שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך יט ז'ריח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
משלי כד, ג-ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
58 להעיר מביאור אדה"ז ב"חינוך קטן" (בתניא) בענין "שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז). וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 168 ואילך. וש"נ. וראה בנדו"ד (שכחת ר"ז תלמוד בבלי) תו"א יתרו סט, ג. מאמרי אדהא"מ ויקרא ח"א ע' מז. וש"נ. המשך תרס"ו ע' צב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
43 להעיר דשמואל הקטן הי' רגיל לומר (אבות פ"ד מי"ט) "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך" (משלי כד, יז. וראה לקו"ש חי"ט שנסמן לקמן), שמורה על ביטולו גם כלפי אויביו כו' — ראה מדרש שמואל שם ד"ה ואפשר. וראה לקו"ש חי"ט (ע' 44 ואילך) בענין מלחמתה של תורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כ
19 כמש"נ (משלי כד, כ) נר רשעים ידעך. וראה תניא ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כ
34 משלי כד, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
25 להעיר מפי' הבחיי (הובא בלקו"ת צו יב, סע"ב ואילך) במ"ש (משלי כד, כא) ירא את ה' בני ומלך. וראה פי' הצ"צ עה"פ (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'כ), ובתורת שמואל סו"ס תרכ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
14 משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ליל ל"ג בעומר ה'שי"ת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
295 משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
80 משלי כד, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
70 משלי כד, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
19 משלי כד, טז. וראה תניא חינוך קטן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
54 משלי כד, טז. ראה תניא חינוך קטן (עו, א). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
77 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כ
49 משלי כד, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
71 משלי כד, טז. וראה תניא חינוך קטן. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
109 משלי כד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט אייר - ל"ד בעומר - ה'תשי"ב[ftn_1024_*]
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
8 משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
12 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
1636 משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
1225 וע"ד הידוע בענין "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (ואתחנן ו, ה), שאפילו "בכל מאדך" לבד אינו מספיק, אלא העבודה צריכה להיות גם "בכל לבבך ובכל נפשך" [שהרי ענין ג' האהבות שנאמרו בתורה הוא לא רק בגלל שסדר העבודה הוא שתחילה צריכים להגיע ל"בכל לבבך ובכל נפשך", ורק אח"כ יכולים להגיע ל"בכל מאדך", אלא אפילו לאחרי שמגיעים ל"בכל מאדך" צ"ל גם "בכל לבבך ובכל נפשך"], כי: (א) התורה על הרוב תדבר (ראה מו"נ ח"ג פל"ד), ורוב בני אדם אינם יכולים להשאר במדרגת "בכל מאדך" במשך כל היום, ובפרט ש"שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז. וראה תניא חינוך קטן). (ב) אהבת ה' צריכה לחדור גם בכחות הפנימיים שהם באופן של מדידה והגבלה (ולא רק באופן של יציאה מהגבלה, בלי גבול).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
417 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
360 משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
508 משלי כד, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
941 ע"פ הידוע שכל הירידה היא בשביל העלי', וע"ד מ"ש (משלי כד, טז. וראה תניא חינוך קטן) "שבע יפול צדיק וקם", שהנפילה היא בשביל הקימה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
384 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
414 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כ
861 משלי כד, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
551 משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
1376 משלי כד, טז. וראה תניא חינוך קטן. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
2506 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
1300 משלי כד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר א), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
26 משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
1973 להעיר מהקדמת שעהיוה"א (חינוך קטן) בענין "שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
2535 משלי כד, ג. וראה תקו"ז ת"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות פד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
משלי כד, כא:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
90 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
4 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור ד"ה מים רבים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
5 ובדעת חדרים ימלאון : ע"פ משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
43 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן א [ב]
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
לג משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת סימן ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
יח ראה משלי כד, כה. תמיד כח, א ובמפרש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
2012 להציל לקוחים : ע"פ משלי כד, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
2622 ולשומעים . . טוב: ע"ד משלי כד, כה. [הובא בתניא] ח"א סוף הקדמה. אגה"ק סוס"א [לקמן אגרת פב].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
3206 ותבא עליה ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
3880 ול ה שומעים יונעם . . ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
4673 ולשומעים יונעם וכו ': ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
4746 יונעם . . ברכת טוב: ע"ד משלי כד, כה. [הובא ב]הקדמה [לתניא] בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
5182 ולשומעים . . ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
5918 ולשומעים . . ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
422 שעיקר נס יציאת מצרים הי' בהתחלת חג הפסח, ולכן תקנו לקרות עליו את ההלל רק בהתחלת המועד של פסח.
