ויקרא פרק ו

רִבִּי חִזְקִיָּה, הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ, הַאי דְּאִקְרֵי קָרְבָּן, קֵירוּב מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ קְרִיבוּת, מַאי קָרְבָּן. אָמַר לֵיהּ הָא יְדִיעַ הוּא לְגַבֵּי חַבְרַיָּיא, קָרְבָּן מֵאִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין, דְּמִתְקָרְבֵי כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, עַד דְּאִתְעָבֵידוּ כֻּלְּהוּ חַד, בְּיִחוּדָא שְׁלִים, לְאַתְקְנָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא חֲזֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב קָרְבָּן לַיְיָ'. קָרְבָּן דְּאִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין לַיְיָ' הוּא, לְאִתְתַּקְנָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְיַחֲדָא לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכָחוּ רַחֲמִין בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי לְאִתְבַּסְּמָא כֹּלָּא.

וְכָל דָּא בְּגִין לְאַתְּעָרָא רַחֲמֵי, וְלָא לְאִתְּעָרָא דִּינָא. וּבְגִין כַּךְ לַיְיָ' הוּא, וְלָא לֵאלֹהִים. לַיְיָ': אֲנָן צְרִיכִים לְאִתְּעָרָא רַחֲמֵי, וְלָא לֵאלֹהִים, רַחֲמֵי בָּעֵינָן וְלָא דִּינָא. אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקִי דְּשָׁאִילְנָא וְרַוַוחְנָא מִלִּין אִלֵּין, וְדָא בְּרִירוּ דְּמִלָּה. אֲבָל הָא כְּתִיב (תהילים נ״א:י״ט) זִבְחֵי אֱלהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלהִים לֹא תִבְזֶה. זִבְחֵי אֱלֹהִים כְּתִיב, וְלֹא זִבְחֵי יְיָ'.

אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, קָרְבָּן אֱלֹהִים לָא כְּתִיב, אֶלָּא זִבְחֵי אֱלֹהִים. וְעַל דָּא שְׁחִיטָתָן בַּצָפוֹן, דְּהָא זְבִיחָה הוּא בְּגִין אֱלהִים, הַהוּא סְטָר גְּבוּרָה, דְּיִתְבְּסַם וְיִתְבַּר רוּחָא דְּדִינָא, וְיִתְחַלָּשׁ דִּינָא, וְיִתְגַּבְּרוּן רַחֲמֵי עַל דִּינָא. וְעַל דָּא זִבְחֵי אֱלֹהִים, לְתַּבְרָא חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דִּכְתִּיב רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לְמֶהֱוֵי הַהוּא רוּחָא תַּקִּיפָא נִשְׁבָּרָה, וְלָא יִתְגַּבָּר רוּחֵיהּ וְחֵילֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ. וּבַּר נָשׁ בָּעֵי כְּדֵין, לְמֵיקָם עַל מַדְבְּחָא, בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְיַכְסִף מֵעוֹבָדוֹי, בְּגִין דִּיהוֵי הַהוּא רוּחָא תַּקִּיפָא תְּבִירָא, וְכֹלָּא בְּגִין דְּדִינָא יִתְּבְסָּם, וְיִתְגַּבְּרוּן רַחֲמֵי עַל דִּינָא.

(ויקרא א׳:ב׳) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְיָ'. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי קְרָא הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב, אָדָם כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן לַיְיָ'. מַהוּ מִכֶּם. אֶלָּא לַאֲפוּקֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּהוּא אַקְרִיב קָרְבְּנָא כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְהָכָא מִכֶּם כְּתִיב, הַאי אָדָם, לַאֲפוּקֵי אָדָם אָחֳרָא, דְּלָא הֲוָה מִכֶּם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן, שַׁפִּיר קָאַמָרְת, והָכִי הוּא.