ב' ניסן תש"ח

190ב' ניסן תש"ח1

געוויסע זמנים פון אַמאָל איז, לסבות שונות, לעב איך זיי איצטער איבער קלאָר און דייטליך, אָט אַזוי ווי דאָס וואָלט געווען מיט עטליכע טעג צוריק.

דאָס וואָס איך געדיינק אַזוי דייטליך קלאָר דאָס וואָס איך האָב געזען אין מיינע פריערסטע קינדער יאָרן2, האָב איך צו פאַרדאַנקען דעם איבערגעגעבענעם אהבה חינוך פון הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק וואָס האָט געגעבען דעם העכסטען אַכט אויף יעדער זאַך וואָס בריינגט אַ סדר און אַ ריכטיקען תועלת אין דער השרשה און הרגל פון מדות טובות און אין דער עקירה והרחקה פון אַ מדה און הרגל רע.

* * *

אין תורה ומצות איז פאַראַן אַ סדר זמנים בזמני השנה: דיני תפלה ברכות הנהנין וכו' שבכל יום, הלכות פסח בפסח, חג השבועות, ר"ה, יוהכ"פ, סוכות, חנוכה, ופורים גדול וקטן.

ביי חסידים בכלל און ביי חסידי חב"ד בפרט איז פאַראַן אַ תוספות מנהגים וואָס איז איינגעטיילט אין דריי סדרים חב"ד חג"ת נהי"מ. אין עניני עבודה איז באמת ווערט דער סדר השלישי נהי"מ געטיילט אין צוויי טיילן: נה"י און מלכות. ווייל דער ענין פון ספירת המלכות איז אַ ספירה כללית וואָס בריינגט יעדע ספירה אין אַ בפועל. דאָס מיינט, אַז יעדע ספירה, פון דער ערשטער אין חב"ד ביז דער לעצטער אין סדר נה"י, ווערט געבראַכט אל הפועל דורך ספירת המלכות.

* * *

אין מיינע פריהסטע קינדערשע וואַלגער יאָרן פלעג איך, קומענדיג פון חדר, זיין אַ אָפטער אַריינגייער צו החסידים ר' חנוך הענדיל3 און ר' אבא טשאַשניקער4, וועלכע האָבען געלעבט אַסאַך יאָרן אין דער אַזוי גערופענער אַראָפּהויפיקער הויז. כמעט יעדן טאָג קומענדיג פון חדר, ווי אויך פרייטאָג און שבת, פלעג איך ביי זיי פאַרבריינגען.

החסידים רח"ה ור"א זיינען געווען זייער פאַרשיידנאַרטיקע מענטשען. ביידע זיינען זיי געווען טיפע און איבערגעגעבענע חסידים בעלי עבודה, אָבער חלוקים בידיעתם ובעבודתם.

ר"א איז געווען אַ טיפער בעל הבנה והשכלה. דער הויפּט ענין וועלכען ער פלעגט מבאר ומסביר זיין איז געווען, אַז דער ענין פון ירידת הנשמה בגוף און גילוי תורת הבעש"ט איז צו פאַרשטיין דעם ענין אַז הוי' ואלקים איז כולא חד, אַז דער הסתר פון שם אלקים איז אַז מען זאָל האָבען אַ השגה שכלית אין דער הפלאה פון שם הוי'.

החסיד רח"ה איז געווען בעיקרו אַ הארץ מענטש, אַ איבערגעגעבענער עובד. מרגלא בפומי': אהבת השם, אהבת התורה, און אהבת ישראל, איז דער חוט המשולש וואָס פאַרבינדט אלקות אידן און וועלט.

אין מיינע פריהעסטע קינדער יאָרן, 191ווען איך האָב געלערענט ביי מיין ליבען רבי'ן החסיד ר' ניסן סקאַבלאָ5, בין איך געווען אַ סופג בצמאון רב די סיפורי חסידים און דרכי חסידים הראשונים.

* * *

בשנת תרמ"ח, ביי דעם שמחת בית השואבה פאַרבריינגען, האָט הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק געזאָגט, אַז דעם אגרת הקדש6 "פותחין בברכה" האָט הוד כ"ק רבינו הזקן געשריבען אין דריי מאָל אין בעזונדערע יאָרן.

דעם ערשטען מאָל — ווען הוד כ"ק רבינו הזקן האָט מחליט געווען צו גיין אין מעזריטש, האָט ער געגעבען זיינע מחונכים אַ התעוררות צעטיל: פותחין בברכה, ביז "והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש"7.

דעם צווייטען מאָל — ווען הוד כ"ק רבינו הזקן איז געקומען פון מעזריטש און הוד כ"ק רבו המגיד ממעזריטש האָט, בפקודת מורינו הבעש"ט ובברכת מורו הקדוש ח"י8 מגלה געווען ווער ער — הוד כ"ק רבינו הזקן — איז9, מטרת ירידת נשמתו הקדושה און די גרויסע אחריות און סכנות נפשות רוחניות וואָס איז פאַרבונדען מיט דעם, האָט הוד כ"ק רבינו געשריבען דעם צווייטען טייל אגרת הקדש, פון "אך מי הוא הנותן" ביז "עד מיצוי הנפש".

