170
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
את בלעם לצורך "לך נא ארה לי...", לידי סיוע ותוספת ברכה51 לישראל, בברכות נעלות ביותר52.
ולכן נקראת הפרשה בשם "בלק", כי באמצעותו ועל־ידי שכירתו את בלעם נגרמה התעלות לישראל.
ח. נבואת בלעם ואחרית הימים
ויש לומר שזהו גם אחד מן ההסברים לכך שנבואת בלעם היא אחת מהנבואות בחומש53 המדברות באופן גלוי אודות "אחרית הימים", ונבואה זו אודות המשיח מובאת להלכה ברמב"ם54, כדלעיל סעיף א.
משום שאחד החידושים העיקריים של "אחרית הימים" הוא שכל אומות העולם יתוקנו באופן שבמקום לנצל את עוצמתם כדי לשלוט על ישראל, תנוצל עוצמה זו כדי לסייע לישראל, כנאמר55 "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך".
ולפיכך מוזכר הדבר בנבואת בלעם, שחל בה אותו ענין – שבכח הנבואה עצמו שבאמצעותו חפץ בלק לבצע את "לך נא ארה לי..." הוכרח בלעם להשתמש כדי לברך את ישראל56.
ולכן זהו חלק מפרשת "בלק"57.
והשלימות בכך – "ועמדו58 זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם ואתם כוהני ה' תקראו..."
הערות
- 51. וי"ל שהוא ע"ד שע"י השור שהקריבו נביאי הבעל לבעל – בטלה עבודת הבעל ויתירה מזה שעובדי הבעל אמרו אח"כ ב' פעמים ה' הוא האלקים (מ"א יח, לט. וראה אוה"ת שם שב"פ "ה' הוא האלקים" הו"ע התשובה. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 174.
- 52. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 126 (בפי' ענין הנסיון), ע"ד הנס דג' (וי"ב) תמוז*, שגם המנגדים גופא (וע"י התוקף שלהם) הוכרחו לסייע בהשחרור והגאולה.
- 53. ראה ויחי מט, א. ת"א ורש"י שם, י. ועוד.
- 54. כי זה שהביא שם מש"נ (נצבים ל, ג) "ושב ה"א גו'", וכן (שם הלכה ב) "אף בערי מקלט הוא אומר כו'" – הרי הוא ע"ד כללות ענין הגאולה, משא"כ בנבואת בלעם אומר כו"כ פרטים, כמפורט ברמב"ם שם. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 294 ואילך.
- 55. ישעי' מט, כג.
- 56. ע"פ המבואר בפנים יובן הא שהרמב"ם (הל' מלכים שם) מדגיש "אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא כו'" (וראה לקו"ש הנ"ל הערה 23, 74). ולהעיר מברכות (יב, ב): בקשו לקבוע פרשת בלק בק"ש.
- 57. הטעם שהסדרה נקראת ע"ש בלק דוקא, ולא ע"ש בלעם (ויתחיל הסדרה: ויקרא¥ בלעם ע"י בלק כי ראה בלק בן גו' – או כיו"ב) – נת' בשיחת ש"פ בלק תשל"ג (עפמש"נ בההפטורה (מיכה ו, ה) "מה יעץ בלק .. (ורק) ענה אותו בלעם"). לכאורה הי' אפ"ל – כיון שבלעם אין לו חלק לעוה"ב (סנה' פי"א מ"ב) לא רצו לאסוקי בשמו – אבל אינו, כי הפי' שם דאפילו בלעם אין לו חלק לעוה"ב ומכש"כ בלק (ראה פיה"מ שם וכו').
- 58. ישעי' סא, ה־ו. ברכות (לה, ב). וראה רמב"ם הל' תשובה ספ"ט וסוף הל' מלכים (ודס' הרמב"ם בכלל) שאז יהיו בנ"י פנוין בתורה כו' ומלאה הארץ דעה גו'.
- . ולהעיר שבשנה זו חל ג' תמוז בשבוע דפ' בלק, וי"ב־י"ג תמוז מתברכים מש"פ בלק.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה ג ‹ 100 לקו"ש חכ"ג ע' 170
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.