שיוך לסימן
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
21 סוכה מה, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
62 ר"ת חי' יחידה, געמיינט (=הכוונה ל:) אחי' השלוני – ראה שיחות שבת פרשת פנחס ה'ש"ת (ספר השיחות עמוד 159). – והנה לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השלוני, שהוא דוקא היה רבו. ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השלוני עמו (כן היא גי' הירושלמי ברכות פרק ט הלכה ב. ב"ר פרשה לה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח), ויש לבאר זה עפמ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל כי רשב"י הי' גלגול אחי' השלוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חבורא דילך – של רשב"י – כמ"ש בזהר חלק ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמו שכתוב באגרת הבעש"ט הידועה. והנה בתולדות יעקב יוסף פרשת בלק כתב: אחי' השלוני שקבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים, ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אליהו הנביא, ורבו של מורי זלה"ה עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אליהו הנביא. וי"ל ע"פ הנ"ל, דאליהו הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנאמר הנה אנכי שלח לכם את אלי' הנביא לפני וגו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדויות ובכמה מקומות). וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל, אפילו אזא וואס געפינט זיך (=לזה שנמצא) בקצוי תבל, וגם פשוטים ביותר. והפצת המעינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ). ומה שרבן הוא דוקא אחי' השלוני – אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר זה יתוקן בביאת המשיח שלא "יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז). השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצי', חי'. ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
36 כן הוא גירסת הירושלמי ברכות פ"ט, ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח. – בענין שייכות הרשב"י (והבעש"ט, שגילו פנימיות התורה) לאחי' השילוני, ראה סה"מ תש"ט ע' 172 בהערה ובלקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 204 בהערה 62.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
9 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
71 ב"ר פל"ה, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2 ומקשר עצמו עם כל העולם כולו, לפוטרו מן הדין: סוכה מה, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ט היב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פ' ויהי בשלת.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ש"פ ויקהל-פקודי, מבה"ח וער"ח ניסן ה'שי"ת*
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
85 ר"ת חי' יחידה, הכוונה לאחי' השילוני – ראה שיחת שבת פרשת פנחס ה'ש"ת (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 159).
והנה, לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השילוני, שהוא דוקא הי' רבו.
ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השילוני עמו (כן היא גי' הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסדר"כ פי' ויהי בשלח). ויש לבאר זה ע"פ מ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל כי רשב"י הי' גלגול אחי' השילוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חיבורא דילך – של רשב"י – כמ"ש בזח"ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמו שכתוב באגרת הבעש"ט הידועה.
והנה בתולדות יעקב יוסף פרשת בלק כתב: אחי' השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים, ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אליהו הנביא, ורבו של מורי זלה"ה. עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אליהו הנביא.
וי"ל ע"פ הנ"ל, דאליהו הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני גו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדיות ובכ"מ). וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל, אפילו ליהודי שנמצא בקצוי תבל, וגם פשוטים ביותר. והפצת המעיינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ (לקו"ד ח"ב רפו, ב ואילך)).
ומה שרבן הוא דוקא אחי' השילוני – אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר כ"ז יתוקן בביאת המשיח שלא "יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז).
השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצי', חי', ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
37 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
183 ב"ר פל"ה, ב. שמו"ר פנ"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
222 ב"ר פל"ה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
20 ב"ר פל"ה, ג. וראה אוה"ת ס"פ נח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
82 ב"ר פל"ה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
811 ב"ר פל"ה, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1887 סוכה מה, ב. ב"ר פל"ה, ב. וראה שערי זהר לסוכה וב"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
823 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1638 ועד כדי כך ש"אם חד הוא אנא הוא" (ב"ר פל"ה, ב) – ע"ד "אני ובוראך מכירין כחך" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1646 כן הוא גירסת הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח. – בענין שייכות הרשב"י (והבעש"ט, שגילו פנימיות התורה) לאחי' השלוני, ראה סה"מ תש"ט ע' 172 בהערה ובלקו"ש ח"ב ע' 512 בהערה. תו"מ ח"א ע' 21 בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1702 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1079 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1769 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1526 ב"ר פל"ה, ב. זח"א רנה, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1646 ראה ב"ר פל"ה, ב (ובמת"כ): "כך אמר ר"ש בן יוחאי, אי בעי אברהם למקרבי' (לסבול בזכותו הדורות כולם) מן גבי' ועד גבי, ואנא מקרב מגבי עד מלכא משיחא, ואין לא בעי, יצטרף אחי' השילוני עמי, ואנן מקרבין מן אברהם עד מלכא משיחא".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1739 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1541 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2045 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1344 ב"ר פל"ה, ב. וראה זח"א רנה, סע"א. זו"ח ר"פ וירא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1398 ב"ר פל"ה, ב.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
488 וראה לקו"ש ח"ד ס"ע 1235 ואילך, שמ"ש במק"א (ב"ר פל"ה, ב. זח"א רנה, סע"א) "אם חד הוא אנא הוא" (רשב"י לבדו) – קאי על סוג מיוחד ב"בני עלי'", "צדיק יסוד עולם".
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות רפא
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
28 ראה ספר השיחות תש"ח ע' 232 שאחי' השילוני נקרא גם הבעל ח"י. ובהערה שם (ועד"ז בלקוטי שיחות חלק ב ע' 512): חי' יחידה – אחי' השילוני. ראה ספר השיחות קייץ ה'ש"ת ע' 159.
והנה, לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השילוני, שהוא דוקא הי' רבו.
ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השילוני עמו (כן היא גירסת הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח).
ויש לבאר זה עפמ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל, כי רשב"י הי' גלגול אחי' השילוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חיבורא דילך – של רשב"י – כמש"כ בזח"ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמש"כ באגרת הבעש"ט הידועה.
והנה בתולדות יעקב יוסף פ' בלק כתב: אחי' השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אלי' הנביא ורבו של מורי זלה"ה, עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אלי' הנביא.
וי"ל ע"פ הנ"ל, דאלי' הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני גו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדיות ובכ"מ).
וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל אפילו אַזאַ וואָס געפינט זיך בקצוי תבל, וגם הפשוטים ביותר. והפצת המעינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ [ספר השיחות תר"ץ ע' 84 ואילך]).
ומה שרבן הוא דוקא אחי' השילוני – אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר כ"ז יתוקן בביאת המשיח ש"לא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז).
השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצילות, חי'. ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות בסעודת ליל הראשון דחג השבועות, תש"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
18 חי' יחידה. — אחי' השילוני. ראה שיחת ש"ק פנחס ש"ת [ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 159].
והנה, לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השילוני, שהוא דוקא הי' רבו.
ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השילוני עמו (כן היא גרסת הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח). ויש לבאר זה עפמ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל, כי רשב"י הי' גלגול אחי' השילוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חיבורא דילך — של רשב"י — כמש"כ בזח"ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמש"כ באגרת הבעש"ט הידועה [נדפס בכתר שם טוב הוצאת קה"ת בתחילתו. ובכ"מ].
והנה בתולדות יעקב יוסף פ' בלק כתב: אחי' השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים, ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אלי' הנביא ורבו של מורי זלה"ה. עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אלי' הנביא.
וי"ל ע"פ הנ"ל, דאלי' הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנא' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני גו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדיות ובכ"מ). וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל, אפילו אַזאַ וואָס געפינט זיך בקצוי תבל, וגם פשוטים ביותר. והפצת המעינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ [ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 84 ואילך]).
ומה שרבן הוא דוקא אחי' השילוני — אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר כ"ז יתוקן בביאת המשיח שלא "יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז).
השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצילות, חי'. ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר
על הפרשה
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה
מקור מפורש
בפרשה זו
38 פאה פ"א ה"א. הובא בב"ר ספל"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
בפרשה זו
58 להעיר מהפלוגתא בב"ר רפל"ה (וכפי' הס"א שברש"י שם. הובא במת"כ) אם עבר על הציווי או הוסיף על הציווי. וראה גם ב"ר פל"ד, ו: ולא קיבל עליו לצאת. – אבל ע"ד הפשט לא הי' נח עובר (בזדון) על ציווי ה'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
בפרשה זו
60 והתנהג בפרישות (וקדושה), או כיו"ב – ע"ד המ"ד בב"ר פל"ה שם שהוסיף על הציווי. ולהעיר מהשקו"ט (ראה מפרשי רש"י לקמן ט, ז. ועוד) אם אדה"ר נצטווה על פו"ר או שהי' רק ברכה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
1635 ירושלמי פאה פ"א ה"א. ב"ר ספל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
1307 ב"ר ספל"ה. יל"ש עה"פ (רמז רכח).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1198 ירושלמי פאה פ"א ה"א. הובא בב"ר ספל"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
28 ב"ר ספל"ה. יל"ש מלכים עה"פ (רמז רכח).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בפרשה זו
37 יכולני לפטור כל העולם מן הדין : סוכה מה, ב. וראה ב"ר פל"ה.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות מבוא הנסיעה לצפת, מירון וטברי'
מקור מפורש
בפרשה זו
28 בשיחת ל"ג בעומר תש"ח סעיף ט (לקו"ד ח"ג תקיז, ב): "ווען איך האב זוכה געווען צו זיין אין אה"ק תובב"א און צו זיין — אויף דעם ארץ ישראל חסידישאידישן אויסשפראך — בא דעם רשב"י און די בעלי אידרא קדישא, האב איך געהערט ווי מען זאגט:
מירון איז א פרייליכער אהל. ווען מען קומט קיין מירון ווערט מען באַ זיך שטארקער.
דארט האב איך געהערט אזא אויסשפראך:
רשב"י איז א פרייליכער רבי ער האט גענומען[ednref_5_*] אלץ וואס אידן פארפעלן — ח"ו — אין קיום התורה והמצות, אויף זיך".
ובספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 332: "ווען איך בין געווען אין ארץ ישראל, בין איך דאן געווען אויף אלע קברים, איז אויף רשב"י'ס קבר האב איך זיך געפילט היימישער, ד.ה. פרייליכער, און אויף דער רמבעה"נ קבר אומעדיקער".
[edn_5_*] זע סוכה מה, ב. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח. — הערת כ"ק אדמו"ר בשיחה הנ"ל.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ל"ג בעומר תש"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
22 זע סוכה מה, ב. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה[, ב]. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח.
פתיחה בהקשר