הוד כ"ק רבינו הזקן דערציילט לבנו הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי ולנכדו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק פון זיינע פנימיות'דיקע איבערלעבונגען די ערשטע פּאָר יאָר פון זינט מורו הרב המגיד ממעזריטש האָט אים מודיע געווען און איבערגעגעבען די שליחות פון מורו רבינו הבעש"ט.

די אמונה פשוטה, זאָגט הוד כ"ק רבינו הזקן, וואָס מיר תלמידי הרב המגיד האָבען געהאַט אין כ"ק הרב המגיד, מיט דער מסירת נפש איבערגעגעבענקייט צו אים, האָט מיר געגעבען אַ תוקף עוז אויסצופאָלגען אַלע ציוויים פון רבינו המגיד בדיוק גמור מיט אַ מסירות נפש פנימי ועצמי.

אין משך פון אַ פּאָר יאָר, ווען די יונגע לייט מיינע תלמידים האָבען זיך באַזעצט אין פאַרשידענע שטעטלעך און ישובים, איז לרגלי המעמסה וואָס כ"ק רבינו המגיד האָט אויף מיר אַרויפגעלייגט, און בכדי דורכפירען, בעזרת השי"ת, די כוונה פנימית פון ירידת 192נשמתי לעלמא דין, האָב איך מוסיף געווען אין דער אגרת פותחין בברכה דעם טייל "ועתה הפעם כו' נא ונא. אך בשבתות כו' וכגון דא כו' ואין טוב אלא תורה וכו'".

* * *

באַ פאַרשידענע זמני התוועדות האָבען מיר זוכה געווען צו הערען פון הוד אאמו"ר הרה"ק דאָס וואָס הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש האָט אים געזאָגט בשם הוד כ"ק אביו הרה"ק צמח צדק, אַז יעדע אגרת פון הוד כ"ק רבינו הזקן האָט אַ געוויסע דברי הימים, ביי וואָס פאַר אַ מצב כללי ופרטי האָט הוד כ"ק רבינו הזקן געשריבען די אגרת.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט דערציילט וואָס הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק האָט אים דערציילט וואָס ער האָט געהערט פון זקני החסידים הראשונים, ובתוכם אויך עטלעכע זקנים וואָס האָבען זוכה געווען צו קענען מורינו הבעש"ט אין דער התחלת ההתגלות (עס ווערט דערציילט אין אַן אַנדער אָרט בפרטיות10 די שנות חיי העלם והסתר פון מורינו הבעש"ט ביז עס איז געקומען די גליקליכע הייליגע התגלות צייט). — אויך הצדיקים הגאונים ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק זיינען ביידע געווען תלמידים מובהקים ביי מורינו הבעש"ט, ווי עס ווערט דערציילט בארוכה אין אַ אַנדער אָרט11 — די פרטי ענינים וואָס מורינו הבעש"ט האָט איבערגעגעבען דעם סדר ההנהגה ווי כ"ק תלמידיו הגאונים הצדיקים און תלמידו הקדוש הרב המגיד ממעזריטש זאָלען זיך מתנהג זיין עם כ"ק רבינו הזקן12.

די זקני החסידים האָבען פיעל געהערט פון מורינו הבעש"ט און פון הרב המגיד ממעזריטש וועגען הפלאת מעלת רוממות אצילות נשמת הוד כ"ק רבינו הזקן, און וועגען דער שליחות וואָס מען האָט מלמעלה איבערגעגעבען זיין נשמה להחיות נשמות ישראל בחיות פנימי דתורה ועבודה, און די אחריות גדולה בשגיאת ההדרכה; ולעומתה ההצלחה המופלגת כאשר יתגבר במסירת נפש על מילוי השליחות, אשר יזכה כי אור קדושתו יאיר באור פנימי לכל ישראל לדורותיהם מיט אַ חיות פנימי להחיות, אַליין לעבן און אויך באַלעבען דעם צווייטען מיט אַ רגש פנימי, עד ביאת גואל צדק.

* * *

דער כלל הידוע אַז גדולה שמושה יותר מלימודה13 הוא יסוד היסודות ועמוד העבודה בדרכי החיים בחיי האדם הישר הולך בכלל ובחיי חסידי חב"ד בפרט ובדרכי החנוך של בית רבינו לדורותיהם בפרטי פרטיות.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט געזאָגט ביי איינער פון די ועידות שמחת הבר מצוה שלי — תרנ"ג14 — אַז הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש האָט גע 193זאָגט אין איינעם פון די מאמרי חסידות בשמחת הבר מצוה שלו — תרל"ד — אַז די גדלות פון שימושה בריינגט די אמיתית פון דעם לימודה.

