על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תשעז
מקור מפורש
בפרק זה
12 הוי' (המהווה : דהוי' הוא לשון מהוה – תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג שם. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שע
מקור מפורש
בפרק זה
11 אין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם. וראה מכתב דר"ח ניסן, תשל"ב.
עולם קטן זה האדם תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, ב).
עצם . . להיטיב ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שער היחוד והאמונה רפ"ד. וראה ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשכ"ה) ע"ד.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ד"ה אדם לעמל, תרפ"ט [סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך].
לעמל ואף שלא ראה עמל בישראל שאין עבודתם בבחי' עמל כלל (לקו"ת בלק עב, א) הרי ביעקב צ"ל עמל ובכאו"א ישנו בחי' יעקב (לקו"ת שם). ולהעיר מסד"ה והי' כי תבוא, תרס"ו [המשך תרס"ו ע' שמ].
צו האָרעוואַניע אולי אפ"ל שלכן גם בריאות האדם תלוי' בזה ש"יענה גופו וייגע כל יום בבוקר כו'" (רמב"ם הל' דעות פ"ד ה"ב), וראה ב"ר (פל"ט, ח) בשעה שהי' אברהם מהלך כו'.
לעבדה ולשמרה בראשית ב, טו ובראב"ע שם (אבל ראה שם בתיב"ע. וככה – תרל"ז פי"ח).
נאַטור פון אַ מענטש'ן ועד שאדם רוצה בקב שלו מט' קבין של חברו (ב"מ לח, א)*.
הוספה לאחר זמן:
*) לכאורה אפשר להקשות: הרי טבע זה שבאדם (שמתענג דוקא כשמשיג את הדבר בעמל ויגיעה) אינו מוכרח מצד עצמו, ורק לפי שכן הטביע (וברא) הקב"ה . וא"כ הדרא קושיא לדוכתה: מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב, למה לא ברא את האדם באופן שיתענג גם כשמקבל מתנת חנם , ואז לא הי' צריך לעמל ויגיעה?
והביאור בזה: תכלית ושלימות הטוב הוא שהאדם יגיע לא רק לשלימות הכי אפשרית שבגדר הנבראים אלא שיעלה לדרגת דומה לבוראו (ולהעיר מב"ר פצ"ח, ג: מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם בורא עולמות) ולכן רצה הקב"ה שהאדם ישיג את עניניו לא מן המוכן, כ"א ע"י עשי' ועבודה, בכדי שיהי' [לא רק בשלימותו של "מקבל", שלימות של נברא , אלא גם] "משפיע" (מהווה), דומה לבורא . (ועד שעי"ז ייעשה (כלשון חז"ל שבת קיט, ב) "שותף להקב"ה במעשה בראשית ", בכל הבריאה).
וזהו עצמו הטעם לטבע הנ"ל – מה שאין האדם מתענג כשמקבל מתנת חנם. ואדרבא מתבייש בזה, "נהמא דכסופא " – כי תפקידו ושלימותו הוא שיהי' לא "מקבל" כ"א דומה "לבורא". (משיחת י"א ניסן תשל"ב).
שותף להעיר ממחז"ל (שבת קיט, ב): כל המתפלל כו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב. וראה או"ת להה"מ בראשית ד"ה כל האומר ויכולו**.
**) אעפ"י שבגמ' שבת שם איתא שנעשה שותף ע"י אמירה בלבד (ולא ע"י עמל ויגיעה) – הרי אמרו שם כאילו נעשה, משא"כ ע"י יגיעה ועמל י"ל שנעשה שותף ממש. וכאילו – אפשרי גם ע"י אמירה לבד שהרי גם במע"ב לא בעמל בראם הקב"ה כ"א בעשרה מאמרות (אלא שדיבור הקב"ה חשיב מעשה) [וראה אוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1012 סעיף ג' ואילך דמפרש מהי ואיך היא שותפות זו, ומש"כ שם "נעשה שותף להקב"ה ממש " – ממש קאי על הקב"ה ולא שותף ממש].
נהמא דכסופא ראה ירוש' (ערלה פ"א ה"ג): דאכיל מן חברי' בהית (בוש) מסתכל בי' (וראה לקו"ת צו ז, ד). להעיר ממ"מ להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליה"ש יד לטבת.
