להבין ענין ל"ג בעומר

רז, ביום ה' ל"ג בעומר בעזרה"י

להבין ענין ל"ג2 בעומר1, הנה בל"ג בעומר הי' הלולא4 דרשב"י3 כנודע. ולהבין ענינו צריך לידע תחלה ענין מתן תורה שבשבועות5 דכתיב ביום חתונת"ו6 וביום שמחת לבו כו', בהיות כי הלא ידוע שכנ"י נק' כלה והתורה נק' חתן7 כמ"ש תורה צוה לנו משה מאורשה8 כו' וידוע שיש בתורה ב' מדרגות הנגלה והנסתר כמ"ש בזוה"ק דקוב"ה סתים9 וגליא10 כו' ובשבועות הי' התגלות התורה הנגלית בעשרת הדברות כו', ובל"ג בעומר שהוא תחלה הי' התגלות רזין דאורייתא שהם ע"ד סתרי הזהר כידוע מפני שבחי' הסתימה שבתורה ירד תחלה רז, גמלמעלה ואח"כ הגלי' כו', וזהו מלמעלה למטה שאז היותר נעלה במדריגות השפע יורד תחלה אבל מלמטה למעלה דהיינו כשאדם הת"ח11 מקבל שפע התורה [בתוכו] כו' לא יוכל להגיע לבחי' הסתימה12 שבתורה עד שימלא נפשו בגלי' שבה תחלה כידוע וד"ל.

והנה ענין החתונה שבשבועות י"ל ענינה שהוא עד"מ החתונה של זיווג נשמות שבגופים בעוה"ז שעל החתן לעשות סעודה13 ביום החופה בבית הכלה דוקא ואח"כ כשמביאה לבית[ו] עושה סעודה לבני עירו מחדש, וזהו הנק' סעודת חתן וסעודה שביום החופה היא סעודת הכלה כו', וא"כ השמחה שביום החופה היא שמחת הכלה והשמחה שלאחר החופה בסעודת החתן בביתו הוא שמחת החתן ועל שמו תקרא כו', וזהו הלשון ביום חתונת"ו וביום שמחת לב"ו דוקא וד"ל. והנה להבין כדוגמת זה למעלה [יובן] עד"מ מלך בו"ד כשעושה חתונה לעצמו עם בת זולתו, הנה יוצא הוא מעיר המלוכה עם כ[ל] ב"ב וכל השרים [ל]בית הכלה לעשות שם הסעודה בבית14 החופה ואבי הכלה אינו מלך שיעשה סעודה גדולה לפני15 כבוד המלך והשרים כו', וגם אין לו מקום מכובד כלל כמו פלטרין הנאים כו' להיות כי הוא דר בכפר מן הכפרים [כו'], ואזי עיקר הכבוד בהראות המלך גודל עושרו בזהב וכסף כלים מכ"ש16 [ו]אנשיו השרים הגדולים כל אחד מראה כבוד עושרו לפני המלך והכלה בשביל כבוד המלך כו', והכל מתפעלים מאד מעוצם גדולת המלך בעושר מופלג כזה כו', וזה אינו אלא מפני שבכפר לא ראו מעולם אוצרות חמודים וגנזי מלכים ותהי' בעיניהם לפלא גדול כו'. ואמנם לאחר החופה כשבא המלך לעיר המלוכה ועושה סעודה ל[כל] בני עירו וכל שריו שהמה כבר [oldpage_רצט] רגילים באוצרי חמודות המלך ולא יהי' בעיניהם לפלא כלל כו', אזי לא יהי' השמחה בהראות העושר והכבוד ולא יהי' ברעם ורעש כלל כ"א שמחת המלך תהי' בחשאי בעצמותו עם השרים וכו', וגם השרים לא יראו עשרם וכבודם מאחר שהוא כלא חשיב לגבי עושר המלך כו', אך בכפר בבית הכלה היו צריכים לכך בשביל כבוד המלך לבד וד"ל.