עס איז מיר אַ עונג נפשי צו דערציילען און איבערריידען מערערע מאָהל דאָס אַלץ וואָס איך האָב זוכה געווען צו הערען מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ביי פאַרשידענע געלעגענהייטן.

דער חינוך פנימי ביי חסידים בכלל און בית רבי לדורותיהם בפרט הויבט זיך אָן פון ימי הקטנות.

איך האָב שוין אַמאָל דערציילט15 אַז זייענדיק אַ בן שלש ושלשה חדשים — ערב סוכות תרמ"ד — האָט הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מיך גענומען אין סוכה — ביי כבוד אמו הרבנית — צו זיין בשעת איגוד הלולב ומיניו, און האָט מיר געגעבען די ערבות צו טראָגען אין סוכה. קומענדיק אין סוכה האָט מיך הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אַוועקגעזעצט אויפן טיש און מיר געלערנט ווי צו האַלטען דעם לולב — וועלכער איז געלעגען אויפן טיש — בשעת סידור ההדסים והערבות און דעם איגוד.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט אויסגעקליבען דריי הדסים גלייכע און לאַנגע, אַוועקגעלייגט זיי אויפן טיש. אויף זיי אַוועקגעלייגט דעם לולב און מיר באַוויזען ווי צו האַלטען דעם לולב מיט ביידע הענט ער זאָל זיך ניט אַוועקרוקען. האָט גענומען צוויי ערבות צוגעלייגט צו ביידע זייטען פון לולב און צוגעלייגט צו דריי הדסים צו יעדע ערבה. און דאַן אַוועקגעלייגט די דריי הדסים אויפן רוקען פון לולב און שטאַרק פאַרבונדען מיט דריי לולב קשרים.

אין דעם תורה ומצות חינוך בכלל און חסידות חב"ד חינוך בפרט, איז ניט פאַראַן קיין קטנות — קלייניקייט — און דרך אגב און מהיכי תיתי זאַכען. יעדע זאַך אפילו וואָס סתם מענטשן רופען אַ קלייניקייט איז אין אַ חסידישען חינוך בכלל און חינוך חב"ד בפרט ניט נאָר אַ דבר גדול נאָר טאַקע אַ דבר עיקרי.

מורי ר' ניסן ע"ה האָט מיר דערציילט, אַז שמחת בית השואבה תרמ"ז ביי אַ מסיבה, האָט דודי רז"א16 געפרעגט הוד כ"ק אחיו אאמו"ר הרה"ק צי געדענקט ער די דבורי קודש און סיפורים וואָס הוד כ"ק אביהם זקנם הרה"ג הצמח צדק האָט זיי דערציילט חג הסוכות תרכ"ה און אַז זייענדיק נאָך אַ בן ארבע שנים פלעגט אים הוד זקנו רבינו הזקן זאָגען, אַז נאָכען חדר זמן זאָל ער זיך צוהערען צו די ספורים וואָס די יונגע לייט זיצער — יושבים — דערציילען וואָס זיי האָבען געהערט פון די עלטערע חסידים.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט מיר אין אַ געוויסען זמן געזאָגט אויף יחידות, אַז הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש האָט אַמאָל זייענדיק ביחידות געזאָגט, אַז דער טאַטע — הוד כ"ק הרה"ק צמח צדק — האָט מקבל געווען ביי זיין זיידען — הוד כ"ק רבינו הזקן — מסלתה ומשמנה פון דעם אור תורה ועבודה וואָס ער האָט מקבל געווען פון די בעלי כח"ב פון תורת החסידות מורינו הבעש"ט רבינו המגיד ממעזריטש והרב המלאך הקדוש17. און דורך עבודתו במסירת נפש 194באהבת ישראל וביחוד הלימוד זכות והוכחת הפלאות מעלת אנשים פשוטים באמונה תמימה זכה לגילוי פנימי דפנימיות אבא פנימיות עתיק18.

* * *

אין דעם חינוך המקובל והמסודר מהוד כ"ק אבינו הראשון רבינו הזקן איז אויך געווען אַ חינוך פרטי פון לערנען שרייבען, און מען האָט שטאַרק אַכטונג געגעבען אויפן טיב הסגנון און יופי הכתב.

הוד כ"ק אאזמו"ר האמצעי האָט פון די פריעסטע קינדער יאָרן אָנגעהויבען שרייבען: א) די סדרי הנהגה פון הוד כ"ק אביו רבינו הזקן בכל זמני השנה דחול שבת ומועדים. ב) ספורים וואָס ער האָט געהערט מהוד כ"ק אביו רבינו הזקן. ומכבוד אמו הרבנית הצדקנית ומזקני החסידים תלמידי הבעש"ט ותלמידי הרב המגיד ממעזריטש. ג) סדרי הנסיעות דזמנים שונים, ענינם ותוכנם. ד) מאסר ראשון והפדות. ה) מאסר שני. ו) ההעתקה מליאָזנא לליאַדי. ז) עזיבת ליאַדי. ח) סדרי הנסיעה בבריחתו מנאַפּאָלעאָן. ט) נדודיו. י) נסיעתו בשליחות לבחור מקום התיישבות רבינו הזקן.

