71
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לתוך אלו מותרין" (לזר), כי מניחים ש"תרומה לתוך התרומה נפלה וחולין לתוך חולין נפלו". ושואלת שם הגמרא: אם נאמר, שאכילת תרומה, כזית בכדי אכילת פרס, אסורה מדאורייתא, כיצד ייתכן להניח ש"תרומה לתוך תרומה נפלה..." ושמשום כך מותר לאכול את הקדרה של החולין, והרי ייתכן שהתרומה נפלה לקדרה של החולין?
רש"י מבאר שם את שאלת הגמרא: "ותלינן לקולא בעוון מיתה"? כלומר, כיצד ייתכן להקל בספק תרומה, כאשר מדובר ב"עוון מיתה" של תרומה לזר? מדברי רש"י אלו ניתן, לכאורה, להסיק, שהוא סובר35: דוקא כאשר מדובר בעוון מיתה נפסק ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא, אך כאשר אין עוון מיתה – ספיקא דאורייתא לקולא, מן התורה.
אך במקומות רבים36 אנו מוצאים, שרש"י אומר במפורש, שספיקא דאוריתא נקבע לחומרא מן התורה. לכן הכרחי לומר, שרש"י מוסיף במקרה של שתי קדרות, שאי אפשר להתיר את הקדרה של החולין מצד הספק, מפני שהתרומה היא "עוון מיתה" – ואינו מסתפק בטיעון הכללי שספיקא דאורייתא לחומרא – מפני הסברה, שקדרה של חולין היא בחזקת היתר37. ואילו לא היתה התרומה לזר כרוכה באיסור מיתה, אפשר היה לומר שחזקת ההיתר של קדרת החולין מכריעה את הספק דאורייתא – לצד היתר.
אך במקרה שבו אין בספק דאורייתא חזקת היתר, סובר רש"י, שספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא. ועל־אחת־כמה־וכמה סובר כך רש"י בעניננו, במקרה שנשחט חציו של קנה: לא זו בלבד שאין כאן חזקת היתר, אלא, להיפך: על הבהמה חלה חזקת איסור38, ובודאי כאשר מתעורר ספק בשחיטה, הרי ספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה.
ח. מהו הקשר בין "שמיני"
לבין עניננו?
מ"יינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:
כבר הוסבר פעמים רבות39, ששם הפרשה מכיל את תוכנה של כל הפרשיות והפסוקים שבה, ועל־אחת־כמה־וכמה את סיומה, בבחינת "נעוץ40 תחילתן בסופן וסופן בתחילתן".
הערות
- 35. כשיטת הרמב"ם הל' טומאת מת ספ"ט (ראה כס"מ שם).
- 36. יבמות פח, ב – ד"ה היכי דמי. קידושין עג, יו א – ד"ה ואב"א. חולין כב, סע"א – ד"ה איצטריך קרא למעוטי. וראה מלא הרועים מע' ספיקא דאורייתא. שד"ח שם.
- 37. ראה שו"ת הצ"צ שם בסופו, שגם בהאופן שבברייתא שם, יש חזקת היתר.
- 38. חולין ט, א. רמב"ם הל' שחיטה פ"א הי"ג. "ד סי' כה (ובש"ך שם סק"א).
- 39. ראה גם לעיל ע' 25.
- 40. ספר יצירה פ"א מ"ז.
משנה תורה, הלכות טומאת מת ט׳ - הטקסט מספריא
מי שהיה חופר בשדה ומצא מתים רבים בגומא אחת זה על גב זה או זה בצד זה או שמצא הרוגים או שמצא מת יושב או ראשו בין ברכיו אינו חושש שמא מקום זה בית הקברות היה אלא נוטל המת שמצא ונוטל כל העפר התיחוח שתחתיו וחופר בבתולת קרקע שלש אצבעות ומוציא הכל ושאר השדה בחזקת טהרה כשהיתה קודם שימצא ועפר זה עם שלש אצבעות שחופר הוא הנקרא תבוסת המת.
שדה שנהרגו בו הרוגים מלקט כל העצמות שבה והרי היא טהורה וכן המפנה קברו מתוך שדהו מלקט כל העצמות עצם עצם והרי היא טהורה וכן בור שמטילים בתוכו נפלים או הרוגים מלקט כל העצמות שבו עצם עצם והרי הוא טהור.