ועתה ע"ד כ"ז יובן ג"כ למעלה שכנ"י הם נשמות שהמה נולדים בבחי' אצי' הנק' מל' דאצי' והיא ברתא דמלכא עילאה שהוא ענין מארז"ל בת היתה לאברהם17 אבינו ובכל שמה18 כו' כידוע, והחתן הוא בחי' חב"ד דז"א דאצי' שהיא רז, דאורייתא מחכ' נפקת19 כו'. והנה בשעה שירד ה' על ה"ס היינו עד"מ יציאת החתן ממקומו שבאצי' בפנימי' האורות דז"א כו' ולהיות מתגלה בדבר ה' דיבור העליון שהוא מחי' עולמות עד עולם העשי' השפל כו', וזהו ירידה גדולה ועצומה כמ"ש וירד ה'20 כו' כידוע שהמל' היא הדבור21 הוא ראש לשועלים22 כו'23 הפועל במוגבלים שאין ערוך לנברא עם הבורא, וזהו כמשל הכפר לגבי עיר המלוכה כו' וד"ל. אך ענין ירידה זו הי' לעשות סעודת החתן23 בבית הכלה העליונה דוקא כו', ולכך הי' הרעש הגדול בקולות וברקים כו' מפני שבכפר לא ראו מעולם נימוסי המלוכה הרעש גדול כו', וגם צריכים להראות כבוד המלך כנ"ל וכמו"כ האורות עליונים דז"א דאצי' הנק' מלך24 שהמה היו גנוזים באוצרותי"ו הראם לכבוד הכלה בביתה שהוא דיבור העליון כו', ולפי שאין ערוך לבחי' אצי' עצמה עם הארת אצי' בבי"ע לכך מאד נתפעלו24 מן הקולות ופרחה נשמתן25 על כל דבו"ר ודיבו"ר וד"ל, ומטעם זה הי' הגילוי כ"כ בהיות שצריך להראות כבוד עשרו כנ"ל ולכך כל26 אחד מהעומדים לפני המלך שבבחי' אצי' הרא[ה] כבוד עשר[ו] ג"כ כו', וזהו כל הכתרי"ם עליונים שנמשכו בשעת יו"ד הדברות26 כו' וד"ל. אמנם לאחר החופה כתיב ביום חתונת"ו ושמחת לב"ו דוקא, והוא שכבר קבלו התורה ונעשה יחוד זו"ן דאצי' כו' אזי עשה החתן העליון סעודה לבני עיר"ו בלא רעם ורעש כלל, כי הלא נגד בחי' פנימי' האורות דז"א דאצי' כלא חשיבא כל האורות המתפשטי' בשריו ועבדיו כו' הנק' ז' הסריסים המשרתים את פני המלך27 כידוע וד"ל, וע"כ אינם צריכי' להראות כבוד עושר כו' וד"ל, ואין השמחה אלא בבחי' [ה]עצמי' וזהו ביום שמחת לב"ו וד"ל.

והנה כמו שבשבועות היו ב' מיני שמחות הנ"ל בסעודת הכלה וסעודת החתן הנ"ל, כמו"כ בל"ג בעומר בס"ת28 שבתורה היו ב' מיני שמחות א' בבית הכלה והב' בבית החתן כו' וד"ל. וביאור הדבר הנה רשב"י היתה נשמתו מבחי' אצי'29 עצמו מבלי הסתר בכלים דבריאה, וכן תלמידי ר"ע כולם היו בהם עיקר מקור התו' כידוע שהתורה נשתכחה וע"י תלמידי ר"ע הוחזרה30 לישראל, וע"כ הם ב' בחי'31 החתן שהמה המשפיעי' תורה לכללות נש"י כו'. אך הם המשפיעי' בחי' גליא שבתו' ורשב"י הי'32 המשפיע הנסתר כי כל ימי חייו באמרו רזין דאורייתא הי' ממשיך בחי' הסתום דבאורות דאצי' ש[נ]גנזו בתורה הנגלית בזה העולם. ונמצא שכל יחודים שהי' מייחד רח, אהי' בבית הכלה דוקא בכל ימי חייו כנ"ל וד"ל, אמנם לאחר הסתלקותו עשה סעודה בביתו בבחי' אצי' עצמו והיינו הילולא דרשב"י וד"ל.

