29
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לכאורה, מפשט הפסוקים בהמשך, שזהו דין מיוחד בקרבן חטאת, בדומה לדין הקודם לגבי דם החטאת?
ואדרבה – לכאורה קשה לקבל (לפי הפשט) שהדין "ישבר" הוא משום איסור נותר, כי:
א) בפשטות אין סביר לומר שהמושג "נותר" חל גם על בליעה9, כי המשמעות של "נותר" היא שארית ממה שנאכל לפני כן, כלומר, מציאות ממשית הניתנת לאכילה, ואילו בליעה בכלי אינה ניתנת לאכילה, ואינה יכולה להיות "נותר" מדבר שנאכל.
ב) אם הדין "ישבר" הוא משום איסור נותר, הרי אין הוא חל מיד לאחר הבישול, אלא רק לאחר שהסתיים זמן אכילת הקרבן, שאז הוא הופך לנותר10 – ואם כך, צריכה היתה התורה לציין את הזמן של חובת השבירה, כפי שהיא מציינת את הזמן שבו חל איסור הנותר על בשר הקרבן11?
ב. "ומורק ושוטף"
בהמשך מצטט רש"י את המילה "ומורק", ומפרש: "לשון תמרוקי הנשים12 אשקורי"ר13 בלע"ז" (כלומר –
הערות
- 9. וגם ע"ד ההלכה – ראה הראב"ן לע"ז סי' שיג (וראה תו"ש פרשתנו ב"מילואים" ע' רמח). שו"ת חת"ס יו"ד סקי"ד ד"ה וכבר. השקו"ט בכלי חמדה עה"ת פרשתנו כאן. ועוד (ולהעיר מדעת רב אשי ע"ז עו, א). ואכ"מ.
- 10. לא מיבעי להשיטות דשבירת כלי חרס היא מצד דין שריפת נותר (ר"ן ע"ז שם (הובא בצידה לדרך כאן). וכן משמע בתוד"ה אלא (זבחים צו, א) בסופה (וראה שו"ת חת"ס יו"ד סצ"ח). לבוש על פרש"י כאן. ועוד. וראה לקמן בפנים סעיף ז ואילך) – אלא אפילו להסוברים שהטעם הוא כדי שלא יפלוט הנותר בתבשיל אחר (ראה רא"ש ע"ז שם. תו"ש פרשתנו כאן אות קפח. וש"נ. וכן משמע מקושיית הרא"ם ועוד) – הרי חיוב שבירה הוא רק לאחרי זמן אכילתו כשנעשה נותר (ראה רא"ם, גו"א ועוד). בדברי דוד (וראה גם חזקוני) כאן, שחיוב שבירה הוא לפני זמן איסורו שלא יבא לידי נותר. אבל מסתימת לשון רש"י משמע שהשבירה היא מחמת שכבר נעשה נותר (כדעת רוב מפרשי רש"י). וראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן. – ע"ד ההלכה ראה משנה זבחים צו, סע"ב ובמפרשים שם. תוד"ה ממתין שם צז, סע"א. רמב"ם הל' מעה"ק שם "עקב אכילה" ובנ"כ שם. ועוד. ואכ"מ.
- 11. ובפרט שפרטי דיני נותר (מלבד פסח – בא יב, י) נאמרו רק לקמן (פרשתנו ז, טו ואילך ובפרש"י שם). לכאורה אפ"ל שהתורה סמכה על מש"נ לקמן במקומו (וכמו לגבי הבשר עצמו, שנאמר החיוב דאכילת בשר קרבנות לפני שנתפרש זמן אכילתו ודין נותר). אבל לכאורה דוחק, כי מאחר שבתורה לא מפורש ששבירת כלי חרס היא מטעם נותר, הו"ל לפרש זמן שריפתו.
- 12. אסתר ב, יב.
- 13. בכמה דפוסים "אישקורמנט". – וראה בספרים הדנים בהבלע"ז שבפרש"י.
זבחים צ״ו א - הטקסט מספריא
אֶלָּא קְדֵירוֹת שֶׁל מִקְדָּשׁ, אַמַּאי אָמַר רַחֲמָנָא יִשָּׁבְרוּ? נַהְדְּרִינְהוּ לְכִבְשׁוֹנוֹת! אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם.
אָמַר אַבָּיֵי: וְכִי עוֹשִׂין אַשְׁפַּתּוֹת בָּעֲזָרָה?! אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּתָנֵי שְׁמַעְיָה בְּקַלְנְבוֹ: שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶס נִבְלָעִין בִּמְקוֹמָן.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: תַּנּוּר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת הֲוָה – נֶעְבֵּיד דְּחֶרֶס, דְּהֶסֵּיקוֹ מִבְּפָנִים הוּא!
דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים – דַּאֲפִיָּיתָן בְּתַנּוּר וּקְדוּשָּׁתָן בְּתַנּוּר; הָוֵה לֵיהּ כְּלִי שָׁרֵת, וּכְלִי שָׁרֵת דְּחֶרֶס לָא עָבְדִינַן.
The Gemara challenges: But according to the opinion that earthenware vessels can be cleansed of their absorbed substances by the process of kindling, with regard to pots used in the Temple, why does the Merciful One state in the Torah that they should be broken? Let us simply return them to the kilns in which pots are made to be sure that the pots will be cleansed by the extreme heat of the kilns. Rabbi Zeira said: The pots cannot be returned to kilns because, as taught in a baraita (see Bava Kamma 82b), kilns are not built in Jerusalem because of the great quantity of smoke they produce.
The Gemara presents an objection to Rabbi Zeira’s answer. Abaye said: But if, as the baraita teaches, there are no kilns in Jerusalem, are scrap heaps of earthenware assembled in the Temple courtyard? The same baraita also teaches that there are no scrap heaps in Jerusalem. What, then, is done with the shards of earthenware vessels that must be broken in the courtyard? The Gemara dismisses the question: Abaye raised that objection only because that which Shemaya taught in Kalnevo escaped him; Shemaya taught there: In the Temple, shards of earthenware vessels were miraculously absorbed in their place.
The Gemara returns to the topic of kindling earthenware vessels and asks: But if kindling from within cleanses everything absorbed in an earthenware oven, what is the reason for that which Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The oven in the Temple was fashioned of metal? Let us fashion it of earthenware, as an oven’s kindling is from the inside, and, accordingly, it would be possible to cleanse it?
The Gemara answers: The reason the oven must be fashioned of metal is because there are the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves from the new wheat, and the shewbread, i.e., the bread baked each week in a special form and displayed for the duration of one whole week on the table in the Sanctuary, whose baking is done in the oven, and also whose sanctification occurs in the oven. Because these offerings are not kneaded in a service vessel, they are sanctified only by being placed in the oven, and therefore the oven is a service vessel; and we do not make a service vessel of earthenware.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים זבחים צז, א · ע"ז דף עו · זבחים צו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים זבחים דף צז. · ע"ז עו, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צז, ב ואילך · זבחים צו, רע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ה ע"ז עו, א · זבחים צו, ב
- לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה ג מאותו ספר זבחים צז, ב
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר ע"ז עו, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר ע"ז עו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים יג ע"ז דף עו
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים יד ע"ז עו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים א ע"ז עו, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ט ע"ז עו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים יג ע"ז עו, א
- לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב מאותו ספר זבחים צו, א
- לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה א מאותו ספר זבחים צו, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צו, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א מאותו ספר זבחים צו, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט זבחים צו, א
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד זבחים צו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט שם צו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א זבחים צו, א