שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כו ט'תתנב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
3 אין פסוק : מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
2 מיכה ו, ה והוא בהפטורת שבת זו (פ' חו"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
13 תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
ג' תמוז יום היציאה מבית האסורים (א' פ' בלק, תרפ"ז).
וכנהוג לקשר ראה קונטרס ביקור שיקאגא ע' ז (ס' השיחות תש"ב ע' 29).
וכהוראת הכתוב מיכה ו, ה.
עמי זכר נא ראה זח"ג ר"פ בחוקותי.
נושא משלו ראה ב"ר (מד, ו) י' לשונות נקראת נבואה כו' משל כו'. ולהעיר מתו"א ר"פ לך. ל"ת להאריז"ל ר"פ בלק. אוה"ת להצ"צ עה"פ ולא קם נביא.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. ראה במדב"ר עה"פ. ביאוה"ז עה"פ. באוה"ת שם.
וירושה . . בנפשותינו ראה תניא פי"ח ואילך וספל"ח.
שעושה . . בעולם ראה ברכות ו, סע"א. וראה ד"ה את ה' האמרת (אוה"ת להצ"צ תבוא).
מי . . ישראל בלק כג, יו"ד.
ומתנהגים כיאות וכפי' השני באותה התיבה "עפר" – מצות שהן מקיימים בעפר.
כל . . יכונה מכתב בעל השמחה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים ה'תש"ח ע' רסג).
וכפירוש רש"י חוקת (כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל קהל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנן התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז מצוה שבגופו.
בכל אחד ואחת . . על אחת כמה וכמה עיין תניא פ"ב.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז בלק
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
10 מיכה ו, ה (הפטרת פרשתנו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
8 ע"פ מיכה ו, ה (הפטרת פרשתנו) — הובא בפרש"י כאן (כג, ח ד"ה לא זעם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
3 מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
57 הטעם שהסדרה נקראת ע"ש בלק דוקא, ולא ע"ש בלעם (ויתחיל הסדרה: ויקרא¥ בלעם ע"י בלק כי ראה בלק בן גו' – או כיו"ב) – נת' בשיחת ש"פ בלק תשל"ג (עפמש"נ בההפטורה (מיכה ו, ה) "מה יעץ בלק .. (ורק) ענה אותו בלעם"). לכאורה הי' אפ"ל – כיון שבלעם אין לו חלק לעוה"ב (סנה' פי"א מ"ב) לא רצו לאסוקי בשמו – אבל אינו, כי הפי' שם דאפילו בלעם אין לו חלק לעוה"ב ומכש"כ בלק (ראה פיה"מ שם וכו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
3 מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
4 מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
303 מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
7 מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
94 מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
81 מיכה ו, ב. וראה זח"ב קי, ב. וראה תו"א תולדות יט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
57 מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
43 מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
53 מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
352 מיכה ו, ב. וראה תו"א שמות מט, סע"ב ואילך. אוה"ת שמות ע' טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
2355 מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
210 מיכה ו, ה – הפטרת פ' בלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
479 מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
765 מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
12 מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
7 מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני רצב-ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
סג כמשל . . . ממנו: המשל לקוח ממדל"י סי' כו (ל) , ולפי הנראה צרפו לכאן כביאור לביטול הנ"ל . במקורו : איתא בזוהר משכן איהו בלא רברבנוהי, פי' דמשכן שעשה משה לא שלטה בו יד אויב שהחזיק את המשכיל, וזהו למעלה מהמדות כי משם באים אל כל המדות, והם היו דור דיעה כי עבודתו היתה כסא של רגל אחד שעבד אותו ית' בכל עצמיות, כמשל ( כבפנים ).
----- הערות וציונים -----
עיי"ש במקורו במדל"י המשך הדברים, ובפרט הסיפא (בנו"א באו"ת סי' קלד), ובהוספות למדל"י-או"ת סי' סו. ורג"כ במדל"י סי' רטז (רכז): עיקר האדם הוא ע"ש דמו שבו, ולמה נקרא אדם ולא דם אלא שמדבק א"ע בבורא ית' וממשיך בקרבו אלופו של עולם נתחבר האל"ף אליו ונק' אדם, וזהו לא תאכלו על הדם (קדשים יט, כו) ר"ל כשעדיין לא חיבר אלופו של עולם, רק אחר התפלה כשחיבר דמו לאלופו של עולם ואז נק' אדם מותר לו לאכול ולא קודם כנ"ל.
