מוש"ק י"ט כסלו בסעודה. רצ"ב.

קסדכי ¹ שמש ומגן ה' אלקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים², ואי' במדרש³, כי שמש זה אברהם שנא' (ישעי' מא, ב) מי העיר ממזרח, ומגן זה אברהם שנא' (בראשית ט"ו⁴) אנכי מגן לך וכו' לא ימנע טוב להולכים בתמים זה קסהאברהם שנא' (שם יז⁵) התהלך לפני והי' תמים, ואם באברהם הכתוב מדבר הי' לו שיאמר אל⁶ ימנע טוב להולך בתמים ומהו להולכים בתמים אלא מה⁷ אברהם שהלך לפני הקב"ה בתמימות נעשה לו מגן, אף כל מי שמהלך לפניו בתמימות נעשה לו מגן. והנה ע"פ מי העיר ממזרח אי' במד"ר (שמות פט"ו פיסקא כ"ו) אברהם התחיל להאיר⁸, והוא כמאמר⁹ עד אברהם הי' העולם מתנהג באפילה ובא אברהם והתחיל מאיר, ופי' העיר בע' כמו האיר בא' שהוא ל' אור, ובילקוט (תהלים רמז תתס"ט) אי' א"ר ראובן ישנים היו עו"א מלבוא תחת כנפיו של הקב"ה, ומי העירן לבא תחת כנפיו, אברהם, שנא' מי העיר. דפי' העיר ל' התעוררות, והיינו דבתיבת העיר יש ב' פי', הא' ל' התעוררות והב' ל' אור וגילוי¹⁰, ושני הפירושים א' הם, דההתעוררות הוא ע"י האור, וכדאי' בזח"א דמ"ה ע"ב ויאמר אלקים יהי אור¹¹ הה"ד מי העיר ממזרח וגו' והיינו דהתעוררות אברהם שהי' מעורר את הבריות לעבודת השי"ת הוא ע"י אור וגילוי דאברהם הוא בחי' גילוי הקו¹² הנמשך מאוא"ס להאיר בעולמות, וזהו כי שמש זה אברהם דהשמש הרי כל ענינו הוא להאיר כן הנה אברהם התחיל להאיר, והיינו דהתחלת האור והגילוי בעולם הוא בחי' אברהם דהיינו גילוי הקו, ומגן זה אברהם דאנכי מגן לך והיינו דבכדי שיהי' בחי' האור והגילוי זהו ע"י בחי' המגן, והענין הוא דהנה אור הוא בא מן המאור שהוא העצם, אבל הוא כמו דבר נוסף על העצם, שהרי אור הוא גילוי¹³, והעצם אינו בגדר גילוי כלל¹⁴ א"כ הוי האור כמו דבר נוסף על העצם, והגם שאינו שייך לומר באור שהוא דבר נוסף שהרי אינו מהות אחר והוא גילוי העצם, דאור ומאור אינו דומה לכלים ואור, דבאורות וכלים הרי הכלים הם בחי' מהות אחר מן האור, ולזאת הנה הכלים הם דבר נוסף על האור, אבל אור שהוא גילוי העצם ואינו מהות אחר א"כ לכאורה אינו דבר נוסף על העצם, ומ"מ בהכרח לומר דהאור הוא כמו דבר נוסף על העצם, דהנה העצם אינו בגדר גילוי כלל, וכמאמר כל עצם בלתי מתגלה¹⁵, והאור הוא בחי' גילוי א"כ הרי בהכרח שהאור הוא כמו דבר נוסף על העצם, אמנם לפ"ז דהאור הוא גילוי והעצם הוא למעלה מן הגילוי הנה משו"ז נקרא האור כמו דבר נוסף על העצם, הרי לכאו' הי' צ"ל כן גם באור דהשתל' דבאור דהשתל' הוא מה שהאור משתלשל ממדרי' למדרי' קסושהמדריגה העליונה היא למעלה מן הגילוי לגבי המדרי' התחתונה, א"כ הרי המדרי' התחתונה הוא דבר נוסף על המדרי' העליונה, ומ"מ הנה המדרי' התחתונה אינה נקראת