16
לים בתורה", והיינו שיתאחדו עם התורה, הוא דוקא כאשר מתרחקים ממחלוקת עד קצה האחרון.
וי"ל שזוהי ג"כ מטעמי השייכות דפ' במדבר לחג השבועות, ד"לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת"58, דכמו שבפ' זו מבוארים ב' ענינים הנ"ל, עד"ז הוא בהענין דמ"ת:
מבואר בחז"ל בנוגע למ"ת "כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם"59, והיינו לפעול שלום ואחדות במקום שאפשר להיות מחלוקת ופירוד; ולאידך, הסיבה לנתינת התורה היא כמ"ש60 "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שהי' בר"ח סיון), וארז"ל61 דכאן "השוו לב אחד", ועי"ז נעשו ישראל ראויים לקבלת התורה, וכמפורש בחז"ל62 "בזמן שבאו לסיני חנו חני' אחת ויחן כו' אמר הקב"ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני' אחת, הרי השעה שאתן להם את תורתי".
ושניהם ביחד, ביטול המחלוקת והגדלות בתורה, באים ע"י שכינות לצדיק, "טוב לצדיק טוב לשכינו",
כי עסק התורה של צדיק הוא באופן של שלום ואחדות63, ובפרט לימוד התורה לשמה, תורה כמו שהיא קשורה ומחוברת עם נותן התורה64, ולכן ע"י השכינות לצדיק ולימוד תורתו, ה"ז פועל שלום ואחדות בכאו"א,
ועד שזוכים לשלום האמיתי שיהי' בביאת משיח65, שילמד תורה את כל העם כולו66 באופן של אחדות, "ובאותו הזמן לא יהי' שם כו' ולא קנאה ותחרות"67, גם לא קנאה ותחרות דקדושה68, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"69.
(משיחות ש"פ במדבר תשל"ה, תשמ"ג, תשד"מ; ו' תשרי תשכ"ח)
הערות
- 58. שו"ע (וכ"ה בטור) או"ח סתכ"ח ס"ד. ועד"ז ברמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב: המנהג הפשוט שיהו קוראין כו'.
- 59. ל' הרמב"ם סוף הל' חנוכה.
- 60. יתרו יט, ב.
- 61. מכילתא עה"פ. וראה גם רש"י עה"פ. מקומות שבהערה הבאה. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א שיחה א' וב' לפ' יתרו.
- 62. דרך ארץ זוטא פרק השלום. וראה גם ויק"ר פ"ט, ט. פתיחתא דאיכ"ר כ. תנחומא (באבער) יתרו ט. ועוד.
- 63. וראה לקו"ש חכ"א שם (ע' 112 ואילך).
- 64. ע"ד שנאמר בדוד שהי' מחבר תורה שלמעלה בקוב"ה (ס' הבהיר סנ"ח (סקצ"ו) [ושם, "כי כל שעה שאדם לומד תורה לשמה התורה של מעלה מתחברת להקב"ה"], הובא בלקו"ת שלח נא, א. סה"מ תש"ה ע' 123. ובכ"מ. וכ"ה בזח"ג רכב, ב. ועוד), ומזה שאומרים זה על דוד במיוחד מובן שהו"ע נעלה ביותר. וראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' קנהו. וש"נ.
- 65. וראה גם ד"א זוטא שם (ועד"ז בויק"ר שם ספ"ט) שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל אינו פותח אלא בשלום.
- 66. ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. לקו"ת צו יז, אב. וראה שער האמונה פנ"ו.
- 67. רמב"ם סוף הל' מלכים.
- 68. ראה "הדרן" על הרמב"ם בסה"ש תשמ"ט ח"א ע' 154 ובהערות שם.
- 69. ישעי' יא, ט. רמב"ם שם.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה והמנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת ואתחנן אחר תשעה באב אתם נצבים קודם ראש השנה צו את אהרן קודם הפסח בשנה פשוטה לפיכך יש שבתות שקורין שחרית שני סדרין כגון אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע אם בחקותי עם בהר סיני וכיוצא בהן כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.