עפ"ז צריך לפרש "חרון בא לעולם" – רק בכח ולא בפועל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
74 תהלים נח, ב – הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא (ראה סה"מ י"א ניסן ע' 1 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
83 ובזה יש לבאר מ"ש בכתבי האריז"ל (שער הפסוקים תהלים נח, ב): "דע, כי מילוי אותיות אל"ם כזה: ל"ף, מ"ד, מ', הם בגימט' צד"ק. ונמצא, כי בהיות תיבת אל"ם פשוטה, מורה על ביטול הדבור. ובהתמלאות אותיות אל"ם, העולות גימטריא צד"ק, אז בא כח הדיבור, ולכן אמר צדק תדברון" – כי המילוי מורה על המשכת האור למטה, שהרי לעצמו א"צ להמילוי, והמילוי הוא רק בכדי לומר לזולתו (לקו"ת דרושי שמע"צ צב, ג. וראה ג"כ ד"ה פקודא ליתן מחצה"ש (לאדה"ז כו'. – הנחות הר"פ ע' לב. ביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תתכט)), שלכן ע"י מילוי אותיות אלם בא כח הדיבור, שזה מורה על בחינת גליא דתורה שירדה ונתלבשה ונתגלתה להמטה. אבל עם זה, מרומז בזה גם העצמות שבגליא דתורה, כי במילוי יש עוד פירוש (דרמ"צ קט, ב. ובסידור (עם דא"ח – מז, ד ואילך) ד"ה זכר רב טובך הובאו ב' הפירושים) – שהו"ע העלם והפנימיותשאינו יכול לבוא בגילוי. (וב' הפירושים תלויים זב"ז, כי ההמשכה וההשפעה למטה הוא בכח הפנימיות דוקא, וראה לקו"ת דרושי ר"ה נז, ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
356 תהלים נח, יא.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
15 כי יש אלקי' שופטי' : תהלים נח, יב [ושם: אך יש].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
2800 לא ישמעו לקול מלחשים: ע"פ תהלים נח, ו.
פתיחה בהקשר