ר"ה רצ"א. ריגא.
ספר: מהרשנ"ע הי' מהדר לתקוע ארבעים ושנים שבריםקטנים בתרועה2. והשברים שלשה לכל היותר ארבעה3.
הרוזיִנער הי' הולך לתשליך לא בר"ה כ"א י"ג מדות (ד' דעשי"ת). בהיותי בארצה"ב — ניו יארק — אשתקד הלכתי לתשליך ימים אחדים לפני ר"ה, במוצאי ר"ה ולי"ג מדות4.
הצ"צ הי' אומר י"ג מדות. הרבנית נ"ע5 (אשת מהרשנ"ע) היתה אומרת ג"כ והי' בשבילה מנין מיוחד. כי אדנ"ע לא הי' בא אל המנין לאמר (אם אמר ביחידות, א"י. אבל כנראה מדברי כ"ק מו"ח אד"ש מבין השיטין, שגם ביחידות לא אמרו סליחות אחרי ר"ה)6.
145מוצאי ר"ה, בסעודת הלילה.
ספר: כשהייתי בן ח' שנה הייתי בקי בסדרי זרעים ומועד7 תורה8 נביאים ראשונים וישעי'. יחזקאל הי' קשה לי לחזרו ע"פ. בירמי' הייתי ממעט מפני שהוא "מ"ש9 עצבות". אדנ"ע הי' בוחן אותי והוא רואה בספר.
האײַנפיִרעֶן איִן חדר10 — ואני בן שלשה.
כשבא אאדנ"ע מנסיעתו (על משך שנים אחדות לחו"ל) לא הכרתיו11.
מוצאי ר"ה רס"א, היו מאמרי דא"ח תקעו ומן המיצר12, נכנסתי אל אאדנ"ע. אמר לי "מ'דאַרף דאָך וויִסען". "מאָרגעֶן איִן דעֶרפריִ, וועֶסט מיִר ברייֵנגעֶן אַ הַנחפּה. איִך וויִל גאָרניִט וויִסעֶן" וכתבתי ההנחות כל הלילה.
פעם13 אחת קראני אאדנ"ע — (והי' אז כבן ד' וה'. הכותב) וצוני לברך על הציצית. עניתי שכבר ברכתי. האָט עֶר מיִר14. . . התחלתי לבכות, באמרי: פאַר וועמעֶן דאַרפען בעֶנצ'עֶן ציצית. פאַר דעם אויבעֶרשטעֶן, אָדער פאַר דעם טאַטען. . . אויב דו וועֶסט מיִר זאָגען, אַז פאַר דעם טאַטען, וועל איִך בעֶנצ'ען. . . באותו מעמד, לא ענה לי דבר ע"ז. אבל כעבור איזה ימים, איני זוכר בבירור כמה, אבל שבת ודאי היתה באמצע. אמר לי: בעֶנצ'ען דאַרפען פאַר דעֶם אויבעֶרשט' אָבעֶר ביִז וואַנעט מעֶן וועֶרט אַ בַרדַעת, איִז דער טאַטע אַ מַשגיִח. און פון אַ מַשגיח טאָר מען גאָרניִט באַהאַלטעֶן. און דאָס האָב איִך דיִר15 ניִט פאַר דעם בעֶנצ'ען, נאר פאַר ניִט פאלגעֶן דעֶם מַשגיִח.
מהרשנ"ע הי' לומד לפרקים עם אאדנ"ע. ובלבד שלא ירגישו בדבר, מפני קנאת אחים16. פעם אחת בחורף בליל מוצש"ק, שעה ה' לערך. כשנכנס אליו אאדנ"ע. אמר לו מהרשנ"ע: אַביִסעל שפּעטעֶר. אַז מעֶן וועט אויפהעֶרען אַרומדרייֵען זיִך. ויצא אאדנ"ע לחדר הסמוך לחכות. והוא עודנו בבגדי שבת, בגדי משי וכובע עגול — (על שאלתי בזה: מתחיל מהברמ"צ, היו לובשים בגדי משי, בשבת17. ומהחתונה — כובע עגול.
