ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה ב

134

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך אין זה קושי הכרחי על הפירוש הראשון – "פשוטו", משום שמצוי בתורה, שארץ שלימה נקראת "מקום"⁶. ואדרבה, מהמשך הענין הכרחי⁷, לכאורה, שהמילים "ולהביאך אל המקום..." אינן מדברות על מקום מסויים בארץ ישראל⁸, אלא על ארץ ישראל בכלל.

וכיון שלפי "מדרשו" (א) משתנה המשמעות "אל המקום" (ב) לפי זה ברורה יותר משמעות המילים "אשר הכינותי", כפי שיוסבר להלן, לפיכך מצטט רש"י מילים אלו בפירושו השני – "מדרשו".

אך יש להבין את התוספת של רש"י: "וזה אחד מן המקראות שאומרים שבית המקדש של מעלה...". והרי, לכאורה: מדוע חשוב להדגיש כאן שיש עוד "מקראות שאומרים שבית המקדש של מעלה..."?

אין לומר, שענין זה אינו מתקבל על דעתו של "בן חמש למקרא" ומשום כך מוכרח רש"י להוסיף מילים אלו, בדומה למקומות אחרים שבהם הוא אומר "מצאתי לו חבר", וכדומה,

כי כבר לפני כן⁹, ובשני מקומות, מביא רש"י ענין זה, ש"בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה", ובמקומות אלו אין רש"י מוסיף את המילים "וזה אחד מן המקראות שאומרים...".

ג. דיוקי הלשון בדברי רש"י

כן יש להבין דיוקים נוספים בלשון רש"י, ומהם:

א) המקור של "מדרשו" הוא במדרש תנחומא¹⁰, אך שם נאמר "זה אחד מן המקראות המחוורת שבית המקדש שלמטן מכוון כנגד בית המקדש שלמעלן" – מדוע הופך רש"י את הסדר, ואומר¹¹: שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה¹²?

ב) לפי אחת הגירסאות¹³ אומר רש"י "שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד

הערות

6. ראה לדוגמא – מטות לב, א: ארץ גו' המקום מקום מקנה (ולאח"ז – שם, ד – ארץ מקנה). וראה בהעלותך י, כט. שלח יד, מ. ועוד.
7. ולפ"ז מ"ש רש"י "ומדרשו" קאי גם על תיבת "המקום" – אף שעיקר כוונת רש"י ב"פשוטו ומדרשו" היא בתוכן ה"הכנה" כאן (אם הכנה למטה כפשוטה, או הכנה למעלה ברוחניות – בבהמ"ק של מעלה). ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 86) החילוק בין הלשונות "פשוטו" ו"פשוטו של מקרא" שבפירוש רש"י.
8. ובזה גופא – בית המקדש, שאפילו באם לא הייתה גזירת המרגלים – ע"פ פשש"מ – הי' נבנה כמה זמן לאחרי ביאת בנ"י לארץ.
9. ויצא כח, יז. בשלח טו, יז (ושם: כסא של מעלה). ולהעיר שבבשלח לא כתב רש"י ע"ז "ומדרשו" (או כיו"ב).
10. פרשתנו יח.
11. ולהעיר גם מהשינוי בין פרש"י ויצא לפירושו בבשלח: בויצא הסדר ברש"י הוא כבפרשתנו, ובפ' בשלח – מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה. ואכ"מ.
12. ראה גם של"ה פ' תצוה (שכח, סע"א ואילך). וראה לקמן הערה 26.
13. דפוס שני של רש"י (שחתום עליו ר"ש אלקב"ץ (זקנו של בעל ה"לכה דודי"), שהוגה על ידו). וכ"ה בא' מכת"י רש"י שתח"י. "מעט מעט אגרשנו" –

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.