א
דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם ובו י"ז סעיפים:
א אסור לאדם להכות את חבירוא ואם הכהו עובר בלא תעשה שנאמרב והיה אם בן הכות הרשע וגו' ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף וגו' אם הקפידה תורה בהכאת רשע שלא להכותו יותר על רשעו קל וחומר בהכאת צדיקג.
וכל המרים יד על חבירו להכותו אף על פי שלא הכהו נקרא רשעד שנאמרה ויאמר לרשע למה תכה רעך למה הכית לא נאמר אלא למה תכהו.
וכל מי שהכה חבירו הרי הוא מוחרם ועומד בחרם הקדמונים ואין לצרפו למנין עשרה לכל דבר שבקדושה עד שיתירו לו בית דין החרם כשמקבל עליו לשמוע לדינםז:
הערות
- א. טור ושו"ע סי' תכ ס"א. וראה גם לקמן ריש ס"ד.
- ב. דברים כה, ב-ג. כתובות ל[ג] , רע"א ורש"י שם. רמב"ם הל' חובל פ"ה ה"א (לא יוסיף). טור ושו"ע שם (פן יוסיף). וראה פרישה וסמ"ע שם ס"ק א.
- ג. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה גם סנהדרין פה, א.
- ד. ריש לקיש סנהדרין דף נח , ע"ב. רמב"ם שם ה"ב. טור ושו"ע שם.
- ה. שמות ב, יג.
- ו. ריש לקיש שם. לבוש שם ס"א.
- ז. מהר"ם מריזבורק בנימוקיו (שבסוף שו"ת מהר"י ווייל) ד"ה דין חרם. רמ"א שם. סמ"ע שם ס"ק ד. וראה לעיל או"ח סי' נה סי"ד. סי' קצט סי"א.
רש"י על דברים כ״ה:ב׳ - הטקסט מספריא
והפילו השפט. מְלַמֵּד שֶׁאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מֻטֶּה (מכות כ"ב):
לפניו כדי רשעתו. וּלְאַחֲרָיו כְּדֵי שְׁתַּיִם, מִכָּאן אָמְרוּ מַלְקִין אוֹתוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו וּשְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו (ספרי; מכות כ"ב):
במספר. וְאֵינוֹ נָקוּד בַּמִּסְפָּר, לִמֵּד שֶׁהִיא דְבוּקָה, לוֹמַר בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים וְלֹא אַרְבָּעִים שְׁלֵמִים, אֶלָּא מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם וּמַשְׁלִים לְאַרְבָּעִים וְהֵם אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת (שם):
והפילו השפט AND THE JUDGE SHALL CAUSE HIM TO FALL DOWN — This teaches that one is not lashed whilst standing or sitting but only when bending (Makkot 22b).
לפניו כדי רשעתו [AND THE JUDGE SHALL … SMITE HIM] IN FRONT ACCORDING TO HIS WICKEDNESS (כדי רשעתו may mean “as much as is sufficient for his wickedness”, i.e., for one part of his wickedness, רשעתו being singular) — in front (on his chest) corresponding to one part of his wickedness, and on his back corresponding to two parts: hence they (the Rabbis) derived that one must give him (anyone sentenced to lashes) two-thirds on his back and one third on his chest (Sifrei Devarim 286:6; Makkot 22b, 23a).
בְּמספר BY A NUMBER — but it (the word) is not punctuated בַּמספר by the number; this shows that it is connected with the following word, to read בְּמִסְפַּר ארבעים [“he shall smite him”] … by the number of forty, (i.e. by the number leading to forty), not, however, a full forty, but a number that leads up to the full total of forty, i.e., forty less one (Makkot 22a).
משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ה׳:א׳ - הטקסט מספריא
אסור ג לאדם לחבול בין בעצמו בין בחבירו. ולא החובל בלבד אלא כל המכה אדם כשר מישראל בין קטן בין גדול בין איש בין אשה דרך *נציון הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא יוסיף להכותו אם הזהירה תורה מלהוסיף בהכאת החוטא קל וחומר למכה את הצדיק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת מאותו ספר סנהדרין פה , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטז צידה האסורה והמותרת בשבת טז מאותו ספר סנהדרין פה, רע"א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן ב (יד) מאותו ספר סנהדרין פה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת סנהדרין פה , א