ומה שלא תקנו לקרותו בשביעי של פסח על נס קריעת ים סוף.
אפשר שהוא מהטעם שנתבאר בט"ז ס"ק ג (מפני שבז' של פסח נטבעו המצריים, אמר הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה).
וכדאמרינן במגילה י, ב (ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה). וכתב על זה במהרש"א סנהדרין לט, ב (ביום ז' של פסח, שאף מלאכי השרת אין אומרים שירה, דהיינו הלל, מכל שכן דאין ישראל אומרים הלל).
וכעין זה הוא גם במדרש (הובא בשבלי הלקט סי' קעד. ב"י סי' תצ), "בפסח אין אנו גומרין את ההלל אלא יום ראשון ולילו, ולמה, שמואל בן אבא אמר בנפול אויבך אל תשמח (משלי כד, יז), לפי שנטבעו בו המצריים".
וכבר דנו כמה מדוע זקוקים אנו לב' הטעמים, ואפשר הוא כנ"ל, שמטעם הא' אין אנו אומרים בהם הלל בשביל נס יציאת מצרים (שכולם טפלים ליום טוב הראשון), ומטעם הב' אין אנו אומרים בו הלל בשביל נס קריעת ים סוף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) מהדורא בתרא לסימן רמג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
3049 על פי משלי כד , כה ( ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) שו"ת רבינו - החזקת מחיה בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
3049 על פי משלי כד , כה ( ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) שו"ת רבינו סי' מה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
3022 ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
228 ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור סדר תיקון חצות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
1740 על פי משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
135 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג. ראה גם לעיל פ' וארא פא, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
229 ובדעת חדרים ימלאון : משלי כד, ד [ושם: ימלאו — ראה לקמן נז, ד. שנד, ב. שסא, ב [ושם נדפס מגוכתי"ק]. שעז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ג. שמות ח"ב ע' תרנז. דברים ח"ד ע' א'רמב. הנחות תקע"ז ע' שנה ובהנסמן בהנ"ל. שע"ת טו, ב].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
365 בחכ' יבנה : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
631 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג. ראה גם לקמן פ' בשלח קלה, ג. תצוה שמב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
593 דבחכמה יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
31 ובדע"ת חדרי"ם ימלאו"ן : משלי כד, ד [ושם: ימלאו — ראה גם הנסמן לעיל פ' שמות מב, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
171 שבדעת חדרים : משלי כד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
225 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
508 ובדעת חדרים ימלאון : משלי כד, ד [ושם: ימלאו וכן הוא בב — ראה הנסמן לעיל מב, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
806 בחכ' יבנה : משלי כד, ג. ראה גם לעיל פ' וארא פא, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
711 ובדעת חדרים ימלאון : משלי כד, ד [ושם: ימלאו — ראה לעיל פ' שמות מב, א בהערה 229].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1003 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג. ראה גם תו"ח בראשית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
כמ"ש בחכמה יבנה בית (משלי כד, ג) דהיינו חכמה דתורה דוקא כידוע במ"ש ואהיה אצלו אמון (שם ח, ו) אמון מופלא כו' (ריש ב"ר) אומנא כמו שאומר לאומן לבנות והאומן בונה עפ"י החכמה שבעצמותו כך ע"פ החכמה שבתורה נבנה בנין כל העולמות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
