182

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שדין זה חל רק לגבי עבודה זרה, לכן מתבטא כך הרמב"ם רק כלפי האומר "שה' צוהו שתעבד עבודת כוכבים"34, ואילו לגבי "עקר דבר מדברים..." הוא אומר "להכחיש התורה".

ז. השאלות על הסבר זה

אך לפי זה עדיין קשה: מדוע בתחילת הפרק, כאשר אין מדובר על עבודה זרה אומר הרמב"ם "להכחיש נבואתו של משה",

ומלבד זאת, הסבר זה, בכלל, שבביטוי "להכחיש נבואתו של משה" רומז הרמב"ם לחובת מיתה בידי שמים בדורו של משה, דחוק ביותר35. כי36:

א) דין זה הוא רק בדורו של משה, והרי מאי דהוה הוה (=מה שהיה, היה)37?

ב) חובת המיתה בידי שמים החלה על עובד עבודה זרה בדור המדבר אינה קשורה, לפי האמור לעיל, לענין נביא השקר, אלא לענין עבודה זרה. כאשר מישהו בדור זה עובד עבודה זרה, הוא חייב מיתה בידי שמים גם כאשר אין הוא אומר על כך "שה' צוהו".

ואילו רצה הרמב"ם לרמוז דין זה, הוא צריך היה לעשות זאת בהלכות עבודה זרה38, ולא בענין נביא השקר, שעליו מדבר הרמב"ם כאן.

ח. מצוות התורה – רצון עצמי של ה'

כדי להבין את כל זה יש להקדים ולבאר, לפחות בקצרה, את המוזכר לעיל (סעיף א'), לגבי ההגדרה בהלכה, ובפרד"ס התורה בכלל, והמעלה של מצוות התורה (בהר סיני)* על־פני הציוויים שעל ידי הנביאים:

על המילה "אנכי" – הראשונה בעשרת הדברות, כללות כל התורה –

הערות

  1. 34. או י"ל שרמזו בע"ז אבל כן הוא בכל עשרת הדברות באם נאמר שכל היוד דברות דיבר משה בקולו של הקב"ה (ראה פרש"י יתרו יט, ט (אבל שם כ' כן רק בח' הדברות לא בב' דברות הראשונות). וראה צדה לדרך שם. ועוד).
  2. 35. נוסף ע"ז שאופן הנ"ל בדיבור אנכי ולא יהי' לך ע"י משה עי"ז (פשטות) פי' הרמב"ם (דבי' עסקינן) במו"נ שם (ראה מפרשי המורה שם). עיקרים מאמר ג' פי"ח. מילואים לתו"ש ס"פ יתרו. ועוד.
  3. 36. ולהעיר גם דעפ"ז יש בנדו"ד החקירה והשקו"ט הידועה האם בדרגא נעלית (או שני') נכללת גם הדרגא הפחותה (או – הקודמת). לדוגמא: האם יש בקדושת כה"ג גם קדושת כהן הדיוט (וידועה הראי' ממנחות עח, א דמביא ג' מנחות): אם טלית בעלת חמש יש בה חיוב ציצית ר"ל חמש הוה גדר חדש או ד' ועוד אחת (ראה בכ"ז צפע"נ הל' איסו"ב פי"ז ה"א. עה"ת ר"פ קרח. ועוד), ועד"ז בנדו"ד: האם בתורה שהיא למעלה מנבואה יש בה גם גדר ודין נבואה והעובר על דברי' חייב מיתה ביד"ש או שהוא גדר חדש ואין שייך בזה הדין דעובר על דברי הנביא – ראה צפע"נ מהד"ת שם עט, א.
  4. 37. אלא שי"ל (בדוחק עכ"פ) שנפק"מ כשיקומו בתחה"מ, שאז יש על דור המדבר (ששמעו הדברות ממשה בעת שמתנבא) דין דשומע מפי הנביא. ולהעיר מהפלוגתא (סנהדרין קח, א. קי, ב) אם דור המדבר יש להם חלק לעוה"ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 269 (סי"ב). ואכ"מ.
  5. 38. או עכ"פ בהלכה ב' כאן.
  6. *. ראה גם לקו"ש חכ"ג ע' 33 ואילך. קונטרס בענין "הלכות של תושבע"פ שאינן בטלים לעולם" (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 27 ואילך).

מצוטט ב־4 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לד ‹ שופטים ‹ שיחה ג ‹ 117 לקו"ש חי"ט ע' 182
תורת מנחם 1
  1. ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. פורים ה'תשי"א* לקו"ש חי"ט ע' 182
מאמרים מלוקטים 1
  1. חלק ג ‹ בס"ד. פורים ה'תשי"א לקו"ש חי"ט ע' 182
רשימות 1
  1. מנורה ‹ המנורה ע"ד הדרוש ‹ קיג לקו"ש חי"ט ע' 182

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך א קסג מנחות עח, ב
  2. לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה א מאותו ספר מנחות עח, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מאותו ספר שם עח, ב
  4. לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר מנחות עח, א
  5. לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב מאותו ספר מנחות עח, ב
  6. תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט מנחות עח, ב
  7. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנד דיני תבשילים המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת מנחות עח, ב
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו מנחות עח, ב
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו ט מנחות עח, ב
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו מנחות עח, ב
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנד דיני תבשילים המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת מנחות עח, ב