157
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ניתן לחשוב, שכיוון שאדם זה הוא רק "מתחיל", די ללמדו מה שמתאים לו עתה –
אומרת התורה, שכיוון שזה תלמידך – גם אם למד ממך רק "אות אחת" אתה נקרא "רבו אלופו ומיודעו"32 – עליך לתת לו "הענקה". צריך לעבוד עמו באופן שבסופו־של־דבר הוא יגיע לדרגתך שלך ביהדות.
ובאמצעות עבודת היהודי (עבדי ה') ב"שש שנים יעבוד"33 – בששת אלפי השנים שהעולם קיים – נזכה בקרוב ממש ל"ובשביעית יצא לחפשי חנם"33,
שאז ייתן הקדוש־ברוך־הוא שכר לא רק לפי ערך העבודה בזמן הזה, אלא גם "הענקה" – גילויים נעלים ביותר שינתנו כצדקה, כי אין הם בהתאם לעבודת היהודי34,
באלף השביעי, יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
הערות
- 32. אבות פ"ו מ"ג.
- 33. משפטים כא, ב. תו"א עו, א. סהמ"צ להצ"צ מצות דין עבד עברי בסופה. (משיחת ש"פ ראה תשל"ז)
- 34. ואולי י"ל דיש בזה גם הענין ד"שכר פעולה" (ראה לעיל בפנים סעיף ג') – כי גם גילוים הכי נעלים יומשכו אז בפנימיות. וראה תורת לוי"צ שם (ע' קכב): ענק עבד עברי לעצמו .. שמתעצמין בו כו'.
משנה אבות ו׳:ג׳ - הטקסט מספריא
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

