296
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב"ה, ל' לחודש שבט, הוא ר"ח אדר ראשוןי ה'תש"ל. ברוקלין, נ. *. שלום וברכה ! . . בהתחלת התקופה דעשרים שנה ומעלה מעת ההסתלקות-הילולא של כ"ק
מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו,
שלאחרי הסתלקות -- בכלל ,נקל מאד לתלמידיו (כולל כל ההולכים ,בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו") לקבל חלקם מבחי' רוח רבם העצמיות כו' ולא זיום בלבד" ,הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי' מקום גשמי".
וכעבור עשרים שנה ומעלה -- הרי אמחז"ל דמבן עשרים שנה מוכר בנכסי אביו (ואמחז"ל : התלמידים קרוים בנים והרב קרוי אב),
וע"פ ביאור רבנו הזקן במחז"ל זה -- מובן, אשר מאז מיתוסף בחיות וברצון ובתענוג ובמעשים טובים הבאים עי"וז,
היז דרישת השעה ושעת הכושר לעשות חשבון צדק מכל הפעולות במשך העשרים שנה מעת ההסתלקות, פעולות בהתאם לדרישות בעל ההילולא בחיים חיותו בעלמא דין, ובכל שלשת הקווין עליהם העולם
הערות
- 1. לי לחודש . . ראשון : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ו סיו.
- 2. דעשרים שנה: יו"ד שבט תש"י -- תש"ל. להעיר מירושי סוטה פ"א ה"ח.
- 3. ההסתלקות : לשון הקדמת -- בני הגאון המחבר ז"ל -- להשו"ע דאדמו"ר הזקן בנוגע לפטירתו. ויליפ עפמש"כ (בתו"א ס"פ ויקהל) דהמשכה וגילוי בבחיי רוממות נקי אסתלק. והרי עפמש"כ באגה"ק (הובא בפנים) לאחרי ההסתלקות מקבלים מבחי' העצמיות כ'. ועוד שם דיש עוד בחי' שאינה מתלבשת כו' רק כו
- 4. הילולא : ראה ד"ה להבין ענין לג בעומר (תו"ח ס' שמות). להבין ענין הילולא דרשב"י, תרע"ח. ועוד.
- 5. נקל מאד . . גשמי: אגה"ק לאדמו"ר הזקן בי' לס" זך.
- 6. בדרך . . מדרכיו: שם סי" זן.
- 7. אמחז"ל . . מוכר: גטין סה, א. ב"ב קנה, א.
- 8. ואמחז"ל התלמידים : ספרי ואתחנן ו, ז (הובא בפרש"י שם).
- 9. ביאור רבנו הזקן : לקו"ת במדבר (ב, א) ומבאר שם מש"כ בע"ח שכ"ד (ראה דרושי הצלם בסופו). וראה ג"כ ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ ח"ש בביאור ,עשרים שנה". ובלקו"ת שה"ש (לה, ג) : כ' ריית כתר, וכן עשרים הוא גימטי כתר. \
- 10. בחיות וברצון ובתענוג : ראה לקו"ת (במדבר שם) התכמה תחי' ואה"כ ההעלאה לרצון העליון, חי יחידה.
- 11. ובמעשים טובים הבאים עי"ז: ראה שם: כל המסתעפים ממנו. ולהעיר אשר ,תכלית הכוונה הוא שיהי' הגילוי דחיי החיים בהחיים דהעולם" (המשך יו"ט שר"ה שחל להיות בשבת ה/תש"י, סיום אות כ).
- 12. חשבון צזק : נוסף על שבסיום כל תקופה צ"ל ממארי דחושבנא (בקשעהמ"ט -- בסוף היום. לפני ר"ה -- בסוף השנה ועוד) -- ייל דישנה שייכות מיוחדת כיון שקשור בהסתלקות כו' -- עפמש"כ ברמב"ם יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה (הלי אבל ספי"ג) - אלא שרשביי ודכוותי' שרצו שיהי' זה באופן ך,יום שמחתי" (ל' פע"ה שכ"ב פ"ז) - ה*ו מתוך שמחה (וע"ד תשו"ע). .
- 13. הקחין . . עומד : אבות פ"א, מ"ב. נתבאר בד"ה וירא ישראל, תרכ"ז. ובכ"מ.
בבא בתרא קנ״ה א - הטקסט מספריא
הָכִי קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא: רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר – הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּנָחֲתִי לָקוֹחוֹת לִנְכָסִים. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ רְאָיָה בְּעֵדִים, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּנָחֲתִי לָקוֹחוֹת בִּנְכָסִים?
אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּעַרְעָר דִּבְנֵי מִשְׁפָּחָה, דְּלָאו עַרְעָר הוּא. מַאי קָאָמְרִי? קָטָן הָיָה; חֲזָקָה אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר, אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשָׂה גָּדוֹל.
אִיתְּמַר: קָטָן, מֵאֵימָתַי מוֹכֵר בְּנִכְסֵי אָבִיו? רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא אָמַר רַב נַחְמָן: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְהָא דְּרָבָא – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר.
מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי בְרַק בְּאֶחָד שֶׁמָּכַר בְּנִכְסֵי אָבִיו, וּמֵת; וּבָאוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, וְעִרְעֲרוּ לוֹמַר: קָטָן הָיָה בִּשְׁעַת מִיתָה. וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: מַהוּ לְבוֹדְקוֹ? אָמַר לָהֶם: אִי אַתֶּם רַשָּׁאִין לְנַוְּולוֹ. וְעוֹד, סִימָנִין עֲשׂוּיִין לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַחַר מִיתָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
This is what Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Shimon ben Lakish: Granted, according to my explanation of the mishna, that I say that presenting proof through the ratification of the deed is sufficient in order to enable the recipient to claim the gift, this is the reason that with regard to the incident in Bnei Brak you find the possibility that the buyers take possession of the property by ratifying the deed. It is therefore possible that the buyers held the property, and the relatives were claiming it from them. But according to you, that you say that the proof must be presented by bringing witnesses, how can you find circumstances in which the buyers take possession of the property, since they have no proof?
