32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי
ואף שבהלוחות מצד עצמם היתה מעלה נפלאה הנ"ל, בכל זאת אמרו חז"ל יי ; ,נסתכל (משה) בהן וראה שפרח כתב מעליהן, אמר האיך אני נותן להם לישראל את הלוחות שאין בהם ממש, אלא אאחוז ואשברם".
ולכאורה תמוה:
א) גם לאחר ,שפרח כתב מעליהם* עדיין נשארו במעלתם הנפלאה שהם +,מעשה אלקים" יי -- ואיך אמר עליהם משה ,שאין בהם ממש"1
ב) ,אין בהם ממש" -- טעם שלא יתנם לישראל (כ"א לגונזם וכיו"ב) אבל לא ענין דבזיון ,אשברם"?
ג) פשיטא דצ"ל ,אאחוז" ומאי קמ"ל (בפי' זה שאינו מזכיר שלקחם מהזקנים וכו') +
ד והביאור בזה בהקדם דוגמא לדבר :
גולמי חומר הכי יקר אינם חשובים עד כדי לקבל טומאה -- כ"א צ"ל נעשית כלי והכלי צ"ל גמורה בכל השלמות שעלה ברצון+י. לאחרי גמר מלאכת הכלי ונטמאה ואח"כ נחסר בשלמות ** הכלי, אף שכמובן מהנ"ל ה"ז ירידה גדולה ממעלתה, בכ"ז בטומאתה עומדת. ושבירתה (מתפקידה העיקרי -- דמשקה במוציא משקה:: וכו') זוהי תקנתה (ביטול הטומאה) *י.
והנה הלוחות היו לוחות אבן (שאפילו כלי גמור אינו מקבל טומאה *3) ועוד ועיקר אפילו בשר היורד מן השמים טהור הוא יי ועאכו"כ לוחות שמעשה אלקים המה -- אבל הוא ע"ד שאמרן שבגדי קודש מדרס לחטאת *:. והמדו" בר בנדו"ד הוא בירידה במעלה.
והנה נתינת הלוחות הייתה אל משה יי וע"מ להניחם בארון, למסרם לציבור. ולכן קודם ש,אשברם" הי' צ"ל ,אאחוז" -- שיהיו שלו לגמרי::.
בסגנון אחר (בפנימיות הענין):
מכיון שה;מכתב אלקים" הי' +חרות על הלוחות" -- באותיות החקיקה, היינו שה,מכתב" לא הי' דבר נוסף עליהם, כמו אותיות הכתיבה בדיו על הקלף, כ"א שה,מכתב אלקים* הי' ,מעצמן של הלחות אשר נחקק מהם ובהם"* -- הרי מובן כי העילוי שה,מכתב אלקים" פעל בהלוחות הוא באופן שנתעצם בהם בתכלית., היינו שעי"ז נעשה מציאותם האמיתית ה,מכתב אלקים" החקוק בהם.
ולכן, כאשר ,פרח כתב מעליהן* -- אף שנשארה בהם מעלתם מצד היותם ,מעשה אלקים". מ"מ -- ,אין בהם ממש" וראוי לשברם, היות וכבר
1 תשא לא, יה. וראה מדחז"ל עה"פ ד,ויתן" -- מתנה,
הערות
- 2. אדר"ג פ"ב. וראה רבינו בחיי תשא לב, טז.
- 3. ראה מושב זקנים תשא (לב, יט). ולהעיר מצפע"ג עהית (שםי טו).
- 4. חולין כה, א, רמב"ם רפ*ח מהלי כלים. ושם רפ"ה, ובפטח,
- 4. -ככף הדוגמא בגדו"ד -- שפוח ה,רות קדוש"* שבהכתב (לקמן בפנים).
- 6. שם רפי"ט.
- 7. כלים פ"ג ואילך. רמב"ם שם פ"ו.
- 8. שבת נח, א. רמב"ם הל' כלים פ"א. ה"ו.
- 9. סעה' נט, ב.
- 20. תגיגה יח, ב.
- 2. להעיר מרחז"ל בתנתומא : ואתפוש גו' (פרשתנו ט, יז) דשני טפחים אחז הקב"ה כו" וגברו ידיו של משה ואחז כו"
- 3. לקו"ת ר"פ בחקותי.
