87

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. "על כן אנכי מצוך..."

על מצות הענקה לעבד עברי ולאמה עבריה בעת שחרורם מפורטת בתורה1 הסיבה לכך: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלקיך, על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום".

נאמר על כך ב"ספרי"2: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים3 – הענקתי לך ושניתי לך, אף אתה הענק לו ושנה לו4. מה במצרים נתתי לך ברוחב יד אף אתה תתן לו ברוחב יד. וכן הוא אומר5: אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף – זו ביזת מצרים, ואברותיה בירקרק חרוץ – זו ביזת הים, תורי6 זהב נעשה לך – זו ביזת הים, עם נקודות הכסף – זו ביזת מצרים"7.

כלומר8, כוונת הפסוק "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלקיך" היא, שמשום שהקדוש־ברוך־הוא שחרר את בני ישראל ממצרים והעניק להם "הענקה" כפולה – "ביזת מצרים" ו"ביזת הים" – "על כן אנכי מצוך את הדבר הזה" – מצות הענקה לעבד עברי ולאמה עבריה.

לפי זה קשה9: העיקר חסר מן הפסוק? – ההענקה בעת יציאת מצרים כלל אינה מוזכרת?

ב. ביזת מצרים וביזת הים

– הענקה?

כדי להבין זאת יש להבין תחילה את דברי הספרי שהוזכרו לעיל בפרטי ההלכה, וראשית, יש להקדים:

כיון שמאופן יציאת מצרים נלמד דין ההענקה לפרטיו – "אף אתה הענק לו ושנה לו וכו'" – הרי מובן, שביזת מצרים וביזת הים הן "כהענקה" ממש, ולא סתם נתינה לעבד ביציאתו מעבדות.

הערות

  1. 1. פרשתנו טו, טו.
  2. 2. כ"ה בדפוס ראשון. ויש כמה שינויי נוסחאות בדפוסים אחרים. ואכ"מ.
  3. 3. וצ"ע למה הובאו מהפסוק תיבות אלו דוקא (ועד"ז בפרש"י), ולא העיקר – "ויפדך גו'".
  4. 4. ראה פירוש רש"י על הפסוק.
  5. 5. תהלים סח, יד.
  6. 6. שה"ש א, יא. ולהעיר שמב' פסוקים אלה מביאים ראי' (מכילתא בא יב, לו. ועוד) שביזת הים גדולה מביזת מצרים.
  7. 7. בפירוש דברי הספרי – ראה ספרי דבי רב כאן. מנ"ח (מצוה תפב – והביא רק מרש"י). שו"ת צפע"נ דווינסק ח"ב ס"א (הובא בצפע"נ עה"ת כאן). צפע"נ עה"ת שמות ג, כב. וראה גם צפע"נ עה"ת וארא ו, יג. צפע"נ לסנהדרין צא, א. פנים יפות ותו"ת כאן. ולהעיר שלא הובאו דברי הספרי בפוסקים. וראה לקמן בפנים.
  8. 8. ראה גם רשב"ם וספורנו כאן.
  9. 9. ראה גם אלשיך כאן (קושיא ו). וראה הכתב והקבלה כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.