הערות

עמוד רז, ב

  1. 2. ל"ג בעומר : ראה לקו"ש ל"ג בעומר (כרך ג) ע' 1002 הערה 3. (כרך ז) ע' 337. (כרך יז) ע' 511.
  2. 1. להבין ענין ל"ג בעומר : מאמר זה הוא הנחת כ"ק אדה"א ממאמר אביו כ"ק אדה"ז משנת תקס"ב. והנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז נדפסה במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תל [ושם ההתחלה: להבין היטב ענין הילולא דרשב"י]. (וחלק בשינויים נמצא באוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תו). ראה עוד ע"ד המאמר להלן ברשימת הכת"י [ושם ג"כ מפורט סימני האותיות הבאות להלן בהמראי מקומות].
  3. 4. הלולא דרשב"י : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצו, ב. רצא, סע"א. ויחי ריח, סע"א.
  4. 3. בל"ג בעומר הי' הלולא דרשב"י : ראה פע"ח (שער ספה"ע) שכ"ב, פ"ז. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסו. וש"נ.
  5. 5. מתן תורה שבשבועות : ראה גם לקו"ש חה"ש (כרך ח) ע' 21 ובהנסמן שם.
  6. 6. ביום חתונת"ו : נסמן לעיל פ' בא קיח, ב.
  7. 7. שכנ"י נק' כלה והתורה נק' חתן : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רעג ובהנסמן שם.
  8. 8. תורה צוה. . מאורשה : ברכה לג, ד. ברכות נז, א. — ראה סידור דרושים לחתונה קכח, א. שה"א ס, א. לקו"ת ברכה צג, סע"ד.
  9. 9. דקוב"ה סתים וגליא : ראה זהר אחרי עא, ב. עג, א.
  10. 10. וגליא : דיא: ניתוסף: ואורייתא סתים וגליא.

עמוד רז, ג

  1. 11. הת"ח : גיא: התחתון.
  2. 12. הסתימה : ג: הסתר. יא: הסתים.
  3. 13. שעל החתן לעשות סעודה : ראה גם לקמן רח, רע"ג ובהנסמן שם.
  4. 14. בבית : גיא: בליל.
  5. 15. לפני : שם: לפי.
  6. 16. מכ"ש : יא: מכלים שונים.
  7. 17. בת היתה לאברהם אבינו : ראה בבא בתרא טז, ב. רמב"ן ח"ש כד, א. אוה"ת ח"ש קכה, ב ואילך.
  8. 18. אבינו ובכל שמה : גיאיב: ובכל שמה. טו: ליתא.

עמוד רז, ד

  1. 19. אורייתא מחכ' נפקת : נסמן לעיל פ' שמות יא, א.
  2. 20. וירד ה' : יתרו יט, כ.
  3. 21. שהמל' היא הדבור : נסמן לעיל פ' שמות לד, א.
  4. 22. שהמל'. . ראש לשועלים : נסמן לעיל פ' וארא נד, ב. *
  5. 23. כו' : יבטו: כח.
  6. 23. החתן : גיא: החתונה.
  7. 24. דז"א. . מלך : ראה גם לעיל פ' וארא נד, ג הערה 74.
  8. 24. נתפעלו : שם: נתפלאו.
  9. 25. ופרחה נשמתן : נסמן לעיל פ' וארא סט, א.
  10. 26. כל : טו: גם כל.
  11. 26. הכתרי"ם. . יו"ד הדברות : שבת פח, ב.
  12. 27. ז' הסריסים המשרתים את פני המלך : אסתר א, י. ראה ע"ח (שער כסה"כ) שמ"ו, פ"ו.
  13. 28. בס"ת : ג: בכתר. יא: בסתים.
  14. 29. רשב"י היתה נשמתו מבחי' אצי' : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב כאן (ע' תלא). לקמן פ' משפטים רפ, א. שער האמונה פה, ב ובהערה 8. שערי אורה (שער הפורים) עג, ב.
  15. 30. תלמידי ר"ע כולם. . נשתכחה. . הוחזרה : ראה יבמות סב, ב וברש"י שם.
  16. 31. ב' בחי' : יא: בבחי'.
  17. 32. הי' : יבטו: הוא הי'.