247
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ותיקנה, טמאה מדרס (כיון שה"ארוכה" השניה קיימת); נשברה שניה ותיקנה – טהורה מן המדרס (דפנים חדשות באו לכאן), אבל טמאה מגע מדרס (כי ה"ארוכה" החדשה הראשונה נגעה במטה כאשר היתה טמאה מדרס), לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנשברה שניה – טהורה (אפילו ממגע מדרס)"62.
כלומר, אם הכלי תוקן כאשר חלק אחר של הכלי היה קים, ישנה טומאת מגע. אבל אם הכלי תוקן לאחר שכולו נשבר, אין טומאת מגע.
במסכת סנהדרין63 בגמרא נאמר: "אמר לו קיסר לרבן גמליאל: אמריתו דשכבי חיי. הא הוו עפרא, ועפרא מי קא חיי? (=אומרים אתם, שהמתים יחיו. והרי הם עפר, והאם עפר יכול לחיות?) אמרה לו ברתיה: שבקיה, ואנא מהדרנא ליה (=אמרה לו בתו: עזבהו, ואני אשיב לו). שני יוצרים יש בעירנו. אחד יוצר מן המים, ואחד יוצר מן הטיט. איזה מהן משובח? אמר לה: זה שיוצר מן המים. אמרה לו: מן המים צר, מן הטיט – לא כל־שכן? דבי רבי ישמעאל תנא: קל וחומר מכלי זכוכית, מה כלי זכוכית, שעמלן ברוח בשר ודם, נשברו – יש להן תקנה, בשר ודם, שברוחו של הקדוש־ברוך־הוא, על־אחת־כמה־וכמה!".
ויש לומר, ששתי דוגמאות אלו מבטאות את שני האופנים שבאופן התחייה: אם התחייה היא באופן של "צר מן המים .. הטיט", הרי שלמרות שדין טומאת המת שמלפני התחייה איננו קיים כאן, שהרי "פנים חדשות באו לכאן", הרי חל כאן הדין של טומאת מגע, כי נשארה מציאות מסויימת מלפני כן, שממנה "צר" הקדוש־ברוך־הוא את הגוף (בדומה למקרה השני שבמשנה במסכת כלים).
בהשוואה שדבי רבי ישמעאל משווים זאת ל"כלי זכוכית .. שנשברו", הכוונה היא, שאין כלל קשר בין המציאות החדשה לקודמת64, כי ההלכה לגבי כלי זכוכית היא65, שעל ידי שבירה הם מתבטלים לגמרי ממציאות של כלי, ואם הם היו טמאים, הם מיטהרים לחלוטין. וכך בתחיית המתים, שהתחייה היא באופן של יצירת כלי חדש מכלי זכוכית שנשברו, שאין כלל קשר בין המציאות החדשה לקודמת, ולכן לא חלה על המציאות החדשה טומאת מגע במת (בדומה למקרה האחרון שבמשנה שדלעיל) ואז "אין צריכין" הזאה.
לפי זה מובנת תשובת רבי יהושע בן חנניא "לכשיחיו נחכם להם" – כאשר תהיה תחיית המתים, ייוודע אופן התחייה, והדין יוברר.
יב. השאלה השלישית היא לגבי מתי מדבר
"איכא דאמרי לכשיבוא משה רבנו
הערות
- 62. וראה שבת קיב, ב. ובתוד"ה אבל שם.
- 63. צ, סע"ב ואילך.
- 64. ראה פרש"י ד"ה יש להם תקנה. צפע"נ סנהדרין שם.
- 65. כלים פ"ב מ"א. שבת טז, א.
משנה כלים ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
כלי עץ. וכלי עור. וכלי עצם. וכלי זכוכית פשוטיהן טהורים. ומקבליהן טמאים. נשברו טהרו. חזר ועשה מהם כלים. מקבלין טומאה מיכן ולהבא. כלי חרס וכלי נתר טומאתן שוה. מיתטמאין ומטמאין באויר. ומיטמאין מאחוריהן. ואינן מיטמאין מגביהן ושבירתן היא טהרתן:
שבת ט״ז א - הטקסט מספריא
לָא לִיטַּמּוּ מִגַּבָּן. אַלְּמָה תְּנַן: כְּלֵי חֶרֶס וּכְלֵי נֶתֶר טוּמְאָתָן שָׁוָה: מִיטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין מֵאֲוִירֵיהֶן, וּמִיטַּמְּאִין מֵאֲחוֹרֵיהֶן וְאֵין מִיטַּמְּאִין מִגַּבֵּיהֶן, וּשְׁבִירָתָן מְטַהַרְתָּן. כְּלֵי נֶתֶר וּכְלֵי חֶרֶס הוּא דְּטוּמְאָתָן שָׁוָה אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא! אָמְרִי, כֵּיוָן דְּכִי נִשְׁתַּבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, שַׁוִּינְהוּ כִּכְלֵי מַתָּכוֹת.
