87
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ואם כך, תמוה10:
א) דין11 הענקה מתקיים דוקא על ידי דברים שיכולים להתרבות וכדומה, דברים שהם "בכלל ברכה", ולא כסף וכדומה12, ואילו ביזת מצרים וביזת הים כללו בעיקר כסף וזהב ובגדים13, כפי שמפורש בפסוקים רבים14 ובמדרשי חז"ל15.
ב) לגבי עבד הנמכר לגוי אין קיים כלל דין הענקה, וכיצד ייתכן אפוא לומר שהביזה שקבלו ישראל ממצרים היתה בגדר של הענקה.
ג) חובת ההענקה חלה על האדון, ואילו כאן מודגש בספרי שההענקה ביציאת מצרים היתה מאת הקדוש־ברוך־הוא – "הענקתי .. ושניתי .. נתתי"16 – אשר הביא לידי כך17 שהמצרים יתנו18?
ג. ההענקה ליוסף
כשם שאנו רואים, לפי הספרי, שבני ישראל קבלו "הענקה" בצאתם
הערות
- 10. ראה פרשת דרכים דרך מצרים דרוש ה. תולדות אדם ומלבי"ם לספרי כאן. צפע"נ שם.
- 11. קדושין יז, א. ספרי פרשתנו טו, יד.
- 12. ואף שהיא מחלוקת התנאים (קדושין וספרי שם. וראה צפע"נ שם, דמשמע שדעתו שדרשה זו בספרי היא למ"ד שיש הענקה מכספים), הרי נתנו להם כלים דלכו"ע אינם בכלל ברכה*. ועוד, הרי מרא דשמעתא דממעטים כספים הוא ר"ש, ו"סתם ספרי ר"ש" (סנהדרין פו, א. וש"נ).
- 13. בפרשת דרכים שם (הובא גם במלבי"ם), שהכספים כו' היו בתור תשלום על עבודתם, וההענקה היא ה"מקנה כבד מאד", ומביא ראי' ע"ז מ"מה שאמרו בספרי" (ונראה שכוונתו למכילתא) על הפסוק (בא יב, לח) "מקנה כבד מאד – כאן נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". אבל במכילתא שלפנינו, לכאורה יש לדייק להיפך, ממה שמסיים "עם יציאתן ממצרים אני ממלאן כסף וזהב". וראה גם מדרש הגדול כאן: הענקתי לכם כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות אף אתה כו'. וראה גם בעה"ט כאן (טו, יד).
- 14. שמות ג, כב. בא יא, ב. יב, לה. וראה צפע"נ דלעיל הערה 7.
- 15. ראה פרש"י בשלח טו, כב. ובכ"מ.
- 16. ואף שלכמה דעות (ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הענקה ע' תרעה. וש"נ) כופין על הענקה, מ"מ צריך ביאור מדוע מתייחסת ההענקה להקב"ה. ועוד: בביזת הים לא היתה נתינה (מהמצרים), ולקיחת הביזה היתה לאחרי מיתת המצרים מן ההפקר (שפת הים). – ואולי י"ל שזהו בגדר דביזת מלחמה, ובל' הכתוב הוי' נלחם לכם.
- 17. כמש"נ ויתן ה' את חן גו' לקיים הבטחתו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בא יא, ג ובפרש"י שם). וציווה להים שיפלוט המצרים על שפתו (פסחים קיח, ב. ערכין טו, א).
- 18. כמובן מפשטות הכתובים שהי' באופן דונצלתם את מצרים (משא"כ הלוואה לזמן – ה"ז רק דדברים הנצרכים לאיזה ענין הנדרש באותו הזמן); וכמפורש ברשב"ם עה"ת (שמות ג, כב. בא יא, ב. יב, לו), ספר השרשים לר"י אבן ג'נאח (שרש שאל), בחיי בשם הר"ח, חזקוני וכלי יקר (שמות שם) – שהנתינה היתה במתנה. והטענה "תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו" (סנהדרין צא, א) – ה"ז טענת המצרים, וגם מענות גביהא בן פסיסא היו שאפילו לפי שיטתם אדרבה חייבים הם לבנ"י. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 14 ואילך.
- . אלא שבצפע"נ שם ס"ל דכלי כסף וכלי זהב בכלל כספים הם. ע"ש.
- 15. ראה פרש"י בשלח טו, כב. ובכ"מ.
רש"י על שמות ט״ו:כ״ב - הטקסט מספריא
ויסע משה. הִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם, שֶׁעִטְּרוּ מִצְרַיִם אֶת סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין אוֹתָן בַּיָּם – וּגְדוֹלָה הָיְתָה בִזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" (שיר השירים א') – לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם:
ויסע משה AND MOSES CAUSED [ISRAEL] TO JOURNEY — He made them journey against their own will, because the Egyptians had adorned their horses with ornaments of gold and silver and with precious stones, and the Israelites were finding these in the sea. Greater, indeed, was the booty they obtained at the Red Sea then the booty they had brought out of Egypt — as it is said (Song 1:11) “Circlets of gold (the booty of the Sea) will we make thee together with the studs of silver” (which we brought forth from Egypt) (Mekhilta). On this account he was compelled to make them journey on against their will.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כא ‹ שמות ‹ שיחה ב ‹ 11 לקו"ש חכ"ד ע' 87
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח מאותו ספר קידושין יז, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד מאותו ספר קידושין יז, א
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד מאותו ספר קידושין יז, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד קידושין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד קידושין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד קידושין יז, סע"ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תלה (ב) קדושין דף י"ז ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד קידושין יז, ב