* * *

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק נולד לכ"ק אביו הרה"ק ר' שלום שכנא וכבוד אמו הרבנית דבורה לאה, בתו השני' של הוד כ"ק רבנו הזקן, ביום ערב ר"ה כ"ט אלול תקמ"ט19.

אין אַ צווייטען אָרט20 ווערט דערציילט — אין מיין יומן21 — וועגען די שלוחים וואָס הוד כ"ק רבינו האָט געשיקט צו הוד כ"ק הרה"ק ר' נחום מטשערנאָביל אודות הקטרוג הגדול — ל"ע — על תורת החסידות ועליו. הרבנית דבורה לאה האָט געהערט וואָס אבי' רבינו הזקן האָט געזאָגט צו די שלוחים, האָט זי בוחר געווען בחשאי אַ מנין פון זקני החסידים און האָט זיי דערציילט דאָס וואָס זי האָט געהערט. און זי האָט געזאָגט צו דעם מנין זקני החסידים אַז זי נעמט אויף זיך זיין אַ תמורה וחליפין פאַר הוד כ"ק אבי' רבינו הזקן.

צום גדלי' תקנ"ב22 איז הרבנית דבורה לאה נסתלק געוואָרען.

הוד23 כ"ק רבינו הזקן סידר את הילד בן בתו בחדר הסמוך לחדרו, וכשהי' בן שלש כבר נראו אותות הצטיינות בחושים ובתפיסא מהירה הבנה וזכרון נפלא. כשהי' בן חמש התחיל לכתוב ענינים ובעיקרם הנהגות הוד כ"ק זקנו רבינו הזקן וסיפוריו ואת אשר שמע מזקני החסידים תלמידי הרב המגיד שהכירו עוד את מורינו הבעש"ט, וואָס זיינען געווען חברי כ"ק אביו הרב הצדיק ר' 195ברוך ודודו הרב הצדיק הגאון ר' יוסף יצחק מטשאריי, ומהם שהיו מהמנין של מורינו הבעש"ט שהיו משתתפים בנסיעותיו ובקוריו בעיירות וישובים.

שנים רבות אסף כ"ק הרה"ק צמח צדק ספורים שונים אשר שמע מהוד כ"ק זקנו רבינו הזקן, מכבוד אמו זקנתו הרבנית רבקה, מכ"ק דודיו הרה"צ רח"א ור"מ ודודו זקנו מהרי"ל. ולהיותו כותב מהיר הי' רושם הכל במהירות ובדיוק.

השריפות — ל"ע — בימים ההם היו תדירות ברוב עיירות הקטנות, שבתיהם היו בנויים עץ וגגותיהם מכוסים בקש או ברעפים של עץ ובארות המים היו עמוקים, וכל עבודת ההצלה היתה שהוציאו החוצה את כלי הבית ולכל לראש הצילו את ספרי התורה מבתי הכנסת. וליובאַוויטש, כמו כל עיירות הקטנות, סבלה הרבה משריפות. השריפות הללו גרמו היזק רב ברכוש הרוחני של בתי הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק'.

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק קבע לו כארבע שעות בכל יום מימות החול מיום הראשון עד יום השישי, שהי' לומד עם בנו הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש ומוסר לו זכרונותיו מאז היותו בן שלש. הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש ספרם בלחישה להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, ומעונת הבר מצוה שלי — י"ב תמוז תרנ"ג — הואיל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לקבוע זמן ללמוד אתי דרושי דא"ח וספורים שונים ואנכי כותבם לעצמי. ומזה — ועוד עניני זכרונות וספורים — נבנה היומן שלי במשך שנים רבות.

* * *

והנה לטעם וכוונה מיוחדת אגלה לכם ענין פנימי ועצמי מהוד כ"ק רבינו הזקן כשהי' בפעם הראשונה אצל מורו ורבו הה"מ ממעזריטש.

מורנו הבעש"ט גילה להה"מ ממעזריטש בשם מורו הבעל ח"י אשר במשך הימים בא יבא אליו בנו של הצדיק נסתר הר' ברוך והוא בעל נשמה חדשה ר' שניאור זלמן וילך לו, ואח"כ ישוב אליו ויסתדר אצלו, ואז יגלה לו מי הוא ודבר השליחות אשר נמסרה לו להורות דרכי החסידות, ואף כי הדרך מסוכן מאד בתחלתו אמנם אחריתו ישגא מאד. מורי הבעל ח"י ואני נעורר רחמי שמים עליו ועל מקושריו לדורותיהם עד כי יבא משיח צדקינו.

