ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב

27

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ונצחית⁴⁵, כהלכה הידועה שציבור לא מת⁴⁶. ולפיכך, לדעת רבי שמעון, שחביתי כהן גדול הם כקרבן ציבור⁴⁷, אין צורך בלימוד מיוחד לכך שהציווי "מנחה תמיד" הוא גם לדורות, שהרי זה כקרבן תמיד הקרב בכל יום.

אבל לדעת רבי יהודה זהו קרבן יחיד, קרבנו של הכהן הגדול עצמו, ולגבי קרבן יחיד אין מוצאים שהוא מוקרב "תמיד" בכל יום, ולפיכך יש צורך בלימוד מיוחד לכך שמצות ההקרבה של קרבן יחיד זה היא "חוקה לעולם תהא, שבכל יום יקריבנה".

ח. הקרבת החביתין בכל יום – חובה חדשה או מתמשכת?

לפי זה יש לומר, שההבדל ביניהם אינו רק לגבי השאלה האם יש צורך בלימוד מיוחד לשם כך, אלא גם לגבי סוג התמידיות של הקרבן:

יש לומר, שהחובות התמידיות המוטלות על הציבור אינן באופן שכל יום יש חובה חדשה ונוספת, אלא שישנה חובה אחת תמידית ומתמשכת, כשם שהציבור עצמו הוא מציאות אחת תמידית ומתמשכת, כדלעיל.

וכך גם לגבי חביתי כהן גדול: אם הם כקרבן ציבור, הרי שחובת הקרבתו באופן של "מנחה תמיד" היא חובה אחת של הקרבה בכל יום ויום, החלה על הכהן הגדול ביום שנמשח ונתחנך לעבודה, בדומה לחובה של קרבן תמיד⁴⁸ המוטלת על הציבור.

אך אם זהו קרבן יחיד, אשר אצלו אין תמידיות כזאת (כאצל ציבור, ש"לא מת"), יש לומר, שחובת ההקרבה של "מנחה תמיד"^* מתחדשת, ובכל יום ויום מוטלת על הכהן הגדול חובה חדשה של הקרבת חביתים⁴⁹.

לפי זה תובן הדרשה ב"תורת כהנים" על הפסוק "זה קרבן אהרן ביום המשח אותו... מנחה תמיד", וזוהי לשונה: "מיום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם, או אינו אומר ביום המשח אותו [אלא] ביום שנמשח מביא

הערות

45. ראה צפע"נ בשו"ת ווארשא סי' קמג. וראה במהד"ת צ, ב. ובכ"מ.
46. ראה הוריות ו, א. וראה גם מכתבי תורה הנ"ל. וראה מפענח צפונות פ"א סי"א וי"ג.
47. להעיר שבתוספתא מנחות שם למד ר"ש משל צבור "שנאמר חק עולם מי שהברית כרותה לו". ומפרש במנחת בכורים שם, שהברית כרותה לעולם שאין צבור מת. ובחסדי דוד שם: דקרי רחמנא לצבור חק עולם כלומר מה שהברית כרותה לו שלא יפסוק לעולם והיינו כדאמרינן איש נכרת ואין צבור נכרתין.
48. אבל להעיר מצפע"נ מהד"ת (כו, א; פח, א) שקו"ט כהנ"ל גם בקרבן תמיד, אם החיוב בכל יום ויום פרטי להקריב א' בבוקר וא' בערב, או זה חיוב תמידי שבכל יום יקריב שני תמידים. ולפי המבואר לעיל בפנים לכאורה משמע בפשטות דחיוב התמידים ה"ז כאופן הב'.
*. היינו מצד הלימוד שבתו"כ (דלקמן בפנים) מ"ביום המשח אותו" (כי לולא זה הי' אפ"ל שאין בזה גדר של תמידיות, כ"א רק חיוב להקריב בכל יום).
49. ראה ע"ד ב' סברות הנ"ל באנצקלופדי' תלמודית שם. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.