דבר נוסף על המדרי' העליונה ומפני מה באור שהוא גילוי העצם הרי האור הוא כמו דבר נוסף על העצם, ואם באור שהוא גילוי העצם הנה האור הוא כמו דבר נוסף על העצם הנה מפני מה האור דמדרי' התחתונה אינה נקראת דבר נוסף על העצם לגבי מדרי' העליונה. אך הענין בזה הוא דאינו דומה האור דהשתל' להאור שהוא גילוי העצם, דאור דהשתל' הגם שמדרי' העליונה היא למעלה מבחי' גילוי לגבי המדרי' התחתונה ומ"מ הנה המדרי' התחתונה אינה דבר נוסף על העצם לפי דגם מדרי' העליונה היא בבחי' גילוי במקו' והיינו דזה מה שהיא למעלה מן הגילוי הוא רק שלגבי המדרי' התחתונה היא למעל' מגילוי אבל בעצמה היא בבחי' גילוי, והיינו דגדר האור הוא גדר גילוי, משא"כ העצם הרי הגדר שלו שאינו בבחי' גילוי, והיינו שאינו בבחי' גילוי בעצמו, א"כ הרי הגילוי הוא דבר נוסף על העצם והיינו דענין הגילוי הוא באמת התחדשות בהאור לגבי העצם, ועם היות שהאור הוא גילוי העצם והיינו שאין לו מקור אחר זולת העצם אבל בפרט זה שהוא גילוי ה"ז כמו דבר נוסף על העצם.

והנה האור הוא כלול בהעצם וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג בהמשל דאור וזיו השמש, והנה זה פשוט שאור וזיו הזה ישנו ג"כ בגוף וחומר כדור השמש עצמו שבשמים שאם מתפשט ומאיר למרחוק כ"כ כ"ש שיוכל להאיר במקומו ממש¹⁶, וכן הוא בכל אור שהוא כלול במקורו, דאור יש לו מקור ומקורו הוא המאור שהוא העצם, וכל אור הוא כלול במקורו, אמנם העצם והאור חלוקים בהגדרתם, דגדר העצם הוא שאינו מתפשט ואינו מתגלה גם בעצמו, וגדר האור הוא גילוי, אמנם האור כמו שהוא במקורו הוא ג"כ לא בגדר גילוי כמו העצם, דכל הכלול בעצם הוא כמו העצם¹⁷, וכשם שהעצם אינו בגדר גילוי כמו"כ כח האור הכלול בו אינו בגדר גילוי, וראי' לזה מהכחות הכלולים בעצם הנפש שבהכרח לומר דהכחות הכלולים בעצם הנפש, שאינם בבחי' המשכה וגילוי כלל, שאם נאמר דהכחות הכלולים בעצם הנפש הן בבחי' המשכה, הרי כל כח שנמשך בהכרח שיהי' ממנו גילוים היינו שיבא בבחי' גילוי ממש מאחר שכבר נמשך ממקורו, אלא רק מה שיכול להיות הגילוי בכמה ענינים שונים ובכמה אופנים שונים שהרי כל כח יש לו כמה אופני חלוקי מדריגות וכמו בכח החכ', דיש בזה חילוקי מדרי' דחכ' זו או חכ' אחרת, וכמו שאנו רואים במוחש¹⁸ דיש הפרש בחכמים דחכם זה הנה בחכמה אחת הוא בעל כשרון ובחכ' אחרת אינו מסוגל לה, וכמו בחכ' הרפואה וחכמת התכונה, הנה הגם דשניהם חכמות ומ"מ ישנו מי שהוא מסוגל לחכמה זו וישנו שהוא מסוגל לחכ' זו, וכן באופני קסזגילוי החכמה דיש בזה חלוקי מדרי' בהריבוי ומיעוט, וטעם הדבר הוא מפני שגם ההמשכה הנעלמת היא באה בציור, וכידוע דשכל הוא מציאות ומוכרח התואר שהתואר ההוא מגבילו בענינו, ומאחר שנמשך