149

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לבין תחילת דבריו "אף עגל וכבש בכלל גדי...":

בפירושו "אף עגל וכבש בכלל גדי" אין כוונת רש"י לבאר רק את משמעות המלה "גדי", אלא להבהיר שאלה המתעוררת במלים "לא תבשל גדי" – שאותן הוא מצטט: במה שונה "גדי" מסוגי בהמות אחרים, שדוקא לגבם יש איסור "לא תבשל בחלב אמו"?

בכללות אין בתורה הבדלים – לגבי איסורים וכדומה – בין בהמה אחת לאחרת,

ועד כדי כך הדבר פשוט, שרש"י מפרש, ללא שום הוכחות, שב"יגח שור" הכוונה היא ל"אחד שור ואחד כל בהמה וחיה ועוף"35.

ואת זאת מבהיר רש"י בפירושו "אף עגל וכבש בכלל גדי"*, שהאיסור "לא תבשל..." אכן חל גם לגבי עגל וכבש36.

35) פרשתנו כא, כח. וראה עד"ז פרש"י כא, לז.

*35) ולכן מקדים רש"י "אף עגל וכבש בכלל גדי" ורק אח"כ מוסיף "שאין גדי אלא לשון ולד רך" – ודלא כבפ' תשא שבתחלה מפרש "כל ולד רך במשמע" ואח"כ כותב "ואף עגל וכבש"* – כי בפ' תשא שם מפרש לשון "גדי" [שלכן אינו מעתיק "לא תבשל"], וראה לקמן 217 ואילך. משא"כ בפרשתנו מפרש ש"לא תבשל" הוא גם על

אמנם גם לפי פירוש רש"י נכלל ב"גדי" רק ולד רך37 (ורק) של בהמות (ולא חיות)38, אך למרות זאת אי אפשר לשאול: במה שונה ולד רך של בהמות מכל שאר הסוגים, כי כיון שאיסור "לא תבשל" (בפסוק שלנו) הוא כפשוטו39

37) ראה לעיל הערה 5.

ומה שרש"י אינו מפרש שהאיסור הוא בכל בשר*, ומ"ש "גדי" הוא לפי שדיבר הכתוב בהוה** – כי הפירוש "דיבר הכתוב בהוה" הוא דוקא כשאין סברא לחלק בין המובא בכתוב לשאר הענינים הדומים אליו, משא"כ בנדו"ד שיש סברא לומר שהאיסור הוא רק ב"גדי" (כדלהלן בפנים).

38) ראה לעיל הערה 17.

39) להלן בפ' תשא (לד, כו) מפרש רש"י: "בחלב אמו פרט לעוף שאין לו חלב אם" ולפי"ז (דצריך לשלול עוף) מובן דהאיסור לא תבשל הוא גם בחלב אחר. אבל נוסף על מה שמובן בפשטות (וכמדובר כמה פעמים), שרש"י אינו סומך עצמו על מה שיפרש אח"כ – בנדו"ד, בפ' משפטים, מכיון שא"א לפרש פרט לעוף כו', שהרי "גדי" (שבפרשתנו) הוא דוקא מין הבהמה (כנ"ל בפנים) ולא חי' ועוף – אין להוציא "בחלב

*) ואף שבפ' תשא מפרש רש"י "אזהרה לבשר כו'" (שכוונתו בזה היא לכל בשר ולא רק ל"גדי – ולד רך"), הרי מזה שבפרשתנו אינו מפרש "אזהרה לבשר" מוכח שהאזהרה שבפ' משפטים היא רק ל"גדי", כי מובן שרש"י אינו סומך – במה שמוכרח בפשוטו של מקרא – שיפרש זה אח"כ.

ההכרח של רש"י בפ' תשא לפרש "אזהרה לבשר" – ראה להלן ע' 212 ואילך.

**) ואין לומר שלהפירוש שגדי כולל כל ולד רך, אין הדוגמא ד"גדי" מצוי' יותר משאר בשר – כי גם ברמב"ם הל' מ"א שם ובטוש"ע שם מובא

הערות

  1. 35.
  2. *.
  3. 36. בראב"ע וברשב"ם כאן, שהוא לפי שדיבר הכתוב בהוה. אבל רש"י אינו מפרש כן, כי ס"ל שבדרך הפשט – גם עגל וכבש בכלל גדי.
  4. 37.
  5. 38.
  6. 39. התירוץ הוא: (א) שאכלו בזה אחר זה (ובלאה"כ מוכח כן – פירש"י שם עה"פ: קמא קמא כו'). (ב) מי שאכל זה לא אכל זה. ואף שנתן להם ג' לשונות אף שנתן חמאה – הוא בכדי שתהא הבחירה ביד כאו"א ואולי ירצו כולם רק בבן הבקר. וה"ז הכנסת אורחים בהידור. וק"ל.
  7. *. ועפ"י דפוס הראשון – "אף עגל וכבש" הוא ב"דיבור" שלאחריו. "דיבר הכתוב בהוה" (וראה הביאור ע"ז בפרישה שם), ו"הווה" זהו המציאות בפועל – ולכן אין לחלק בזה בין לימוד ע"ד הפשט, או ההלכה וכו'. וראה להלן שם (ע' 218), שגם רש"י בפ' תשא מפרש כן. אמו" שבפרשתנו מפשוטו (שהאיסור "לא תבשל" הוא רק "בחלב אמו"). – וראה לקו"ש חכ"ז ע' 42 הערה 35.
  8. **.

מצוטט בעמוד אחד

אגרות קודש 1
  1. כרך ז ‹ ב'קמ לקו"ש ח"ו ע' 149

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.