שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1) תהלים קב, ב וראה רמב"ם סוף הלכות לולב,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
80 להעיר מזח"ב רנח, א. ובתוד"ה הר תענית שם: "אברהם שקראוהו הר כו' וההר נקרא כו' כדכתיב כי מציון תצא תורה". ולהעיר מב"ר (פנ"ו, יוד) בזה שהראה הקב"ה לאברהם הביהמ"ק "בנוי ומשוכלל כו' כענין שנאמר (תהלים קב, יז) כי בנה ה' ציון גו'". ובאיכה (ה, יח) "על הר ציון ששמם".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
41 להעיר מתורת הבעש"ט (כש"ט סצ"ז) עה"פ (תהלים קב, א) "תפלה לעני גו' ולפני ה' ישפוך שיחו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
2 כי יבנה . . בירושלים: ראה תהלים קב, יז. שם, כב. אנכי השם אלקיך: תהלים פא, יא (יתרו כ, ב). כרחם . . בנים: תהלים קג, יג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
18 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
60 תהלים קב, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
19 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
30 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
80 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
55 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
37 תהלים קב, א. וראה סה"מ תרכ"ז ע' תכט ואילך. ד"ה ארשב"נ תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א קיח, ב ואילך). וראה גם ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז. תשנ"ז) ע' 16.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
50 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
101 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
80 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
24 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
213 תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
42 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
784 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1528 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
21 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
110 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
13 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
81 ויש להוסיף בזה – ע"פ משנת"ל (שיחת יום ב' דר"ה ס"ג (לעיל ע' 15)) מדברי אדמו"ר מהר"ש (ד"ה תקעו תרכ"ח פ"ט – סה"מ תרכ"ז ס"ע תלז ואילך) בענין מעלת תפלת העני ("תפלה לעני כי יעטוף" (תהלים קב, א)), וז"ל:
"דהנה אנו אומרים ועינינו מאירות כשמש וכירח, והקשה הרב המגיד ז"ל, שאם אנו אומרים כשמש, וא"כ מה שייך לומר עוד וכירח, שהרי אין ערוך השמש לירח כלל, ואור הירח הוא טפל ובטל לגמרי לגבי אור השמש. ותירץ הרב המגיד ז"ל, שיש מעלה בירח מה שאין בשמש, והיינו לפי שהירח מקבל אור חדש מה שלא הי' לה מקודם, ע"כ מלובש בזה תענוג יותר, משא"כ באור השמש שאין בה שינויים כלל אלא כו' אין מאיר בה התענוג כ"כ, לפי שתענוג תמידי אינו תענוג. ואמר משל על זה מעני ועשיר, שאנו רואים שכשעני משתכר מאה זהובים, מתענג מזה יותר ממלך שיש לו סגולת מלכים, והיינו לפי שהוא אצלו דבר חדש שלא הי' לו מקודם, שהי' עני בתכלית העניות, ואח"כ כשיוצא מהעוני, הוא מתענג מאד בזה כו' יותר מהעשיר, שאף שלעשיר יש הרבה יותר מזה, אעפ"כ אינו מתענג מזה כלל, לפי שתענוג תמידי אינו תענוג. וזהו שאנו מבקשים ועינינו מאירות כשמש וכירח, והיינו לפי שירח שלית לה מגרמה כלום, ואח"כ כשמקבלת אור השמש, מלובש בזה תענוג גדול .. ע"כ אנו מבקשים שיהי' כו' ב' המעלות, כשמש שיש בה אור רב בעצם ואין בה שינויים כלל, וכירח שמקבלת אור חדש שמלובש בזה תענוג עליון כו'".
ומזה מובן גם לאידך גיסא, בנוגע לצער מחסרון ואבידת איזה דבר, שהעני, כיון שרגיל בצער, הנה הצער שלו אינו גדול כ"כ כמו צערו של העשיר כו'.
ואעפ"כ, הנה לא רק אצל משה רבינו (שמש, עשיר), אלא גם אצל כל אחד מישראל (גם מי שהוא בבחי' ירח, עני), צריך להיות נוגע בעצם מהותו גם חסרון של דבר אחד מדברי תורה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
975 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1118 תהלים קב, כז. וכידוע דב' סוגים בלבושים, דיש שא"א להחליפם (וכהלבוש ד"עור ובשר תלבישני" (איוב יו"ד, יא)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
942 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1324 כי, אע"פ שזוהי נחמה אמיתית שבאה מהקב"ה ע"י עבדיו הנביאים, מ"מ, כיון ש"בנים אתם לה' אלקיכם" (פרשתנו יד, א), הנה התכלית המקווה שלהם היא – להיות יחד עם הקב"ה ולשמוע הנחמה ממנו בעצמו , ללא ממוצעים; גם כאשר בא משיח, והולך לירושלים ובונה את ביהמ"ק – טוען יהודי שאינו מסתפק בכך, אלא רצונו להיות יחד עם הקב"ה, "אנא ומלכא".