בהוציאך . . הזה שמות ג, יב.
תעבדון להעיר מתו"א משפטים (עו, א): יעבוד הוא לשון כו'.
יציאת מצרים . . אַ מתנה ראה ד"ה החודש הזה, ה'ש"ת סופ"ח (ושם שכן תהי' הגאולה העתידה).
געווען דער זכות שמו"ר (פ"ג, ד) הובא בפרש"י עה"ת שם.
אדם . . האדמה בראשית (ב, ז).
אדם – אדמה לעליון עשרה מאמרות מ' אם כל חי ח"ב סל"ג. של"ה (כ, ב ועיי"ש שא, ב).
אין . . בנסו ראה נדה לא, א. ובזח"ג (ר, סע"ב) בכל יומא.
ומלך . . כלל כי "הנשיא הוא הכל" (רש"י חוקת כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנם התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז פרט מצוה שבגופו.
ממעי . . תחייני תהלים עא, ו-כ.
זאָגט דער מדרש ע"ד הדרש נוסף על הפשט, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו – וראה מפרשי התהלים שם.
מדרש תהלים (באָבער – ע"פ כת"י) שם.
גאולה . . פון דעם פרט . . כלל ששייכים זל"ז וכתורת הבעש"ט (תולדות יעקב יוסף ריש דברים).
מעשינו . . הגלות . . תכלית השלימות ראה תניא רפל"ז. לקוטי לוי יצחק בהערות שם.
השלימות פון דער גאַנצער וועלט . . על ידי משיח ישעי' יא, ו-ט. וראה עבודת הקודש ח"ב פל"ח מש"כ בדברי הרמב"ם בזה (מלכים רפי"ב). ד"ה כי פדה (אוה"ת בראשית סח"ג).
כימי . . נפלאות מיכה (ז, טו). באוה"ת שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בפרק זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שס
מקור מפורש
בפרק זה
והנה בד"ז שנוגע למעשה תדיר בכל יום ובכל שעה חשוב מאד לדעת איך הוא בספרי ד"ח או בס' קבלה (ובתניא שער היחוד והאמונה פ"ד לכאורה פי' שלישי בשם הוי'), ובאנציקלופ' אע"פ שבד"כ מובאים רק מבעלי הלכה, אבל בד"ז אם היה לפני מקור בס' נדפס ממקובלים או מד"ח הייתי מציינו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 מאמרי אדה"ז — אתהלך לאזניא (ע' קפו). עטרת ראש שער ר"ה פ"ח, וד"ה אתה אחד לאדהאמ"צ (מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' ה) — בשם הע"ח. עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
ד' מדריגות שבתורה (פרד"ס) ומהם נמשך בעולם; פירוש "בראשית" בשביל התורה או ע"י התורה ראשית הכל יראת ה' וידיעת ה' הלימוד מזה שבריאת העולם היא ע"י ב' אותיות בלבד, ג' אופנים בהפלאת הבורא מהנברא ההפרש בין בריאה ואצילות צמצום כפשוטו אינו בסתירה לעבודה בחב"ד אל תקרי מחי' אלא מהווה הערה בשער היחוד והאמונה ספ"ד בענין בוצינא דקרדוניתא; אגה"ק ס"ה דה' תתאה מורה על ד' סטרין הרמז בזה שבכל מקום בכדור הארץ האדם מרגיש עצמו למעלה ביאור מ"ש בתניא פ"ט שבחלל הימני שבלב אין דם ביאור מ"ש בתניא ספ"א שנפשות או"ה אין בהם טוב כלל וההתאמה עם ענין שבע מצוות ב"נ וחסידי או"ה (ביאור ברמב"ם בענין חיוב ז' מצוות ב"נ) עוד בענין הנ"ל בירור הגירסא במרז"ל שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם מדוע נק' ק"נ עה"ד טו"ר, והרי עה"ד הי' אסור, גקה"ט תערובת טו"ר בכל דבר הא דחסד הוא גם למי שאינו ראוי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, א). שם פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
1 וע"פ המבואר בשעהיוה"א רפ"ד ,דשם הוי' פירושו שמהוה כו'" -- מובן שזה שייך גם לענין ,(צדיקים דומים ל)בוראן". ואף שכמה בחינות בשם הו" -- הרי ממה שכולם הם שם הו", מובן שישנה שייכות ביניהם. ובפרט עפ מי"יש בשעהיוה"א פייז (בנוגץ למקום. שמזה מובן שעד"ז הוא גם בנוגע לזמן), שהטעם על מה שהוא ,למעלה מבחי' מקום" הוא ,כי הוא מהוה תמיד את כל בח" המקום כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה ברכות נח, א: הגדולה זו מע"ב. וראה שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כח
מקור מפורש
בפרק זה
6 הו" אחד: הו" (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך -- הוי, ושם אלקים (לי רבים) -- הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך>
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה זהר שם. פרדס ש"א פ"ט. שעהיוה"א פ"ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
8 אינערלעכע אחדות פון . . וועלט-באַָעאַף: כיוז שכולם נבראו ע"י הו" אחד -- הוי' (גם) לשון מהוה (שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, ב. פרדס ש"א פ"ט), וכמ"ש מה רבו מעשיך הו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה שער היחוד והאמונה פ"ד. שם פ"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה שעהיוה"א רפ"ד, שהיו"ד דשם הו" מורה על הפעולה. שהיא בלשון הוה ותמיד. וראה .הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה) ח"א סעיף יח (ע"פ תולוי"צ למס' מדות ס"ע ערב ואילך (וראה שם ע' קטז)), שהטעם לזה שענין התמידות שבההתהוות נרמז באות יו"ד דוקא, הוא לפי שאות יו"ד מורהּ על
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
4 איוב א, ה. וראה שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
0 ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ'א. שער היחוד והאמונה רפ"ד. דיה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (קה"ת תשכ"ה) עי ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 שער היחוד והאמונה רפ"ד. – נסמן בסה"מ ה'ש"ת ע' 40.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 תהלים פד, יב. ראה שער היחוד והאמונה פ"ד. שם פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 כי "גדול" באמת מורה על בל"ג – ראה שער היחוד והאמונה פ"ד "הגדול .. לאין קץ ותכלית .. כי גדול ה' כו'". ולהעיר מהחילוק דגדולה וחסד (לקו"ת עקב יז, סע"ד ואילך. ובארוכה – אוה"ת וירא צ, א ואילך. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
