על הפרק
אגרות קודש כרך כח י'תשמ
מקור מפורש
בפרק זה
והנה פאַר דעם עיקר - די מצוה שבדבר [ובפרט מצות צדקה ובפרט בסכום - שזוהי פעם הראשונה שנותן סכום כזה שלא ע"מ לקבל פרס וכל התחלות קשות], דיינקט דער אויבערשטער, וכהל' נח"ר לפני, תענוג הבורא (המשך וככה) [ובפרט בצדקה - מצותו של הקב"ה - ובאופן דהתחלת נתינות בהרחבה וכמש"נ רחבה מצותך מאד, אגה"ק סי' טו"ב].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
בפרק זה
) ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ב, אגה"ק סי' יז, לקו"ת סד"ה אני ד' אלקיכם דפ' שלח ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'קכה
מקור מפורש
בפרק זה
*) להעיר מאגה"ק סי' טו"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקמב
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ק סי' טו"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רעח
מקור מפורש
בפרק זה
ראה אגה"ק סי' טו"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לה
מקור מפורש
בפרק זה
14 ראה אגרת הקדש סימן יז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
1 הצדקה . , תמיד : אגה"ק סי' טו"ב,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1028 במענה לשאלה – אישר כ"ק אדמו"ר שליט"א שיכול להיות בלי הגבלה, והוסיף:
וכמש"נ * "רחבה מצותך (היא מצות הצדקה. אגה"ק סי' טו"ב) מאד" ( שהוא בל"ג ותכלית . אגה"ק שם). ובפרט בצדקה זו שבה גם ענין דתורה שממשיכה מלמע' ממאה – "מרבבות קודש" ** (עיין ד"ה כל פרוטה להצ"צ סוס"ב *** ) .
*
) תהלים קיט , צו .
*
*) ברכה לג , ב .
*
**) אוה"ת על מארז"ל ע' מג .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
והנה, בתניא ישן 48 , צוין בכתב-יד על הגליון 49 , שהכוונה ב"מכתב דאשתקד" היא לאגה"ק סי' טו"ב 50 .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
26 הכתר מלשון כותרת : ע"ח שער א"א (שי"ג) פ"ג. שער מוחין דצלם (שכ"ג), פ"ב. וראה אגה"ק פי"ז, פכ"ט. לקו"ת במדבר סט, א.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת פינחס אך בגורל יחלק הארץ
מקור מפורש
בפרק זה
והנה ארץ היא בחי' אמונה שהיא בחי' מל' וכמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה וכמ"ש בד"ה וידעת היום הנ"ל, והעוה"ב הוא בינה שבה התגלות עתיק, וזהו עיקר ענין העוה"ב שהוא התגלות סוכ"ע בחי' כתר וכמ"ש באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, שלעתיד יאיר ויתגלה בעוה"ז לכל הצדיקים שיקומו בתחייה, והיינו שלע"ל יהי' עליית המל' בכתר גם למעלה מבחי' אימא כמ"ש סד"ה רני ושמחי בת וכמ"ש ע"פ המאמר והי' ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים כו' בפ' שלח קעא"א, וזהו ומלאה הארץ דיעה שבבחי' אמונה יהי' התגלות הדעת בבחי' סוכ"ע והיינו ע"י המצות וזהו ורעה אמונה, וזהו כי תהיו אתם ארץ חפץ, וע"כ בגורל דוקא תחלק הארץ שהוא ע"י בחי' העבודה בבחי' סובב שבנפש