* * *

בסדרי הלימוד פנימי אשר הואיל הוד כ"ק אאמו"ר להדריכני הי' מחמיר לדייק בדיוק חמור בכל הנהגותי דבורי ומעשי ולא חס על מצב בריאותי להוכיחני בדברים תקיפים ולצייר לי את התוצאות הרעות במדות והנהגות נמבזות אם לא אניח כחות גדולים ועצומים להשתרר על שכלי ומדותי לזככם ולטהרם משמץ דופי שקר ומרמה, והעולה על כולנה לעמוד חזק בכל מיני חיזוק, אַז נאָר אַזוי און ניט אַנדערש. דעם תוקף עצמי אַז נאָר אַזוי און ניט אַנדערש מיט אַ מסירת נפש בפועל אָן אַ שרעקפּינטל מיט אַן אויג, האָבען מיר בירושה מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים. די בית רבי ירושה איז די שליחות של מעלה וואָס מוז מיט דעם גרעסטען מסירת נפש בפועל דורכגעפירט ווערן.

דאָס אַלעס וואָס איך האָב אייך דאָ דערציילט איז אַן אַריינפיר צו דעם ענין פנימי וואָס איך דאַרף אייך דערציילען, וואָס הוד כ"ק רבינו הזקן האָט דערציילט להוד כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי.

* * *

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מספר לי את אשר סיפר לו הוד כ"ק אביו — זקני 196אדמו"ר מוהר"ש, מה שסיפר לו הוד כ"ק אביו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק, מה שאמר אדה"ז בחזירתו מבית אסורים טאיינע סאָוועט:

מורי הרב המגיד ממעזריטש אמר לי בשם מורו רבינו הבעש"ט, אשר אסבול יסורים עצומים מהמנגדים לדרך החסידות. ואם אתחזק בכל מיני חיזוק להבליג על יסוריי בגוף ונפש אזי אצליח בדרך הקדש לדורותי, עד אשר השי"ת יקבץ נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ על ידי משיח צדקינו.

* * *

נאָך אַזאַ אריכות'דיקער און אויספירליכער הקדמה וועט מען זיך אַודאי ריכטען צו הערען אַ סיפור וואָס זאָל זיין לכל הפחות צען מאָל אריכות'דיקער ווי די הקדמה. אָבער דער גרינדליכער פנימיות'דיקער אמת לאמיתו ווערט ניט געמאָסטען מיט דעם גשמיות'דיקען ברייט לאַנג און הויך.

פנימיות און בפרט עצמיות זיינען זיך מער מתיחס צו מחשבה און הרגש. מחשבה קען בעגרייפען אַ שכל פנימי און הרגש — געפיל — קען בעגרייפען אַ עצמי. וואָס איז מאיר נאָר אין תוונא דלבא.

רז"ל זאָגען אַז תוונא דלבא לא כתבי אינשי24. דאָס מיינט אַז תוונא דליבא קומט ניט אין אותיות הדיבור. די האַרץ שפּראַך, הגם דאָס איז אַ גילוי, אָבער דאָך איז די פנימיות הלב קען ניט בעשריבען ווערן אין דיבור.

אותיות הדיבור זיינען אַ גילוי אל הזולת. אַלע כחות הנפש האָבען יעדער זיין כח הגילוי ווי אַזוי ער ווערט נתגלה, איז הגם עס איז פאַראַן אַ סיבה וטעם פאַרוואָס ער ווערט נתגלה בכלל, דאָס הייסט פאַרוואָס ער איז ניט געבליבען בהעלם, און אויך אַ טעם פרטי פאַרוואָס ער איז דוקא אין דעם זמן ומקום נתגלה געוואָרען, אָבער די אַלע גילויים זיינען נאָר לעצמו. עס קען זיין אַז קיינער זאָל גאָר ניט באַמערקן אַז אים איז מאיר אַ גילוי. אָבער דיבור איז בעיקרו אַ גילוי אל הזולת.

* * *

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק עפ"י הוראת הוד כ"ק זקנו כ"ק אדמו"ר הזקן, בהיותו בן שבע הי' לו קביעות זמן בחזירתו מן חדר מלמדו ואחרי אכלו סעודת הלילה, להיות בחברת זקני החסידים אשר שלשה מהם היו שראו את מורנו הבעש"ט מאז התגלה וקבלו הרבה מהצדיקים תלמידי הבעש"ט הראשונים.

זמן קבוע הי' להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק ג' פעמים בשבוע לספר ענינים שונים להוד כ"ק בנו אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש ביחוד, ואשר איש לא ידע מזה — מחמת קנאת אחים. ומשנת תרל"א הנה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש קובע זמן ג' פעמים בשבוע — בסוד מוחלט — לספר להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ספורים שונים והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק כותבם ומבארם בארוכה בהוראות ולמודים בהנוגע בתיקון המידות ובעבודה שבלב.