0) ראה שעהיוה"א פ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
334 תניא שעהיוה"א פ"ד. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1834 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
114 תהלים פד, יב. וראה תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
15 עמק המלך שער א רפ"א. תניא שער היחוד והאמונה פ"ד. וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
25 שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
50 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים ע' ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
30 עקב י, יז. וראה שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
47 שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
65 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. לקו"ש חי"ח ע' 310. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, אחרי קבלת שבת, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
11 תהלים פד, יב. וראה שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
75 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
151 ראה תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
57 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). מו"נ ח"א פס"א. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
53 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). מו"נ ח"א פס"א. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
15 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). מו"נ ח"א פס"א. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
32 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
33 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
190 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
37 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). מו"נ ח"א פס"א. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
64 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע). פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
82 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר ח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
64 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
31 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
60 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
224 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ד ופ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
81 איוב א, ה. תניא שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
23 ע"פ תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
25 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. יהל אור עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
20 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
41 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
8 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד. אוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
30 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ד ופ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ד ופ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
68 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה מאמרי אדה"ז שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
29 פרדס שם. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
246 ראה זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה שעהיוה"א פ"ד (עט, א) "הגדול היא מדת חסד והתפשטות". וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך גדול, גדולה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
17 פרדס שם. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
41 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
279 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
936 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
399 ע"פ תהלים פד, יב. וראה תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
487 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
40 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). מו"נ ח"א פס"א. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
141 ראה זהר ח"ג רנז, סע"ב. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
449 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) עה"פ. סה"מ שבהערה 12.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
134 שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
187 זהר ופרדס שם. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
411 ראה זהר שם. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1348 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. לקו"ש חי"ח ע' 310. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
96 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
239 שם פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1948 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא שעהיוה"א פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
202 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
304 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד-ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
373 פרדס שם. שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
420 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
585 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
674 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
91 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
162 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים ע' ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
373 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
85 ראה תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
290 זהר ח"ג רנז, סע"ב. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ד. פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
654 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד-ה. אוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
197 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
638 ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד (עט, א). הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
862 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1040 תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
413 ואף שישנו גם הפירוש ד"הוי'" מלשון מהוה (זח"ג שם. שעהיוה"א רפ"ד) – הרי (נוסף לכך ש"לא זהו עיקר האלקות מה שהעולמות מתהווים ממנו" (תו"א מג"א צט, ב. לקו"ת שה"ש ח, א. ובכ"מ), הנה) בענין ההתהוות גופא ישנו חילוק בין ההתהוות כפי שהיא משם הוי' לההתהוות כפי שהיא משם אלקים (ראה גם תו"מ סה"מ כסלו ס"ע ק. וש"נ):
ההתהוות שמשם אלקים – כיון ששם אלקים הוא בחי' האלקות שבערך העולמות, הרי ההתהוות היא באופן שבערך ,
[וממנה נשתלשל ענין ההתהוות כפי שהוא בנבראים – "כאשר יצא לצורף כלי" (לשון התניא שעהיוה"א רפ"ב), שאף שאין זה התהוות יש מאין, מ"מ, סו"ס פועל הצורף איזה חידוש, "שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי" (לשון התניא שם), והרי אופן הפעולה בזה הוא מצד השייכות והדמיון של האדם הפועל אל הפעולה – שהפעולה היא מוגבלת, וגם האדם הפועל הוא מוגבל (משא"כ אילו יצוייר שהאדם הפועל הי' בלתי מוגבל, לא הי' ביכלתו לפעול את הפעולה, ואדרבה – הי' מביא לידי הירוס הכלי, הירוס הצורה והחומר, כי, כשמנסים "לדחוס" ("אַריינשטופן") בלי-גבול בתוך גבול, אזי התוצאה היא בא' מב' האופנים: או שהבל"ג אינו מתקבל, או שהגבול מתבטל ונהרס ע"י הבל"ג). ובדוגמת זה היא אופן ההתהוות משם אלקים – התהוות שבערך ],
משא"כ ההתהוות שמשם הוי' – היא התהוות שבאין - ערוך , שהרי שם הוי' הוא בלי-גבול ("הי' הוה ויהי' כאחד"), ואעפ"כ נתהוו ממנו עולמות מוגבלים, ובהכרח שההתהוות היא בדרך אין-ערוך (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב**
מקור מפורש
בפרק זה
362 שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב**
מקור מפורש
בפרק זה
363 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב**
מקור מפורש
בפרק זה
378 שעהיוה"א פ"ד. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' שפ. וראה גם ספהמ"צ להצ"צ קלב, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
911 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2198 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים ע' ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
598 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר ח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
3091 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1628 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
892 ראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1600 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שער היחוד והאמונה פ"ד. וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
535 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
284 כמ"ש (תהלים פד, יב) כי שמש ומגן הוי' אלקים – שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1792 שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1478 תהלים פד, יב. וראה שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך. יהל אור עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1949 וזהו הדיוק ד"אנכי", דלא אתרמיז בשום אות וקוצא (לקו"ת פינחס פ, ב) – למעלה לא רק משם אלקים, שעל ידו היתה בריאת העולם, כמ"ש (בראשית א, א) "בראשית ברא אלקים", אלא למעלה גם משם הוי', שיש לו שייכות לברה"ע, כמ"ש (שם ב, ד) "ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים", כי, אף ששם הוי' מורה שהוא הי' הוה ויהי' כאחד (נסמן לעיל ריש ע' 219), הרי זה גם מלשון מהוה (זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד); ואילו "אנכי" הוא למעלה לגמרי משייכות לעולם, וכמרומז גם בכך ש"אנכי" מתחיל באות א', ולא כמו "בראשית" שמתחיל באות ב' (ראה לקו"ת ראה יט, ריש ע"ב. ובכ"מ).
