פנחס פרק ל

וְתַרְעִין דְּלִבָּא, אִינּוּן עַיְינִין מִסְתַּתְמִין, בְּגִין דְּלָא מִסְתַּכְּלִין בְּאִלֵּין מַזִּיקִין, דְּאִינּוּן לִילִית. וְלָא שַׁלְטִין בִּנְהוֹרִין דְּלִבָּא, דְּאִינּוּן מַלְאָכִים דְּמִתְפַּשְּׁטִין בְּכָל אֵבָרִים, כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא לְכָל סִטְרָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אִינּוּן כֻּלְּהוּ נְהוֹרִין סְתִימִין בְּלִבָּא, וּמִתְכַּנְשִׁין לְגַבֵּיהּ, (ישעיה סא) כְּיוֹנִים אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם. כְּנֹחַ וְאִתְּתֵיהּ, וְכָל מִין וּמִין, דְּעָאלוּ עִמֵּיהּ בַּתֵּיבָה.

וּמַזִּיקִין דְּמִתְגַּבְּרִין עַל כָּל אֵבָרִים דְּגוּפָא, כְּמֵי טוֹפָנָא דְּגָבְרוּ עָלֵיהּ ט"ו אָמַה, בְּגִין דְּחָב בְּיָ"הּ, וְאִסְתַּלָּק יָ"הּ מִן גּוּפָא, וְאִשְׁתְּאַר אִלֵּם, בְּלָא רְאִיָה וּשְׁמִיעָה וְרֵיחָא וְדִבּוּר. וְרָזָא דְּמִלָּה, (תהילים ל״ט:ג׳) נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה (החשיתי מטוב וכאבי נעכר), דּוּמִיָּ"ה: דּוֹ"ם יָ"הּ. כְּהַהוּא זִמְנָא, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, גָּבְרוּ מַזִּיקִין עַל גּוּפָא. וְאִינּוּן כְּכִסְלָא לְעוּגְיָא.

וּכְגַוְונָא דְּנֹחַ, שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ. אוּף הָכִי שָׁלַח נִשְׁמְתָא בָּאָדָם. רוּחֵיהּ בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ. וּבְגִין דָּא צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְפַקְדָּא לָהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים ל״א:ו׳) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. וְאִם הִיא אֲסִירָא בְּחוֹבוֹי דְּגוּפָא, בִּידָא דְּחַיָּילִין דְּיֵצֶר הָרָע, מַה כְּתִיב, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת.

וְעוֹד בְּזִמְנָא דְּאִיהִי חַיֶּיבֶת, מַה כְּתִיב בְּרוּחֵיהּ, (משלי י״א:כ״א) יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע. דְּאָזִיל מִיָּד לְיָד, בְּמַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר הָרָע, דְּשַׁרְיָין עָלֵיהּ בְּחוֹבִין דִּילֵיהּ, וְזַרְקִין לֵיהּ מֵאֲתָר לַאֲתָר. וְהַאי אִיהוּ דְּאַחְזֵי גַּרְמֵיהּ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמַלְכוּ אַחֲרָא, וּלְזִמְנִין בָּאַשְׁפָּה, כְּפוּם חוֹבוֹי. וְאִי אִיהוּ זַכָּאָה, כָּל מַשִׁרְיָין דְּיֵצֶר טוֹב כֻּלְּהוּ, (יחזקאל א׳:ח׳) וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת, לְקַבְּלָהּ רוּחֵיהּ, וְסַלְּקִין לֵיהּ לְעֵילָּא, לַאֲתָר דְּחֵיוָן דְּכֻרְסְיָיא, וְתַּמָּן חֲזֵי, כַּמָה חֶזְיוֹנוֹת, דִּמְיוֹנוֹת, וּמַרְאוֹת דִּנְבוּאָה. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּחֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִׁים בַּנְּבוּאָה. וְעוֹד (תהילים פ״ו:ב׳) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי, אַף עַל גַּב דּאוּקְמוּהַ בַּגְּמָרָא וְלָא חָסִיד אֲנִי שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יְשֶׁנִים עַד ד' שָׁעוֹת וַאֲנִי (תהילים קי״ט:ס״ב) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וכו' וַאֲנִי יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדָּם שַׁפִּיר וְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ. מִיָד אִזְדָּמַן לֵיהּ צְפָרְדְּעַ וְאָמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ מְשַׁבַּחַת גַרְמָךְ לְמֵימָר חֲצוֹת לַיְלָה אֲקוּם לְהוֹדוֹת לָּךְ וַאֲנָא כָּל לֵילְיָא לָא שָׁכִיבְנָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ וּלְנָגְנָא קַמֵּיהּ. אֲמָר דָּוִד וַוי לְמְמָנָא דְּהַהוּא צְפָרְדְּעַ דְלָא יָדַע מַאי דְּאֲנָא אֲמֵינָא דְלָא אֲמֵינָא כִּי חָסִיד אֲנִי.

אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן. וְלֹא עָם הָאָרֶץ חָסִיד. דְּאוֹרַיְיתָא אִתְיְהִיבַת מִימִינָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ חֶסֶד. וּבְגִין דָּא, מַאן דְּאִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְקְרֵי חָסִיד. בְּגִין דָּא, אֲמֵינָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שָׁמְרָה נַפְשִׁי, וְלָא תִּדוּן לָהּ כְּעוֹבָדֵי אִלֵּין עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוּ וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְאִי תֵּימָא, כַּמָּה עַמֵּי הָאֲרָצוֹת אִינּוּן דְּעָבְדוּ חֶסֶד. אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ, אֵי זֶהוּ חָסִיד, זֶה הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ. כְּגוֹן דָּוִד דְּהֲוָה מְחַבֵּר. וּמַאי הֲוָה מְחַבֵּר, אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא הֲוָה מְחַבֵּר עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא, שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי.