932
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עשרים שנה ומעלה20, שיש להם את כל הכחות בגלוי 2) כל התרומות לאדנים שוות, לאחר ההכנה והתחלה שנעשתה בידי ששים רבוא (גדולים) מישראל21 שהם כוללים כל ישראל22 – יכולים כולם, גם פחותים מבן עשרים ונשים, להביא תרומתם שהיא – כפי נדבת לבו23.
(משיחת ש"פ שמיני תשכ"ב)
הערות
- 20. גדלות שלימה עד שיכול לצאת בצבא וכו'. וראה ב"ב קנה, א. לקו"ת במדבר ב, א.
- 21. שלכן תרומת היתרים על ס' רבוא – לא נלקחו לאדנים (פקודי לח, כח).
- 22. תניא פל"ז.
- 23. גם בהלעומת זה דענין המשכן – ענין עיר הנדחת, כן הוא: דוקא באם הדיחוה אנשים ולא נשים ולא קטנים אז אח"כ מענישין גם נשים וגם טף (סנה' קיא, ב).
בבא בתרא קנ״ה א - הטקסט מספריא
הָכִי קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא: רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר – הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּנָחֲתִי לָקוֹחוֹת לִנְכָסִים. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ רְאָיָה בְּעֵדִים, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּנָחֲתִי לָקוֹחוֹת בִּנְכָסִים?
אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּעַרְעָר דִּבְנֵי מִשְׁפָּחָה, דְּלָאו עַרְעָר הוּא. מַאי קָאָמְרִי? קָטָן הָיָה; חֲזָקָה אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר, אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשָׂה גָּדוֹל.
אִיתְּמַר: קָטָן, מֵאֵימָתַי מוֹכֵר בְּנִכְסֵי אָבִיו? רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא אָמַר רַב נַחְמָן: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְהָא דְּרָבָא – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר.
מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי בְרַק בְּאֶחָד שֶׁמָּכַר בְּנִכְסֵי אָבִיו, וּמֵת; וּבָאוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, וְעִרְעֲרוּ לוֹמַר: קָטָן הָיָה בִּשְׁעַת מִיתָה. וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: מַהוּ לְבוֹדְקוֹ? אָמַר לָהֶם: אִי אַתֶּם רַשָּׁאִין לְנַוְּולוֹ. וְעוֹד, סִימָנִין עֲשׂוּיִין לְהִשְׁתַּנּוֹת לְאַחַר מִיתָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
This is what Rabbi Yoḥanan said to Rabbi Shimon ben Lakish: Granted, according to my explanation of the mishna, that I say that presenting proof through the ratification of the deed is sufficient in order to enable the recipient to claim the gift, this is the reason that with regard to the incident in Bnei Brak you find the possibility that the buyers take possession of the property by ratifying the deed. It is therefore possible that the buyers held the property, and the relatives were claiming it from them. But according to you, that you say that the proof must be presented by bringing witnesses, how can you find circumstances in which the buyers take possession of the property, since they have no proof?
Rabbi Shimon ben Lakish said to Rabbi Yoḥanan: I concede to you with regard to a case where the members of the deceased’s family contested the legality of the buyers’ claim that their contesting the legality of that claim is not taken into consideration, since they are contesting the deed held by the buyers. It is therefore possible for the buyers to take possession of the property, as in this case what do the relatives say? They say that the seller was a minor. But there is a presumption that witnesses do not sign the document unless the seller has become an adult. In the mishna, by contrast, there is no presumption that counters the giver’s claim that he was on his deathbed. The recipient is therefore required to bring proof that the giver was healthy.
§ It was stated that there was a dispute with regard to the following matter: From when, i.e., from what age, can a minor sell his deceased father’s property? Rava says that Rav Naḥman says: From the time he is eighteen years old, and Rav Huna bar Ḥinnana says that Rav Naḥman says: From the time he is twenty years old. The Gemara notes: And this statement of Rava was not stated explicitly; rather, it was stated by inference.
Rabbi Zeira raises an objection from the aforementioned baraita: There was an incident in Bnei Brak involving one who sold some of his father’s property, which he had inherited, and he died, and the members of his family came and contested the sale, saying: He was a minor at the time of his death, and therefore the sale was not valid. And they came and asked Rabbi Akiva: What is the halakha? Is it permitted to exhume the corpse in order to examine it and ascertain whether or not the heir was a minor at the time of his death? Rabbi Akiva said to them: It is not permitted for you to disgrace him for the sake of a monetary claim. And furthermore, signs indicating puberty are likely to change after death, and therefore nothing can be proved by exhuming the body. Rabbi Zeira explains the objection: Granted, according to the one who says that the heir can sell the property once he is eighteen years old,
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 2
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י לקו"ש ח"ג ע' 932
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשח"י לקו"ש ח"ג ע' 932
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י לקו"ש ח"ג ע' 932
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- אגרות קודש כרך כו ט'תתל ב"ב קנה, א
- אגרות קודש כרך כו ט'תתלא ב"ב קנה, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר ב"ב קנה, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ב"ב קנה. א
- לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה א מאותו ספר ב"ב קנה, א
- תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב ב"ב קנה, א
- מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו ב"ב קנה, א
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלג, ב ב"ב קנה, א