הגם שהוא בהמשכה נעלמת הרי בהכרח שיש לזה איזה ציור באיזה אופן הוא נמשך ואם נאמר דכחות הכלולים בעצם הנפש הן בבחי' המשכה, הרי הי' צ"ל הגילוי דכל הכחות בכאו"א גם בכחות הגלוים דאז הרי הי' צ"ל גילויי כל הכחות, וכל אדם הי' צ"ל חכם מבין ודעתן וחסדן והדומה בכל הכחות, ובמוחש אנו רואין שאינו כן, והיינו דמלבד זאת שבכחות הגלוים אינם מתגלים כל חלקי הכחות וכמו בג' מוחין חב"ד הנה לבד זאת שהכחות חב"ד אינם מכריחים זה את זה¹⁹, ואינם מחייבים אלו לאלו דהחכ' אינה מכרחת הבינה, והבינה אינה מחייבת הדעת, וכמו שאנו רואים במוחש דיכול להיות שהוא משכיל על דבר וכמו להתחכם בהמצאת השכלה חדשה ואינו בעל הבנה עד כי לפעמים הנה הוא עצמו אינו מבין הפלאת מעלת המצאתו החדשה שהשכיל, וכן יכול להיות שהוא בעל הבנה טובה ואינו בעל המצאה, וישנו מי שהוא בר דעת גדול להתעמק בשכל והשגה ונכנס בעומק ההשכלה ועומק ההשגה בהתעמקות גדולה, והוא בעצמו אינו לא בעל המצאה ולא בעל הבנה, דענין ההבנה הוא מה שמפרט ומברר ומלבן נקודת ההשכלה דחכ', וזה אינו יכול כ"א לאחר שאחר המציא את ההשכלה והביאה לידי הבנה טובה, הנה הוא כחו עמו להתעמק בההשכלה ההיא ויודעה על בורי', הרי שהג' מוחין אינם מכריחים ואינם מחייבים אלו לאלו, הנה לבד זאת הרי אנו רואים שיש כאלו שאין בהם גילוי כחות השכל, ואין להם שום מושג בהשכלה וידיעה, וכן בענין המדות הרי אנו רואים שיש איש כילי ואכזרי אשר לא ידע רחם כלל, ויש איש הטוב שאינו במדת הגבו' כלל, ובהכרח שהנפש הוא שלם בכל הכחות, ואם נאמר שהכחות הכלולים בעצם הנפש הם בהמשכה הרי הי' צ"ל גילוי ממש, אלא שזהו מפני שכחות הכלולים בעצם הנפש אינם בבחי' המשכה כלל מן העצם ואינם בגדר גילוי, ואשר ע"כ הנה הגם שנמצאים כל הכחות בעצם הנפש ומ"מ יוכל להיות שלא יהי' הגילוי מהם, וכמו"כ יובן דהאור הכלול בהעצם הוא כמו העצם שאינו בגדר גילוי כלל.

אמנם לפ"ז שהאור הכלול בהעצם הוא כמו העצם הנה אינו מובן מהיכן הוא בחי' האור והגילוי, דמאחר שהעצם אינו בגדר גילוי, וגם האור הכלול בהעצם ג"כ אינו בגדר גילוי, הרי אינו מובן איך ימצא האור והגילוי, וכן הוא גם בכחות הנפש דעצם הנפש אינו בגדר גילוי, והכחות הכלולים בעצם הנפש ה"ה כמו העצם דמעצמם אינם בגדר המשכה וגילוי כלל א"כ מאין נמצאים הגילוים, וגם זה מובן ומוכרח דהגילוים הם כלולים במקורם, וכמו בכח השכל הרי ההשפעה מן המשפיע אל המקבל הוא גילוי אור שכל הבא ע"י אותיות, דאותיות הוא מל'²⁰ אתא בוקר²¹ קסחשהוא גילוי והיינו דהאותיות הן המשכות וגילוים מן הנפש שהן מגלים את אור הנפש בכמה מיני גילוים שונים, ובכח השכל גופא הנה יש הפרש בין גילוי השכל לעצמו, היינו התגלות השכל לעצמו, וגילוי השכל