211
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. בסוכה – אורות מקיפים דבינה
ידוע פתגמו של כ"ק אדמו"ר האמצעי8 אודות השינה בסוכה – "כיצד אפשר לישון במקיפים9 דבינה". משמעות המאמר היא: בסוכה מאיר אור אלוקי עצום ביותר, הנעלה מכדי ירידתו ב"התלבשות" בפנימיותו של האדם, אלא הוא נשאר מסביבו בבחינת מקיף, בדומה לסוכה כפשוטה, המקיפה את האדם, ולא את האדם בלבד (לפחות ראשו ורובו10), אלא אף את שולחנו11, כך שכל פעולותיו צריכות להיעשות ב"מקיף" של הסוכה – "תשבו כעין תדורו"12. וכיון שמאיר שם אור אלקי נעלה כל כך, כיצד אפשר לישון שם13! בדומה ללשון הפסוק14 – "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי", וכדברי רש"י: "שאם ידעתי לא ישנתי במקום
הערות
- 8. ראה שיחת ליל א' דסוכות תרצ"ט (הנ"ל) – ושם הוא באו"א קצת.
- 9. ראה מאו"א ס, טו (סוכה הוא אור המקיף בבינה) – מזהר ותקו"ז (נסמן ביאיר נתיב שם). וראה בהנסמן לקמן הערה 66. ועוד.
- 10. סוכה ג, א.
- 11. ראה סוכה כח, א (במשנה). רמב"ם שם ה"ח. טושו"ע שם סתרל"ד ס"ד. וראה צפע"נ דלקמן הערה 25.
- 12. סוכה כח, סע"ב. וש"נ.
- 13. ואין להקשות מדוע לא מצינו הנהגה כזו בדורות שלפנ"ז, גם לא אצל הגדולים כו' שידעו מתורת הקבלה ובודאי הרגישו אור המקיף דסוכה – כי אצל יחידי סגולה אלה*, גם שינתם היתה (לא
- 14. ויצא כח, טז ובפרש"י.
- . להעיר ממשנ"ת במק"א מחז"ל (רש"י בהעלותך ח, ג. ועד"ז בס"פ צו) "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה" – דלכאורה תמוה, מאי קמ"ל, אלא – דאף שהרגיש כל הגילויים העליונים שבמנורת המקדש מ"מ לא בטלו חושיו עי"ז קדוש כזה15. (רק) תוצאה מצד טבע הגוף, כ"א) מדריגה גבוה ביותר בעבודת ה' (השייכת למקיפים דבינה). ולהעיר ממרז"ל (ב"ר פי"ד, ט. וראה פדר"א פי"ב) דבעת השינה הנשמה שואבת חיים מלמעלה. וי"ל שהמבואר בפנים שייך לגילוי תורת חב"ד, שענינה להמשיך עניני פנימיות התורה באופן שגם שכל האנושי יוכל להשיגם, עד שפועל על הגוף ונפש הטבעית כו' – ועי"ז נמשך המקיף דסוכה באופן שנרגש גם בגוף כפי שהוא בטבעו וגשמיותו [שלכן תבע אדהאמ"צ ענין זה (העדר השינה בסוכה) אצל חסידים (שיחה שבהערה 8). וראה ס' השיחות תש"ה ע' 33: דער מקיף פון סוכה .. אלע קענען דאס דערהערן (=המקיף של סוכה .. כולם יכולים להרגישו)]**. ובזה מובן ג"כ הטעם שענין זה נתגלה ע"י אדמו"ר האמצעי דוקא – שענינו הי' להמשיך תורת החסידות באופן ד"בינה" (ס' השיחות תש"ה ע' 60. וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 133. ועוד. לקלוי"צ אגרות־קודש ע' שלד ואילך) – כי נוסף לזה שהמשכת המקיף בפנימיות שייכת ל"בינה", אור בכלי, הנה המקיף דסוכה הוא "מקיף דבינה".