בחי' יחידה שהוא הנק' גורל כנ"ל והיינו שנא' שכן ארץ ורעה אמונה כי בחי' ארץ חפץ התגלות סוכ"ע זהו דוקא ע"י העבודה ג"כ בבחי' סובב שבנפש כנ"ל, וזהו שאמר ריב"ז איני יודע באיזה דרך כו' אף שעסק כל ימיו בתומ"צ כי עיקר התגלות העוה"ב בחי' סוכ"ע זהו ע"י בכל מאדך בחי' יחידה וזהו כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים כו' הרי דרך חיים שהוא העוה"ב זהו למעלה מבחי' נר מצוה ותורה אור אלא זהו נמשך ע"י תוכחות מוסר להיות גילוי יחידה שבנפש כו', ועמ"ש בד"ה ת"ר נר חנוכה בש"א יום ראשון, מענין בכל מאדך שהוא למעלה מבחי' המצות, וכענין במקום שבע"ת עומדין כו', וזהו שמצינו בגמ' פ"ג דתענית דכ"ב ע"א איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי כו' ע"ש שהוא ע"ד בגורל תחלק כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [לכל תכלה כו'] אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהי
מקור מפורש
בפרק זה
280 מאד בלי גבול. . באגה"ק סי' י"ז : ראה גם לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 99.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [לכל תכלה כו'] אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהי
מקור מפורש
בפרק זה
מוגבל לפי ערך העולם וא"כ יש לו קץ ושיעור, וכנודע שג"ע הוא בחי' ג"ר שמעולם ההוא, שבחי' ז"ת הוא מה ששייך לעולמות, וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה , זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה , אבל בחי' ג"ר הוא אינו שייך לעולמות דהיינו לזולתו וכנ"ל, והוא בחי' ג"ע שבכל עולם, וכמ"ש מזה במ"א בד"ה ביום השמע"צ , ובד"ה ענין פרה אדומה , ועכ"ז עם היותו ג"ר מ"מ יש לו קץ שהרי הוא מוחין מבחי' מדות אלו, אבל רחבה מצותך מאד שהמצות הם כלים רחבים לקבל בחי' מאד להתלבש בהם בחי' הארת אוא"ס ב"ה אשר יאיר לע"ל בבחי' בלי גבול ותכלית בחסד חנם כו', וזהו לשון מאד בלי גבול ותכלית כמ"ש באגה"ק סי' י"ז , ונמצא כי המצות הם כלים רחבים לקבל מבחי' מאד העליון ועמ"ש מזה בד"ה את ה' האמרת , ופי' מאד העליון דהנה ג' בחי' אהבה דכתי' בפ' ואהבת אשר בכל מאדך הוא בחי' היותר גבוה ונעלה שהוא למעלה מהגבלת כלי הלב דבכל לבבך ולמעלה מהגבלת כחות הנפש המלובשים בגוף שז"ע בכל נפשך, כ"א בכל מאדך ענין מאד הוא בלי גבול לצאת מנרתק הגוף המגביל כ"א בבחי' כלה שארי ולבבי כו', שבאמת היא אה"ר וגדולה מאד, אך עכ"ז באמת הנה היא ג"כ מוגבלת שהרי הוא רק למעלה מהגבלת האדם שהוא מוגבל בעולם הזה הגשמי, אבל בערך הא"ס היא ג"כ מוגבלת, וז"ע אומרו מאדך שאצלך זהו מאד , אבל לא שבאמת לאמיתו הנה היא מאד, רק שמחסד ה' אלינו אינו מבקש כ"א לפי כחינו וכמארז"ל במד"ר כשהוא מבקש אינו מבקש אלא
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
