ליל ב' דחג הסוכות תרפ"ט, ריגא

הערות

עמוד 29

1. 1. ראה הגהת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור [נדפס בסידור תורה אור (קה"ת, תשמ"ז) רמה, ב]: לכאורה מדלא מחלק [בסידור] בין ליל א' לליל ב' יש ללמוד שגם בליל ב' מברך לישב בסוכה תחלה ואח"כ שהחיינו. אך שמעתי דבר ברור דכ"ק אאמו"ר [מהר"ש] זצוקללה"ה הי' מברך שהחיינו תחלה ליל ב'. וכן שמעתי בשם כ"ק אאזמו"ר [הצ"צ] זצוקללה"ה, וכן משמע מלשון השו"ע אדמו"ר סי' תרמ"ג ס"א שהוסיף תי' בליל א' מה שלא נמצא בשו"ע של הב"י. והלבוש כ' הל' כמו בשו"ע ול' שו"ע אדמו"ר הוא כל' הלבוש והוסיף תי' הנ"ל. וראה גם אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ה ע' וז. לקמן ע' 142.
2. 2. ראה הערה הקודמת.

עמוד 30

1. 3. בהגהת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור [נדפס בסידור הנ"ל רמה, א]: ומכ"ק אאמו"ר [מהר"ש] זצוקללה"ה (בשם כ"ק אאזמו"ר [הצ"צ] זצוקללה"ה) שמעתי שאמר [בשם] רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה. ופעם אמר שמה שלא כו' הוא שחשב שידברו חסידות בתוך הסעודה. וראה עד"ז בספר השיחות תש"ד ע' 94: דער טעם פארוואס הוד כ"ק רבינו הזקן האט ניט אריינגעשטעלט זמירות אין סידור, האט הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ געזאגט, ווייל ער האט גערעכענט מען וועט ריידען אין חסידות ביים טיש. הוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש האט געזאגט, ווייל מ'וועט זאגען א ניגון. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האט מתווך געווען די ביידע ענינים. עיי"ש ההמשך. ובאגרותקודש ח"ג ע' תפב: דער עלטער זיידע [אדמו"ר הזקן] האט געהאלטן אז זמירות שבת דארפן זיך זאגן, און דאס וואס דארף זיך זאגן איז אז עס זאגט זיך איז דאס געזאגט, אבער אז דאס איז מערניט ווי געזאגט איז דאס ניט געזאגט . וכשסיים את דבריו אלה התחיל לנגן את הזמירות והמסובים ענו אחריו.
2. 4. בהגהת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור שם: וכמה פעמים הייתי בעת הסעודה [אצל אדמו"ר מהר"ש] ולא ראיתיו שיאמר הפזמונים הנ"ל [אזמר בשבחין, אסדר, בני היכלא], ופעם אחד (בהזמן שאכלנו אתו על השלחן) צוה לנו שנאמר הפזמונים הנ"ל אך זה נמשך זמן קצר רק איזה שבתים ולא אמר לנו עוד שנאמר כו'. ובאגרותקודש שם: בסעודת ליל ש"ק ההיא [שבת סליחות תרל"ז] סיפר כ"ק אאמו"ר [מהר"ש] אשר אצל כ"ק אבותינו רבותינו היו זמנים שהיו אומרים זמירות בסעודות שבת.
3. 5. ראה גם לקמן ע' 220. ע' 245. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 217.
4. 6. ראה בארוכה לקוטי שיחות חכ"א (ע' 84 ואילך) ע"ד מנהג רבותינו נשיאינו שברובא דרובא לא אכלו פת בסעודה שלישית.
5. 7. ראה אוה"ת בשלח ס"ע תרג ואילך. ס"ע תרכ ואילך. ע' תרלא (נדפס במאה שערים מד, א). ד"ה מהרה ישמע תרמ"ח (הועתק ב"היום יום" כב אדר א). המשך תער"ב ח"ב ס"ע א'קכז ואילך.
6. 8. בשלח טז, כה. וראה לבוש או"ח סרצ"א ס"ה. פס"ד להצ"צ שנז, סע"ב.
7. 9. ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן בכרם חב"ד גליון 4 חלק ב ע' 350348. ולהעיר מאגרותקודש ח"ב ע' שכא. ע' תצד.
8. 10. הרב ר' הלל בר' מאיר הלוי מאליסאוו, הידוע בשם "ר' הלל פאריטשער" (תקנ"ה — יא מנ"א תרכ"ד). ראשי פרקים מתולדותיו — ראה פלח הרמון על ספר בראשית ועל ספר שמות — הוצאת קה"ת בתחילתם. ספר השיחות תורת שלום ע' 13. ע' 109. ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 52 הערה 12. וש"נ. לעיל ע' 10. לקמן ע' 60. ע' 215. ע' 245. ע' 260.
9. . כמובן הנה הדרך הזה הוא רק לצדיקים בעלי מדריגה, אבל אנחנו צריכים לעשות הכל בעתו ובזמנו בדרך קבלת עול. — הערת רבינו באגרותקודש שם.