וע"ד תורת הבעש"ט (כש"ט סצ"ז) על הפסוק (תהלים קב, א) "תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו", שדוקא ה"עני" אינו מתפעם ונבלע כו' ("ער ווערט ניט פאַרכאַפּט און איינגעשלונגען") מהיקר והתפארת שבחצר המלך, בחצר הפנימית, ואפילו בהיכל המלך (כמו העשיר, שיש לו ריבוי כסף וזהב, הבנה והשגה כו', ובגלל זה יתכן שלא יגיע כלל אל המלך), אלא כל רצונו וחפצו לפגוש את המלך בעצמו (ראה גם תו"מ ח"מ ע' 334. וש"נ).
ודוגמתו בעבודת כל יום: כאשר יהודי ניעור משנתו, ותופס ("ער כאַפּט זיך") שיש לו גוף ונפש הבהמית, ואילו הנשמה היא רק "באפו" (ראה לקו"ת פינחס עט, ד. ובכ"מ) – אזי אומר תיכף ומיד: "מודה אני לפניך ", להקב"ה בעצמו, ללא ממוצעים; ולאח"ז מתחיל סדר העבודה בתפלה, הודו לה', פסוקי דזמרה וכו' (כל ד' שליבות סולם התפלה), בידעו, שהתכלית היא – להגיע למעמד ומצב (בתפלת שמו"ע) ד"כעבדא קמי מרי'" (שבת יו"ד, א), להיות עם הקב"ה בעצמו .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
1546 ע"פ תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
170 תהלים קב, א. וראה כתר שם טוב סצ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
354 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
77 תהלים קב, כח. וראה גם אוה"ת תבוא ח"ה ס"ע ב'סט ואילך. סה"מ תרל"ב ח"ב ס"ע תפג ואילך. תרע"ח ע' תיט ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
48 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
455 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
993 תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
45 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1012 תהלים קב, א. וראה כש"ט סצ"ז. וראה גם תו"מ חמ"ז ע' 291 הערה 16. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1086 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1540 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
2282 תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
296 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
1815 תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
328 תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
2290 תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
2366 תהלים קב, א. וראה שם קט, כב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
44 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
64 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
30 תהלים קב, כח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
37 תהלים קב, א. וראה סה"מ תרכ"ז ע' תכט ואילך. ד"ה ארשב"נ תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א קיח, ב ואילך). וראה גם ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז. תשנ"ז) ע' 16.
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 3
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
19 תהלים קב, כז. וכידוע דב' סוגים בלבושים, דיש שא"א להחליפם (וכהלבוש דעור ובשר תלבישני).
פתיחה בהקשר
אור תורה פסוקים מלוקטים שעד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
נ במדל"י אשפוך שיחי ע"פ תהלים קמב, ג אשפוך לפניו שיחי. או אפשר ע"פ תהלים קב, א ישפך שיחו. בכל אופן צריכים לתקן הלשון .
----- הערות וציונים -----
ולמה נקרא אד"ם כו' ואז נקרא אד"ם – ראה סי' קלד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוס' ביאור שרש ענין הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
5 כלבוש תחליפם : תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
208 ולחונן את עפרה: ע"פ תהלים קב, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1164 שפכתי שיח: ע"פ תהלים קב, א. פיוט שולחתי במלאכות דר"ה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
2339 שפכתי שיח: ע"פ תהלים קב, א. פיוט שולחתי במלאכות דר"ה.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש מצות דרבנן
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
48 כלבוש תחליפם : תהלים קב, כז.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
993 תפלה לעני כי יעטוף : תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
733 לפני ה' ישפוך שיחו : תהלים קב, א [ושם: ולפני — ראה שע"ת כה, ד הערה 39].
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה חצר, ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
275 ולפני ה' ישפוך שיחו : תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צז, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
9 כמו לבוש יחליפם : ע"פ תהלים קב, כז. ראה גם לקמן קלו, ב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלו, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
7 כלבוש תחליפם : תהלים קב, כז. ראה גם לעיל צז, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
98 תפלה לעני : תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
133 לפנים הארץ יסדת : תהלים קב, כו. כתוב זה מובא בב"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
132 לפנים ארץ יסדת : תהלים קב, כו [ושם: הארץ]. כתוב זה מובא בב"ר שם.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
29 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
179 תהלים קב, א.
פתיחה בהקשר