לזולתו, והגם דכל גילוי הוא ע"י אותיות ומ"מ יש הפרש ביניהם, דהגילוי אל הזולת הוא ע"י אותיות ההסבר, והגילוי לעצמו הוא ע"י אותיות עצמיים, דהנה יש אותיות השכל שהן מתגלים עם האור היינו שהם מכילים את האור אבל אינם מעלימים עליו, דכל אור שכל הרי יש לו האותיות המתגלים עמו והן הנה המביאים את התגלות אור השכל ממקורו ובהם השכל מתלבש ונראה כולו כמו שהוא, ואותיות אלו הן המגלים אור השכל לעצמו, אבל הגילוי אל הזולת הוא ע"י אותיות הסבר שאינם אותיות עצמיים כמו אותיות השכל, והנה אותו השכל שהמשפיע משפיע לזולתו הרי המשפיע יודע תחלה הענין לעצמו, וזה מה שהמשפיע יודע הענין לעצמו הוא באופן אחר לגמרי מכמו מה שבא אל המקבל, דהגם שזהו באותו הענין אבל עם זה הרי ערך שפע השכל שבא אל המקבל לגבי ערכה של ההשכלה כמו שהיא בידיעת המשפיע תחלה לעצמו הוא כמו מהות אחר לגמרי, דידיעה זו שהמשפיע יודע הענין לעצמו הרי אין זה מה שלעצמו יודע העומק והפנימיות שבשכל ההוא, או שיודע אותו בהפשטה מלבושי ההשגה, ולהמקבל מגלה רק חיצוני' השכל ובלבושי השגה, כ"א זה מה שבא השכל ההוא אל המקבל בענין אחר לגמרי מכמו שהוא בהמשפיע לעצמו, וכמו אם נאמר שלעצמו יודע הענין כמו שהוא באצי' וההשפעה אל המקבל הוא כמו שהוא בעולם התחתון, וכמו²² בענין נגעים דלמטה הוא מה שהדם נעכר שם ונעשה ליחה, ומורה על הסתלקות הדם והחיות מהמקום ההוא ונקרא סגירותא²³ שנסגר המקום ההוא מלקבל החיות הבא בהתפשטות הדם, וענינו בעולמות בריאה ויצי' הוא אשר נסגר כלי השגת הנברא מלקבל אור המהווה ומחי' אותו, ושניהם בעולם התחתון והן בעולמות בי"ע מדברים בנבראים בע"ג, אמנם באצי' הוא מורה על שם א"ה י"ה שאינו מתפשט בחי' אור אבא (ועמ"ש בלקו"ת בדרוש הבהרת²⁴ ובדרוש זאת תהי' תורת המצורע²⁵), ובאופן כזה הוא ערך הפלאת ידיעת המשפיע בעצמו לגבי ערך ההשכלה שבאה אל המקבל, הרי דהשכל כמו שהוא אצל המשפיע הו"ע אחר לגמרי ואינו ממהותו דשכל המקבל, אמנם גם אור שכל הנשפע אל המקבל נמצא כלול בשכל המשפיע כמו שהוא לעצמו שהרי זהו מאותו השכל שהשכיל לעצמו והי' כלול בו והי' כמו שכל הרב עצמו²⁶ ולא הי' ניכר לעצמו כלל עד שגם הרב בעצמו אינו קסטיודע כלל מהאור שכל זה בעת שמשכיל ומשיג הענין לעצמו, וא"כ אינו מובן איך נמצא אח"כ האור שכל הנשפע אל המקבל, וכן בכח המשכיל שהוא מקור השכל, והוא רק כח היולי על כל מיני שכלים, אבל הוא מושלל ממציאות שכל, ומ"מ הרי כל השכלים כלולים בכח המשכיל מאחר שהוא מקור להם, רק שהשכליים כמו שהן בכח המשכיל ה"ה כמו כח המשכיל שאינם במציאות שכליים, וא"כ איך נמשך ממנו אח"כ מציאות אור שכל, וכן הוא בכח השכל ההיולי העצמי דאינו גם ענין שכלי, איך נמצא מהם האור בגילויי שכל ממש.

וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים, שיש מגן ונרתק להשמש²⁷, כי כדי שיומשך אור וגילוי מהשמש זה א"א כ"א ע"י הנרתק שהוא מסתיר לאור השמש, כי בלא זה הרי לא הי' יכול להיות המשכה וגילוי מהשמש וטעם הדבר הוא דמאחר דגם כח האור הכלול בהשמש אינו בגדר גילוי והתפשטו' בעצמו, ולזאת הנה רק ע"י הנרתק שהוא העצרה והעכבה שמסתיר ומעציר על המאור ועל האור הנכלל בהמאור הנה עי"ז דוקא הוא שבא אור וגילוי, וכן הוא במשפיע ומקבל דע"י שהמשפיע מעציר ומעכב את ההשפעה בעצמו, הנה עי"ז בא האור שכל השייך אל המקבל, וכל מה שהוא בבחי' העצרה והעכבה יותר יהי' בחי' האור והגילוי יותר, כי כל גילוי הוא ע"י העצרה והעכבה דוקא, וטעם וסבת הדבר יש לבאר בג' אופנים זה למעלה מזה, הא' שע"י שהמשפיע מעכב את ההשפעה בעצמו ה"ה נעשה בערך שטח המקבל, דהנה המשפיע בעת שמשכיל ומשיג השכלי לעצמו, הנה מצד הפלאת השכלי שהוא באופן מופלא ומובדל ה"ה באמת למעלה מערך מהות שטח המקבל לגמרי, וכמו נשמה דאצי' שהוא כברא דחפיש בגניזא דביתא²⁸, דגניזו דביתא הוא בבחי' אצי' ולמעלה מאצי', ה"ה אינו בערך כלל וכלל אל המקבלים, וכמ"ש במ"א דמשפיע בעצם הוא מה שהשכל נובע אצלו תמיד, אך כאשר מעלים ומעכב אור שכלו בעצמו ה"ה יורד ממדריגתו הקודמת ונעשה בערך כללות ענין שטח מקבל, והיינו דבתחלה הרי מופלא ומובדל בערך מהות שטח המקבלים, וע"י ההעצרה וההעכבה נעשה בערך כללות שטח מהות המקבלים, והנה גם אז כשמעכב את אור שכלו מ"מ ישנו להאור שכלו העצמי אצלו, ולזאת כשנעשה בערך שטח המקבל נמצא אצלו האור שכל השייך אל המקבל, וידוע²⁹ שיש בזה סדר בההמשכה והורדת אור השכל מדרגא לדרגא שבתחלה נמצא נקודה ואח"כ מתפשט בעצמו ואח"כ הוא המשכה והתפשטות ואז נעשה בערך שטח המקבל, דכמו"כ למעלה הנה גילוי האור הוא ע"י ירידה וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי'³⁰ וזהו ל' אצי' בלה"ק שהוא ל' ירידה והשפלה ממדריגתו העליונה להשפיל א"ע כאלו הוא במדרי' פחותה וכמו ואצלתי קעמן הרוח³¹ דגבי משה דלפי שאמר מאין לי בשר³² שהיתה מדריגתו במעלה העליונה ולא הי' יכול להשפיל א"ע בהמשכת בשר גשמי לכך א"ל הקב"ה אספה לי שבעים איש³³ שהם במדריגה הפחותה היינו שלא יהיו מתגשמים ממש אלא ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם פי' שאוריד ואמשיך בחי' שלך שיהי' למטה ממדריגתך³⁴. הרי פי' ואצלתי הוא אוריד ואמשיך, והיינו דאצי' הוא, בחי' הגילוי שחוץ לעצמותו כבי'³⁵, וה"ז ע"י ירידה כבי' שנעשה בערך העולמו' ועי"ז דוקא הוא המשכת האור והגילוי³⁶, הב' הוא שע"י ההעכבה יש להאור דבר הנאחז ועי"ז נעשה בבחי' אור, וכמו באור הנר דע"י הפתילה נעשה אור המאיר, וכשלא ישנה להפתילה אינו אור המאיר והיינו דע"י שנאחז באיזה דבר הנה עי"ז דוקא נעשה אור המאיר, והדוגמא מזה יובן למעלה דכתיב³⁷ עוטה אור כשלמה דדוקא ע"י השלמה ולבוש נעשה בבחי' אור וגילוי, וזהו דאי' במד"ר (בראשית פ"ג ד') מהיכן נבראת האורה, א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו, וצ"ל³⁸ מפני מה התימא על האורה מהיכן נבראת, אלא להיות שהאור הוא בחי' גילוי, והעצמי וכן גם כח האור הכלול בהעצם אינו בגדר גילוי, וא"כ איך נברא האור והגילוי, ועז"א מלמד שנתעטף בה כשלמה, היינו דבר הנאחז ועי"ז נעשה בחי' האור והגילוי, והג' שע"י עצם ההעצרה וההעכבה נמצא בחי' האור והגילוי, והוא להיות דעיקר הכוונה הוא שיהי' גילוי אור, וכוונה זו הוא ברצון המושרש בעצמות, וע"י ההעכבה הוא שמתגלה הרצון העצמי להיות בחי' גילוי אור.

והנה בכחות הגלוים הנה הגילוי הוא ג"כ ע"י העצרה והעכבה, והמגן המעכב הוא הכלי של האור והכח ההוא, וכמו בגילוי שכליים הרי מגן המעכב הם כלי השכל וכלי המוח, דחומר המוח שהוא כלי לאור השכל, דכלי זו מכילה גם את האור שכל כמו שהוא לעצמו, והיינו דהשכל כמו שהוא לעצמו ה"ה ג"כ מתגלה בכלי המוח, רק שבהתגלות האור אז הוא התגברות האור ואין הכלי נרגש כ"כ, וע"י כלי המוח הוא ההעכבה שמעכב את הגילוי שלעצמו ועי"ז נמצא האור והגילוי אל הזולת, והיינו דאז נמצאו אצלו אותיות ההסבר להבינו ולהסבירו לזולתו, וזהו מה שאנו רואים במוחש שיש מי שהוא חכם גדול שמבין את הענין לעצמו בטוב ואינו יכול להסביר הענין לזולתו, ויש מי אשר כל ענין שכלי יכול להסבירו לזולתו, וסיבת קעאהדבר הוא כי זה אינו יכול לעצור ולעכב ההשפעה אצלו, ויאיר אצלו בהתגלות האור כמו שהוא לעצמו, ע"כ אינו יכול להסביר לזולתו, וזה ביכולתו לעכב ולעצור אור שכלו העצמי וע"כ ביכולתו להסביר לזולתו, והיינו שנמצא אצלו האור שכל כמו שהוא בערך אל חושי המקבל, וגם נמצאים אצלו הענינים במה להביא ולהסביר את השכל, וכמו מי שכלי מוחו חזק הנק' אַ געזונטע שטאַרקע קאָפּ, הנה מי שכלי מוחו הם חזקים אינו מתבלבל בהענינים וביכולתו לקבל או להשכיל כמה סברות בבת אחת, ובהם גם סברות עמוקות ביותר, ואינם פוגשים ומבלבלי' אלו לאלו, ואנו רואים במוחש דמי שכלי מוחו חזקים הנה כשלומד ענין וסוגיא עמוקה ה"ה מקבל כל עמקי סברת התנאים והאמוראים המתוכחים בהענין ההוא ומקבל סברתם בעומק הסוגיא ההיא, וכן בהמחוייב מהסברות ההם והמסתעף מהם בגילויי שכלים שונים והסתעפות סברות פרטיות ואינם מבלבלים אלו לאלו מפני שלכל סברא של אחד המתוכחים יש לו מקום בפ"ע במוחו, וטעם הדבר מפני שתופס הסברא השרשית ומגדיר אותה בהסברות הפרטיות המסתעפים מהסברא השרשית ומגביל אותם בעניניהם, וכן סברת הבר פלוגתי' ה"ה תופסה בנקודתה השרשית ומגדיר אותה בהסברות הפרטי' המסתעפים מהסברא השרשית ומגביל אותם בעניניהם, והם ערוכים במוחו קבועים מערכה מול מערכה מוגדרים בהגבלתם וע"כ יש לכולם מקום במוחו, וחוזק כלי המוח פועלים חוזק וסדר גם בכלי השכל, וכמו שאנו רואים במוחש דיש מי שכלי שכלו הם חזקים ומסודרים, ויש מי דכלי שכלו הם רפוים ובלתי מסודרים, ולכן הנה מי דכלי שכלו חזקים הנה גם השכלה שהיא חריפה ביותר באה בסדר בהנחה ישרה בכלי מוחו ונק' אַ גלייכער לייג, ומי דכלי שכלו רפויים גם שכל קטן ובלתי עמוק באה בעקמומית בכלי מוחו ובלתי מסודר, דחוזק כלי המוח מחזקים ומיישרים גלייכען אויס את כלי השכל, וכמו"כ מצד חיזוק כלי מוחו בידו³⁹ לעכב בעצמו אור שכלו