משנה תורה, הלכות כלים א׳ - הטקסט מספריא
שבעה מיני כלים הן שמקבלין טומאה מן התורה ואלו הן:הבגדים והשקין וכלי עור וכלי עצם וכלי מתכות וכלי עץ וכלי חרש הרי הוא אומר מכל כלי עץ או בגד או עור או שק ובכלי מתכות נאמר אך את הזהב ואת הכסף ובכלי חרש נשאר וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואותו תשבורו:
מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה וכל מעשה עזים לרבות כלים העשויין מן הקרניים ומן הטלפיים ומן העצמות של עזים והוא הדין לשאר מיני בהמה וחיה אבל כלים העשויין מעצמות העוף אינן מקבלין טומאה חוץ מכלים העשוין מכנף העזניה בלבד וביצת הנעמית המצופה הואיל והן דומין לעצם מקבלין טומאה ככלי עצם וקרוב בעיני שטומאתן מדברי סופרים:
כלים העשויין מעצמות חיה שבים ומעורה טהורים כל שבים טהור ואינו מקבל טומאה מן הטומאות ולא טומאת מדרס אף האורג בגד מצמר הגדל בים אינו מקבל טומאה שנאמר או בגד או עור מפי השמועה למדו מה בגד מן הגדל בארץ אף עור מן הגדל בארץ חיבר מן הגדל בים עם הגדל בארץ אפילו חוט או משיחה אם חיברו חיבור עד שמשים את שניהן כאילו הן אחד לטומאה שאם נטמא זה יטמא זה הכל מקבל טומאה:
יראה לי שהכלים העשויים מעור העוף אין מקבלין טומאה כמו עצמותיו וא"ת והרי הוא כשר לכתוב עליו תפילין כעור בהמה וחיה הנה עור הדג אינו מקבל טומאה ולולא זוהמתו שאינה פוסקת היה כשר לתפילין הנה למדת שאף דבר שאינו מקבל טומאה כשר לתפילין אם אין לו זוהמא:
כלי זכוכית אינן מקבלין טומאה מדברי תורה וחכמים גזרו עליהן שיקבלו טומאה הואיל ותחלת ברייתן מן החול ככלי חרס הרי הן ככלי חרס ומפני שתוכן נראה כברן לא גזרו עליהן שיטמאו מאוירן אלא עד שתגע הטומאה בהן בין מתוכן בין מגבן ככלי מתכות ולא גזרו טומאה על פשוטיהן אלא על מקבליהן ואין להם טהרה במקוה ואין שורפין עליהן תרומה וקדשים שלא גזרו עליהן אלא לתלות:
כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה לעולם טהורין ואין מקבלין טומאה מן הטומאות ולא טומאת מדרס לא מן התורה ולא מדברי סופרים בין פשוטיהן בין מקבליהן:
פיל שבלע הוצין והקיאן דרך הרעי העושה מהן כלים הרי הן ספק אם הם ככלי גללים או כלי עץ כשהיו אבל כפיפה שנטמאת ובלעה פיל והקיאה דרך בית הרעי הרי היא בטומאתה:
פשוטי כלי חרס כגון מנורה וכסא ושולחן של חרס וכיוצא בהן אין מקבלין טומאה מן הטומאות ולא טומאת מדרס לא מן התורה ולא מדברי סופרים שנאמר אשר יפול מהם אל תוכו יטמא כל שיש לו תוך בכלי חרס מקבל טומאה ושאין לו תוך טהור:
כלי מתכות אחד פשוטיהן כגון הסכינים והמספריים או מקבליהן כגון היורות והקומקומוסין הכל מקבלין טומאה שנאמר כל דבר אשר יבוא באש בין מקבל בין פשוט אפילו תיבה או מגדל וכיוצא בהן של מתכת שהן מקבלין ארבעים סאה בלח או יתר מקבלין טומאה שנאמר כל דבר אשר יבא באש:
כלי עץ וכלי עור וכלי עצם מקבליהן כגון העריבה והחמת וכיוצא בהן מקבלין טומאה מדברי תורה אבל פשוטיהן כגון הלוחות והכסא והעור שאוכלין עליו וכיוצא בהן אינן מקבלין טומאה אלא מדברי סופרים שנאמר מכל כלי עץ מפי השמועה למדו מה שק שיש לו בית קבול אף כל שיש לו בית קבול וכלי עצם ככלי עץ לכל דבר בד"א שטומאת פשוטיהן מדברי סופרים בשאר טומאות חוץ מטומאת מדרס אבל במדרס הזב וחביריו מתטמאין מן התורה שנאמר כל המשכב אשר ישכב כל העשוי למשכב או למרכב כמו שביארנו וכן כלי זכוכית העשוי למשכב מתטמא במדרס מדבריהן:
כל שהוא ארוג בין מצמר ופשתים בין מקנבוס או ממשי או משאר דברים הגדלים ביבשה הוא הנקרא בגד לעניין טומאה והלבדים כבגדים לכל דבר:
השק הוא חוטי שיער הגדילין כשלשלת או הארוגין כבגדים אחד העשוי מן העזים או מצמר גמלים או מזנב הסוס והפרה וכיוצא בהן ואחד האריג מהן כמו המרצופין או הגדל כמו חבק של חמור וכיוצא בו אבל הטבלים והמשיחות השזורין בין מן השיער בין מצמר ופשתים אינן מקבלין טומאה בפני עצמן:
כל הכלים העשויין מן הגומא ומן הערבה ומן הקנים ומכפות תמרים ומן העלים והשריגין וקליפי אילנות ומן החלף כגון הכפיפות והטרסקלין והמחלצות והמפצות הכל בכלל בכלל כלי העץ שהכל גדל מן הארץ כעץ אחד כלי חרס ואחד כלי נתר לכל דבר כל כלי העשוי מהעפר מן העפרות ואחר כך שורפין אותן בכבשן הרי זה כלי חרס והתנור והכיריים והכופח וכיוצא בהן משאר הבניינות שאופין בהן או מבשלין בהן הכל מקבלין טומאה דין תורה וטומאתן וטומאת כלי חרס שוה:
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כו ‹ תשא ‹ שיחה ג ‹ 248 לקו"ש חי"ד ע' 32
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לג בין המצרים מטות מאותו ספר חולין כה, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז חולין כה, ב
- ספר המאמרים יום ב' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק חולין כה, א
- שו"ת יורה דעה סימן קסב חולין דף כ"ה
- תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד חולין כה, א
- אגרות קודש כרך ב שמו שבת נח, א
- לקוטי שיחות כרך לח הוספות חוקת מאותו ספר שבת נח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים כא שבת נח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים כה שם נח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים שם נח, א
- דובר שלום טלטול מפתח ומחט לסגור מפתחי החלוק שבת נח, א