ולמרות גודל העילוי ד"אנכי" – הרי זה נמשך גם ב"הוי'", ועד שנעשה "אלקיך", כחך וחיותך, כך, שגם כאשר יהודי נמצא למטה, בכחו וביכלתו להסיר את ההגבלות, ולפעול הרחבה שלמעלה מהגבלות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2675 תהלים פד, יב. וראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1226 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זהר ח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2923 שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
97 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
378 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
380 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1066 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1070 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
329 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מורה נבוכים ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1226 תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2499 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2611 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
99 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
575 פרדס שער א (עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
985 וע"פ המבואר בתניא שעהיוה"א רפ"ד "דשם הוי' פירושו שמהוה כו'" – מובן שזה שייך גם לענין "(צדיקים דומים ל) בוראן ". ואף שכמה בחינות בשם הוי' – הרי ממה שכולם הם שם הוי', מובן שישנה שייכות ביניהם. ובפרט ע"פ מ"ש בשעהיוה"א פ"ז (בנוגע למקום, שמזה מובן שעד"ז הוא גם בנוגע לזמן), שהטעם על מה שהוא "למעלה מבחי' מקום" הוא "כי הוא מהוה תמיד את כל בחי' המקום כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד (עט, א). וראה גם אוה"ת וארא ע' רי.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
182 תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1913 להעיר משעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1883 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) תהלים עה"פ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2046 תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת תהלים (יהל אור) עה"פ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
56 להעיר משעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 תהלים פט, ג. וראה שעהיוה"א פ"ד (עט, סע"א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
70 שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
13 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זהר ופרדס שבהערה 8.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
24 שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, ב. פרדס ש"א פ"ט. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
25 תהלים פד, יב. וראה שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. שעהיוה"א פ"ד (עט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
62 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בפרק זה
33 להעיר, שגם שם הוי' מלשון מהוה (זח"ג רנז, סע"ב. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. שעהיוה"א רפ"ד) הוא למעלה מגדר עולם (זמן ומקום), כמבואר בשעהיוה"א פ"ז (פב, א) שמדבר שם בענין הוי' מלשון מהוה*. ועאכו"כ שכ"ה בשם הוי' כמו שהוא שם העצם שמורה על עצמותו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
47 ד"ה אתה אחד לאדהאמ"צ (מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' ה) – בשם הע"ח (וראה בהערה שם). עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. שעהיוה"א פ"ד (עט, א). שומר אמונים ויכוח ב' סי' יד. ולהעיר משו"ת ח"צ סי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון
מקור מפורש
בפרק זה
33 ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' ה) בשם הע"ח (וראה בהערה שם). עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שעהיוה"א פ"ד (עט, א). שומר אמונים ויכוח ב סי' יד. ולהעיר משו"ת ח"צ סי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
35 עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. שעהיוה"א פ"ד (עט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
37 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זהר ופרדס שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה
מקור מפורש
בפרק זה
24 איוב א, ה. וראה שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
47 שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג רנז, סע"ב. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה שעהיוה"א פ"ד (עט, א) "הגדול היא מדת חסד והתפשטות". וראה ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך גדול, גדולה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
39 פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). מו"נ ח"א פס"א. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה זהר ח"ג רנז, סע"ב. פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
53 זח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
73 כמ"ש (תהלים פד, יב) כי שמש ומגן הוי' אלקים – שעהיוה"א רפ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 שעהיוה"א פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 שעהיוה"א פ"ד. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' שפ. וראה גם ספהמ"צ להצ"צ קלב, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
30 שעהיוה"א רפ"ד. וראה גם זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בפרק זה
466 לשון הכתוב – תהלים פד, יב. וראה תניא שעהיוה"א רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
5 ככה יעשה איוב : איוב א, ה. ראה שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, רע"א). מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
5 בלק"א ח"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, רע"א). וראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: וקבל היהודים
מקור מפורש
בפרק זה
19 אלקים. . הצמצום : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
24 בזוהר ובע"ח. . בוצינא דקרדניתא : ראה זח"א טו, א. ובאור החמה ומקדש מלך שם. ת"ז רת"ה ובכסא מלך שם. ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
22 כי שמש ומגן ה' אלקים כמ"ש בלק"א : תהלים פד, יב. שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
בפרק זה
7 אותיות שהן בחי' כלים : ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ד. לקו"ת מטות פב, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
בפרק זה
3330 והנה מודעת: עיין ג"כ שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
42 דה"ג מנצפ"ך : ראה שער היחוד והאמונה ספ"ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז וש"נ. דברים ח"ג ע' א'כג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בפרק זה
165 בה' מוצאות. . ה"ג המחלקים : ראה ס"י פ"ב, מ"ג. ע"ח (שער דרושי הצלם) שכ"ה, דרוש ב. שער מאמרי רשב"י לאד"ז רצה, א (רצז, א). שעהיוה"א ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
83 אותיות שהן בחי' כלים : ראה שער היחוד והאמונה ספ"ד. לעיל פ' שמות כה, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפרק זה
574 שטבע עצם הטוב רק להטיב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד. לעיל פ' שמות לד, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
446 מטבע הטוב. . להטיב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד. לקמן תמב, א. לעיל פ' שמות לד, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
781 הוי' ואלקי' בחי' או"כ : ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך. לעיל פ' בשלח רמא, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ששים המה מלכות כו'
מקור מפורש
בפרק זה
7 ש' הוי' הוא מורה על התהוות : ראה שעהיוה"א פ"ד (עט, רע"א). ובכ"מ. [וראה במקומות שנסמנו בהערה שלפנ"ז].
