ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א

30

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

דבר המצחצח¹⁴). ולאחר מכן הוא מצטט "ומורק ושוטף" ומפרש: "לפלוט את בליעתו, אבל כלי חרס למדך הכתוב כאן שאינו יוצא מידי דפיו¹⁵ לעולם".

ואין מובן: דברי רש"י על "ומורק ושוטף" (לפלוט את בליעתו אבל כלי חרס...) מהווים המשך ישיר לפירושו הקודם, על "ישבר" (לפי שהבליעה... נעשה נותר) – ואם כך, רש"י צריך היה לצרף את שני הפירושים הללו, ולא להפריד ביניהם בביאור המילה "ומורק", [שאותו יכול היה להביא לאחר הפירוש על תוכן הענין של ומורק ושוטף", כפי שאנו מוצאים במספר מקומות בפירוש רש"י¹⁶, שתחלה הוא מבאר את תוכן הענין, ולאחר מכן את פירוש המילה].

בפירוש על "ומורק ושוטף" לא מובן:

מסיום דברי רש"י "אבל כלי חרס למדך הכתוב כאן שאינו יוצא מידי דפיו לעולם" מובן, שמהדין "ישבר" האמור לגבי כלי חרס, אי־אפשר היה להסיק ש"אינו יוצא מידי דפיו לעולם", אלא את זאת לומדים רק מן הדין "ומורק ושוטף, לפלוט את בליעתו" לגבי כלי נחושת –

ותמוה: מדוע אי אפשר ללמוד זאת מהדין של "ישבר" עצמו? והרי רש"י בעצמו מציין שהטעם ל"ישבר" הוא משום ה"בליעה שנבלעת בו"¹⁷, וזוהי הוכחה, שאין שום אפשרות שהבליעה תיפלט (לגמרי?) מכלי חרס!

[שהרי, אם ישנה אפשרות להסיר את הבליעה – אדרבה: על ידי שבירת כלי החרס אין האיסור הבלוע "בטל מן העולם", אלא נשאר בשברי כלי החרס¹⁸, ואילו על ידי פליטת

הערות

14. רש"י אסתר שם, ג.
15. "פי' גיעול הנבלע בו" (שו"ע אדה"ז סתנ"א ס"ו). ובס' המכתם לפסחים (ל, ב) "כלומר מידי הדופי והריעות שלו". וראה ס' זכרון על פרש"י כאן. – הטעם שמעתיק ל' זה (מפסחים שם) ולא כ' "מבליעתו" (כלשונו כאן גופא כמ"פ) – נתבאר בההתועדות.
16. ראה לדוגמא פרש"י בראשית ג, טז. ר"פ נח. ועוד.
17. משא"כ להסברא שהדין דישבר הוא (לא מצד בליעתו, כ"א) גזה"כ – נלמד זה דכלי חרס אינו יוצא מידי דפיו לעולם מהשינוי בדין כלי חרס מדין כלי נחושת (ראה תוס' ורא"ש שנסמנו בשוה"ג להערה 8. תוד"ה התורה – פסחים שם). ודוחק גדול לומר דמ"ש רש"י בד"ה ישבר שהטעם דשבירת כלי חרס הוא מצד הבליעה, סמיך על פירושו בד"ה ומורק (שמשם דוקא נלמד דטעם הדין הוא (לא גזה"כ אלא) מצד הבליעה) – כי [נוסף לזה שגם גבי טומאה (שהוא גזה"כ, לא מצד בליעה) מצינו חילוק בין כלי חרס לכלי מתכות כו' (שמיני יא, לג ובפרש"י) – הרי] מזה גופא שרש"י כותב "ולמדך הכתוב כאן" רק לגבי "אינו יוצא מידי דפיו לעולם", ולא בנוגע כללות פירושו (שהטעם דישבר הוא מצד הבליעה) – מוכח, שהטעם דדין "ישבר" לא נלמד מסיום הכתוב. וראה הערה 8.
18. ראה תוס' סד"ה אלא – זבחים שם. ועוד. ויש שהקשו כן על דברי הר"ן הנ"ל (הערה 10), דאיך מועיל "ישבר" במקום "שריפה". ולהעיר מבחיי כאן (החילוק ד"ישבר" ו"תשבר").

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.