על העמוד
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
בעמוד זה
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בעמוד זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקט
מקור מפורש
בעמוד זה
לקוטי לוי יצחק לזח"א לד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקט
מקור מפורש
בעמוד זה
ובזח"א (לה, ב) דריש זה על אדם וחוה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תכב
מקור מפורש
בעמוד זה
סוכה נב, א וזח"א לה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
25 תניא אגה"ק ס"ז. ולהעיר — ישראל נקרא רק לאחרי עבודתו אצל לבן ומלחמת המלאך דעשו שלאח"ז וע"ש נצחונו בכ"ז (וישלח לב, כט ובפרש"י שם: ועם אנשים עשו ולבן), לאחרי עשיית הדירה. בכ"ז הל' (הובא באגה"ק בנדו"ד — מב"מ פד, א. זח"א לה, ב. ובכ"מ) שופרי' דיעקב כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויצא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
8 ב"מ פד, א. זח"א לה, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ועל פי זה יש לבאר מ"ש בספר קהלת יעקב (לבעהמ"ס מלא הרועים) מע' רבי, שנשיא הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו: היתרון דיעקב אבינו על אברהם ויצחק, אשר עניניהם של אברהם ויצחק לא נמשכו בכל יוצאי חלציהם, שהרי אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו. משא"כ יעקב (אשר שופרי' מעין שופרי' דאדם הראשון (ב"מ פד, א. זח"א לה, ב) שכל הנשמות היו כלולות בנשמת אדם הראשון) מטתו שלימה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ג פ' ויצא ובהנסמן שם): וכן נשיאי ישראל, עניניהם נמשכים בכל אנשי דורם. וכשם שבנוגע אנשי דורם, ההמשכה נוגעת בכל עניניהם ועד לעצם מציאותם כנ"ל, כן מצד הנשיאים, כל עניניהם (בתור נשיאים) גם הנעלים ביותר, פועלים על אנשי דורם. (ראה תניא פמ"ד (אשר גם במדריגת משה אשר מי הוא זה כו' אשר ערב לבו (ראה לעיל הערה 11)): אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ל
מקור מפורש
בעמוד זה
4 נצר . . ידי : ישעיי (ס, כא). ובזח"א (לה, ב) דריש זה על אדם וחוה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
3 ב"מ פדך, א זח"א לה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
72 זח"א לה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
34 זח"א לה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 בחיר הנבראיס: ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב): דכד בעא קוב"ה למברי אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין. וראה לקוטי לוייצ לזחיא ע' ח. עבודת הקודש ח'ג פ"גדד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
40 ב"מ פד, א. ב"ב נח, א. זח"א לה, ב. קמב, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
32 ראה מק"מ לזח"א לה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
108 בראשית ג, א. וראה זח"א לה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
13 ב"מ פד, א. ב"ב נח, א. זח"א לה, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
858 זח"א לה, ב. פדר"א פי"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
944 זח"א לה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
372 ועפ"ז יש לבאר מ"ש בספר קהלת יעקב (לבעהמ"ס מלוא הרועים) מע' רבי, שנשיא הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו: היתרון דיעקב אבינו על אברהם ויצחק, אשר עניניהם של אברהם ויצחק לא נמשכו בכל יוצאי חלציהם, שהרי אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו. משא"כ יעקב (אשר שופרי' מעין שופרי' דאדם הראשון (ב"מ פד, א. זח"א לה, ב), שכל הנשמות היו כלולות בנשמת אדם הראשון) מטתו שלימה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 787 ואילך. תו"מ חכ"ט ע' 166 ואילך, ובהנסמן שם); וכן נשיאי ישראל, עניניהם נמשכים בכל אנשי דורם.
וכשם שבנוגע אנשי דורם, ההמשכה נוגעת בכל עניניהם ועד לעצם מציאותם כנ"ל, כן מצד הנשיאים, כל עניניהם (בתור נשיאים), גם הנעלים ביותר, פועלים על אנשי דורם. (ראה תניא פמ"ד (אשר גם במדריגת משה אשר מי הוא זה כו' אשר ערב לבו (ראה לעיל הערה 22)): "אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל").
פתיחה בהקשר