עמוד 31

1. 11. דברי הימיםב יז, ו.
2. 12. הרה"ח ר' משולם רייך מווארשא, חתנו של כ"ק הרב"ש בנו של אדמו"ר הצ"צ, ודר כמה שנים בליובאוויטש (ראה ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרותקודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46). אשתו: מרת רבקה. בנם: חיים משה דובער (אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרותקודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא).
3. 13. ראה גם ספר השיחות שבהערה 5.
4. 14. אולי צ"ל: תרס"ד (ראה ספר השיחות תורת שלום ע' 93 — הנחת רבינו), אבל כ"ה גם תרס"ג בשיחת יום שמח"ת תרצ"ג סעיף כ. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ס"ע 143. וראה גם ספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 700.
5. 15. ר' מיכאל בלינער, נקרא בשם ר' מיכאל נעוולער — ראה הערת כ"ק אדמו"ר בספר השיחות תורת שלום שבהערה הקודמת. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 221.
6. . ראה אודותו — לקמן ע' 227. ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 253.

עמוד 32

1. 16. הרה"ח ר' אלחנן דובער מאראזאוו, ממזכירי רבינו. באד"ר תרפ"ז נאסר ושלחוהו לסיביר לשלש שנים. — ראה אודותו ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 28 הערה 1. וש"נ. לקמן ע' 169.
2. 17. המשפיע החסיד והעובד ר' חנוך הענדל קוגל מפלעשעניץ. ראה אודותו ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 29 הערה 10. וש"נ. תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 16. ס"ע 180 ואילך. ע' 184 ואילך. ע' 196. נזכר לקמן ע' 97. וראה הקדמת רבינו לקונטרס התפלה.
3. 17. אולי ר' שרגא פייוויש שבהערה 28.
4. 18. ראה גם ספר השיחות תש"א ע' 49.
5. 19. נזכר ברשימת היומן של רבינו מיום כ' אייר תרנ"ו (לקו"ד ח"ג תקכט, ב). ספר השיחות תש"ג ע' 141. תש"ד ע' 7.
6. 20. מעבודת הצבא. — ראה שיחת כ' כסלו תרצ"ג סעיף יח.
7. 21. הודעה מוקדמת.
8. 21. מדה ידוע ברוסיא — לערך עא סנטימטר.
9. 22. ראה גם ספר השיחות תר"פתרפ"ז שבהערה 17. תש"ו ע' 54.
10. 22. ראה אודותו לקמן ע' 95 הערה 41.
11. 23. רבע של חצי ליטר.

עמוד 33

1. 24. כורסה.
2. 25. בספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ס"ע 180 ואילך: החסיד ר"ח הענדל איז גיווען זייער א הארציגער מענטש, אלץ איז בא איהם גיווען מיט הארץ, אלע מאהל מיט הארץ. עיי"ש בארוכה.
3. 26. תרנ"ח (סה"מ תרנ"ח ע' יז ואילך).
4. 27. סה"מ שם ע' יח ואילך.
5. 28. החסיד ר' שרגא פייוויש זאלמאנאוו. אחד החוזרים של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. ראה אודותו ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 17 ובהערה 34 שם. נזכר לקמן ע' 139.
6. 29. ראה פרדס שער טז (שער אבי"ע) פ"ב — הובא בסה"מ תרנ"ח שם.
7. 30. הר"ר חיים אברהם בן אדה"ז — נולד באלול תקל"ז או תקל"ח (רשימת היומן של רבינו מיום כ' מ"ח תרנ"ו — נדפס בסה"מ תש"ט ע' 90). נפטר בשנת תר"ח ומ"כ בליובאוויטש (ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 52 בהערה. בית רבי ח"א פכ"ד (נו, ב)). ראה אודותו: רשימת היומן בסה"מ תש"ט שם. רשימת היומן של רבינו ב"התמים" חוברת ח ע' ח [שפ, ב] ואילך. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת, תש"ז) ע' 6. לקמן ע' 68. ע' 231. ספר השיחות תרצ"ו — קיץ ה'ש"ת ע' 92. ע' 113. ע' 263. שיחת ל"ג בעומר וש"פ נצבים תש"י (התוועדויות תש"י ע' 60. ע' 212). בית רבי שם.
8. 31. ע"ד קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק — ראה לקמן ע' 243 ואילך. רשימת היומן של רבינו ב"התמים" חוברת ג ע' כב [קכז, ב] ואילך. ספר השיחות תש"א ע' 147148. בית רבי ח"ג פ"ב.
9. . ברשימת רבינו ב"בטאון חב"ד" גליון 3938 ע' 40 בהערה 26, שנולד בשנת תקמ"ה. ובספר השיחות תרצ"ו — קיץ ה'ש"ת ע' 92, דבשנת תקמ"ז הי' ר' חיים אברהם כבן שש או שבע. וראה גם ספר השיחות תש"ד ע' 77 בהערה.