העצמי ועי"ז ביכולתו להסביר לזולתו בטוב, וכנ"ל דהמסירה⁴⁰ אל הזולת הוא ע"י אותיות ההסבר, והגילוי לעצמו בא באותיות עצמיים, לזאת הנה כאשר מעכב בעצמו אור שכלו העצמי נמצאים אצלו אותיות ההסבר שבהם עוד ניכר יותר יושר וחוזק כלי שכלו נוסף על יושר וחוזק כלי מוחו, וכמו שאנו רואים במוחש דכאשר שומעים דבר שכל מחכם גדול בעל כלי מוח וכלי שכל חזק מתפעלים על הפלאת המשיג והפלאת בהירת ההשכלה והוא הנק' בל' בנ"א אַ קלאָרער פאַרשטאַנד און אַ ליכטיגער גלייכער שכל משא"כ מי שכלי מוחו אינם חזקים כ"כ, הנה הגם שגם הוא מקבל הסברות ויודע אותם, ולפעמים יכול להיות בעל ידיעה גדולה ביותר, אבל כל הסברות אצלו בהתגלות יותר ואין ביכולתו לעכבם ולהגבילם וע"כ הם מתרוצצים ומבלבלים אלו לאלו והענין בלתי מסונן ומסודר אצלו בעצמו ובמילא אין ביכולתו להסבירו לזולתו, כי עיקר הגילוי הוא ע"י ההעצרה וההעכבה בעצמו, וכן הוא בכח המשכיל מה שנמשך ממנו אור שכל קעבגלוי הוא ע"י העכבה שמתעכב ומתעלם בעצמו, וכמו"כ הוא גם בכח השכל ההיולי העצמי, והוא ענין קרומא דחפיא על מוחא⁴¹ שע"י הקרום המסתיר ומכסה נמצא מציאת שכליים מכח המשכיל ומכח⁴² ההיולי העצמי.

והנה כתיב⁴³ נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שהכל מה שנמצא בגוף ונפש האדם שלמטה הוא בצלם ודמות אדם העליון שהם האו"כ דע"ס, ולכן הנה מבשרי אחזה אלקה⁴⁴ דהן הידיעה וההשגה הנפלאה בספירות ופרצופים שלמעלה והן ההשגה בהאור וחיות אלקי המתלבש בעולמות ונבראים הנה הכל אנו יודעים מגוף ונפש האדם אמנם להיות שהנפש מתלבש בגוף גשמי שבהתלבשות זו הרי מתגשמים הכחות של הנפש הנה כל ידיעתינו והשגתינו הוא בדברים מוחשים דוקא, ולזאת הנה זה מה שגילויי הכחות עצמיים הוא ע"י העכבה והעצרה וכמו בגילויי השכליים בשכל גלוי שבא מכח השכל ההיולי העצמי ומכח המשכיל ע"י ההעכבה של הקרום דחפיא על מוחא שהוא בדרך מלמעלה למטה אין זה מובן ומורגש לנו איך הוא, אך אנו יודעים זאת בדרך מלמטה למעלה היינו בכחות הגלוים, ומזה יובן ויושג דכן הוא אופן הגילוי גם הכחות עצמיים בדרך מלמעלה למטה, והענין הוא דהנה ארז"ל (חגיגה יד ע"א) והמכשלה הזאת תחת ידיך (ישעי' ג' ו') מאי והמכשלה הזאת דברים שאין בנ"א עומדין עליהם אא"כ נכשל בהן (כשהתלמיד נכשל בשמועתו פעם ראשונה ושני' הוא נותן לב על שמועתו, רש"י) דזה מה שנכשל בה ה"ז סתירת שכל הקודם לגמרי, ועי"ז דוקא הוא שבא על ההשכלה הברורה וכהא דא"ל רב חסדא לרבה בר רב הונא (גיטין מ"ג ע"א) מי דמי התם שייר בקניינו הכא לא שייר בקניינו, שהוא סתירת השכל הקדום הנה עי"ז דוקא העמידו על דבר הלכה