שהענין שכך הוא הרצון שלמעלה מהשכל, ולא שאין לזה טעם כלל, כ"א שגבהו דרכיו למעלה מהחכ' והדעת שהם מע"ס שנק' בשם ממכ"ע, אבל בחי' המצות הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג, וכמו עד"מ שאין העין הגשמי משיג מהות השכל הרוחני, כך עד"ז אפי' ח"ע לית מח' (מח' ויובלא כמ"ש בזהר ) תפיסא בי' כלל בבחי' אוא"ס ב"ה ממש, וזהו כצינה רצון תעטרנו שהרצ"ע נק' בשם צינה שהוא מקיף, ולכן כתיב היום לעשותם דוקא, ויפה שע"א בתשומע"ט בעוה"ז מכל כו' כי בג"ע שהוא קיבול שכר נהנין מזיו כו' זהו רק מבחי' ממכ"ע, וכמארז"ל ביו"ד נבה"ע הבא וע' באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, ולכן שם לא מהני התשובה , כ"א צ"ל בגיהנם תחלה, כי צריך לילך מדרגא לדרגא וא"א לדלג מדריגות כו', ואפי' מי שהוא בג"ע כשעולים למעלה ומדריגה גבוה יותר צריך לטבול בנהר דינור וכמ"ש במ"א בד"ה מראיהם ומעשיהם , משא"כ בעוה"ז היום דוקא לעשותם מועיל התשובה, ולכן המקדש כו' ע"מ שהוא צ"ג כו' מקודשת שמא הרהר תשובה כו', ופ"י מלאים מצות כרימון שבעוה"ז דוקא יוכל לבוא למדריגה גבוה כזו כי ע"י המצות ממשיך התגלות מסוכ"ע המקיף את כולם בשוה כו', ועפי"ז יובן ענין בכי"ו יהי' בעיניך כחדשים היינו התגלות האור מסוכ"ע שהוא אור חדש ממש, דהיינו מה שלא האיר עדיין בסדר השתלשלות עילה ועלול , ומשם היינו מבחי' שלמעלה מהשתלשלות נמשך ומאיר או"ח בבחי' ממכ"ע, וע"י התבוננות זו עצמה יהי' עשיית המצות בעיניך כחדשים ממש כי היום בעוה"ז דוקא אנו יכולים להמשיך בחי' או"ח זה כו', וזהו אין כל חדש תחת השמש , תחת השמש הוא בחי' ממכ"ע, ע' זח"ג ר"פ חקת בפי' תחת השמש, משא"כ עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא שממשיך מבחי' סוכ"ע ממש כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בפרק זה
46 תכלה הוא ל' כליון : ראה אגה"ק סי' י"ז בסופה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ט ויגש כו'
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו העלי' שיהי' בזמן התחי', אך א"א להגיע למדריגה זו עד שיהי' בג"ע תחלה להשיג בחי' ח"ע כו' כפום שיעורא דילי' וטל תורה מחייהו והקיצות היא תשיחך כו', וע' מזה באגה"ק סי' י"ז, והיינו לפי שבסדר ההשתל' שמים קדמו, ואחר שתהי' בג"ע יכולה אח"כ לקבל גם גילוי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע ששם ארץ קדמה, וכנ"ל בענין הצמצום כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ט ויגש אליו יהודה
מקור מפורש
בפרק זה
ה) ובזה יובן ג"כ מה שנשמות עליונות שבג"ע ירדו למטה להתלבש בגופים דוקא והיינו לפי שג"ע הגם שיושבין ונהנין מזיו השכינה, אך מ"מ הגילוי שבג"ע הוא רק מבחי' גילוי אא"ס שבסדר השתלשלות כו' וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, עדן הוא בחי' חכ', והנה חכ' הוא בחי' סדר ההשתל' כי מחכ' נמשך ראשית ההשתל' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שהוא בחי' ממכ"ע, וכן ארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב שהוא בחי' חכ', אבל תח"ה יהי' הגילוי מבחי' שלמעלה מן סדר השתל' מבחי' סוכ"ע וע' בד"ה