28

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עשירית האיפה ומפסיק, תלמוד לומר מנחה תמיד. הא מה אני מקיים ביום המשח אותו – ביום המשח מביא עשירית האיפה עד עולם".

לכאורה, אין מובן: מהי משמעות התשובה המובאת בתורת כהנים שהמילים "ביום המשח אותו" מלמדות ש"ביום המשח מביא... עד עולם"? הרי גם מן המילים "מנחה תמיד" בלבד ניתן לדעת שצריך להביא את הקרבן תמיד מיום היותו כהן גדול ("יום המשח אותו")50?

אלא, לפי האמור לעיל יש לומר, שהכוונה בתורת כהנים היא, שכל יום "עד עולם" נחשב "יום המשח אותו" – "יום המשח אותו" עצמו, נמשך לתמיד. על ידי כך מובנת המהות של "מנחה תמיד" – התמידיות היא בכך שבכל יום החובה להביא קרבן מנחה, היא בדיוק כאילו היה זה "יום המשח אותו".

ויש לומר שיש לכך השלכה להלכה: לפי הסבר זה על מהותה של "מנחה תמיד" יוצא, שחביתי כהן גדול המוקרבים בכל יום הם מנחת חינוך – "ביום המשח אותו"51, וניתן ללמוד מכך, שבדיוק כשם שכהן גדול אסור מלכתחילה לעבוד כל עבודה שהיא לפני הבאת מנחת חינוך52, כך בכל יום ויום אסור לו לעבוד – מלכתחילה, לפחות53 – שום עבודה לפני הבאת החביתין54.

ט. ההסבר ב"לקוטי תורה" על "ביום המשח אותו"

הסבר זה לגבי מהותה של "מנחה תמיד", לפי הדעה שזהו קרבן יחיד,

52) ראה מנחות שם. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה הט"ז. וראה במשנה למלך שם ועוד בגירסת התו"כפרשתנועה"פ (ו,יג) – אםעבודתו פסולה או כשירה. ובמפרשי הירושלמי שקלים פ"ז ה"ג.

53) כן משמע במאירי שקלים שם: ואם עבר כה"ג ועבד קודם שיקריב מנחת חביתיו שבכל יום עבודתו מכל מקום כשרה. והוא הדין לכהן הדיוט ביום חנוכו כו'. (ולהעיר ממאירי יומא ה, ב: ועשירית האיפה שכל כהן מקריב ביום חינוכו וכהן גדול בכ"י, שמפרש דלא כפרש"י שם).

54) לכאורה יש לבאר עפ"ז גם דעת הירושלמי שקלים שם דבו ביום שנתקרב תחילה לעבודה בו ביום נתמנה להיות כה"ג מביא שתים אחת לחינוכו ואחת לחובת היום [את"ל שאין זה רק קס"ד – ראה מפרשי הירושלמי שם] – שהטעם בזה הוא שמנחת חביתיןעולהלולחינוךכה"ג*(ולאכבתקליןחדתין שם דהא דחינוך כה"ג עולה ג"כ לתחילת עבודה (חינוךכהןהדיוט)).וכןמשמעדעתהמאירישקלים שם, שכותב בהמשך להנ"ל (בהערה שלפנ"ז): ונמצאשאםביוםשנתחנךלעבודהנתמנהכהןגדול מביאשתימנחותחבתיןאחתלחנוכו ואחתלעבודת היום.

ועפ"ז יש לומר דזהו החילוק בין דעת הבבלי (מנחות עח, א) וירושלמי הנ"ל. וראה רמב"ם שם הי"ז ובנ"כ שם. וראה עזרת כהנים (תוספת העזרה) לתו"כ שם. ואכ"מ.

*) ראה רמב"ם שם סהי"ז "ומעשה שלשתן שוה

הערות

  1. 50. ראה בארוכה השקו"ט במפרשי התו"כ שם. ופירושם לכאו' דחוק.
  2. 51. ע"פ הנ"ל בפנים שזוהי הכוונה בתו"כ – מובנת ג"כ הקס"ד בתו"כ (לקמן פסוק יד (ספ"ד)) דמנחתחינוך(שלכהן הדיוט)דומהלמנחתחביתין: "יכול מה אהרן מביא בכל יום אף בניו כו' מה אהרן דוחה את השבת אף בניו כו'", והוצרך לימוד מיוחד לשלול זה. ע"ש. הוא" ובמשנה למלך שם.
  3. 52.
  4. 53.
  5. 54.
  6. *.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך א קסג מנחות עח, ב
  2. לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה א מאותו ספר מנחות עח, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מאותו ספר שם עח, ב
  4. לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג מאותו ספר מנחות עח, א
  5. לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב מאותו ספר מנחות עח, ב
  6. תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט מנחות עח, ב
  7. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנד דיני תבשילים המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת מנחות עח, ב
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו מנחות עח, ב
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו ט מנחות עח, ב
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו מנחות עח, ב
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנד דיני תבשילים המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת מנחות עח, ב