(כא) אך הנה שרש הענין הוא כידוע שיש ב' מדרגות בדעת אחת נק' דעת עליון והב' נק' דעת תחתון והוא דעת המתפשט במדו' שבשכל ומשם למדו' שבלב (כמשי"ת) וכידוע שזהו ענין אל דעות הוי"ה (ש"א ב, ג) ב' דעות ד"ע וד"ת (וכמארז"ל (ברכות לג, א) גדולה דעה שניתנה בין ב' אותיות י"ה כו' שיתפרש בב' מיני דעת הללו ד"ת שלמטה מחו"ב שהן י"ה והב' ד"ע שבין י"ה דחו"ב דא"א כו' והנה בחי' ד"ת שהוא המטה את השכל לחו"ג ומהפך מזה לזה כנ"ל זה הכח שיש לו בזה הוא רק מצד ששרשו בבחי' ד"ע דא"א שלמעל' הרבה מחו"ב דאצי' וכידוע דג' חללים שבגלגלתא הן ג' מוחין דחב"ד כו' הרי מוח הדעת הזה ממוצע מב' מוחין דחו"ב וכלול מבחי' חו"ג שלהם ע"כ יש בכחו לחלק המוחין דחו"ב לד' מוחין והן כללים דל"ב חדרים שבמוח שמהם מתחלקי' לל"ב חדרים שנק' ל"ב שבילין דמתפתחין במוחא כו' וכמ"ש (משלי כד, ד) ובדעת חדרים ימלא ע"י הדעת דוקא ימלאון ל"ב חדרים ממוחין דחו"ב והן ע"י התחלקות תחלה לחו"ג ע"י הדעת כנ"ל (כמו שמע והיה א"ש כנ"ל) שבכל אחד יש ח' אותיות דהוי"ה אדני שהן חו"ג כי ד"פ ח' הוא ל"ב וזהו שרש ענין הל"ב כמ"ש בע"ח והוא התחלקות המדות שבלב כו') וכ"ז הוא בבחי' ד"ת הנ"ל אבל בחי' ד"ע הוא למעלה הרבה מזה דהיינו שהוא למעלה מן המוחין דחב"ד שבראש כידוע דבחי' חו"ב דא"א הוא בבחי' ההעלם ומקור דחו"ב דאצי' ונק' ח"ס דא"א כו' שהוא מקור השכל להשכיל כל שכל וחכמה מאין ליש וכמ"ש (איוב כח, יב) והחכמה מאין תמצא מאין והעלם דחכמה דא"א שנק' ח"ס וכן בחי' בינה דא"א כו' (וכמו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו כו' (ישעי' כט, יד) והוא הנק' שכל הנעלם מכ"ר כו' והוא הנק' טעם הכמוס לרצה"ע שהוא בחי' הכתר בכללות כידוע ובחי' הדעת דא"א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך ויאמר גו' לך לך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
(סד) ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל כו' פי' אחר עוצם היריד' שירד מאד למט' מטה עד מקום שכם ואלון מורה כנ"ל שזהו בבחי' או"י דחסדים דאבא שהולך ונמשך עד למטה מטה מאד להאיר גם את החשך דק"נ דגבורו' קשות דכנען שנאחזים באחוריים דשם ב"ן כנ"ל אז אח"כ חזר ועלה מלמטה למעלה עלייה דאו"ח עד בחי' פנימית הכתר דמל' שאין שם שום צד לחצונים כלל וכמ"ש (ישעי' מב, ח) וכבודי לאחר לא אתן כו' וזהו ויעתק משם ההרה בה"א הידיעה דהיינו בראש ההרים כמו מי יעלה בהר ה' כו' (תהלים כד, ג) וטורי נהורא הן מדות שבחכמה וה"א דההרה הן למעלה מן מדות דחכ' שהוא בפנימית הכתר דמל' (שנק' טורי חשוכא והן הרי קדם כעליית המל' ביו"כ דכתיב (בראשית ח, ד) ותנח התבה כו' וזהו מקדם לבית אל דחכ' נק' אל והוא בחי' חכמה שבמל' כמו בראשית בי"ת דבראשית היא החכ' שנאמר (משלי כד, ג) בחכמה יבנה בית שהן כל מע"ב והוא כאשר החכ' מאין דכתר תמצא בגלוי מן ההעלם והוא בי"ת דבראשי' שע"כ אמרו (ר"ה לב ע"א) בראשית נמי מאמר הוא כידוע וזהו שנק' בית אל דחכ' אבל מקדם לבית אל היינו למעלה מן החכמה והוא בבחי' ההעלם דעצמות אור הכתר שבמל' שנק' ההרה וד"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כג
152 גם זאת לחכמים: ע"פ משלי כד, כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
1166 יונעם ותבא עליו ברכות טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
1717 תוכן לבות ה': ע"פ משלי כד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
1829 ולשומעים יונעם . . ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת יז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כה
175 יונעם ותבא עליהם ברכת טוב: ע"פ משלי כד, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
473 ירא . . ומלך : משלי כד, כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
604 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' והנה ברכת יוצר האדם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1575 כל הון יקר ונעים : משלי כד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי הנה יוצר הרים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
34 בחכ' יבנה בית : משלי כד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
8 שבע יפול צדיק וקם : משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
116 בחכ' יבנה בית . . בי"ת : משלי כד, ג. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
103 בחכ' יבנה בית . . בית : משלי כד, ג. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
ב"י סי' תצ), "בפסח אין אנו גומרין את ההלל אלא יום ראשון ולילו, ולמה, שמואל בן אבא אמר בנפול אויבך אל תשמח (משלי כד, יז), לפי שנטבעו בו המצריים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים חלק שני חינוך קטן
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
כי שבע יפול צדיק וקם משלי כד, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר