150

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"בחלב אמו"40, מובן, שהטעם לאיסור הוא מפני אכזריות41 בבעלי חיים, (ובקל־וחומר איסור צער שלהם)42, וממילא מובן מדוע חל האיסור דוקא לגבי "גדי", כי ה"בישול" (כולל כל שלושת הפרטים: אכילה הנאה ובישול) של ולד רך בחלב אמו אכזרי יותר ממקרה דומה אצל מבוגר, ולגבי הולד הרך עצמו קשור הדבר יותר למין הבהמה43, שנמצאת ברשות האדם יותר מהחיות44, ובכלל – חלש מהם וכדומה.

ולפי זה יוצא, ששני הענינים שבפירוש רש"י על "לא תבשל גדי" – "אף עגל וכבש בכלל גדי" שבו מוסבר הטעם לאיסור דוקא לגבי "גדי", ו"ובשלושה מקומות... לאיסור אכילה", שבו מוסבר הטעם לאיסור "לא תבשל" – קשורים לענין משותף: על ידי שני הענינים מסיק רש"י שהאיסור "לא תבשל גדי" אינה גזירת הכתוב, שאינה מובנת כלל, אלא יש לכך גם הסבר שכלי.

ח. אסור לצער!

פירוש רש"י מכיל גם "יינה של תורה"45. אחת ההוראות הנלמדות מפירוש רש"י זה היא:

הדבר היחיד שהתורה אסרה בישולו, הוא גדי בחלב אמו. ולפי האמור לעיל, הסיבה היא, כדי למנוע אכזריות וצער של בעלי חיים, ומכך רואים עד כמה חמור איסור צער בעלי חיים46: למרות

הערות

  1. 40. ועפי"ז יובן בפשטות* הא ד"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר (שהי' "רך" כבפסוק שלפניו) אשר עשה ויתן (אברהם – שהי' היפך האכזריות בתכלית, נוסף על שקיים כל התורה) גו'" (וירא יח, ח).
  2. 41. רמב"ן בפ' ראה – יד, כא. וראה ראב"ע כאן. במו"נ ח"ג פמ"ח משמע, דאין בזה הענין דצער בע"ח. והטעם פשוט, כי "צער בע"ח" שייך רק כשהוא חי [אבל "אכזריות" דנפש האדם – שייך גם בבשר בחלב].
  3. 42. דאם אסור באכזריות – פשיטא דאסור בצער בע"ח. וראה שו"ע אדה"ז (ח"ו) הל' ע"ד וצער בע"ח ס"ד.
  4. 43. להעיר, שהאיסור ד"אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" [שהוא ג"כ מטעם אכזריות (חינוך מצוה רצב (בטעם השני) וראה ראב"ע
  5. 44. כמובן בפשטות. ועפ"י מ"ש בפנים, יובן דיוק לשון רש"י (בראשית א, כו) "בחיות ובבהמות כו' ירוד לפניהם (ל' רבים) והחי' מושלת בו" – כי "לפניהם" (ל' רבים, שכולל גם הבהמות) הוא רק "ירוד", והחי' (גם) מושלת בו.
  6. 45. היום יום ע' כד.
  7. 46. ראה ב"מ לב, ב. ובשו"ע אדה"ז (או"ח סי' שה סכ"ו. ח"ו שם) פסק כדעת הפוסקים (נסמן בשד"ח כללים מע' צער בע"ח) שהוא מן התורה.
  8. . ולפירש"י בפ' תשא שמ"לא תבשל גדי" השני למדים שהאיסור הוא גם בחלב אחר (כבהערה ורשב"ם כאן, שהאיסור דלא תבשל גדי בחלב אמו הוא דוגמת האיסור דאותו ואת בנו)] – הוא רק בבהמה ולא בחי' (יו"ד סט"ז).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ג מאותו ספר ב"מ לב, ב
  2. לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א מאותו ספר ב"מ לב, ב
  3. לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ט מאותו ספר ב"מ לב, סע"ב
  4. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י ב"מ לב, א
  5. תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו ב"מ לב, ב
  6. שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה דיני הלואה יח ב"מ לב , א
  7. שולחן ערוך חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים דיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים א ב"מ לב, א
  8. שולחן ערוך חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים דיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים ב ב"מ לב, א
  9. שולחן ערוך חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים דיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים ג ב"מ לב , א
  10. שולחן ערוך חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים דיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים ד ב"מ לב , ב
  11. שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' עוברי דרכים (ב) ב"מ לב, ב
  12. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז במקום מצוה וחולי ט. במקום צער בעלי חיים ב"מ לב, ב
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסו דין מי שהחשיך לו בדרך ב"מ לב, ב
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שה במה בהמה יוצאת בשבת ב"מ לב, ב