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך
מקור מפורש
בפרק זה
1056 ה"ג מנצפ"ך : ראה שער היחוד והאמונה ספ"ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
בפרק זה
83 ה"ג מנצפ"ך : ראה שער היחוד והאמונה ספ"ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
67 והיו"ד מורה על תמידות ההתהוות : ראה שער היחוד והאמונה רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וד' פקד את שרה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
3 שמש ומגן הוי' אלקים שאלקי'. . מגן ונרתק על בחי' הוי' : ראה שעהיוה"א רפ"ד. תו"א ויצא כא, ד. תו"ח חיי שרה קכח, סע"ב ואילך. ויצא כו, ג-ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א כי ישרים דרכי ה'
מקור מפורש
בפרק זה
10 ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי' : ראה שעהיוה"א רפ"ד (עח, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ומעתה צ"ל מה שר"ה (וא"ו-יו"ד) (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
2 דהנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים : בהבא לקמן ראה שעהיוה"א פ"ד. רשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) ע' ש ואילך. וראה גם לעיל ד"ה ארע"ק אשריכם ישראל.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב כי יש אדם עמלו בחכמה (ש"פ פינחס)
מקור מפורש
בפרק זה
19 שמש ומגן ה' אלקים שם ה' נמשל לשמש : ראה שעהיוה"א פ"ד ואילך. תו"א בראשית ד, סע"ד ואילך. יהל אור להצ"צ ס"ע ש ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב מוש"ק י"ט כסלו בסעודה. רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה תניא שעהיוה"א פ"ד ואילך. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
144 ראה עמק המלך שער א (שער שעשועי המלך) רפ"א. תניא שעהיוה"א פ"ד. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
275 פרדס שם. תניא שעהיוה"א רפ"ד. וראה זח"ג שם. גינת אגוז (להר"י גיקטליא) חלק הראשון שער ההוי' (ד, א ואילך. הובא בשל"ה בהקדמה ד, ב ואילך). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח סימן ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שעהיוה"א פ"ד (עט, א). וראה הערת כ"ק אדמו"ר במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' ה.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח הפך ים ליבשה
מקור מפורש
בפרק זה
13 מטבע הטוב להיטיב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ה. וש"נ. תו"ח בראשית ל, ב הערה 4. לקמן מאמר ד"ה והניף ידו תר"י על יד הערה 17.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח והניף ידו על הנהר
מקור מפורש
בפרק זה
17 מטבע הטוב. . דלהיטיב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ה. וש"נ. תו"ח בראשית ל, ב הערה 4.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי ענין העבודה דיוה"כ
מקור מפורש
בפרק זה
10 טבע הטוב. . להיטיב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ה. וש"נ. תו"ח בראשית ל, ב הערה 4. לעיל ע' עז.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
