(יד)
(יד) כותי. הוא מהאומות שהושיב סנחריב בערי שומרון ונתגיירורכה. ומתחלה היו גרי אמתרכו ואחר כך נתקלקלורכז וכפרו בהרבה תורה שבעל פהרכח, רק שבשחיטה החזיקו בה בכל הלכותיה שבעל פהרכט, וכל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל לרשב"גרל, והיה מותר לאכול משחיטתם. ותנא קמא פליג ארבי שמעון וסבירא ליה כיון שהלכות שחיטה לא כתיבי אלא שנצטוה משה עליהן בעל פה כדלעיל סי' ארלא, אין מדקדקין בהן כל כך, ואף על פי שהחזיקו בהן אין סומכין עליהןרלב. ואפילו לרשב"ג אין סומכין עליהם אלא כשאוכלין בעצמן משחיטתןרלג, אבל אלפני עור לא תתן מכשולרלד לא קפדי כללרלה, כי הם מפרשים פסוק זה כמשמעו דוקא. ואחר כך בימי חכמי הגמרא נמנו עליהם חכמים ועשאום כנכרים גמוריםרלו לכל דבריהםרלז, לפי שנתקלקלו הרבהרלח, וגם מצאו להם דמות יונה בראש הר גריזי[ם] שהיו עובדין אותהרלט, והלכך אפילו ישראל עומד על גביו וראה ששחט יפה נבילה מדברי סופרים (ש"ךרמ):
הערות
- רכה. ראה מלכים ב יז, כד ואילך. רש"י סוטה לג, ב ד"ה שיושבים. קידושין עד, א ד"ה כותי.
- רכו. כרבי עקיבא קידושין עה, ב וש"נ.
- רכז. רש"י סנהדרין פה, ב ד"ה גירי אמת.
- רכח. סוטה לג, ב ורש"י ד"ה ספרי כותיים. וראה גם לעיל בפנים ס"ק ח.
- רכט. חולין ד, א.
- רל. ברייתא ד, א. וש"נ.
- רלא. בהקדמה.
- רלב. גמרא שם.
- רלג. תוס' גיטין י, א וחולין ד, א ד"ה מצת כותי.
- רלד. ויקרא יט, יד.
- רלה. ראה ע"ז כב, א. רש"י חולין ו, א ד"ה לישניה. תוס' גיטין וחולין שם.
- רלו. חולין ד, א. וראה גם לעיל או"ח סי' קצט ס"ב.
- רלז. רי"ף גיטין ט, א. רמב"ם הל' עבדים פ"ו ה"ו. וראה גם לעיל שם. סי' רטו ס"ב.
- רלח. ירושלמי ע"ז פ"ה ה"ד. וראה רמב"ן חולין ו, א.
- רלט. גמרא שם.
- רמ. ס"ק ב.
משנה תורה, הלכות עבדים ו׳:ו׳ - הטקסט מספריא
כל שטר שיש עליו אפילו עד אחד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים שהן כשרין בעד אחד ישראל ועד אחד כותי והוא שיהיה כותי חבר ובזמן הזה שהכותים כעכו"ם לכל דבריהם אנו למדין מהן לצדוקין שהצדוקין בזמן הזה כמו כותי באותו הזמן קודם שגזרו עליהם שיהיו כעכו"ם לכל דבריהם בגט אשה הוא אומר וכתב לה לשמה ובגט שחרור הוא אומר או חופשה לא נתן לה עד שיכתוב לשמה בגט אשה הוא אומר וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא נתינה יצא הכותב במחובר ואח"כ קצץ שהרי מחוסר קציצה ונתינה ובגט שחרור הוא אומר (ונתן לה) לא יהיה מחוסר אלא נתינה אחד גיטי נשים ושחרורי עבדים אינן חותמין עדיהם אלא זה בפני זה וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין.
תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אִם הָיָה בְחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר מוּתָּר. אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם וְיִגּוֹב רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִגּוֹב:
הלכה: נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר כול׳. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. מַעֲשֶׂה בְנָכְרִי אֶחָד שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ וְאָסַר. אָמְרֵי. בִּפְתוּחוֹת הֲוָה עוֹבְדָא. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן. לֹא סוֹף דָּבָר מְלֵיאוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ חֲסֵירוֹת. דְּטָרַף וְנָגַע בְּיָדָא וְחָזַר.
אַתְּ סְבַר דְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְקוּלָּא וְלֵית הִיא אֶלָּא לְחוּמְרָא. דְּשִׁיתוֹמְהוֹן דְּרַבָּנִן מְעַט מַגָּף.
רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. בֵּיצָה צְלוּיָה שֶׁלְּכּוּתִּים הֲרֵי זוֹ מוּתֶּרֶת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. תַּבְשִׁילֵי כּוּתִּים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּתַבְשִׁיל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָתֵת לְתוֹכוֹ יַיִן וָחוֹמֶץ. הָא דָּבָר בָּרִיא שֶׁנָּתַן אָסוּר אֲפִילוּ בַהֲנָיָיה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין. יֵינָהּ שֶׁל אוגדור לָמָּה הוּא אָסוּר. מִפְּנֵי כְּפַר פַּגֵּשׁ. וְשֶׁלְּבּוּרְגָתָה מִפְּנֵי בִּירַת סוֹרִיקָה. שֶׁלְּעֵין כּושִּׁית מִפְּנֵי כְּפַר שָׁלֵם. חָזְרוּ לוֹמַר. פְּתוּחָה בָּכָל מָקוֹם אֲסוּרָה וּסְתוּמָה מוּתֶּרֶת. נְקוּבָה וּשְׁתוּמָה הֲרֵי הִיא כִסְתוּמָה. רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוּלָה אָמַר. הֲרֵי זוֹ כִפְתוּחָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וַאֲנָא יְכִיל קַיֵים. אִין הֲוָה עִילּוֹיֵהּ יְקִיר לֹא אִיתְפַּתָּחַת. וְאִין לָא אִיתְפַּתָּחַת. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אֲזַל לְחָדָא קִרְיָיה דַשַׂמַרְיָין. אֲתַא סַפְרָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. אַיְיתִי לִי חָדָא קוּלָא שְׂתִימָא. אָמַר לוֹ. הָא מַבּוּעָא קַמָּךְ שְׁתִי. אַטָרַח עֲלוֹי. אֲמַר לֵיהּ. הָא מַבּוּעָא קַמָּךְ שְׁתִי. חֲמִתֵיהּ מַטְרַח עֲלוֹי. אֲמַר לֵיהּ. אִין אַתְּ מָרֵיהּ דְּנַפְשָׁךְ הָא מַבּוּעָא קַמָּךְ שְׁתִי. וְאִין נַפְשָׁךְ מַרְתָּךְ וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלוֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. כְּבָר נִתְקַלְקְלוּ הַכּוּתִים.
רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲזַל לְהָדָא נֵיַּפּוֹלִיס. אֲתוּן כּוּתַיָיא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא מַחְמִי לְכוֹן דְּלֵית אַתּוֹן סָגְדִין לַאֲהֵין טוּרָא אֶלָּא לְצַלְמַיָיא דִתְחוּתוֹי. דִּכְתִיב וַיִּטְמוֹן אוֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם. שְׁמַע קָלִין אָמְרִין. נִקְרוֹץ נִסְדַּר לְאִילֵּין כּוּבַּיָיא. וִידַע דְּאִינּוּן בָעוּ מִיקְטְלוּנֵיהּ. וּקְרַץ וּנְפַק לֵיהּ.
רִבִּי אָחָא אֲזַל לְמַּאוּס וַאֲכַל חֲלִיטִן. רִבִּי יִרְמְיָה אֲכַל חַמְצִין. רִבִּי חִזְקִיָּה אֲכַל קַמְצִין. רִבִּי אַבָּהוּ אָסַר יֵינָן מִפִּי רִבִּי חִיָיה וְרִבִּי אַסִּי וְרִבִּי אִמִּי שֶׁהָיוּ עוֹלִין בְּהַר הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ גּוֹי אֶחָד שֶׁהָיָה חָשׁוּד עַל יֵינָן. אֲתוֹן אָמְרוּן לֵיהּ קוֹמוֹי. אֲמַר לוֹן. וְלָא עַל יְדֵי עִילָּא. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. חָדָא עֲרוּבַת שׁוּבָּא לֻא אִישְׁתַּכַּח חַמְרָא בְכָל סַמַרֵטִיקֵי. בְּפוּקֵי שׁוּבָּא אִישְׁתַּכָּחַת מַלְיָיא מִן מַה דְאַייתוּן אֲרַמַּיָיא וְקַבְּלוּנֵיהּ כּוּתַיָיא מִינְּהוֹן. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. כַּד סְלִיק דִּיֹקלֵטִיָּנוּס מַלְכָּא לְהָכָא גְּזַר וַאֲמַר. כָּל אוּמַּיָיא יְנַסְּכוּן בַר מִן יוּדָּאֵיי. וְנָסְכוּן כּוּתַיָיא וְנֶאֱסָר יֵינָן. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. כְּמִין יוֹן אִית לְהוֹן וּמָנַסְּכִין לֵיהּ.