היה חופר ומצא מת מושכב כדרך שקוברין המתים נוטלו ואת תבוסתו וכן אם מצא שנים נוטל כל אחד מהן ותבוסתו עמו וכל השדה טהורה מצא שלשה מתים כל אחד מהן מוטל כדרך הנקברין אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה כמלוא מטה וקובריה ה"ז חושש שמא בית הקברות הוא זה וצריך לבדוק מן האחרון עשרים אמה שהן כשתי מערות וחצר שביניהן ואם לא מצא שם מת אחר הרי אותן העשרים שבדק טהורות אף על פי שהן שכונת קברות מצא מת אחד בסוף עשרים אמה צריך לבדוק ממנו עשרים אמה אחרות לפי שרגלים לדבר ואם היה אחד מאלו שמצא בתחלה או בסוף הרוג או יושב או מושכב שלא כדרכו שיהיה ראשו בין ירכותיו אינו בודק עשרים אמה אלא נוטלן ואת תבוסתן בלבד שחזקתן עכו"ם.
העכו"ם אין להם טומאת קברות הואיל ואינן מטמאין באהל הרי הנוגע בקברן טהור עד שיגע בעצמה של טומאה או ישאנה.
מת שחסר אבר שאם ינטל מן החי ימות אין לו תבוסה ולא שכונת קברות ומתים הנמצאים גלויים על פני השדה אין להם שכונת קברות ולא תבוסה אלא מלקט עצם עצם והכל טהור והנקבר שלא ברשות יש לו תבוסה ואין לו שכונת קברות.
אחד המוצא שלשה מתים כדרכן בתחלה או שמצא שלשה כוכין או כוך ונקיע ומערה הרי זו שכונת קברות מצא שנים ואחד היה ידוע יש להם תבוסה ואין להם שכונת קברות שהקבר הידוע אינו עושה שכונה ולא אמרו אלא המוצא שלשה בתחלה הוא שצריך בדיקה כיצד בודק העשרים אמה שאמרנו חופר עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה והיא הקרקע שנראית שאינה עבודה העמיק אפילו מאה אמה ומצא חרש הרי זו כבתחילה וצריך להעמיק עד שיגיע לבתולה הגיע למים הרי זו כבתולה.
אינו צריך לחפור תלם אחד מתחלת העשרים עד סופן אלא חופר אמה על אמה ומניח אמה וחופר אמה על אמה ומניח אמה וכן עד סופן שאין בין קבר לקבר פחות מאמה.
היה בודק והגיע בתוך העשרים לנהר או לשלולית או לדרך הרבים יפסיק ואינו צריך לבדוק שהרי נפסקה שכונת הקברות.
המוצא עפר זה של בדיקה טהור אא"כ מצא טומאה במקום שחפר אבל קודם שימצא אוכל בתרומה והמפקח בגל אינו אוכל בתרומה שהרי יודע ודאי שהמתים שם תחת הגל אלא שאינו מכיר מקומן.
גל טמא שנתערב בשני גלין טהורין בדק אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור והשנים טמאין בדק שנים ונמצאו טהורים הן טהורים והשלישי בחזקת טמא בדק שלשתן ומצא טהור כולן בחזקת טומאה עד שיבדוק שלשתן עד שיגיע לסלע או לבתולה ויהיו שלשתן טהורין.
בור שמטילין לתוכו נפלים המאהיל עליו טמא דין תורה אף ע"פ שחולדה וברדלס מצויין שם אין ספק מוציא מידי ודאי אבל אם הפילה שם אשה נפל ואין ידוע אם הפילה דבר המטמא או לא הפילה הואיל וחולדה וברדלס מצויין שם הרי ספקו טהור.
דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים [ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה שהרי העושה אותו חייב אשם תלוי] כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.
משנה תורה, הלכות שחיטה א׳:י״ג - הטקסט מספריא
כל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע בודאי שנשחטה שחיטה כשרה.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יב ‹ מצורע ‹ שיחה א ‹ 81 לקו"ש ח"ז ע' 71
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- קו"א יורה דעה ‹ מהדורא בתרא ‹ (הגהה לקוטי שיחות ח"ז ע' 71
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה חולין כב, סע"א · יבמות פח, ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מח יבמות פח, א · חולין ט, א
- אגרות קודש כרך ו א'תקסא חולין כב, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד מאותו ספר חולין כב, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר חולין כב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן ס יבמות פח, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (א) יבמות פח, א
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (טו) יבמות פח, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ו יבמות פח, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן לח יבמות פח, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה יבמות פח, סע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נז יבמות פח, א
- לקוטי שיחות כרך א שמיני שיחה א מאותו ספר חולין ט, א
- לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר חולין ט, א
- תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת* חולין ט, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג חולין ט, א
- תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי' חולין ט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קס איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה חולין ט, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן א הקדמה חולין ט, א
- שו"ת סימן ז חולין ט, א
- שו"ת יורה דעה סימן יד חולין דף ט
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נח חולין ט, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג חולין ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנב סדר וזמן הגעלת כלים חולין דף ט