ולהעיר שעד"ז הובא בשם הרה"מ בבפ"י, דרוש לשה"ג שנת תקכ"ה קי, סע"ג: שמעתי בשם החסיד מ' דוב בער טורצינר ביאור פסוק הגיד לך אדם מה טוב וגו' (מיכה ו, ח), כי ח"ו נרגן מפריד אלוף (משלי טז, כח) ע"י שנסתלק א' דאהי' ונשאר מ"ד, ולהמשיך אלוף הוא טוב כשיהיה בחי' מ"ה גי' אדם, כמשה ונחנו מה (בשלח טז, ז-ח) וכו', ובזה יובן הגיד, דהיינו להמשיך לו בחי' אדם, לזה טוב שיהיה בבחי' מה שפל ועניו, ואז נמשך א' ונעשה מ"ה גי' אדם ודפח"ח.
דור דיעה – ראה לקמן סי' שע.
כמשל כו' – השוה המשל דלקמן סי' שיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
77 הרים אלו האבות כמ"ש שמעו הרים : שמו"ר פט"ו, ד. מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
71 שמעו הרים : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
91 שמעו הרים את ריב ה' : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
148 למען דעת צדקות ה ': מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
1732 כמ " ש והצנע לכת כו ': מיכה ו, ח. ועיין סוכה מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
2536 למען דעת צדקות ה ': ע"פ מיכה ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
3650 ואין בפי רמיה: ע"פ תהלים לב, ב. מיכה ו, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
386 ע' סמ"ק מצוה נז (להיות צנוע, דכתיב (תצא כג, טו) והיה מחניך קדוש, וכתיב (מיכה ו, ח) והצנע לכת עם אלהיך, ואמרו חכמים אין צנוע אלא הצנוע בבית הכסא, והנפנה בלילה יפנה כדרך שהוא נפנה ביום, מגלה לפניו טפחיים ואחוריו טפח, ואינו מגלה עד שישב. וגם בתשמיש המיטה צריך להיות צנוע. גם בכל דבר צריך להיות בצניעות ולא בפריצות, ובכלל זה יש (תצא כג, יד) וכסית את צאתך, דסמוך ליה), שמנאה במנין המצות, וצ"ע. ולכן כתב כאן רק, שהכתוב שיבח את מדת הצניעות, ולא ציוה עליה (שאינה במנין המצות). ו"חכמים צוו בה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
362 שמעו הרים : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
307 למען דעת צדקות ה' : מיכה ו, ה. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקסח. וש"נ. תו"ח וירא קט, ד. קיז, ב. קכ, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
529 והאיתני' מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
642 שמעו הרים. . מדות : מיכה ו, ב [בדילוג]. ראה זהר (סבא) משפטים קט, ב ובמפרשים שם. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תיב. וש"נ. שה"א פס"ח. לקמן פ' בא צ, ג, קט, ד. קיז, א. בשלח קצא, ב. קצט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
ה' שנק' כסא המשפט בכתר מלכות לשפוט כל הארץ כמאמר יושב ודן כו' (ע"ז ג, ב) אך עיקר זמן המשפט הוא בר"ה דוקא שהוא יום שנכתר בכתר מלכות מחדש כמ"ש (ר"ה טז, א) אמרו לפני מלכיות כו' שזה היום תחלת מעשיו ונעשה מלך לעולם כו' וע"כ אז דוקא נכנסי' לפניו כל המלאכים שנק' בני האלקים (תרגום בני האלקים (בראשית ו, ד) בני רברביא שהן הע' שרים שעל ידן נחתך משפט המלך ודתו) וזהו ויבאו בני האלקים בר"ה דוקא להתיצב על הוי"ה לתבוע דין ומשפט על כל כו' ונשמעים כל קטרוגים שלהם בטענת כח מדה"ד לפי שאז דוקא שעת הדין לשמוע לכל תובע דין מפני שזה היום נכתר בכתר מלכות ויושב על כסא המלוכה לשפוט את כל העולם שאין זה רק עפ"י תביעת דין מן המקטרגים וכמו ביום שמכתירים את המלך שמביאים לפניו כל דין מכל אשר נעשה בארץ מזמן רב וע"כ נק' ר"ה יום הדין שמביאין למעלה כל דין מכל השנה כולה (הגם שיושב בכל יום לדין כו' אבל גמר הדין הוא בר"ה דוקא מטעם הנ"ל) אבל שלא בשעת הדין ומשפט אין להביא לפניו שום קטרוג ותביעות דין כלל וכלל כי