146הכותב). — וחכה שם כל הלילה. מפני קלקול התנור בחדר זה, לא היו מסיקים שם. בבוקר בשעה חצי השמינית, כשפתח מהרשנ"ע דלת חדרו, לשמוע אם כבר התחילו אנשי המנין להתאסף. ראה את אאדנ"ע, וישאלהו מה זה. ויענהו: האָסט געזאָגט, איִך זאָל אַביִסעל צו וואַרטעֶן.. .
בגדי משי לבן הי' לובש גם מהרשנ"ע, ובלבד לעתים מיוחדים. בש"ק רק פעמים מספר.
אור לח' תשרי.
ספר: בתניא דפוסים הישנים, נדפס אגה"ת מהד"ק18. ישנו כי"ק מהרי"ל19 אחי אדהזנ"ע עם הג' ותקונים מאדהזנ"ע, אבל איני זוכר אם מהד"ק או מהד"ת20.
התניא מתר"ס הוגה ע"י אאדנ"ע בעצמו21.
שחרית עיוהכ"פ.
הלכתי עמו לא"ז הרבנית תי'. בקש ממנה "לעקאַח"22 וגם אכלו.
ספר23: בליובאַוויִץ אור לעיוהכ"פ, משעה 88 בערב, לא הי' צריך להיות איש מאנשים זרים בביתי. בפ'עֶרעֶדניעֶ24 היו אנשים, אבל לא בחדרים.
9 לערך, אכלו ארוחת הערב. 32 הי' אאדנ"ע קם משנתו. כפרות הי' 520 לפנות בוקר, כל אותם השנים שהנני זוכר, בזה הזמן.
בקומו — 3 בלילה — הי' לומד פרע"ח השייך ליוהכ"פ, וגם שותה כוס תה. למודו הי' מסיים — פאַרבײַסעֶן — בעץ חיים. יושב בקרעסלא25 וחושב הרבה.
בשעה 66, אחרי הכפרות, השו"ב הי' נכנס לחדרו — כנראה, שהי' נותן לו כסף, וגם משוחח עמו —
הולך אל המקוה. — (רק פעם אחד במשך כל היום26. רק שנה אחת, אני זוכר, שהלך שתי פעמים).
מתפלל. ובכלל עריוהכ"פ שחרית הי' שמח. פרייֵליִך.
בשחרית, אחרי הכפרות, הי' לובש בגדי משי וגם מצוה לי ללבוש.
בשעה 12 הי' אומר תילים.
מלקות לפני מנחה.
מנחה וכל הסדר.
147בודוי שלפני כניסת יוהכ"פ מאריך קצת.
ליל יוהכ"פ — בכלל, שמח27. ובשנים הראשונות, לפעמים גם מחייך — אַ שמייֵכעל טאָן בביהכ"נ לתנועות החזנים וכיו"ב.
830820 בלילה, הי' בא לביתו (מלבד הד' קאַפי' תילים הראשונים, הי' אומר מעט תילים עם הצבור והולך לביתו).
שנה אחת האריכו בתפלה ונמשך עד 9 והי' זייֵער ניִט צופריִעֶדען מזה.
בק"ש שעהמ"ט לא הי' מאריך, ובלא אמירת ע"ח28. ומיד הולך לישון. בחדרו, ולא בחדר המטות, על קאַנאַפ29, ולפעמים היו מכניסים לחדרו את מטתו. לא הי' פושט כל בגדיו, רק את הסיורטוק.
בשעה 11 הי' קם משנתו. לומד עד שעה 2. ישן עד שעה 33. ולומד עד שעה 6 וישן עוד הפעם, כשעה לערך.
נוטל ידיו רק עד קשרי אצבעותיו30.
הלימוד בלילה בלא טלית.
[רצ"ה
בנ"א וכו' ולשלום ג"פ.
בלכתנו לביה"ט לוה ממני אבנטי הקטן בבואנו החזירו לי.
ספר23: ליל עריוהכ"פ הי' אדנ"ע הולך לישון בשעה 9. קם 1. לומד גמרא, קבלה — לאו דוקא מס' יומא — בקול, אויפגעלייגט, פרייֵלאַך. 2 הייתי נכנס אליו לכפרות אומר לפדות הכפרות, לזרוק הבני מעים, ללבוש איזה דבר חדש, לאכול ביד ממש, לאכול בב' ידים בעריוהכ"פ31 לא הי' נוהג אדנ"ע].
מוציוהכ"פ.
ספר: פתיחת הארון דנעילה, מתחילת אמירת אשרי, עד אחרי כל התפלה. ויש מעשה ע"ז מאדה"ז נ"ע (לא ספרה. הכותב).
על שאלתי אם לברך שעש"ל כל צרכי בנעה"ס32 במוציוהכ"פ, ענני: לייֵג אָפּ אַף מאָרגעֶן. כשהייתי ילד שאלתי שאלה זו את אאדנ"ע וענני בלשון זה, לייֵג וכו'. וכשגדלתי, ספר לי, ששאלה זו שאל את מהרשנ"ע, וגם זה שאלה אצל הצצנ"ע והצצנ"ע אצל אדהזנ"ע. וכולם ענו כנ"ל.
יוהכ"פ קומט אויס צו פאַסטען 26 שעה. ואאדנ"ע שאל פעם: וקוצו ש"י? כי הרי זהו כנגד שם ד'33.
עריוהכ"פ, העבודה היא חרטה על העבר. ביוהכ"פ — קבלה על להבא34.
148ליל אדחוהמ"ס.
ספר: עד34 שנת רנ"ה35 הי' אאדנ"ע פארברייֵנגען שמחת ביה"ש לילה א' ולפעמים ב' לילות ויותר. שותה הרבה משקה, מנגן נגונים וגם רוקד, שעות אחדות ולפעמים כל הלילה. מבאר ענין בחסידות, אבל בלא התחלת פסוק.
בכלל, אפשר לומר שהתחיל לנהוג נשיאותו לגמרי36 מר"ה רנ"ד. כי ער"ה זה לסליחות, התפלל על מקומו הוא בביהכ"נ37. באותו ער"ה שהה על האוהל הרבה יותר מרגילותו בכל ער"ה. וכשבא לתפלת המעריב, הלך ישר למקום מהרשנ"ע, כל הנאספים ראו כן תמהו.
אאדנ"ע דבר דא"ח עוד בשנת רמ"ג38.
הרבה מאמרים שדבר לא העלה על הכתב39.
בטבעו הי' מ"ש ביותר40, אבל שינה טבעו בזה. ומעולם לא ראו עצבות ע"פ. אבל, אחרי כ"ז, אף בעת שמחה ופאַרברייֵנגעֶן, אפשר הי' להכיר בפניו רגש של יאוש. של בדידות. לאמר: אין איש עם מי לדבר.
מהרשנ"ע אמר41: מ'דאַרף נעמעֶן דעם מתנגד אײַנוויקלען אין אַ מאַשיִנאוועֶן טליִת, געבען אַ קרפירער אתרוג42, באַגיסען מיִט פסח'דיִגע בראָנפעֶן43.. .
אאדנ"ע אמר: אני מיצר ודואג על שאין אנו דרין בפולין44. פוליִשע חיצוניות (לענין הלבושים).
רמ"ט דיבר אאדנ"ע דא"ח — אחרי מות45. תהו ותקון — ביום חול ביחוד46 לפני חיים בער ע"ה (וילנסקי, מקרעמנצוג)47.
149חוהמ"ס.
ספר: ר"ש מונקעֶס48 — שהי' נקרא כן ע"ש אביו שמואל, כי הי' יתום — דר בעיר אצל פאלאָצק, כמדומה. בגליל ההוא היו ב' מכשפים. — א"י49 — והיו מצירים הרבה ליהודים. בכלל, היו משתדלים להתקרב ליהודים, כי שמחים היו בזה שיהודי ישב שעה א' בלי כובע וכיו"ב. אבל לא עם רש"מ.
פעם אחת הראו להם על רש"ם, כי הוא זה. ויחלו לדבר אתו ע"ד וכוח דתי. ומענין לענין התחילו לדבר אודות כשוף. ויאמר רש"מ — והי' כ"ז בקרעֶטשמע ובמעמד כמה אנשים, יהודים וא"י — כי הוא מכשף יותר גדול מהם. ויחלו המכשפים לעשות מעשה כשוף. ורש"מ אינו עושה מאומה. ויציעו לו כי יקחו כוס יי"ש, יתנו לאיש לטעום. למען יראו כי אינו סם וכו' הם ילחשו על הכוס והוא ישתה אח"כ את הכוס. רש"ם הסכים לזה. ובתנאי שאח"כ ישתו הם כוס יי"ש שיתן הוא להם. ויתרצו המכשפים גם לזה. ויקחו כוס יי"ש, ויתיצבו בפנה, לחשו על הכוס ויתנוהו לרש"ם. הלזה לקח את הכוס ברך עליו שהנ"ב וישתהו. בראות המכשפים שלא הצליחו בכשפיהם נבהלו עד מאד, ולא חפצו לשתות הכוסות שנתן רש"ם לכאו"א מהם. אבל המסובים והעומדים שם הכריחום ע"ז. וישתו. האחד מת באותו יום. והב' — למחרתו.
