156
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הבית בגללו" שאז24 ההלכה22 היא: "לפי הברכה תן לו", ויש להוסיף על ההענקה25 "מאשר26 ברכו ה' יתברך".
ה. הרב חייב להעניק לתלמיד "מוחין דגדלות"
ענין ההענקה קיים כבכל ענין בתורה, גם בעבודה הרוחנית:
אבי מורי, מסביר בהערותיו27 על מסכת קידושין, שאצל עבד עברי יש רק "מוחין דקטנות", וכאשר הוא יוצא לחפשי צריך "להעניק" לו "מוחין דגדלות" [ולכן מפרטת התורה בהענקה את שלושת הסוגים "מצאנך ומגרנך ומיקבך", שהם "לנגד המוחין"28].
"אדון" ו"עבד" מסמלים ברוחניות רב ותלמיד, כפי שאמר רבי יוחנן29, שמי שילמדו לתרץ ענין מסויים בתורה, שהיה קשה לו – "מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא" (= אוביל כליו אחריו לבית המרחץ), כעבודת עבד לאדונו.
אבל צריך לדעת, שעליו לתת לתלמידיו "הענקה". כלומר: אל לו להסתפק במתן "מוחין דקטנות" לתלמיד, אלא עליו ללמדו באופן שכאשר התלמיד "יגדל" ו"ישתחרר" ממנו הוא יזכה ב"מוחין דגדלות" של הרב.
במילים פשוטות:
רב חייב להסביר לתלמידו גם את "עומק ההלכה בטעמה היטב", אף כאשר עליו לחזור לשם כך על ההלכה "כמה פעמים" עד שהיא תובן30 – זה עומק שהוא בגדר השגה על־ידי שכלו של התלמיד (אצל הרב זהו "מוחין דקטנות"), אך בינתיים אין הוא מבין זאת.
אבל את הענינים שמעל לשכלו של התלמיד, אשר אצל הרב עצמו הם בבחינת "מוחין דגדלות", אין הוא חייב לתת לתלמיד.
באה מצות ההענקה ומוסיפה, שזאת מצד חובת הרב לתלמיד. אבל ב"צדקה", "הענקה", צריך הרב להתמסר ולעמול עם התלמיד קשה כל־כך, עד אשר הוא "יקבל" את עומק השכל של הרב31 – כל ענין הקיים אצל הרב צריך להיקלט בסופו־של־דבר על־ידי התלמיד.
ו. בזכות ה"הענקה" ל"תלמידים" נזכה ל"הענקה" על־ידי
הקב"ה
כך הוא הדבר גם לגבי ההתעסקות בקירוב כאלה שהם עדיין "קטנים" ותלמידים ביהדות, לתורה ולמצוות:
הערות
- 24. נוסף לזה שאז לכו"ע – גם לראב"ע (קידושין יז, ריש ע"ב) – מעניקים לו.
- 22.
- 25. רש"י שם ד"ה הכל לפי הברכה.
- 26. לשון החינוך שם.
- 27. תורת לוי"צ ע' קיז ואילך.
- 28. שם ס"ע קיט ואילך.
- 29. עירובין כז, ב. וש"נ. וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ח. טושו"ע יו"ד סרמ"ב סי"ט.
- 30. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סי"ח, וש"נ.
- 31. ראה ע"ז ה, ריש ע"ב. נת' בארוכה בד"ה וידעת היום תרנ"ז.
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ה׳:ח׳ - הטקסט מספריא
אין חולקין כבוד לתלמיד בפני רבו אא"כ דרך רבו לחלוק לו כבוד וכל המלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו ואם היה במקום שאין מכירין אותו ולא היו לו תפילין וחש שמא יאמרו עבד הוא אינו נועל לו מנעלו ואינו חולצו וכל המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד ופורק ממנו יראת שמים וכל תלמיד שמזלזל דבר מכל כבוד רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
שולחן ערוך, יורה דעה רמ״ב:י״ט - הטקסט מספריא
כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ תַּלְמִיד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ. וְאִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְאֵין לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא עֶבֶד, אֵינוֹ נוֹעֵל לוֹ מִנְעָל וְלֹא חוֹלְצוֹ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב בהר שיחה ב מאותו ספר עירובין כז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז עירובין כז, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון יד עירובין כז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח עירובין כז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט עירובין כז, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט עירובין כז, רע"א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב עירובין כז, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח מאותו ספר קידושין יז, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ד מאותו ספר קידושין יז, א
- לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה ב מאותו ספר קדושין יז, א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד קידושין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד קידושין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד קידושין יז, סע"ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תלה (ב) קדושין דף י"ז ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלה דין מי שלא בדק בליל י"ד קידושין יז, ב