אֶלָּא מֵעַתָּה, יַחְזְרוּ לְטוּמְאָתָן יְשָׁנָה כִּכְלֵי מַתָּכוֹת? דִּתְנַן: כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין. נִשְׁבְּרוּ — טָהָרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים — חָזְרוּ לְטוּמְאָתָן יְשָׁנָה. וְאִילּוּ גַּבֵּי כְּלֵי זְכוּכִית תְּנַן: כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי עוֹר וּכְלֵי עֶצֶם וּכְלֵי זְכוּכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין. נִשְׁבְּרוּ — טָהָרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים — מְקַבְּלִין טוּמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. מִכָּאן וּלְהַבָּא אִין, לְמַפְרֵעַ — לָא!
טוּמְאַת כְּלֵי זְכוּכִית דְּרַבָּנַן, וְטוּמְאָה יְשָׁנָה דְּרַבָּנַן. בְּטוּמְאָה דְאוֹרָיְיתָא — אַחִיתוּ בַּהּ רַבָּנַן טוּמְאָה, בְּטוּמְאָה דְּרַבָּנַן — לָא אַחִיתוּ לַהּ רַבָּנַן טוּמְאָה.
פְּשׁוּטֵיהֶן מִיהָא לִיטַּמּוּ, דְּהָא פְּשׁוּטֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ? עָבְדִי בְּהוּ רַבָּנַן הֶכֵּירָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִשְׂרוֹף עֲלַיְיהוּ תְּרוּמָה וְקׇדָשִׁים.
they should not become impure from their outer side. Why, then, did we learn this in a mishna? With regard to earthenware vessels and vessels made from natron [neter], the halakhot of their impurity are equal in that they become impure if a primary source of impurity enters their airspace, and, once impure, they render food that enters their airspace impure from their air space. And they become impure from behind, i.e., if a primary source of impurity enters into the bottom of the vessel, where there is an empty space and a receptacle, the vessel becomes impure. However, earthenware vessels do not become impure from their outer side, i.e., if a primary source of impurity came into contact with the outer side of the vessel, the inside of the vessel does not become impure. And the breaking of earthenware vessels renders them pure. By inference, specifically natron vessels and earthenware vessels are those whose halakhot of impurity are equal, as is their status. However, with regard to other matters that is not the case. Why, then, were glass vessels not listed together with those vessels? The Gemara answers: Since if the glass vessels broke they have the capacity to be repaired, as the glass can be liquefied and recast into a new vessel, the Sages equated them to metal vessels that can also be liquefied and recast.
The Gemara asks: But if so, if glass vessels were truly equated with metal vessels, then broken glass vessels that were liquefied and recast should reassume their previous impurity, like metal vessels. As we learned in a mishna: Metal vessels, both their flat vessels, which have no airspace, and their receptacles, which have airspace, are all impure if they came into contact with a primary source of ritual impurity. If they broke, they thereby became purified. However, if one remade the broken vessels into new vessels, they reassume their previous impurity. While, with regard to glass vessels, we learned in a mishna: Wooden vessels and leather vessels and bone vessels and glass vessels, their flat vessels are pure when they come into contact with impurity, and only their receptacles are impure. If they broke, they thereby became purified. However, if he remade the broken vessels into new vessels, they can become impure from that point, when they were recast, forward. By inference: From that point forward, yes, they become impure; retroactively, no, they do not reassume their previous impurity. Apparently, there is no halakha of previous impurity as far as glass vessels are concerned.
The Gemara answers: The entire impurity of glass vessels is by rabbinic decree, and previous impurity, which takes effect on recast metal vessels, is by rabbinic decree. With regard to impurity by Torah law, the Sages imposed a decree of previous impurity. With regard to impurity by rabbinic law, the Sages did not impose a decree of previous impurity. The Sages did not impose the decree of previous impurity, which is by rabbinic decree, on glass vessels whose fundamental impurity is itself only by rabbinic decree.
The Gemara asks further: Their flat vessels should in any case become impure. Since the impurity of flat metal vessels is by Torah law, isn’t it appropriate, therefore, to decree this impurity on flat glass vessels by rabbinic decree? The Gemara answers: The Sages made a distinction with regard to glass vessels, in order to prevent burning teruma and consecrated items for coming into contact with them. Through this distinction between glass vessels and metal vessels, everyone will understand that the impurity of glass vessels is not by Torah law. They will not come to burn teruma and consecrated items that came into contact with impure glass vessels; rather, their legal status will remain in abeyance.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.