כ"ז הי' בקייץ.
בר"ה הי' רש"ם בלאזני (איני זוכר ברור. ולברר אם דר אז אדה"ז בלאזני או בליאדי50. הכותב) אצל אדה"ז. ולאחר ר"ה הלך לו. ליוהכ"פ הלך עוד הפעם לליאזני. והנה בדרכו, ולא יכול בשו"א ליכנס העירה. כי בהיותו בשדה ועל כל צעד ואָראָנעֶס שחורים פודיִן ווײַז51 נופלין עליו ואין מניחין אותו ללכת. רש"ם קצר בתפלת המנחה, הולך הולך וא"י להגיע העירה.
בביהמ"ד של אדה"ז כבר הגיע העת לאמר כל נדרי. ויפנה אדה"ז אל אדהאמ"צ ויאמר לו: שמואל הולך ואינו יכול דעֶרגייֵן. גייֵ עֶם אַרויס אײַנקעגעֶן (איני זוכר אם אמר לו ג"כ שיקח עוד אנשים עמו. הכותב). וילכו אדהאמ"צ, ר"א האָמלעֶר52, ר"פ רייֵזעֶס53 (לא הבנתי אם הלכו עוד אנשים או לא. הכותב). כעבור איזה זמן יצא ג"כ אדה"ז מביהכנ"ס איִן גאַס ויחזור לביהכנ"ס.
בראות רש"מ את הבאים לקראתו, התחיל לצעוק על ר"פ רייֵזעס: מי בקש זאת מכם, שיצאתם לקראתי. דעֶר רבי האָט מיִר געשיִקט יאָלאָפעֶס54.. .
150ביוהכ"פ לא בא רש"מ לביהכ"נ (הגיע העירה אבל לא בא לביהכנ"ס של אדה"ז. הכותב).
אדה"ז האט עם שטאַרק אויסגעֶרעֶדט.
באותה שנה תפסו את אדה"ז.
על שאלתי אם ישנה שייכות בין ב' הספורים (מעשה המכשפים ותפיסת אדה"ז) ענני שתמיד היו מסיימים מעשה הנ"ל (דמכשפים) "באותה שנה" וכו'.
רש"מ55 הי' מעין גורם שאדה"ז נסע לפ"ב. כי: כשבאו לתפוס את אדה"ז, התחבא. דרשו מאשתו הרבנית שתגלה איפוא הוא. כשלא הגידה הכוה על הלחי ויפילו שן מפי'. ויסעו (הבאים לתפוס). כעבור איזה זמן ופעם בלילה בשעה מאוחרת דפק רש"ם בבית אדה"ז. אדה"ז הלך בעצמו אל הדלת וישאל מי שם. (ויענה רש"ם אַ איִד. אדה"ז הכירו בקולו ויפתח לו. ויאמר רש"ם: עס איִז אַ איִדיִשע שטוב מ'מעֶג זיִך אָנואַרמעֶן. ויאמר לו אדה"ז — והם עומדים שניהם אצל התנור — הרובעֶ — דו ווייֵסט שמואל מעֶן וויִל מיִך צונעמעֶן. ויענה רש"ם: נו איִז ואָס זײַנט איִר אַ רבי וועֶט אײַך קייֵן קויל ניִט נעמעֶן. אויב ניִט זײַנט איִר וועֶרט. וויִ נעמט מעֶן דאָס אָפּ אַזוי פיִל חיות איִן גַשמיות באַ טויזענטעֶר איִדעֶן56. כל המוקף — הענין אמיתי אבל איני זוכר ברור האותיות. הכותב).
ויצוו למחר בעיר שלא לאמר עוד שאין אדה"ז בעיר — כי עד אז הוציאו קול שאינו בעיר. וכעבור איזה זמן תפסו את אדה"ז.
ב' דחוהמ"ס.
הא57 דתמיד מבארים ב' המשלים דתהום וכח הצומח יחד (לענין יש ואין)58, מפני שכח הצומח העצמי — והדגיש מלה זו — שבארץ ותהום שמתחת לארץ יש להם שייכות זל"ז. אבל אין מפרסמים טעם זה59.
ההמשכה שבאין הב' בעשבים שבלי זריעה60 לא נתבאר במאמר. ולפעמים מבארים שהוא מלחלוחית הארץ. אבל בטוב מתבאר זה בנמשל בעבודה המרירות על ריחוקו ודוקא בידיעה ג"כ טיב ועילוי הענינים שנתרחק מהם.
151תהום הוא מים ולא רק כח וכו' לזה. לפעמים איתא באו"א מפני הענין שנתבאר שם.
מוצשחוהמ"ס.
אמר61: במוצשחוה"מ א"א ויתן לך. כן א"א שלום עליכם, אחעט"ב, מזמור לדוד ודא היא סעודתא בין בשחוה"מ, בין שיו"ט.
אדנ"ע וכן אאזמו"ר נ"ע לא אמרו. היו זמנים שאמרו (א"י אם בחוה"מ או ביו"ט או בשניהם. הכותב) אבל זה אינו שייך לאחרים.
פעם אמרו לי טעם ע"ז (א"י אם על הפרישה או האמירה. הכותב) בַעַלשֶם'סקעֶ וועֶרטעֶר.
בליובאַויִטש62 ליל שמע"צ ערכו הבנים כאו"א קדוש (בני הצ"צ ובני מהרשנ"ע). הצ"צ לא עשה. יום שמח"ת ערכה הרבנית קדוש בשם כל הבנים בשביל הצ"צ.
הערות
עמוד 144
- 1. מרשימות כ"ק אדמו"ר.
- 2. בספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 253: ידוע הי' לאאזמו"ר (אדמו"ר מהר"ש) א לאנגער אטעם לנגינה, ער פלעגט קענען מאכן ביז 53 תרועות מיטן גרויסן שופר. ובספר השיחות תש"א ע' 28: הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש פלעגט בלאזן א תרועה 42 טרומייטן [בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז) ע' 67 מעתיק שיחה הנ"ל דשנת תש"א בשינויים, וז"ל: בא דעם רבי מהר"ש פלעגט מען בלאזען א תרועה 42 טרומייטן און בא דעם אלטן רבי'ן פלעגט מען בלאזען 63]. ובספר השיחות תש"ד ע' 136 (הועתק בספר התולדות שם ס"ע 73): הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש האט געהאט א לאנגען אטעם. בא תקיעת שופר פלעגט ער אין די תרועה מאכן 72 קולות. וראה שו"ע אדה"ז סתק"צ ס"ד: בתרועה יכול להאריך בטרומיטין כמה שירצה. . יכול לעשות כמה שירצה.
- 3. מנהגו של כ"ק אדמו"ר — לתקוע שלשה שברים ומחצה. וראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"כ ע' לט.
- 4. ברשימת רבינו ממוצאי ראש השנה תר"ץ: "נוסעים אנחנו אל חוף הים, כי לילך אל נהר לתשליך לא הי' אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה, ולתשליך ניסע ביום ה' בשלש עשרה מדות". וברשימתו מיום ה', ו' תשרי תר"ץ: "הנני נוסע אל חוף הים, תשליך". ראה גם לעיל ב"מבוא" ע' מד.
- 5. הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע. ראה אודותה לעיל ע' 26 הערה 13.
- 6. באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' רנב: "הנני מעתיק בזה מרשימותי תשרי תרצ"א ריגא, ותשרי תש"ח ברוקלין", ולאחרי העתקת ב' הקטעים הנ"ל (משיחות ר"ה תרצ"א) מוסיף ומעתיק משיחות תשרי תש"ח (נדפס גם בספר השיחות תש"ח ע' 164: "אשת מהרשנ"ע, חמותה אשת הצ"צ וכן אשת אדהאמ"צ היו אומרות סליחות בעשי"ת, אבל לא האנשים. סיפר אאזמו"ר (מהרשנ"ע) לאאמו"ר, אשר פעם בראותו שאמו הלכה לסליחות — בעשי"ת — ואביו (הצ"צ) זיצט און לערנט, שאל אותו עד"ז. ויענהו הצ"צ: עס איז דא א צייט ווען מען דארף זאגען און עס איז דא א צייט ווען מ'דארף טאן. במענה על שאלתי שכתוב לאמר סליחות בצו"ג, ענה כ"ק מו"ח אד"ש: צום גדלי' איז דאך פון די ד' צומות".
עמוד 145
- 7. ראה גם רשימת היומן של רבינו מיום ד', ה' תשרי תרנ"ב (סה"מ תשי"א ע' 295 ואילך).
- 8. ראה לקמן ע' 220 ובהערה 101.
- 9. = מרה שחורה.
- 10. ראה — ע"ד ה"הכנסה לחדר" של רבינו — ספר השיחות תש"א ס"ע 29. ובספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 67 ע"ד ה"הכנסה לחדר" של אדמו"ר הצ"צ.
- 11. ראה רשימת המאסר (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 241): "משנת תרמ"ז עד תרמ"ט לא ראיתי את הורי, כי נסעו לחו"ל למעינות שונים, והתעכבו שם כל משך זמן זה מסיבות שונות, מצד הבריאות וביותר מסיבות בייתיות. ורק לפעמים באו על ימים אחדים. ותנאי חיי במשך שתי השנים השביתו מלבי זכרון אבא מקדם".
- 12. נדפסו בסה"מ תרס"א ע' קסא ואילך (ושם: המאמרים דר"ה הם תקעו וכבוד מלכותך, ומן המיצר בש"ת).
- 13. ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 504. תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 4.
- 14. כאן הושמטה תיבה.
- 15. בכי"ק יש כאן מקום חלק.
- 16. ראה גם שיחת ב' ניסן תש"ח (סה"מ תש"ח ס"ע 175. ספר השיחות תש"ח ע' 196).
- 17. ע"ד לבישת בגדי משי בשבת ויו"ט — ראה המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתעב ואילך. תרס"ב ע' רלא בשוה"ג (וסיום הענין שם ס"ע שמז). ד"ה זה יתנו תש"כ (סה"מ תש"כ ע' 87). ר"ד יום ה', כד תשרי תשי"א (תורת מנחם התוועדויות תשי"א ח"א ע' 53. וש"נ). שיחת פורים תשט"ו.
עמוד 146
- 18. בהוצאות: זאלקווא, תקנ"ט. זאלקווא, תקס"ה. לעמבערג, תר"ך. וראה ביבליוגרפי' לספר התניא (קה"ת, תשמ"ב) ע' 16, ובהמצויין שם.
- 19. ראה אודותו לעיל ע' 68 הערה 31.
- 20. צילום הכי"ק נדפס בליקוט פירושים וכו' לאגה"ת (קה"ת, תשמ"ו) בתחילתו. וע"פ מ"ש כאן שהוא כי"ק מהרי"ל — יש לתקן מ"ש בביבליוגרפי' לספר התניא (ע' 18) ובליקוט פירושים שם שהוא, כנראה, כי"ק של אדמו"ר האמצעי.
- 21. ראה ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ס"ע 109: "הגהת התניא בערך שנה ומחצה. הותחל תרנ"ח נדפס תר"ס". וראה גם אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ע' ער. רצה.
- 22. ראה לעיל ע' 140. וש"נ.
- 23. בהבא לקמן — ראה גם שיחות תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר). שיחת חג הפסח תרצ"ד סעיף כג. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ס"ע 155. קיץ ה'ש"ת ע' 10. תש"ב ע' 87. תש"ה ע' 21.
- 24. = חדר כניסה (פרוזדור).
- 25. = כורסה.
- 26. ראה ספר השיחות תש"ה שם. תש"ז ע' 63. וראה גם רשימת רבינו בספר השיחות תורת שלום ס"ע 209 ואילך.
עמוד 147
- 27. נתבאר בשיחת ש"פ וילך תשכ"ט.
- 28. ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' ט: א"א תחנון וע"ח בק"ש שעהמ"ט ביוהכ"פ גם אם לא חל בש"ק — ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ח יוהכ"פ זאגט מען נאר וויפל מ'דארף.
- 29. = ספה.
- 30. נתבאר בארוכה באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ס"ע קמז ואילך.
- 23. בהבא לקמן — ראה גם שיחות תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר). שיחת חג הפסח תרצ"ד סעיף כג. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ס"ע 155. קיץ ה'ש"ת ע' 10. תש"ב ע' 87. תש"ה ע' 21.
- 31. ראה בית רבי חלק א פרק כח (פט, ב) שבערב יוהכ"פ הי' דרכו של אדמו"ר הזקן ליטול האכילה ושתי' בב' ידיו. ובלקו"ש חכ"ט ע' 319, שכן הי' נוהג אביו של כ"ק אדמו"ר — הרה"ג והרה"ח המקובל ר' לוי יצחק ז"ל שניאורסאהן. וראה גם ר"ד בעת סעודת ליל ב' דחה"פ תש"ל (ספר "המלך במסיבו" ח"ב ע' קיב ואילך. וש"נ).
- 32. = שעשה לי (כל צרכי) בנעילת הסנדל.
- 33. בספר השיחות תש"ה ריש ע' 21, שצום יוהכ"פ הוא כ"ו שעות, והטעם ידוע. ובהערת כ"ק אדמו"ר: "כנגד שם הוי' — מרשימות שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר". וראה גם אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"י ריש ע' רצז. שיחת ש"פ האזינו תשכ"ה.
- 34. הועתק ב"היום יום" ט תשרי. נתבאר בד"ה ויגד לך תעלומות חכמה שנאמר בסעודת מוצאי יוהכ"פ זה (דשנת תרצ"א. נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קלז, סע"א ואילך).
עמוד 148
- 34. ב' הקטעים דלקמן — הובאו ברשימת כ"ק אדמו"ר דשמחת בית השואבה תרצ"ב ("רשימות" חוברת ז ע' 7).
- 35. ראה ספר השיחות תש"ד ס"ע 18 (אודות השנים: תרנ"אתרנ"ג; תרנ"ד).
- 36. לגמרי דייקא, כי הענין דהנהגת נשיאות בכללותו התחיל כבר באמירת דא"ח עוד בשנת רמ"ג, כדלקמן בפנים (וראה בארוכה שיחת ש"פ וירא וש"פ חיי שרה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א ע' 469 ואילך)).
- 37. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 50. וש"נ. וראה שיחת שמע"צ תרצ"ה סעיף א.
- 38. נדפסו בסה"מ תרמ"ג (קה"ת, תשמ"ג. תשמ"ט).
- 39. ראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 17: "כפי האמור הנה במשך השמונה שנים תרמ"ג, תרמ"ד, תרמ"ה, תרמ"ו, תרמ"ז, תרמ"ח, תרמ"ט, תר"ן, ישנם שבעים ושבעה מאמרים שכתבם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, ואצל החסיד ר"א חוזר היו הנחות בכתב ידו, שני מאות תשעה ושלשים מאמרים, הרי כי מאה ששים ושנים מאמרים לא כתבם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ".
- 40. ראה גם ספר השיחות תורת שלום ס"ע 15.
- 41. ראה גם אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ב ריש ע' תתקכו.
- 42. ע"ד אתרוגי קורפו — ראה (בנוסף להמצויין בהערה 41) אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' סג. ע' קיב.
- 43. ע"ד יי"ש של פסח — ראה שו"ת צ"צ או"ח סנ"א. שער המילואים ס"ו (בהוצאה החדשה — או"ח סק"ד). אוצר מנהגי חב"ד — ניסן ע' נד ואילך.
- 44. ראה גם ספר השיחות תר"פתרפ"ז ס"ע 46 ואילך.
- 45. נדפס בסה"מ תרמ"ט ע' רלג ואילך.
- 46. ראה אגרותקודש ח"ב ע' תו. שיחת שמח"ת תרצ"ה סעיף יב (לקו"ד ח"א קצח, א). ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 14. קונטרס "חנוך לנער" ס"ע 11 ואילך.
- 47. ראה אודותו במקומות שנסמנו בפר השיחות תר"פתרפ"ז שבהערה הקודמת.
עמוד 149
- 48. ראה אודותו לעיל ע' 67 הערה 28. וש"נ.
- 49. = אינם יהודים.
- 50. ב"שלשלת היחס ור"פ מתולדות בית רבינו" שבהתחלת "היום יום", כותב כ"ק אדמו"ר שאדה"ז נסע לליאדי בי"א מנ"א תקס"א (לאחרי המאסר (השני) בשנה ההיא), ועפ"ז, אירע סיפור זה כשאדה"ז דר עדיין בליאזני. וראה גם לקמן ע' 170 ובהערות 1413. ע' 171 ובהערה 29.
- 51. = עורבים שחורים בכמויות גדולות.
- 52. הרה"ג והרה"ח ר' יצחק אייזיק בר' מרדכי הלוי עפשטיין מהאמיל. מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצ"צ. אודותו — ראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 4. וש"נ. שם ע' 237 ואילך. ובארוכה — "תולדות הרה"ח ר' יצחק אייזיק" (קה"ת — אה"ק, תש"מ. תשמ"ז).
- 53. הרה"ג והרה"ח ר' פנחס רייזעס משקלאוו. ראה אודותו — מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קצא. וש"נ. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 55, ובהנסמן שם הערה 14; תר"פתרפ"ז ע' 236 ואילך.
- 54. = כסילים, טפשים.
עמוד 150
- 55. ראה גם לעיל ע' 67 ואילך.
- 56. ראה גם שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א (תורת מנחם — התוועדויות תשי"א ח"א ע' 93. וש"נ). ובהערת כ"ק אדמו"ר על זה: ויש להעיר יסוד לזה — ממארז"ל "כל הישן בקילעא וכו'" (עירובין סג, ב).
- 57. הבא לקמן הוא, ביאור בהמאמר ד"ה בסוכות תשבו שנאמר ביום ב' דחג הסוכות שנה זו. המאמר מיוסד על ד"ה זה היום תרס"ט (סה"מ תרס"ט ע' ז ואילך).
- 58. ראה גם תו"ח שמות רסו, א ואילך. המשך והחרים תרל"א ע' לז ואילך. המשך וככה תרל"ז פמ"ג ואילך. סה"מ תרנ"ז ע' רב ואילך. ובכ"מ.
- 59. ראה מכתב רבינו מיום ד' שבט שנה זו (תרצ"א) — אגרותקודש ח"ב ע' שיב ואילך:. . . מבואר במ"א בענין מעינות תהום רבה הנוזלים עמוק עמוק בבטן האדמה, ואינם מתגלים לעולם. . אף כי אינם בעלי פועל לפעול דבר. . ואינם אלא רק מה שהם נמצאים במציאות נמצא בארץ, לזאת הנה טבע הארץ להיות רטובה. והגם שאין יחס כלל בין מעינות התהום לרטיבת הארץ, מ"מ הנה מזה שבארץ נמצאים המעינות דתהום רבה לזאת בסיבת מסיבות דבעל הסיבות ב"ה הנה טבע הארץ להיות רטובה. והנה להיות כי בארץ דוקא יש טבע הרטיבות (הנק' בל' העולם פייכקייט) הנה הארץ דוקא הרי יש בה כח הצמיחה.
- 60. ראה המשך וככה שם פמ"ד. סה"מ תרס"ט שם ע' ח. עטר"ת ע' תנה ואילך. תרפ"ה ע' קנז ואילך. תרח"ץ ע' רסה ואילך. ובכ"מ.
עמוד 151
מצוטט ב־7 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ [מטה עוזך] ‹ שא סה"ש תרצ"א ע' 150
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 6
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ו ‹ ליל ש"ק פ' וירא, כ' מרחשון תש"ו בסעודה ‹ 15 ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 148
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ו ‹ ליל א' דחג השבועות תש"ו בסעודה ‹ 43 ספר השיחות תרצ"א ע' 148
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ז ‹ אור לערב יוהכ"פ תש"ז ‹ 63 ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 146
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ז ‹ ליל ב' דחג הסוכות תש"ז ‹ 66 ספר השיחות תרצ"א ע' 148
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ח ‹ משיחות תשרי תש"ח ‹ 164 ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 144
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ט ‹ קודם שנכנסו המסובין בליל ב' [דר"ה תש"ט] ‹ 272 ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 144