* * *

והנני לכבד אתכם בסיפור אחד כללי מהוד כ"ק רבינו הזקן בהיותו בפעם הראשונה אצל מורנו הרב המגיד ממעזריטש, והרב המגיד ממעזריטש מסר להוד כ"ק רבינו הזקן את אשר מורו הבעש"ט הגיד לו אודותו, ויצו לו — 197להרב המגיד — אשר בבואו אליו ימסור לו הדברים בלשונו בדיוק, מהם לא יגרע ועליהם לא יוסיף, ואשר ימסור לו — להוד כ"ק רבינו הזקן — דרכי הזהירות והשמירה, אשר איש לא ירגיש במעלתו העצמית ובשליחות הנמסרה לו ביחוד. ויכפול וישלש להזהירו כי בנפשו הוא.

כשמוע הוד כ"ק רבינו הזקן את אשר הגיד לו מורינו הרב המגיד נפחד ונרעש במאד, לב קדשו התכוץ ועיני קדשו יורדות מים. ומורו רבינו הרב המגיד מוסר לו את אשר הגיד לו מורו רבינו הבעש"ט אשר יעורר רחמי שמים עליו בעזרת מורו הבעל ח"י אשר יצליח בהעבודה אשר עליו לדורותיו ועל מקושריו לדורותיהם עד כי יבא משיח צדקנו ויגאל את ישראל ויוליכנו קוממיות לארצנו בשובה ונחת בגשמיות וברוחניות.

* * *

וזה דבר הסיפור25:

באחד הימים והנני עסוק בלימוד עם התלמידים את ספר השל"ה26, כשעה ויותר בכל ימי השבוע, עלה בדעתי ללכת בגולה כסדר המקובל אז בין לומדי תורה ועוסקים בדרכי עבודת ה'.

בעת ההיא נתפרסמו שתי עיירות לשם תהלה ותפארת בתוככי הבני תורה. האחת עיר ווילנא נתפרסמה לשם תהלה מגדולת הבני תורה ובראשן הגאון הנודע רבינו אלי' והשני' עיר מעזריטש בפלך וואָהלין. ואסדר את האברכים שהנני לומד עמהם את ספר השל"ה, ואצו להם סדרי לימוד והנהגה, ואשים לדרך פעמיי ואחליט ללכת למעזריטש, באמרי: ווי מען לערנט ווייס איך מער ווי מען דאַווענט27.

בימים הראשונים לבואי וראיתי כי רבינו הרב המגיד ותלמידיו הנה רוב היום והלילה עסוקים בעבודה שבלב: ההכנה לשלש תפלות היום והתפלות וישובי הדעת אחר התפלה, ההכנות אל קשעה"מ ותיקון חצות וכו'. והכל באריכות גדולה.

ואני בהרגלי בעבודתי בסידור האריז"ל ובפירושי השל"ה הייתי מוגבל בזמנם הן בחול והן בשבת ויו"ט, ורוב הזמנים הייתי מסור בכל מאודי לרכוש ידיעת התורה בהלכה אגדה קבלה ומחקר, ואם כי עבודתם הקדושה של רבינו הרב המגיד ועבודתם הנפלאה של קשישי התלמידים הרהיבוני, בכל זה החלטתי לחזור על עקבי ולמסור וליתן עצמי בשקידת התורה בגליא ונסתר ביתר שאת ויתר עז.

בצאתי לדרכי נזכרתי כי שכחתי אחד מחפציי בבית המדרש של הרב המגיד ואחזור לקחתו. ובבואי לביהמ"ד מצאתי כי הרב המגיד עסוק בשאלת ריאה שהובאה. בשמעי את דברי התורה שהואיל הרב המגיד להציע בפסק ההלכה ההיא ועמקי סברותיו וגאונותו בדברי גליא שבתורה החלטתי להתעכב איזה זמן במעזריטש.

מורו הרב המגיד קרבו במאד, ומציע לו אשר יקבע זמן ללמוד עם בנו המלאך 198הקדוש הר"ר אברהם27 בגפ"ת והמלאך לומד עם הוד כ"ק רבנו הזקן דברי חסידות28. ובזמנים ידועים הנה מורם הרב המגיד לומד עמהם.

בהיות הוד כ"ק רבינו הגדול במעזריטש קיבל מזקני התלמידים הקדושים29 הרמ"מ מהאָראָדאָק הר"פ מקאָרעץ30 הר' מיכל מזלאָטשוב31 והעולה על כולם הרה"ק ר' יחיאל חתן מורינו הבעש"ט32.

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק אומר להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש: דער זיידע איז געווען מ"ם שנה אַ מקבל פנימי ועצמי אַז דאָס אַלץ וואָס ער האָט מקבל געווען באתגליא ובנסתר, איז אַלץ נתעצם געוואָרען, און דאַן האָט הוד כ"ק רבינו הזקן אָנגעהויבען מגלה זיין דעם תניא אין מאמרים בשבת מברכין און ימי המועדים33.