ברורה, וכן ע"י קושיות שמעמיד לעצמו בכמה העלמות והסתרים הנה יבא עי"ז לגילוי יותר שיתגלה עומק המשכיל, וכל מה שמביא עצמו לידי העלם ביותר ה"ה מבין אח"כ ביותר, ומי שאינו מביא עצמו לידי העלם רק שהוא מבין תמיד ואינו מעמיד עצמו בקושיות הוא אינו מבין כלל כי מה שמבין הנה זהו רק חיצוני' ושטחיות הענין, הרי דבכחות הגלוים שהם בדרך מלמטה למעלה אנו רואים בחוש שהוא כן, הנה כמו"כ הוא בכחות העצמי' מלמעלה למטה דבכדי שיומשך גילוי השכליים מכח המשכיל ומכח ההיולי העצמי צריך להיות תחלה העצרה והעכבה בקרומא דחפיא על מוחא, וע"כ אנו רואים במוחש דיש אדם שהוא קשי ההבנה, ומוכרח להטריד ולייגע כלי מוחו מאד בהבנת איזה מושכל, און עס קומט אים אָן שטאַרק שווער, אבל אח"כ כשמבין את השכל הזה הוא מבין ויודע אותו על בוריו הרבה יותר מאדם אחר שהבין את השכל במושכל ראשון והוא דוקא יכול לחדש בו כמה דברים ולהמציא בו כמה שכליים עמוקים והוא מטעם דסבת קושיית ההבנה קעגשלו הוא מפני שהקרום שלו הוא עב ביותר ע"כ נעצר השכל ונסתר מאד בתוך הקרום ולא יכול⁴⁵ לבא ולהתגלות מיד כ"א ע"י יגיעה וטרחא יתרה, אמנם עי"ז הנה אח"כ כשבא בהתגלות הוא בא בתוקף ונתגלה כל עומק המושכל, וכל מה שנעצר ונתעכב ביותר שצריך יגיעה יתרה בא אח"כ ההתגלו' ביותר ובמשל הנה זה מובן שבההעצרה וההעכבה צ"ל עבודה ויגיעה להסיר ההעלם וההסתר והיינו ע"י היגיעה דוקא דאז הוא הגילוי אור ביותר, הנה כמו"כ⁴⁶ בעבודת הבירורים שיש ב' אופני עבודה⁴⁷, אתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, דאתהפכא היא עבודה קשה ביותר מכמו אתכפיא אבל עי"ז הוא הגילוי ביותר, וזהו כי שמש ומגן, שמש זה אברהם דהעיר את הבריות לכנוס תחת כנפי השכינה, ואופן ההתעוררות הוא האיר בא', דאלף הוא אאלפך חכמה⁴⁸ אאלפך⁴⁹ בינה⁵⁰, והיינו שכל עבודתו של אאע"ה הי' לעשות מן הע' שהם מדות⁵¹ אל"ף להמשיך בהם חכ' ודעת אלקי, ומעשה אבות סימן לבנים⁵², וזהו אף כל מי שמהלך לפניו ית' בתמימות נעשה לו מגן. וזהו כי שמש ומגן, דאנכי מגן לך בריבוי הסתרים, ובעבודתו ה"ה מסיר את ההסתרים, הנה עי"ז דוקא הוא הגילוי ביותר, וכן הוא בענין הגלות, דגלות בבל הי' רק שבעים שנה⁵³ והי' אח"כ בית שני שחסרו בו ה' דברים ממה שהי' בבית ראשון⁵⁴, וגלות זה האחרון שנמשך משך זמן רב כ"כ (השי"ת ישלח לנו גו"צ בב"א) הרי יהי' הבית דלעתיד בגילוי אור רב מבחי' פנימי' ועצמי' א"ס באין ערוך למעלה מהבית הראשון וכמ"ש⁵⁵ גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, ויקוים היעוד⁵⁶ והיו עיניך רואות את מוריך.

-------------------- * --------------------