151

י. רשב"י – מבטל גזירת הרומאים

אך תלמיד ממולח יכול לשאול: בסופו של דבר, מכיון שרבי שמעון בר יוחאי עצמו מדגיש את שנאת עשו ליעקב – "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" – כיצד ייתכן שדוקא הוא יאמר ש"נכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו"?

לכן רומז רש"י⁶⁴ להסבר על כך על ידי ציון שמו של בעל המאמר – רבי שמעון בר יוחאי:

רבי שמעון בר יוחאי חי בתקופת גלות רומי – אדום, אשר "עשו הוא אדום"⁶⁵ – בתקופה של גזירות קשות⁶⁶ על ישראל, ובמיוחד עליו עצמו, עד כדי כך שהיה צריך להמלט מן הרומאים ולהתחבא במערה שלש עשרה שנים⁶⁷.

למרות זאת אנו מוצאים⁶⁸, שכאשר היה צריך ללכת לרומי כדי לבטל גזירה על ישראל שלחו את רבי שמעון בר יוחאי "שהוא מלומד בנסים", ובלי להתחשב בשנאתם הרבה של מלכות רומי לישראל, ואליו בפרט, הוא הצליח לפעול על ידי נס ש"אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה" (=אמר להם: שאלו את כל שאלותיכם והביאו אלי) ועל ידי כך בטלו את הגזירה.

ולכן הוא סובר שכך היה גם לגבי יעקב ועשו, שיעקב, אשר היה מלמד בנסים⁶⁹, הביא את עשו לידי כך שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו, למרות שהלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב.

יא. רשב"י – אלקות בתוך העולם

זה מתאים גם לדרכו ועבודתו הרוחנית של רבי שמעון בר יוחאי בפנימיות הענינים:

אנו מוצאים⁶⁷, שבצאתם מהמערה "כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר הוי מסי רבי שמעון" (=כל מקום שהיה פוגע רבי אלעזר היה רבי שמעון מרפא). כלומר, הדרך של "מסי רבי שמעון" מתאימה לעולם, ואינה מותאמת, לכאורה להנהגה של תורתו אומנתו שלפיה – הנהגת רבי שמעון בר יוחאי וחבריו"⁷⁰ – צריך להיות רבי אלעזר מחי". אך רבי שמעון בר יוחאי הביא רפואה לעולם בדרך שבה העולם נוהג.