הערות

עמוד 190

  1. 1. נדפס עם מ"מ והערות מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בסה"מ תש"ח ע' 169 ואילך.
  2. 2. [ראה גם שיחת ליל אחש"פ תש"ו ס"ג (לעיל ע' 41 ואילך)].
  3. 3. ראה ספר השיחות ש"ת ע' 29 [וראה לעיל ע' 89].
  4. 4. ראה שם [וראה לעיל שם. וש"נ].

עמוד 191

  1. 5. ראה שם סוף שיחת שביעי ש"פ [ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 69 ואילך. וראה לעיל ע' 41. וש"נ.
  2. 6. שבתניא — סימן א.
  3. 7. ראה לקו"ש חט"ו ע' 521 [במענה לשאלה על המובא כאן בפנים השיחה אשר חלק הראשון של אגה"ק סימן א נכתב עוד קודם נסיעת אדמו"ר הזקן למעזריטש, ולכאורה עפ"ז איך כתוב שם "ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש"]: מובן שבהתאם לשינוי מצב החסידים מזמן כתיבת אגה"ק זו בפעם א' עד לפעם הג' הי' מקום (וצורך) לשינוי ג"כ בחלקי' הראשונים כולל ההוספה "ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש". ולכאורה מהאריכות באגה"ק הוכיח תוכיח ע"ד "לגמור כל הש"ס כו'" — משמע דהי' בזה חידוש דבר, וא"כ הוא י"ל דהתחלת אגה"ק פותחין בברכה באה כתשובה על ה"שמועה טובה" שמלאו המבוקש. וראה לקו"ד ח"א ([שיחת כ' כסלו תרצ"ג] עפ"ו [מג, ב]) דאגה"ק פותחין בברכה "נכתב ונתפרסם עשר שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי" — היינו תקמ"ט].
  4. 8. ח"י ר"ת: חי' יחידה. הוא אחי' השילוני. ראה שם שיחת ש"פ פנחס [ספר השיחות שם ע' 159. וראה שיחת ליל א' דחג השבועות שנה זו (לקמן ע' 232) ובהערה 18.
  5. 9. ראה גם רשימת ש"פ נצבים תש"ז (לעיל ע' 150 ואילך)].

עמוד 192

  1. 10. ראה ג"כ שיחת כ' כסלו תרצ"ג בתחילתה [לקו"ד ח"א לא, א ואילך].
  2. 11. ראה ספר הזכרונות לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. שיחת חי אלול תש"ה [ספר השיחות תש"ה ע' 127 ואילך]. שיחת שש"פ ש"ת בסופה [ראה ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 78 ואילך. וראה גם לעיל ע' 22. וש"נ].
  3. 12. ראה השיחה שם.
  4. 13. [ראה ברכות ז, ב. זח"א צח, ריש ע"ב (במהנ"ע).
  5. 14. עוד שיחות ורשימות ע"ד הברמצוה — ראה קונטרס בר מצוה תרנ"ג (קה"ת תש"ס) ע' כ ואילך. ע' סא ואילך. וראה גם לעיל ע' 160 ואילך. לקמן ע' 396.

עמוד 193

  1. 15. ספר השיחות תש"ד ע' 13. וראה ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 294.
  2. 16. ראה אודותו לעיל ע' 5.
  3. 17. ראה אגרות-קודש ח"ט ע' תטז: "הבעש"ט כתר דחסידות, המלאך עתיק, הרב המגיד ממעזריטש אריך". וראה ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ע' 141.

עמוד 194

  1. 18. ראה לקו"ת נצבים מט, ד. סה"מ ה'ש"ת ע' 49 ובהערה שם.
  2. 19. ראה גם ספר השיחות תרצ"וחורף ה'ש"ת ס"ע 113 ואילך ובהערה 33 שם. וש"נ].
  3. 20. ראה ג"כ שיחת כ' כסלו תרצ"ג אות יא [לקו"ד ח"א מא, אב]. שיחת יום שביעי ש"פ ש"ת (בס' השיחות קיץ ה'ש"ת [ע' 6964. וראה שם ע' 4039 ובהערת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שם: "וראה ג"כ ע"ד כ"ז ברשימת המאסר חלק ג (ברוקלין ה'תשי"ד) ע' 47 ואילך [רשימת המאסר — ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 234 ואילך] — נוסחא אחרת. והנכון כמש"כ ברשימה הנ"ל שנעתקה מגוף כתי"ק כ"ק מו"ח אדמו"ר". וראה גם ספר השיחות תש"ג ע' 59.
  4. 21. ראה רשימת המאסר שם.
  5. 22. ברוב המקומות שבהערה 20: תקנ"ג.
  6. 23. בהבא לקמן — ראה מקומות שבהערה 20 בשינויים.

עמוד 196

  1. 24. ראה פרש"י סנהדרין לה, א — ד"ה ליבא. וראה סה"מ תרנ"ז ס"ע מו. המשך תער"ב ח"א ס"ע רפח. ואכ"מ.

עמוד 197

  1. 25. בהבא לקמן — ראה גם שיחת יום אחש"פ שנה זו ס"ה (לקמן ע' 221). בית רבי ח"א פ"ב (ב, א ואילך) הערה ד.
  2. 26. ראה גם שיחת פורים תש"ז (לעיל ע' 99). וש"נ.
  3. 27. ראה ספר השיחות תש"ה ע' 132. בית רבי ח"א פ"ב (ב, א) הערה ב. שיחת קיץ שנה זו (לקמן ע' 255). וראה גם שיחת פורים תש"ו (לעיל ע' 22 ואילך).

עמוד 198

  1. 27. ראה לקמן ע' 207 הערה 5.
  2. 28. ראה בית רבי שם (ב, ב). אגרות-קודש ח"ז ס"ע קעו ואילך. שיחת יום אחש"פ שנה זו (לקמן ע' 222).
  3. 29. ראה גם שיחות שנה זו: יום ב' דחג הפסח; ליל א' דחג השבועות; שיחת י"ב תמוז (לקמן ס"ע 207 ואילך. ע' 230. ע' 244).
  4. 30. הרה"ק ר' פינחס שפירא מקאָריץ — "מחשובי תלמידי מורנו הבעש"ט נ"ע וחבר מובהק של הרב המגיד נ"ע ממעזריטש" (אגרות-קודש ח"ג ע' שכו. וראה ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 19). נסתלק י' אלול תקנ"א. להמסופר בפנים — ראה בית רבי שם (ג, א): "ועוד פעם ב' ראה [אדה"ז] הרר"פ [מקאָריץ] בבית הרב המגיד נ"ע (שבא להתראות עם הרב המגיד נ"ע [ראה אגרות-קודש וספר השיחות שם])".
  5. 31. ראה בית רבי שם: "גם פ"א שבת הרה"ק ר' מיכל מזלאָטשוב נ"ע אצל הרב המגיד נ"ע וסדר ג"כ שולחנו בפ"ע, ולכבודו שלח הרב המגיד את רבינו שיהי' עמו והלך רבינו שלא ברצונו כי לבו דאב לו על שלא יהי' בעת הסעודה אצל הרב המגיד ולא ישמע הד"ח שיאמר אז. ובבוא מהר"ר מיכל הי' שבע רצון מכמה דברים שקבל ממנו אז". ע"ד ניגונו של ר' מיכל — ראה לעיל ע' 99. וש"נ.
  6. 32. ראה אגרות-קודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' ריב: "כד הוינא בי' רבי נ"ע שלח אותי אדמו"ר נ"ע על סעודת פורים להיות מן הנמנים מסביב לשולחן הה"ק המנורה הטהורה הר"ר יחיאל נ"ע חתן רבינו הגדול הבעש"ט נ"ע וקבלתי ממנו דרך כבושה לעבודת השי"ת". וראה אגרות-קודש שם ע' ריד. ובבית רבי שם: "פ"א הי' אצל הרב המגיד נ"ע הרב יחיאל חתן הבעש"ט נ"ע וזה הי' בפורים וסדר סעודתו בפ"ע על האכסניא, ושלח הרב המגיד את רבינו [אדה"ז] אליו לכבודו להיות עמו בסעודה ושמע ממנו מאמר קצר מחותנו הבעש"ט נ"ע והוא יסוד גדול בדא"ח". וראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 53.
  7. 33. ראה ספר השיחות תש"ג ע' 23 שבשנת תק"ן התחיל אדמו"ר הזקן לסדר את התניא ונהג לומר בכל שבת ויו"ט פרק אחד, חצי או אף שליש הפרק מהתניא, ובליל ט' כסלו תקנ"ד סיים אדמו"ר הזקן את פרק נ"ג של התניא — עד התיבות בבית שני. ובספר השיחות תש"ג ע' 59, שספר התניא נאמר בשני מחזורים: בשנת תקמ"ב. ופעם שני בשנת תק"ן. וראה גם אגרות-קודש חלק ד ע' עדר. "היום יום" ו' אדר שני. לקמן ע' 256].

מצוטט ב־7 עמודים

תורת מנחם 5
  1. כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. יום א' ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תש"כ ספר השיחות תש"ח ע' 195
  2. מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה סה"ש תש"ח ריש ע' 198
  3. לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד סה"ש תש"ח ע' 197
  4. לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב סה"ש תש"ח ע' 197
  5. סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב סה"ש תש"ח ע' 197
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
  1. תר"פ-תרפ"ז ‹ ספר השיחות תרפ"ד ‹ ליל י"ט כסלו תרפ"ד ‹ 53 ספר השיחות תש"ח ע' 198
  2. תרפ"ח-תרצ"א ‹ ספר השיחות - תרצ"א ‹ ר"ה רצ"א. ריגא. ‹ 145 ספר השיחות תש"ח ע' 196