אגרת הקדש סימן יז

נוֹדָע, דִּבְ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא״, שֶׁהָאָדָם מְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ מִדַּת הַחֶסֶד וְרַחֲמָנוּת עַל כָּל הַצְּרִיכִים לְרַחֲמִים – ״אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא״, לְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמִים רַבִּים מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים, לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ הַפֵּירוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן לָעוֹלָם־הַבָּא.

פֵּירוּשׁ, ״הַפֵּירוֹת״ – הִיא הַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפַּעַת מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים וְחַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ־הוּא, וְנִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה מַּטָּה בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה כוּ׳, עַד שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי בְּ״בָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי״ כו׳.

וְ״הַקֶּרֶן״ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד״, וַהֲוָה־לֵיהּ־לְמֵימַר ״מִצְוֹתֶיךָ״ לְשׁוֹן רַבִּים (וְגַם לְשׁוֹן ״רְחָבָה״ אֵינוֹ מוּבָן):

אֶלָּא: ״מִצְוָתְךָ״ דַיְיקָא, הִיא מִצְוַת הַצְּדָקָה, שֶׁהִיא מִצְוַת ה׳ מַמָּשׁ, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עוֹשֶׂה תָּמִיד לְהַחֲיוֹת הָעוֹלָמוֹת, וְיַעֲשֶׂה לֶעָתִיד בְּיֶתֶר שְׂאֵת וָעֹז, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כוּ׳״, כְּמוֹ דֶּרֶךְ שֶׁהוֹלְכִים בָּהּ מֵעִיר לְעִיר, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כָּךְ הַצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת גִּילּוּי וְהֶאָרַת אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, שֶׁיָּאִיר וְיִתְגַּלֶּה עַד עוֹלָם הַזֶּה, בְּ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא״, בְּתוֹרַת צְדָקָה וְחֶסֶד חִנָּם, לֶעָתִיד בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז לְאֵין קֵץ מִבְּחִינַת גִּילּוּי (הֶאָרָה) [הַהֶאָרָה] בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַתַּנָּאִים וְהַנְּבִיאִים, שֶׁהֵם עַתָּה בְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת, יִתְלַבְּשׁוּ בְּגוּפוֹתֵיהֶם לֶעָתִיד וְיָקוּמוּ בִּזְמַן הַתְּחִיָּיה לֵיהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה.

לְפִי שֶׁהַהֶאָרָה וְהַגִּילּוּי שֶׁבְּגַן עֵדֶן הִיא בְּחִינַת ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים עֲצוּמִים, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״בְּיוּ״ד נִבְרָא עוֹלָם־הַבָּא״, וְהִיא בְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה, הַנִּקְרֵאת ״עֵדֶן הָעֶלְיוֹן״, הַמִּשְׁתַּלְשֶׁלֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ כוּ׳״, וְ״הַחָכְמָה תְּחַיֶּה כוּ׳״, וּבְגַן עֵדֶן, הִיא בִּבְחִינַת גִּילּוּי הַהַשָּׂגָה לְכָל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, כַּנּוֹדָע, שֶׁעוֹנֶג הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן עֵדֶן הוּא מֵהַשָּׂגַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּנִּגְלֶה, כִּדְאִיתָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שְׁלַח, וּבַגְּמָרָא, בְּעוּבְדָא דְרַבָּה בַּר נַחְמָנִי.

אֲבָל גִּילּוּי הַהֶאָרָה שֶׁבִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, יִהְיֶה מִבְּחִינַת ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, שֶׁאֵינָהּ בִּבְחִינַת צִמְצוּם וְשִׁיעוּר וּגְבוּל, אֶלָא בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּ״לִקּוּטֵי אֲמָרִים״ פֶּרֶק מ״ח בֵּיאוּר עִנְיַן ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, שֶׁאֵינוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ כְּמוֹ עִיגּוּל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת וְכוּ׳, וְעַיֵּין שָׁם הֵיטֵב.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין כוּ׳״, ״עֲטָרָה״ הִיא בְּחִינַת מַקִּיף וְסוֹבֵב, וְנִקְרָא ״כֶּתֶר״ מִלְּשׁוֹן ״כּוֹתֶרֶת״, וְהוּא בְּחִינַת מְמוּצָּע הַמְחַבֵּר הֶאָרַת הַמַּאֲצִיל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא לְהַנֶּאֱצָלִים, וְלֶעָתִיד יָאִיר וְיִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּקוּמוּ בַּתְּחִיָּיה (״וְעַמֵּךְ כּוּלָּם צַדִּיקִים כוּ׳״).

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֹּאמְרוּ לִפְנֵיהֶם קָדוֹשׁ״, כִּי ״קָדוֹשׁ״ הוּא בְּחִינַת מוּבְדָּל, שֶׁאֵינוֹ בְּגֶדֶר הַשָּׂגָה וָדַעַת, כִּי הוּא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת הַחָכְמָה וָדַעַת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, כִּי ״הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא״ כְּתִיב, הוּא בְּחִינַת ״כֶּתֶר עֶלְיוֹן״ הַנִּקְרָא ״אַיִן״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְהַשְׁפָּעָתוֹ וְהֶאָרָתוֹ בִּבְחִינַת גִּילּוּי – הוּא דַוְקָא כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה תִּתְלַבֵּשׁ בְּגוּף זַךְ וְצַח אַחַר הַתְּחִיָּה, כִּי ״נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן״ דַּוְקָא, וְ״סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה כוּ׳״, כַּנּוֹדָע.

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, עַד שֶׁיְּהֵא בְּגַן עֵדֶן תְּחִלָּה, לְהַשִּׂיג בְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה (כוּ׳) [אפשר צריך להיות: כָּל חַד] כְּפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, וְ״טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ״, ״וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ כוּ׳״, וְדַי לַמֵּבִין.

וְזֶהוּ ״רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד״, הִיא מִצְוַת הַצְּדָקָה, שֶׁהִיא כְּלִי וְשֶׁטַח רָחָב מְאֹד, לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהּ הֶאָרַת אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״לְבוּשׁוֹ צְדָקָה״), אֲשֶׁר יָאִיר לֶעָתִיד בִּבְחִינַת בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית בְּחֶסֶד חִנָּם בְּ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא״ זוֹ, הַנִּקְרֵאת ״דֶּרֶךְ ה׳״. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״מְאֹד״, שֶׁהוּא בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית.

אֲבָל ״לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ״, ״תִּכְלָה״ הִיא מִלְּשׁוֹן ״כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ״ שֶׁבְּגַן עֵדֶן, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת ״קֵץ״ וְתַכְלִית וְצִמְצוּם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּ״לְכָל תִּכְלָה״ הוּא לְפִי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת גַּן עֵדֶן זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה עַד רוּם הַמַּעֲלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי הַשַּׁ״ס מֵהָאֲרִיזַ״ל בְּפֵירוּשׁ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה כוּ׳״, שֶׁעוֹלִים תָּמִיד מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף כוּ׳, עַד אַחַר הַתְּחִיָּה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מְנוּחָה כוּ׳: