135
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
של מטה", ולא – "בית המקדש של מטה" – מדוע משמיט רש"י, לפי גירסא זו את המילים "בית המקדש"? ובמיוחד, כאשר בשני המקומות האחרים כן אומר רש"י "בית המקדש (או מקדש) של מטה"?
ד. ה"הכנה" של מקום המקדש שונה לפי שני הפירושים
ההסבר לכך הוא:
כוונת רש"י היא להשיב לשאלה פשוטה המתעוררת על המילים "אשר הכינותי": משמעותה של "הכנה" היא פעולה מסויימת בדבר אשר על ידי כך הוא נעשה "מוכן", ראוי למטרה שאליה מכינים אותו14. ואם כך, מתעוררת השאלה: במה התבטאה פעולת ה"הכינותי" של ארץ ישראל לקליטת עם ישראל, והרי אין אנו מוצאים שחל בה שינוי כלשהו יחסית למצבה הקודם?
ואדרבה: מהמשך הפרשה15 מובן, שהארץ לא היתה מוכנה לקליטת ישראל: היו בארץ ישראל שבע אומות, ויש תחילה לגרשן מן הארץ, יש צורך בפעולות (בעתיד) "והכחדתיו", "אגרשנו". ויותר מכך – פעולות אלו לא תיעשנה בעתיד הקרוב, ואינן יכולות להיעשות בקרוב, "פן תהיה הארץ שממה", אלא דוקא באופן של
ומהי אפוא משמעות הנאמר בפסוק "אשר הכינותי"16?
תשובת רש"י היא, שהמילים "אשר הכינותי" כאן אינן מבטאות פעולה של "הכנה" כבמקומות אחרים17, אלא משמעותן "אשר זמנתי לתת לכם" – זוהי "הזמנה" בלבד: כשם שבהזמנת אורח, עדיין אין בעצם ההזמנה שום פעולה של הכנה, אלא זוהי הזמנה בדיבור בלבד18, כך בעניננו19: הקדוש־ברוך־הוא הזמין את ארץ ישראל20 לנתינה בשלב מאוחר יותר21 לעם ישראל – "זמנתי לתת לכם".
אך כיון שמשמעותה של הזמנה בדרך כלל היא פעולת הכשרה ושינוי הדבר, מביא רש"י פירוש שני –
הערות
- 14. עייג"כ ל' אדה"ז בשו"ע חאו"ח סתצ"ה סוסט"ו.
- 15. כג, כג. שם, כח ואילך.
- 16. במדרש לקח טוב כאן: "אע"פ שעתיד כאילו זכינו לפי שגזירת מלכו של עולם משאמרה כבר נעשית" (וראה רש"י לך טו, יח) – אבל ע"ד הפשט, אין המדובר כאן בנתינת הארץ לבנ"י, כ"א "אשר הכינותי", הכנתה לביאת בנ"י ("להביאך") בתוכה, היינו פעולה (ניכרת) בהארץ [משא"כ "נתתי" שבלך שם, שאינו ניכר בהארץ. ולהעיר שברש"י שם הלשון "כאלו היא עשוי'", וראה בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חט"ו (ע' 218 ואילך) שהנתינה בפועל הייתה (ע"ד הפשט) ב(עת) כיבוש הארץ].
- 17. ראה מקץ מג, טז. בשלח טז, ה (ובת"א). ועוד.
- 18. ראה פרש"י לעיל בפרשתנו כא, יג. יתרו יט, יו"ד. ת"א רמב"ן וכו' שם. מקץ מג, כה (ות"א). ועוד. ולהעיר מביצה כו, ב (ובר"ח ורש"י שם): עד שיזמין. שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' שי ס"ה (ס"ט). ועייג"כ ל' אדה"ז שם סתצ"ה סי"ד.
- 19. ראה גם באר יצחק לפרש"י כאן.
- 20. ראה פרש"י בראשית א, א. נת' בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 10 ואילך.
- 21. ראה לעיל הערה 16.
רש"י על בראשית מ״ג:כ״ה - הטקסט מספריא
ויכינו. הִזְמִינוּ, עִטְּרוּהָ בְּכֵלִים נָאִים:
ויכינו means AND THEY MADE READY — they laid it out ornately in fine vessels.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ג מאותו ספר ביצה כו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שי דיני מוקצה בשבת ב ביצה כו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שי דיני מוקצה בשבת ה ביצה כו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שי דיני מוקצה בשבת ז ביצה כו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שי דיני מוקצה בשבת ביצה כו, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תצז (ה) ביצה כו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שי דיני מוקצה בשבת ביצה כו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכה נכרי שעשה מלאכה בעד ישראל ביצה כו, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצז דין הכנה ביום טוב ביצה כו, ב