- 15. להעיר מענין דוגמתו שמצינו בחג הסוכות – שמצד גודל השמחה דשמחת ביה"ש "לא טעמנו טעם שינה" (סוכה נג, א (מתוספתא שם פ"ד, ג). ירושלמי שם פ"ה ה"ב). וההדלקה הגשמית היתה מדויקת בכל פרט ופרט (לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 333).
- . ולכן גם אצל רבותינו נשיאינו (שעל ידם היתה המשכה זו) היתה הנהגה בהתאם לזה (אף שפשוט שגם אצלם היתה השינה ע"ד המבואר בפנים ההערה). ואכ"מ.
רש"י על במדבר ח׳:ג׳ - הטקסט מספריא
ויעש כן אהרן. לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁלֹּא שִׁנָּה (ספרי):
ויעש כן אהרן AND AARON DID SO — This is stated in order to tell the praise of Aaron — that he did not deviate [from G-d's command] (cf. Sifrei Bamidbar 60).
בראשית רבה י״ד:ט׳ - הטקסט מספריא
חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ, זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, כג): כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. רוּחַ, שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ג, כא): מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה. נְשָׁמָה, זוֹ הָאוֹפִיָּא, דִּבְרִיָּתָא אָמְרִין הָאוֹפִיתָא טָבָא. חַיָּה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף. יְחִידָה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מִשְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לד, יד): אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ עַל הָאָדָם הַזֶּה, רוּחוֹ כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ (שנאמר): וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף בְּגוּפוֹ כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן, נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת אֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת. רַבָּנָן אוֹמְרִים אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ לָאָדָם הַזֶּה רוּחוֹ כְּבָר הוּא בְּיָדוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף לְמַעְלָה כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם יַחַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. רַבִּי בִּיסְנִי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים, הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם נוֹשֵׁם צָרִיךְ לְקַלֵּס לַבּוֹרֵא, מַה טַּעַם (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, כָּל הַנְּשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ.
מצוטט ב־13 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך יז ‹ אמור ‹ שיחה ד ‹ 271 לקו"ש חכ"ט ע' 211
תורת מנחם 7
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ יום ב' דחג הסוכות לקו"ש חכ"ט ע' 211
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ט ע' 211
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ ר"ד יום אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ט ע' 211
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ט ע' 211
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ט ע' 211
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ט ע' 211
- ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ יום שמחת תורה, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ט ע' 211
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 2
- אורח חיים חלק ד ‹ הלכות סוכה ‹ תרלט דיני ישיבת סוכה ובו כ"ו סעיפים: ‹ ט לקו"ש חכ"ט ע' 211
- אורח חיים חלק ד ‹ הלכות סוכה ‹ תרלט דיני ישיבת סוכה ובו כ"ו סעיפים: ‹ כג לקו"ש חכ"ט ע' 211
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות תשרי ‹ הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) ‹ תרלט דיני ישיבת סוכה לקוטי שיחות חכ"ט ע' 211
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- תרפ"ח-תרצ"א ‹ ספר השיחות - תרצ"א ‹ הנהגות ‹ 142 לקו"ש חכ"ט ע' 211
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ז ‹ ליל שמחת תורה תש"ז ‹ 72 לקו"ש חכ"ט ע' 211
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ - סוכות מאותו ספר סוכה ג, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג מאותו ספר סוכה בא, ב
- לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א מאותו ספר סוכה ג, סע"א ואילך
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסה דין מבוי שנפרץ י סוכה ג, ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ה סוכה ג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שפו דיני שיתוף בעירוב א סוכה ג , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שפו דיני שיתוף בעירוב ב סוכה ג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצח דין היאך מודדין אלפים אמה סוכה ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו סוכה ג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שפו דיני שיתוף בעירוב סוכה ג , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת סוכה ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצח דין היאך מודדין אלפיים אמה סוכה ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסה דין מבוי שנפרץ סוכה ג, ע"ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט סוכה ג, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט סוכה ג, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה ג, סע"ב ואילך
- תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג סוכה ג, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג סוכה ג, א