Rabbi Shimon ben Lakish said to Rabbi Yoḥanan: I concede to you with regard to a case where the members of the deceased’s family contested the legality of the buyers’ claim that their contesting the legality of that claim is not taken into consideration, since they are contesting the deed held by the buyers. It is therefore possible for the buyers to take possession of the property, as in this case what do the relatives say? They say that the seller was a minor. But there is a presumption that witnesses do not sign the document unless the seller has become an adult. In the mishna, by contrast, there is no presumption that counters the giver’s claim that he was on his deathbed. The recipient is therefore required to bring proof that the giver was healthy.
§ It was stated that there was a dispute with regard to the following matter: From when, i.e., from what age, can a minor sell his deceased father’s property? Rava says that Rav Naḥman says: From the time he is eighteen years old, and Rav Huna bar Ḥinnana says that Rav Naḥman says: From the time he is twenty years old. The Gemara notes: And this statement of Rava was not stated explicitly; rather, it was stated by inference.
Rabbi Zeira raises an objection from the aforementioned baraita: There was an incident in Bnei Brak involving one who sold some of his father’s property, which he had inherited, and he died, and the members of his family came and contested the sale, saying: He was a minor at the time of his death, and therefore the sale was not valid. And they came and asked Rabbi Akiva: What is the halakha? Is it permitted to exhume the corpse in order to examine it and ascertain whether or not the heir was a minor at the time of his death? Rabbi Akiva said to them: It is not permitted for you to disgrace him for the sake of a monetary claim. And furthermore, signs indicating puberty are likely to change after death, and therefore nothing can be proved by exhuming the body. Rabbi Zeira explains the objection: Granted, according to the one who says that the heir can sell the property once he is eighteen years old,
רש"י על דברים ו׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ושננתם. לְשׁוֹן חִדּוּד הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ, שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר לֹא תְהֵא צָרִיךְ לְגַמְגֵּם בּוֹ אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד (ספרי; קידושין ל'):
לבניך. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים, מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּייִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וְאוֹמֵר (מלכים ב ב') בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל, וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' כ"ט) בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ. וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים (שֶׁנֶּאֱמַר בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם) כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב') אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ספרי):
ודברת בם. שֶׁלֹּא יְהֵא עִקַּר דִּבּוּרְךָ אֶלָּא בָּם – עֲשֵׂם עִקָּר וְאַל תַּעֲשֵׂם טָפֵל (שם):
ובשכבך. יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם, תַּ"ל ובקומך, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, תַּ"ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך – דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (שם):
ושננתם AND THOU SHALT TEACH THEM DILIGENTLY — This word expresses the idea of being sharply impressed, the meaning being, that they should be impressed (familiar) in thy mouth, so that if a person asks you anything concerning them, you will not need to stammer (hesitate) about it, but tell him forthwith (Sifrei Devarim 34:1; Kiddushin 30a)
לבניך [AND THOU SHALT TEACH THEM DILIGENTLY] UNTO THY CHILDREN — These are the disciples. Everywhere do we find that disciples are termed בנים, as it is said, (Deuteronomy 14:1) “Ye are children (בנים) of the Lord your God”; and it says, (2 Kings 2:3), “The sons of (בני) the prophets who were in Bethel”. So. too, do we find in the case of Hezekiah that he taught Torah to all Israel and termed them בנים, as it is said, (II Chronicles 29:11), “My sons (בני) be not now negligent". And even as disciples are termed בנים, “children", so the teacher is termed אב, "father", as it is said, (2 Kings 2:12) that Elisha referred to his teacher Elijah by the words, "My father, my father, the chariot of Israel, etc." (Sifrei Devarim 34:4).
ודברת בם AND THOU SHALT SPEAK OF THEM — i.e. that your principal topic of conversation should be only about them: make them the principal, and do not make them of secondary importance (Sifrei Devarim 34:6).
ובשכבך AND WHEN THOU LIEST DOWN — One might think that this means: even if one lies down (retires to bed) in the middle of the day, and that ובקומך AND WHEN THOU RISEST UP means: even if you rise up in the middle of the night! It, however, states בשבתך בביתך ובלכתך בדרך WHEN THOU SITTEST IN THY HOUSE AND WHEN THOU WALKEST BY THE WAY: The Torah is thus speaking of the usual way of living, and this therefore means, the usual time of lying down and the usual time of rising up (cf. Sifrei Devarim 36:9).
משנה אבות א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד. על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים:
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כו ‹ ט'תתלא לקו"ש ח"ו ע' 296
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש כרך כו ט'תתל ב"ב קנה, א · גיטין סה, א
- אגרות קודש כרך כו ט'תתלא ב"ב קנה, א · גיטין סה, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ב"ב קנה. א · גטין סה, א
- לקוטי שיחות כרך ג ויקהל שיחה א מאותו ספר ב"ב קנה, א
- לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה א מאותו ספר ב"ב קנה, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה א מאותו ספר גיטין סה, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד גיטין סה, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א גיטין סה, א
- תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב ב"ב קנה, א
- מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו ב"ב קנה, א
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלג, ב ב"ב קנה, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס דיני מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס י גיטין סה , א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן יח גיטין סה, ב