יד
יד מצוה מן המובחר לכל מי שאפשר לו שיקנה לו סכינים חדשים לפסחצד אבל מעיקר הדין אפילו אותן סכינים שמשתמשין בהם חמץ בחמין כל השנה די להם בהגעלה לפסחצה ואע"פ שסכינים הבלועים משאר איסורין יש אומריםצו שצריך ללבנם באור כדי להשתמש בהן בחמין כמו שנתבאר ביורה דעה סימן קכ"אצז מכל מקום כיוןצח שיש אומריםצט שאפילו כלים הבלועים מחמץ על ידי האור בלבד די להם בהגעלה לפסח וגם יש אומריםק שסכינים אין להם דין כלים הבלועים על ידי האור בלבד כמו שנתבאר ביורה דעה שם לפיכך יש להתיר לכתחלה להכשיר סכינים בין גדולים ובין קטניםקא על ידי הגעלה בלבד.
והוא שיגעילם ברותחין בכלי ראשוןקב וכלי ראשון נקרא הכלי שהרתיחו בו המים אצל האש אפילו אם עכשיו בשעה שמגעילין בתוכו אינו עומד אצל האש הרי זה נקרא כלי ראשוןקג ומגעילין בתוכו כל כלי הצריך הגעלה בכלי ראשוןקד אם המים שבתוכו הן עדיין רותחין דהיינו שמעלין רתיחה כמו שיתבאר בסימן תנ"בקה:
הערות
- צד. משמעות הגמרא ל, ב. פיוט לשבת הגדול אלהי הרוחות. מהרי"ל הל' הגעלה (ע' כב). ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק ו.
- צה. גמרא שם. טור ושו"ע ס"ג.
- צו. ריב"[ם] בתוס' ע"ז עו, ב ד"ה אמר, וברא"ש שם פ"ה סי' לד. וכדעה הב' דלקמן סכ"ו (שאין הולכין בכלים אחר רוב תשמישן). מ"א ס"ק ו.
- צז. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ז.
- צח. ח"י ס"ק יד.
- צט. כדלעיל סי"ג וש"נ.
- ק. ר"ת בתוס' וברא"ש שם. דעה הא' דלקמן סכ"ו (שהולכין בכלים אחר רוב תשמישן).
- קא. ר"ן פ"ב (ח, א) ד"ה אבל. דרכי משה ס"ק ב.
- קב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- קג. טור ושו"ע שם.
- קד. אפילו נשתמש בו איסור בכלי ראשון על האש. ראה לקמן סכ"ה.
- קה. סעיף ג. וראה נטעי גבריאל הל' פסח ח"ג ע' ת.
עבודה זרה ע״ו ב - הטקסט מספריא
גְּדָנְפָא דְּלַיְשָׁא אַפּוּמַּאּ, וּמַלְּיַוהּ מַיָּא וְאַרְתְּחַהּ. אָמַר רָבָא: מַאן חַכִּים לְמֶעְבַּד כִּי הָא מִילְּתָא, אִי לָאו רַב עֲקַבְיָה דְּגַבְרָא רַבָּא הוּא? קָסָבַר: כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ — מָה בּוֹלְעוֹ בְּנִצוֹצוֹת, אַף פּוֹלְטוֹ בְּנִצוֹצוֹת.
הַסַּכִּין — שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: וְנוֹעֲצָהּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בַּקַּרְקַע. אֲמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וּבְקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: וּבְסַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּמּוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: סַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּמּוֹת נוֹעֲצָהּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בְּקַרְקַע. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לֶאֱכוֹל בָּהּ צוֹנֵן.
כִּי הָא דְּמָר יְהוּדָה וּבָאטִי בַּר טוֹבִי הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא, אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ אֶתְרוֹגָא. פְּסַק אֲכַל, פְּסַק וְהַב לֵיהּ לְבָאטִי בַּר טוֹבִי, הֲדַר דָּצַהּ עַשְׂרָה זִימְנֵי בְּאַרְעָא, פְּסַק הַב לֵיהּ לְמָר יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ בָּאטִי בַּר טוֹבִי: וְהָהוּא גַּבְרָא לָאו בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא? אֲמַר לֵיהּ: מָר קִים לִי בְּגַוֵּיהּ, וּמָר לָא קִים לִי בְּגַוֵּיהּ.
אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: אִידְּכַר מַאי עֲבַדְתְּ בְּאוּרְתָּא.
הָדְרָן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֵת הַפּוֹעֵל, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה.
with a rim [gedanfa] of dough around its rim, and filled it with water and boiled it, so that the water boiled along its rim. Rava said: Who would be clever enough to perform such an action if not Rav Akavya, as he is a great man. He maintains that as it absorbs it so it expels it; just as the rim absorbs the forbidden substance by small drops of it that reach the rim, so too it expels the forbidden substance by small drops of boiling water that reach the rim.
§ The mishna teaches: With regard to the knife, one must polish it and it is rendered pure. Rav Ukva bar Ḥama says: And one must thrust it ten times into the ground. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: And this must be done in untilled earth, i.e., hard earth. Rav Kahana says: And this applies to a good knife that does not have notches, so that the entire surface of the knife is scraped against the ground. This is also taught in a baraita: With regard to a good knife that does not have notches, one can thrust it ten times into the ground. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: This is sufficient for the purpose of eating cold food with it.
This is like that incident involving Mar Yehuda, an important personage of the house of the Exilarch, and Bati bar Tuvi, a wealthy man, who were sitting before King Shapur, the king of Persia. The king’s servants brought an etrog before them. The king cut a slice and ate it, and then he cut a slice and gave it to Bati bar Tuvi. He then stuck the knife ten times in the ground, cut a slice, and gave it to Mar Yehuda. Bati bar Tuvi said to him: And is that man, referring to himself, not Jewish? King Shapur said to him: I am certain of that master, Mar Yehuda, that he is meticulous about halakha; but I am not certain of that master, referring to Bati bar Tuvi, that he is meticulous in this regard.
There are those who say that King Shapur said to him: Remember what you did last night. The Persian practice was to present a woman to each guest, with whom he would engage in intercourse. Mar Yehuda did not accept the woman who was sent to him, but Bati bar Tuvi did, and therefore he was not assumed to be meticulous with regard to eating kosher food.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א ע"ז עו, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א ע"ז עו, א
- לקוטי שיחות כרך כז צו שיחה א ע"ז עו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים יג מאותו ספר ע"ז דף עו
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים א מאותו ספר ע"ז עו, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ה מאותו ספר ע"ז עו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים ט מאותו ספר ע"ז עו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנב סדר וזמן הגעלת כלים יג מאותו ספר ע"ז עו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים ע"ז דף עו
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים ע"ז עו, סע"א

