136

"ומדרשו" – "כבר מקומי ניכר²² כנגדו", ולפי פירוש זה נעשתה במקום פעולה של הכנה והכשרה¹⁹ אם כי לא במקום המקדש למטה, אלא במקום המקדש של מעלה – "מקומי ניכר כנגדו".

מסיבה זו מדייק רש"י ואומר "שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה", בסדר הפוך מאשר במדרש תנחומא, כי פעולת ההכנה היתה ב"מקדש של מעלה", ו"מקומי", של מקדש של מעלה, היה "ניכר²² כנגדו" של מקום המקדש של מטה.

ה. פעולת ההכנה במקום המקדש של מעלה אינה קשורה למצבו של מקום

המקדש למטה

אך בכך בלבד אין די,

משום שאין לומר, שהכנתו של מקום המקדש למעלה על ידי הקדוש־ברוך־הוא, לא השפיעה כלל על מקום המקדש של מטה, אשר "מכוון כנגדו".

וכפי שאנו רואים בנאמר²³ לגבי יעקב "וזה שער השמים" – ששם מציין רש"י בפעם הראשונה ש"בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה". שיעקב חש בקדושת המקום שלמטה, כדבריו "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים".

וכיון שנאמר בפסוק שהיתה כאן פעולה של "אשר הכינותי" – הכנת המקדש של מעלה באופן ש"כבר מקומי ניכר כנגדו", צריך היה גם מקום המקדש של מטה להיות "ניכר". וכיצד מתאים הדבר לדברי הפרשה בהמשך, ששם מודגש שארץ ישראל, כולל מקום המקדש, כלל לא היתה מוכנה לכניסת בני ישראל לארץ²⁴?

לפיכך מוסיף רש"י ומסביר "וזה אחד מן המקראות שאומרים שבית המקדש של מעלה...": אין כוונת הפסוק כאן לומר שעתה היתה הכנה מיוחדת על ידי כך שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה. הפעולה של "הכינותי" היתה מאז ומקדם, וזהו רק פסוק אחד, בין יתר ה"מקראות" הקודמים, שבהם מסופר על אותו ענין, שכבר מאז ומתמיד "בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה", וכבר לפני כן, תמיד²⁵, "כבר מקומי ניכר כנגדו".

ולפיכך אין קושי בכך שעתה לא חל שינוי מיוחד במקום המקדש של מטה.

לפי זה מובנת גם הגירסא "שבית