אלי' הוי שכיח (ך"ט) מענין טל תחי' ובד"ה כל כהן שמברך, וע"כ יהי' נשמות דוקא בגופים לפי שלגבי עצמות אוא"ס הסוכ"ע המגביהי לשבת המשפילי לראות כו' שניהם שוין לפניו השוה ומשוה גדול וקטן, ואדרבה כל שהאור גבוה יותר יכול להשפיל יותר וכידוע, וע"כ יהיו נשמות דוקא בגופים, ונשמות גבוהות שהם יותר מג' אלפים שנה בג"ע ירדו למטה להתלבש בגוף כדי לקבל ולהנות מאור הסוכ"ע שלא נתגלה עדיין להם בג"ע, וזהו ירידה צורך עלי' כו', אך מ"מ צריכה להיות הנשמה תחלה בג"ע ואינה יכולה לקבל אור הסוכ"ע כ"א ע"י שהי' תחלה בג"ע כמ"ש באגה"ק סי' י"ז, והיינו לפי שבהשתל' שמים קדמו ואחר שתהי' בג"ע יכולה אח"כ לקבל ג"כ אור הסוכ"ע שארץ קדמה, וכנ"ל בענין הצמצום.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג ויאמר כו' לך
מקור מפורש
בפרק זה
ואמנם מ"מ חביבין ישראל, כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא, וגם בארץ הלזה החומרית והגשמיות יש בה ניצוץ דתהו כמ"ש בת"א בביאור ע"פ כי כאשר השמי' החדשי' בפ' בראשית, וכאשר איש הישראל מברר הניצוץ דתהו ומעלה אותו, הנה ע"י רעש זה דחושך כפול הנ"ל נעשה שער רחב להיות זה השער לה', תוס' וריבוי אור בש' הוי' שבחי' כבוד הנ"ל הוא לבושו, והוא ע"י המצות דכתי' בהם רחבה מצותך מאד שהם בחי' כלי' רחבי' לקבל בחי' מאד העליון שבלי גבול כמ"ש באגה"ק סי' י"ז, וע"י ציצית שעושי' מצמר הגשמי מברר הניצוץ שיש בצמר הרחלי' (וע"פ המדרש שבחטאו של הבל נטרד קין, אפשר לומר שזהו בירור דהבל, עמ"ש מזה בד"ה ואם ירחיב וביאורו ובד"ה ויקרא אלקי' ליבשה ארץ בענין עד שיכלה זרעו של הבל), וכן ע"י התפילין ושא"ד כמו סוכה וד"מ שבלולב כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג לענין נהר פלגיו
מקור מפורש
בפרק זה
אך צ"ע שבאגה"ק סי' י"ז מפרש רחבה מצותך מאד על תחה"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ נח צב"ר, וואַרשא
מקור מפורש
בפרק זה
518 ראה תניא אגה"ק סי"ז: "וזהו רחבה מצותך מאד היא מצות הצדקה שהיא כלי ושטח רחב מאד להתלבש בה הארת א"ס ב"ה". ובלקו"ת אמור לג, סע"א: "וכמ"ש רחבה מצותך מאד שהמצות הן כלי לגילוי בחי' מאד כדפי' פסוק זה באגה"ק ד"ה נודע דבאתערותא דלתתא". ובספר המאמרים תרל"ו ח"ב ע' שכח (וראה גם שם ע' קלב): "ושם [באגה"ק] ביאר זה על הצדקה, וי"ל לפי שצדקה כוללת כל המצות, וכן הוא בד"פ בכל מצוה ע"י עבודת האדם בבחי' ביטול נעשה מאדם מאד פי' שיומשך בחי' מאד העליון כו'". ובספר המאמרים תרל"ג ח"א ע' קפד (בשוה"ג): "רחבה מצותך מאד כדפי' באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת שהמצות הם כלים רחבים לקבל בחי' מאד העליון .. ובדרך פרט היא מצות הצדקה". וראה אוה"ת תרומה ע' א'שעז. במדבר ע' קמט ואילך. בלק ע' תתקנה. המשך מים רבים תרל"ו פקנ"ב. ספר המאמרים תרל"ב ח"ב ע' תפב. תר"ם ח"ב ע' תקי. תרמ"ו ע' כה. תרמ"ח ע' קעד. תרמ"ט ע' רנח. תרנ"ו ע' רצט. תרס"ח ע' קלח. תרע"ח ע' רפג. ע' תיח. ועוד.
פתיחה בהקשר