כולו רחמים וחסדים דוקא היפוך ממדה"ד ושונא למקטרג ולא יסבלנו (וראיי' לזה ממ"ש (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' כו' והוא מה שלא אבה לשמוע אל בלעם כו' וגם בעת רוגז בדין לא יוכל לקטרג בעצמו כמו שאמר ליהושע וכי דלטור אני כו' (סנהדרין מג, ב) וכה"ג) וז"ש להתיצב על הוי"ה להיות לשם הוי"ה למנגד להיותו כולו רחמים וחסדים ולא יחפוץ כלל בתביעת דין וקטרוג להיותו למעלה מבחי' שם אדנ"י כו' ומ"ש וישב ה' מלך לעולם זהו ע"י צמצום בהתלבשות בשם אדני כו' וזהו שאמר הכצעקתה הבאה אלי אלי ממש להיות לבחי' מנגד אלי כמו פי' להתיצב על ה' הנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
וז"ש (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' כו' שזהו הנק' צדקות ה' שלפנים משוה"ד דוקא שהוא כח גדול יותר מגוף אור החסד שבא בגדר מנגד עכ"פ דכח הדין אחר שבא במשקל קוין שוין כו' אבל כח צדקות ה' זה בא מבחי' הרב חסד ורחמים העצמיים שבעצמות ממש שאין לו מנגד כלל ואדרבה יוכל להפוך כל מנגד משרש כח הדין שיהיה לזכות וחסד (כמו ביו"כ שזדונות נעשו כזכיות ומארור נעשה ברוך כו') והוא מ"ש (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח אדני כו' וצדקת ה' זאת היינו ענין הרבותא היתירה דלא אבה ה' לשמוע אל בלעם כו' כנ"ל עד שהפך גם הקללה לברכה וכמ"ש בלעם ברך לקחתי כו' ואמר מה אקוב לא קבה אל כו' (דאע"פ שאל זועם בכל יום) (תהלים ז, יב) וכמה זעמו רגע (ברכות ז, א) ובלעם היה יודע ומכוון לרגע זו שבאפו אבל על ישראל לא זעם ה' גם ברגע זו חיים וטוב הוא ברצונו הפשוט כנ"ל) לפי שגם השמאל נכלל בימין ונמצא כולו חסד וטוב כמ"ש אך טוב לישראל כו' וכמ"ש לא הביט און ביעקב כלל כי אינו רואה על ישראל רק בע"ט עד שגם כח הדין והחוב נהפך לזכות כמשל ע"ט באב על הבן או או"נ כנפשו כו' כנ"ל ומזה הטעם נהפך גם קללת בלעם לברכה ובירך גם הוא לישראל כמ"ש ברך לקחתי שלקח תוס' ברכה גם מכח הדין שלו שנהפך לימין שבע"כ בירך ע"י דבר ה' שהושם בפיו כמ"ש וישם ה' דבר בפיו כו' ואמר בלעם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צז, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1 שמעו הרים. . האבות : מיכה ו, ב. ראה ר"ה יא, א. הנסמן לעיל כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
897 והאתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1004 והאתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב. ראה תו"א שמות מט, סע"ב ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א ואילך. אוה"ת שמות ע' טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
101 והאתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
74 והאיתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
39 והצנע לכת : מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
107 ועתה מה ה'. . הצנע. . ה' אלקיך : מיכה ו, ח [ושם: ומה ה'. . כ"א. . והצנע. . עם אלקיך[ednref_333_ד]].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
113 והצנע לכת עם אלקיך : מיכה ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וענין מתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
9 והאתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
30 והאתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
30 והאיתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב. ראה גם תו"א שמות מט, ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
76 מיכה ו, ח (ושם: עם אלקיך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
62 והאיתני"ם : מיכה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר