הנהגות

הערות

עמוד 139

1. 1. מרשימות כ"ק אדמו"ר.
2. 2. "כנראה מפני שאומרים במוצאי מנוחה. ואין אומרים סליחות וי"ג מדות קודם חצות לילה (מג"א סתקכ"ה סק"ה)" — הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים ע' 54.
3. 3. נתבאר בארוכה באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' קמ ואילך.
4. 4. כ"ה גם בשיחת ליל א' דר"ה תש"ח (ומ"ש בספר השיחות תש"ב ע' 4. תש"ה ע' 4 — ראה "הערות וביאורים" — ברוקלין, תשנ"ג — גליון מב (תרמ) ע' 15 ואילך).
5. 5. מנהגו של כ"ק אדמו"ר — כשמזמן בסעודת יום ב' דר"ה — לומר "הרחמן הוא יחדש כו'" בקול רם ועונין אחריו אמן. וראה גם שיחת יום ב' דר"ה תשט"ז. ודלא כמ"ש בשער הכולל פרק לד סי"ד.
6. 6. להעיר מ"היום יום" יד כסלו.
7. 7. ראה ע"ד הנהגת רבותינו נשיאינו בזה — שיחת כ' כסלו תרצ"ג סעיף יד. ספר השיחות: תש"א ע' 26 ואילך; תש"ב ע' 2; תש"ד ע' 3 ואילך; תש"ה ע' 3.
8. 8. = ר' (שרגא) פייוויש (זאלמאנאוו). ראה אודותו לעיל ע' 33 ובהערה 28.
9. 9. ברשימת כ"ק אדמו"ר ("היום יום" חלק שני): "אם מאיזה טעם אין אדמו"ר התוקע אזי הוא ה"מקריא", אבל לא בדיבור, כי אם ע"י הוראה באצבע בסידור". וראה גם אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ע' קט.
10. 10. כפי תקנת רבינו ביום שמח"ת תרפ"ז (ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 116). וש"נ.
11. 11. ראה ספר המנהגים ע' 57.
12. 12. בנוגע לתפלת ערבית "י"א שישנה סכנה בדבר — הדעות בשע"ת או"ח סי"ח. וראה ג"כ פרמ"ג שם. שו"ת שם משמעון (סאטמאר, תרצ"ב) מהדו"ק או"ח סי' אב" (ממכתב כ"ק אדמו"ר שנעתק בספר המנהגים ע' 25 בהערה. אגרותקודש שלו ח"ה ע' צא ואילך. וראה לקמן הערה 23. וראה גם אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ט ע' ריד. חי"ג ע' רכז. חט"ז ע' צז ואילך. חי"ט ע' רמט).

עמוד 140

1. 13. לכאורה צ"ל כאן סיום החצאיעיגול.
2. 14. כשיום א' דר"ה חל להיות בשבת. — ראה בארוכה שיחת ו' תשרי תש"ל דאף שאדה"ז (הן בשלחנו [או"ח סתקפ"ג ס"ז], והן בסידורו) אינו מחלק בין ר"ה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום אדר"ה הולכים לתשליך, בכ"ז בדורות האחרונים — כשראו שישנם כאלה שהלכו לתשליך בשבת ומתוך שכחה או קלות הדעת, הביאו עמם סידור — הפסיקו את המנהג ללכת בתשליך בשבת. ראה פרמ"ג (משצב"ז) או"ח סתקפ"ג סק"ג. ועוד.
3. 15. וכ"ה (שולי הט"ק) בספר המנהגים ע' 57. ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור תורה אור (נעתק בספר המנהגים שם בהערה): כתוב בפע"ח שער השופר פ"ה וינער שולי הבגדים כשאומרים ותשליך במצולות ים כו' ובסדור האריז"ל מהר' שבתי ז"ל כ' דדוקא בגד ציצית כי היא בגד השכינה וכן בסי' שער השמים מהשל"ה כ' דדוקא בגד ציצית וכן מנהגינו, לנער את הט"ק אך אחר שגומרים את סדר התשליך וכ"נ מסדור השל"ה ז"ל.
4. 16. ראה גם לקמן ע' 144.
5. 17. בספר המנהגים ע' 60 "לעילא מן כל — כמו בכל השנה" ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "הגהת הצ"צ בסידורו (נדפס בסי' תורה אור)".
6. 18. "הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר וכ"כ בד"ה היתה כאלמנה תרל"ד [סה"מ תרל"ד ע' רפד]" — הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים שם (וראה לקמן הערה 22).
7. 19. = לאמי זקנתי (של כ"ק אדמו"ר. הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה ע"ה ז"ל, אמו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. — רשימתו אודותה נדפסה בספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 13 הערה 12).
8. 20. ע"ד מנהג זה — ראה לעיל ע' 26. ספר השיחות: קיץ ה'ש"ת ע' 11. תש"ה ע' 21. תש"ז ע' 64. שיחת ערב יוהכ"פ תשי"א (התוועדויות תשי"א ח"א ע' 9). ש"פ האזינו תש"נ (התוועדויות תש"נ ח"א ע' 83 ואילך. וש"נ).
9. 21. בשיחות תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר): "בשנת נט' התחילו לנגן. . נאַפּאָלעֶאָנס מַרש. תמיד היו מנגנים במקום זה, אצל אדה"ז וכו'. . אלא שבשנת נט' צוה אדנ"ע שינגנו מַרש זה". וראה רשימת רבינו בספר השיחות תורת שלום ע' 210.
10. 22. בספר המנהגים ע' 64: לנעילה פותחין הארון ונשאר פתוח עד לאחר כל התפלה, כן אומרים בקדיש לעילא ולעילא כנ"ל. ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר. — וכיון שסילוק שכינה הוא בהתקיעה — נראה לי שעד התקיעה חלים שתי הוראות אלו".

עמוד 141

1. 23. בספר המנהגים ע' 59: תפלת מעריב והבדלה, בקיטעל וטלית, אבל בכובע (ולא ביארמולקע) והטלית על הכתפים. ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "מובן עפמש"כ בשער הכוונות ש"ו תפלת מנחה ד"א : אם הי' רואה (האריז"ל) שכבר שקעה החמה הי' מוריד הטלית בין כתפיו משום דלילה לאו זמן ציצית הוא וכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה. וראה נ"כ השו"ע או"ח סי"ח". וראה גם לעיל הערה 12.
2. 24. להעיר מאגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ד ס"ע כט: "ובפרט כשהעם רב — וכמו בכוס של ברכה בסעודה, התוועדות וכיו"ב — שמפני אריכות הזמן בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס ע"י כל השומעים קשה להזהר מהפסק. ולכן יש להנהיג דוקא מנהג ההוא, ז.א. שכל אחד ואחד יברך לעצמו ברכת הנהנין".
3. 25. ראה גם לקמן ע' 147.
4. 26. ראה גם התוועדויות תש"נ ח"א ע' 105.
5. 27. = וארץ ישראל.
6. 28. בספר המנהגים ע' 65: מברכים על אתרוג מקאלאברי (הנק' ג"כ "יאנאווער"). ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן — בעל התניא והשו"ע — להדר אחר אתרוגי קאלאברי — יאנאווע "מטעם הידוע לו". ואמר: כאשר אמר הקב"ה למשה ולקחתם לכם פרי עץ הדר גו' הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מקאלאבריא (ראה ג"כ שיחת שמע"צ שמח"ת ה'שי"ת [סעיף ז] הנדפסת בקונטרס פה [סה"מ תשי"א ע' 101]). וראה בשו"ת חת"ס חאו"ח סר"ז: דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת ע"כ אותם הבאים מיאנאווא שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווא, הן הנה הכשרים וא"צ שום סימן כו'. ובשו"ת בכורי שלמה סכ"ח אשר הרה"צ מטשעכאנאוו הי' מברך רק על אתרוג מיאנאווא וכ"כ בס' תולדות שלמה על המהרש"ק". וראה גם שיחות תשרי תרצ"ג (ברשימות כ"ק אדמו"ר). ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 294. וש"נ. אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' רפ. ח"ד ע' כד. ועוד.
7. 29. ראה שיחות תרצ"ג שם. ובשיחת יום שמח"ת ה'שי"ת שם: אפילו אין די ימי המהפכה רח"ל, וואס עס איז געווען שווער צו באקומען א אתרוג, האט מען געלייגט גרויס השתדלות אויף א קאלאברער, און מען האט זיך אויך משתדל געווען אויף א ארץ ישראל אתרוג. ובאגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' סג: ואתרוג א"י [=ארץ ישראל] הי' אצלו [אצל אדמו"ר מהר"ש] פ"א ולא בירך עליו כ"א בעת הלל נטלו. ולהעיר ממכתב אדה"ז להרה"ק רלוי"צ מבארדיטשוב מיום ד' לך תקס"ד (אגרותקודש שלו ח"א ע' ריג): שמעתי שכ"ק י"נ קבל מא"י תוב"ב ב' אתרוגים על החג העבר מאוד נפלא בעיני על אשר לא שלח לי א' כדרכו בקודש.
8. . בכמה דפוסים: ענין תפלת שחרית בסופה.