כּוּתַיָיא דְקַיסָרֵי בָעוּ מֵרִבִּי אַבָּהוּ. אֲבוֹתֵיכֶם הָיוּ מִסְתַּפְּקִין בְּשֶׁלָּנוּ. אַתֶּם מִפְּנֵי מַה אֵינְכֶם מִסְתַּפְּקִין מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶן. אֲבוֹתֵיכֶם לֹא קִילְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם. אַתֶּם קִילְקַלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם.
תַּמָּן תַּנִּינָן. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה וּמִקְווֹתֶיהָ טְהוֹרִין. אֶרֶץ כּוּתִים טְהוֹרָה וּמִקְווֹתֵיהָ וּמָדוֹרוֹתֶיהָ וּשְׁבִילֶיהָ טְהוֹרִין. שְׁבִילֶיהָ טְהוֹרִין. חֲזָקָה שֶׁאֵין בּוֹרְרִין לָהֶן שְׁבִיל אֶלָּא מִטַּהֲרָה. וּמִקְווֹתֶיהָ טְהוֹרִין. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוּסֵי הָדָא דַּתְ מַר. לְהַאֲמִינָן שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִין. הָא לְמִידַּת אַרְבָּעִים לֹא. דְּדָרְשֵׁי אַךְ מַעְיָין וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם. מַה מַעְיָין מְטָהֵר כָּל שֶׁהוּא אַף מִקְוֵה מְטָהֵר כָּל שֶׁהוּא.
בָּעוּן מֵרִבִּי אַבָּהוּ. חָלוּט שֶׁלָּהֶן מָהוּ. אָמַר לוֹן. הַלְוַאי הָיִינוּ יְכוֹלִין לוֹסַר גַּם מֵימֵיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כּוּתָאֵי דְקַיְסָרִין מוּתָּר לְהַלְווֹתָן בָּרִיבִּית. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. מֵעַתָּה לֹא נָחוּשּׁ לְחַלָּתָן. וָנָן חֲמֵיי רַבָּנִן חֲשָׁשׁוּן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 56 עמודים.
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (ב) מאותו ספר סוטה דף ל"ג · חולין דף ו
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג גטין ט, רע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלג דיני בדיקת החמץ קידושין עה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלח עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו קידושין עה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת מאותו ספר סנהדרין פה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטז צידה האסורה והמותרת בשבת טז מאותו ספר סנהדרין פה, רע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם א מאותו ספר סנהדרין פה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת סנהדרין פה , א
- לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה א סוטה לג, ב
- לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט סוטה לג, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון א מאותו ספר סוטה לג, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן ב [ח] מאותו ספר סוטה לג, ב
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה יח, א חולין ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצט על מי מזמנין ועל מי אינן מזמנין ב מאותו ספר חולין ו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שפה דין צדוקי ומומר בעירוב ב מאותו ספר חולין דף ו , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שפה דין צדוקי ומומר בעירוב ג מאותו ספר חולין ו, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמב (ט) מאותו ספר חולין ו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח חולין ו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שפה דין צדוקי ומומר בעירוב חולין דף ו , א
- לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ב ע"ז כב, א
- לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב ע"ז כב, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ ע"ז כב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית כ דיני לקיחת ומכירת טלית מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמה ישראל ונכרי איך יתנהגו בשותפות א מאותו ספר ע"ז כב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמה ישראל ונכרי איך יתנהגו בשותפות יח מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמה (א) מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמה (ב) מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמה (ד) מאותו ספר ע"ז כב, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמה עיין מאותו ספר ע"ז כב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז מחזי כשליח לד. מחזי כשליח בשותפות ישראל ונכרי ע"ז כב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז מחזי כשליח לד. מחזי כשליח בשותפות ישראל ונכרי ע"ז כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמה דין ביעור חמץ ע"ז כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח ע"ז כב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית כ דיני לקיחת ומכירת טלית ע"ז כב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם ע"ז כב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש י מאותו ספר חולין ד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש יב מאותו ספר חולין ד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמח דין חמץ שעבר עליו הפסח מאותו ספר חולין ד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנג דיני החטים וטחינתם למצות יד מאותו ספר חולין ד, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון מאותו ספר חולין ד, א