36 כמ"ש בתניא. . הוי'. . מקור המהווה והתוס' יו"ד : ראה שער היחוד והאמונה פ"ד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
וא"כ צ"ל למה כתיב דיבור ויאמר אלקי' כו', כיון שלגבי' אינו צמצום, וזה אין אנו יכולים לאמר כיון שלגבינו הוא צמצום משו"ז כתיב דיבור, זה אינו, כי זהו רק כמו דמיון והתורה היא תורת אמת ואיך יכולים שהיא בדרך דמיון לבד כו', ועל זה אמר רק שהתורה דברה כלשון בנ"א ונקרא בשם דיבור ממש משום שבאמת כן הוא דרך ירידת והמשכת החיות לנבראים הוא ע"י צמצום, והצמצום הוא אמת כמו שהא"ס הוא אמת כמו"כ הצמצום הוא גם כן אמת, שהוא כח מא"ס (וצריך להיות ע"י צמצום דוקא כמ"ש לקמן בשער היחוד והאמונה פ"ד ד"ה כי הנה כתיב ע"ש באריכות), ולכן נקרא בהתורה בשם דיבור לפי שבאמת הוא צמצום גם לגבי א"ס, אלא שלגבי א"ס אינו מסתיר כלל ח"ו, כמו למשל השפעת הרב לתלמיד כנ"ל ספכ"א, אבל באמת הוא צמצום ומה גם שלגבי הנבראים הוא צמצום גמור שלהם נראה כאילו הדיבור הוא נפרד ממקורו, ולכן נקרא בהתורה בשם דיבור לפי שבאמת הוא צמצום ואינו דמיון כלל.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
דבזמן הזה הוא מכוסה בחי' השמש שהוא בחי' הוי' כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים 11 (ועיין בשער היחוד והאמונה פ"ד), אבל לעת"ל יאיר בגילוי.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
אך בלק"ת ד"ה שובה הא' ובהבי' שם פ"ב 11 פירוש ענין יחודא תתאה ושילוב הוי' באד' שהוא ענין ביטול היש בלבד, היינו שהוא בחי' נפרד ומכל מקום הוא בטל כנ"ל בענין שם אד' לבד, וגם פירש דגם ביטול היש זה נמשך משם הוי' המלובש ומאיר בשם אד', ובהבי' לד"ה קחו מאתכם תרומה 12 שבהוספות תו"א פ"ד בענין פירוש ועד פירוש שביטול זה נמשך משם אלקים לבד, אך כוונת פירוש פרק ז' שבשער היחוד והאמונה הוא כנ"ל בענין שהמקום והזמן הם עצמם בחי' אלקות, וזה אמיתית פירוש יחודא תתאה שהוא גם כן יחוד אמיתי כנ"ל, וזהו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד, דועד בחילופי אתוון הוא גם כן אחד ממש, וכנ"ל, וכ"ה להדיא בד"ה ושמתי כדכד 13 דרוש אדמו"ר הזקן נ"ע שלא נדפס בלק"ת, וכ"ה בלק"ת בד"ה שובה הב' דף ס"ז סע"ב ויבין כל היצור שהעולם הוא בחי' מלך בלבד, ומלך ועולם הוא דבר אחד ממש עד כמבואר באריכות בשעה"י עי"ש, וזהו לשון הזהב מכי"ק אדמו"ר הזקן 14 נ"ע בעצמו שהוסיף הג"ה זו בדרוש הנ"ל כמבואר בדרוש יין ושכר פ"ב 15 עיי"ש, ועי' עוד בלק"ת ד"ה האזינו הג' דף ע"ה ע"ג, כי הרי גם גשמיות הארץ היא התפשטות אלקותו ית' והיא בחי' מל' דמל' דעשי', עכ"ל, וכפשט לשון שער היחוד והאמונה פ"ד שהנבראים הם התפשטות החיות והרוחניות כהתפשטות הזיו מהשמש ועיי"ש גם כן בפרק ג', הרי שגוף הנברא הוא ממש התפשטות אלקות מאין אלקי השופע בו כדוגמת הזיו מהשמש, אלא שבזה אין המשל דומה להנמשל שהאור והזיו הוא מעין המאור והוא בחי' יש מיש כעין עילה ועלול, אבל האין המהווה הנברא הוא נקרא אין להורות שהוא מובדל בערך לגמרי ממהות הנברא ואינו מקור כלל להיות ממנו התהוות הנברא, וכש"כ שיהי' שייך לומר שהנברא הוא התפשטות ממנו, וכמבואר בד"ה ואתחנן בלק"ת 16 שפירוש וענין יש מאין הוא שיתהווה בחי' יש מה שלא הי' בכח המקור המוצאו עיי"ש.
פתיחה בהקשר