ספריית פנימי

משלי כג

ספרי התנ"ך בספריא
  1. א
    כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃
    When you sit down to dine with a ruler,
    Consider well who is before you.
  2. ב 1
    וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃
    Thrust a knife into your gullet
    If you have a large appetite.
  3. ג
    אַל־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃
    Do not crave the dainties,
    For they are counterfeit food.
  4. ד
    אַל־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃
    Do not toil to gain wealth;
    Have the sense to desist.
  5. ה 6
    (התעוף) [הֲתָ֤עִיף]־עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֝נֶ֗שֶׁר (ועיף) [יָע֥וּף] הַשָּׁמָֽיִם׃ {פ}
    You see it, then it is gone;
    It grows wings and flies away,
    Like an eagle, heavenward.
  6. ו 3
    אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל־תִּ֝תְאָ֗ו לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃
    Do not eat of a miser’s food;
    Do not crave for his dainties;
  7. ז
    כִּ֤י ׀ כְּמ֥וֹ שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכ֣וֹל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃
    He is like one keeping accounts;
    “Eat and drink,” he says to you,
    But he does not really mean it.
  8. ח
    פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃
    The morsel you eat you will vomit;
    You will waste your courteous words.
  9. ט
    בְּאׇזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר כִּי־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃
    Do not speak to a dullard—
    Who will disdain your sensible words.
  10. י
    אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא׃
    Do not remove ancient boundary stones;
    Do not encroach upon the field of orphans,
  11. יא
    כִּֽי־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק הֽוּא־יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ׃
    For they have a mighty Redeemer,
    Who will surely take up their cause with you.
  12. יב
    הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ וְ֝אׇזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃
    Apply your mind to discipline
    And your ears to wise sayings.
  13. יג
    אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃
    Do not withhold discipline from children;
    If you beat them with a rod they will not die.
  14. יד
    אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃
    Beat them with a rod
    And you will save them from the grave.
  15. טו
    בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃
    My son, if your mind gets wisdom,
    My mind, too, will be gladdened.
  16. טז
    וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃
    I shall rejoice with all my heart
    When your lips speak right things.
  17. יז 3
    אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הֹוָ֗ה כׇּל־הַיּֽוֹם׃
    Do not envy sinners in your heart,
    But only those who fear GOD, at all times,
  18. יח
    כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃
    For then you will have a future,
    And your hope will never fail.
  19. יט
    שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃
    Listen, my son, and get wisdom;
    Lead your mind in a [proper] path.
  20. כ
    אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלְלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃
    Do not be of those who guzzle wine,
    Or glut themselves on meat,
  21. כא
    כִּֽי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃
    For guzzlers and gluttons will be impoverished,
    And drowsing will clothe you in tatters.
  22. כב 1
    שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃
    Listen to your father who begot you;
    Do not disdain your mother when she is old.
  23. כג 1
    אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חׇכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃
    Buy truth and never sell it,
    And wisdom, discipline, and understanding.
  24. כד
    (גול) [גִּ֣יל] יָ֭גִיל אֲבִ֣י צַדִּ֑יק (יולד) [וְיוֹלֵ֥ד] חָ֝כָ֗ם (וישמח) [יִשְׂמַח־]בּֽוֹ׃
    The father of a righteous person will exult;
    He who begets a wise child will rejoice in them.
  25. כה
    יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יוֹלַדְתֶּֽךָ׃
    Your father and mother will rejoice;
    She who bore you will exult.
  26. כו 2
    תְּנָה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י (תרצנה) [תִּצֹּֽרְנָה]׃
    Give your mind to me, my son;
    Let your eyes watch my ways.
  27. כז
    כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נׇכְרִיָּֽה׃
    A prostitute is a deep pit;
    A forbidden woman is a narrow well.
  28. כח
    אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּאֱרֹ֑ב וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃
    She too lies in wait as if for prey,
    And destroys the unfaithful among men.
  29. כט
    לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי לְמִ֤י (מדונים) [מִדְיָנִ֨ים ׀] לְמִ֥י שִׂ֗יחַ לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃
    Who cries, “Woe!” who, “Alas!”;
    Who has quarrels, who complaints;
    Who has wounds without cause;
    Who has bleary eyes?
  30. ל
    לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל־הַיָּ֑יִן לַ֝בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ׃
    Those whom wine keeps till the small hours,
    Those who gather to drain the cups.
  31. לא 2
    אַל־תֵּ֥רֶא יַּיִן֮ כִּ֤י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ן (בכיס) [בַּכּ֣וֹס] עֵינ֑וֹ יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵֽישָׁרִֽים׃
    Do not ogle that red wine
    As it lends its color to the cup,
    As it flows on smoothly;
  32. לב
    אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃
    In the end, it bites like a snake;
    It spits like a basilisk.
  33. לג
    עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃
    Your eyes will see strange sights;
    Your heart will speak distorted things.
  34. לד
    וְ֭הָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב־יָ֑ם וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל׃
    You will be like one lying in bed on high seas,
    Like one lying on top of the rigging.
  35. לה
    הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִיתִי֮ הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי מָתַ֥י אָקִ֑יץ א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃
    “They struck me, but I felt no hurt;
    They beat me, but I was unaware;
    As often as I wake,
    I go after it again.”