עמוד 142

1. 30. "ראה הגהות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שנדפסו בסידור תורה אור (ברוקלין, תש"א) ע' רלג, ובסידור עם דא"ח. וראה הדעות בזה בנ"כ השו"ע סתרס"א. שד"ח מע' סוכה סימן א ס"ק ה" — הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים ע' 67. וראה גם שיחת ליל ב' דחגה"ס תרפ"ט ס"א (לעיל ע' 29). אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ס"ע ו ואילך.
2. 31. ראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ס"ע 295.
3. 32. = על מנת להחזיר.
4. 33. "ראה או"ח סתרנ"ח. חו"מ סרמ"א. והספרים שהובאו בשד"ח אסיפת דינים מע' ד' מינים סימן ג ס"ק יט" (הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים ע' 66).
5. 34. ראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 294. תש"ח ע' 193. ד"ה נשא תשמ"א. לקו"ש חכ"ב ע' 129 הערה 55.
6. 35. "ראה ט"ז ריש סתרנ"א. השלמת שו"ע רבינו הזקן (למהר"ן מדובראוונע) שם. ס' חיים וברכה ס"ק רפח" (הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים שם).
7. 35. ברשימות דברי רבינו מתשרי תרצ"ז: מה שאמרתי לך בשיעור הלולב יא' טפחים אינו בגשמיות.
8. 36. בלקו"ש חכ"ט ע' 211 מציין על זה: ראה משנה סוכה כו, ב. רמב"ם הל' סוכה פ"ו ה"ו. טושו"ע או"ח סתרל"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם סי"ב.
9. 37. ע"ד לבישת בגדי משי בשבת ויו"ט — ראה לקמן ע' 145 ובהערה 17. וש"נ.
10. 38. בספר המנהגים שם: הנענועים: דרום וצפון — לקרן דרומית מזרחית, קרן צפונית מזרחית. למזרח — לאמצע המזרח. למעלה — בהובאה מורידים תחילה מעט "המשכה בעולם", ואח"כ מביאים אל החזה. למטה — בהובאה מעלים תחילה מעט "העלאת העולם", ואח"כ מביאים אל החזה. מערב — שתי פעמים הראשונות לקרן מערבית דרומית. בפעם השלישית — לאמצע מערב. כל זה (י"ז נענועים), בכלים. בנענוע האחרון — אור. יחוד שכינה במערב. במשך כל הנענועים האתרוג מכוסה בידו — לבד בנענוע האחרון שמגלהו קצת.

עמוד 143

1. 39. = כל זה (י"ז נענועים), בכלים. — כבהערה הקודמת.
2. 40. בהערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים שם מציין על זה: "משיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא".
3. 41. ע"ד הוספה על שלשה הדסים, ושינויי המספרים בזה — ראה ספר המנהגים ע' 65 ובהנסמן שם. שיחות תשרי תרצ"ג. תרצ"ז (ברשימות כ"ק אדמו"ר). ספר השיחות תש"ד ס"ע 13. שיחת ערב חג הסוכות תשכ"ח (לאנשי כפר חב"ד). שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי תשנ"ב. וראה גם ר"ד בעת סעודת ליל א' דחג הסוכות תשכ"ט (ספר "המלך במסיבו" ח"א ע' רנ. וש"נ).
4. 42. = אשת חיל (עטרת בעלה. — הסיום הוא כנראה מצד שייכות תוכן הענין).
5. 43. אבל ב"היום יום" י"ט ניסן; י"ז תשרי (ובספר המנהגים ע' 38. ע' 56) — שאומרים כל זה בלחש.
6. 44. ע' 151.
7. 45. "ודלא כמשמע בסי' היעב"ץ" (הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים ע' 68).
8. 46. נתבאר בשיחת ליל שמח"ת תשח"י (נדפסה בהוספות ללקו"ש ח"ד ע' 1368).
9. 46. בספר השיחות תש"ח ע' 171: אמירת תהלים בליובאוויטש נמשך. . לערך שעה ורבע.
10. 47. להעיר שבביהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר — "בית רבינו שבבבל" — נוהגים לומר אתה הראת ג' פעמים, הן בשמע"צ והן בשמח"ת.
11. 48. ראה ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 77, שכך נהג אדמו"ר הזקן.
12. 49. כנראה הכוונה להחצי פעם הנוספת — כבספר המנהגים שם: "ביום שמחת תורה — שלש פעמים וחצי". ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "ראה נמוקי או"ח סתרס"ט אשר מנהג בהכ"נ הישנה בקראקא — שנודע יושנה בערך תשע מאות שנה — ומנהג ביהכ"נ רמ"א, לעשות ג' הקפות וחצי (הן בלילה הן ביום)".

עמוד 144

1. 50. ראה "היום יום" ד אלול. "ודלא כיש נזהרים (הובאו דבריהם בס' שערי תמים ובס' שערי חיים על השערי אפרים שער ד' ס"ק ג וס"ק יז) לנגוע רק בגליון היריעה" (הערת כ"ק אדמו"ר בספר המנהגים ע' 13).