246
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
השאלה כאן היתה, כדברי המפרשים58, אם הם עצמם טמאים בגלל טומאת מגע בגופם שלהם, כלומר, עקב נגיעת הגוף החי בגוף המת בשעת התחייה. השאלה היא אם "צריכין הזאה שלישי ושביעי, או אין צריכין": האם טומאת מגע מת היא רק כאשר גוף אחר נגע במת, או גם כאשר המתים נגעו בעצמם59?
יש לומר, שהספק תלוי בסברות השונות לגבי אופן התחייה60: א) שישאר משהו מן המציאות הקודמת בגוף, אבל תיתוסף תוספת מיוחדת והתחדשות בגוף – באופן זה קיימת נגיעה בין הגוף החי לבין חלק מן הגוף המת, ולפי זה יזדקקו המתים לעתיד לבוא ל"הזאה". ב) שתחיית המתים תיעשה באופן של התחדשות הגוף בכל הפרטים. לא ישאר שום דבר ממציאותו הקודמת של הגוף. לפי זה "אין צריכין הזאה", כי אין כלל נגיעה במת.
לכן הם התבטאו בלשון "צריכין הזאה .. או אין צריכין", ללא ההקדמה "מהו", כדי לרמוז, שהשאלה איננה לגבי הדין בענין המגע במת, אלא השאלה היא לגבי המציאות: אם תחיית המתים תהיה באופן המחייב אותם בהזאה, אם לאו.
יא. הדוגמאות להסברת אופן תחיית המתים
ענין זה מובן באופן מפורט יותר לפי הנאמר במשנה במסכת כלים61: "מטה שהיתה טמאה מדרס – נשברה ארוכה
הערות
- 58. אהבת ציון דרוש ח' (מהנוב"י). שו"ת חת"ס יו"ד סי' שלז. רד"ל נדה שם. וראה חדא"ג שם באופן אחר.
- 59. באהבת ציון שם "ואף אם תמצא לומר שזה מיחשב כנגיעת בית הסתרים" (וראה גם חת"ס שם שמציין לחולין עב, סע"ב. בתוס' כו' והיינו הך דביה"ס). וי"ל: א) דכאן חשיב כשלש על שלש הבאות מבגד גדול דחולין שם עיי"ש. ב) תלוי מתי נק' הנגיעה אם בשעת התחי' או לפנ"ז. ג) אפילו את"ל דהוי בשעת התחי' דכל הגוף בפועל, י"ל שתלוי אם האדם נחשב כגוף אחד או שהוא מורכב מחלקים (האריך בזה בצפע"נ (מהדו"ת לח, א. נו, סע"ג ואילך. שו"ת דווינסק ח"א סי' קי, קיא. ובכ"מ (נעתקו (בחלקם) במפענ"צ ספ"ב)). ושם דהוי פלוגתא דב"ש וב"ה באהלות פי"א מ"ג (ראה משנה אחרונה שם)), ולב"ה דהוי כמורכב מחלקים הוי כמו בגדים הרבה מקופלים זה ע"ג זה (דמשנה שם. ולהעיר ממהדו"ת שם סע"ד). ובזה גם ר"י מודה דטמא מגע מדרס (מנחות כד, ב). וראה בשו"ת צפע"נ שם סק"י "וזה הוי מחלוקת חולין דף ע"ג, א. ופסחים פה, א כו'" והיינו גמרא הנ"ל לענין מגע בין הסתרים (ולהעיר מתוד"ה חבורי חולין שם סע"א). וראה (בב' וג' הנ"ל) גם ערוך לנר נדה כאן ד"ה צריכין. ד) ראה פיה"מ להרמב"ם ורע"ב כלים פכ"ז מ"ט יו"ד דאין הלכה כר"י. וכ"כ ברמב"ם הלכות כלים פכ"ג ה"ז דהוי מגע מדרס גם בבגד אחד. וראה מל"מ שם. ה) אפילו לדעת הרמב"ם שם ה"ט (ועוד) דהלכה כר"י דהוי מגע בית הסתרים ואין טמא מגע הרי אין מוכרח ששאלתם (ותשובת ריב"ח) תהי' כפי ההלכה דוקא ויתכן שזה שאלתם ובזה השקו"ט דהרי סו"ס הרי זה דעת ת"ק ור"מ דמגע ביה"ס טמא. וראה לקמן הערה 86 ובהנסמן שם.
- 60. פרטי ענין תחה"מ ואופנה (בהבא לקמן) ראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ד) סי' ח' וי"א*. וש"נ.
- 61. פי"ח מ"ו. ובר"ש ורע"ב שם.
- . אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' קמא ואילך. ח"ב ע' סה ואילך. המו"ל.
משנה אהלות י״א:ג׳ - הטקסט מספריא
סגוס עבה וכופת עבה אינן מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח. קפולים זו על גבי זו. אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוה מן הארץ פותח טפח. היה אדם נתון שם בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. ובית הלל אומרים אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה:
משנה כלים כ״ז:ט׳ - הטקסט מספריא
סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון. טהור מן המדרס. אבל טמא מגע מדרס. אמר רבי יוסי וכי באיזה מדרס נגע זה. אלא אם כן נגע בו הזב. טמא במגע הזב:
משנה תורה, הלכות כלים כ״ג:ז׳ - הטקסט מספריא
הבגד שארג שלשה על שלשה נטמא במדרס ואח"כ השלים את כל הבגד כולו מדרס נטל חוט אחד מתחילתו טהר מן המדרס אבל טמא מגע מדרס והרי הוא ראשון ככלי שנגע במדרס נטל חוט אחד מתחילתו ואחר כך השלים את כל הבגד כל הבגד טמא מגע מדרס וכן בגד שנארג בו שלש אצבעות על שלש אצבעות ונטמא במת ואחר כך השלים עליו את כל הבגד הבגד כולו טמא מת נטל חוט אחד מתחילתו טהר מטמא מת אבל טמא מגע טמא מת נטל חוט אחד מתחילתו ואח"כ השלים את כל הבגד הכל טהור ולמה יהיה הכל טהור מפני שאמרו שלש על שלש שנתמעטה טהורה מכלום אבל שלשה על שלשה שנתמעטה אע"פ שטהרה מן המדרס הרי היא טמאה בכל הטומאות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- שו"ת יורה דעה סימן קנט חולין דף ע"ג ע"א
- לקוטי שיחות כרך ג תזריע שיחה א מאותו ספר חולין עב, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב מאותו ספר חולין עב, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר חולין עב, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה ב מאותו ספר חולין עב, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו חולין עב, סע"ב ואילך
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן קפג (ג) חולין עב, א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה מהדורא בתרא מה חולין עב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח חולין עב, סע"ב ואילך

