להבין ענין ל"ג בעומר

רז, ביום ה' ל"ג בעומר בעזרה"י

להבין ענין ל"ג² בעומר¹, הנה בל"ג בעומר הי' הלולא⁴ דרשב"י³ כנודע. ולהבין ענינו צריך לידע תחלה ענין מתן תורה שבשבועות⁵ דכתיב ביום חתונת"ו⁶ וביום שמחת לבו כו', בהיות כי הלא ידוע שכנ"י נק' כלה והתורה נק' חתן⁷ כמ"ש תורה צוה לנו משה מאורשה⁸ כו' וידוע שיש בתורה ב' מדרגות הנגלה והנסתר כמ"ש בזוה"ק דקוב"ה סתים⁹ וגליא¹⁰ כו' ובשבועות הי' התגלות התורה הנגלית בעשרת הדברות כו', ובל"ג בעומר שהוא תחלה הי' התגלות רזין דאורייתא שהם ע"ד סתרי הזהר כידוע מפני שבחי' הסתימה שבתורה ירד תחלה רז, גמלמעלה ואח"כ הגלי' כו', וזהו מלמעלה למטה שאז היותר נעלה במדריגות השפע יורד תחלה אבל מלמטה למעלה דהיינו כשאדם הת"ח¹¹ מקבל שפע התורה [בתוכו] כו' לא יוכל להגיע לבחי' הסתימה¹² שבתורה עד שימלא נפשו בגלי' שבה תחלה כידוע וד"ל.

והנה ענין החתונה שבשבועות י"ל ענינה שהוא עד"מ החתונה של זיווג נשמות שבגופים בעוה"ז שעל החתן לעשות סעודה¹³ ביום החופה בבית הכלה דוקא ואח"כ כשמביאה לבית[ו] עושה סעודה לבני עירו מחדש, וזהו הנק' סעודת חתן וסעודה שביום החופה היא סעודת הכלה כו', וא"כ השמחה שביום החופה היא שמחת הכלה והשמחה שלאחר החופה בסעודת החתן בביתו הוא שמחת החתן ועל שמו תקרא כו', וזהו הלשון ביום חתונת"ו וביום שמחת לב"ו דוקא וד"ל. והנה להבין כדוגמת זה למעלה [יובן] עד"מ מלך בו"ד כשעושה חתונה לעצמו עם בת זולתו, הנה יוצא הוא מעיר המלוכה עם כ[ל] ב"ב וכל השרים [ל]בית הכלה לעשות שם הסעודה בבית¹⁴ החופה ואבי הכלה אינו מלך שיעשה סעודה גדולה לפני¹⁵ כבוד המלך והשרים כו', וגם אין לו מקום מכובד כלל כמו פלטרין הנאים כו' להיות כי הוא דר בכפר מן הכפרים [כו'], ואזי עיקר הכבוד בהראות המלך גודל עושרו בזהב וכסף כלים מכ"ש¹⁶ [ו]אנשיו השרים הגדולים כל אחד מראה כבוד עושרו לפני המלך והכלה בשביל כבוד המלך כו', והכל מתפעלים מאד מעוצם גדולת המלך בעושר מופלג כזה כו', וזה אינו אלא מפני שבכפר לא ראו מעולם אוצרות חמודים וגנזי מלכים ותהי' בעיניהם לפלא גדול כו'. ואמנם לאחר החופה כשבא המלך לעיר המלוכה ועושה סעודה ל[כל] בני עירו וכל שריו שהמה כבר [oldpage_רצט] רגילים באוצרי חמודות המלך ולא יהי' בעיניהם לפלא כלל כו', אזי לא יהי' השמחה בהראות העושר והכבוד ולא יהי' ברעם ורעש כלל כ"א שמחת המלך תהי' בחשאי בעצמותו עם השרים וכו', וגם השרים לא יראו עשרם וכבודם מאחר שהוא כלא חשיב לגבי עושר המלך כו', אך בכפר בבית הכלה היו צריכים לכך בשביל כבוד המלך לבד וד"ל.

ועתה ע"ד כ"ז יובן ג"כ למעלה שכנ"י הם נשמות שהמה נולדים בבחי' אצי' הנק' מל' דאצי' והיא ברתא דמלכא עילאה שהוא ענין מארז"ל בת היתה לאברהם¹⁷ אבינו ובכל שמה¹⁸ כו' כידוע, והחתן הוא בחי' חב"ד דז"א דאצי' שהיא רז, דאורייתא מחכ' נפקת¹⁹ כו'. והנה בשעה שירד ה' על ה"ס היינו עד"מ יציאת החתן ממקומו שבאצי' בפנימי' האורות דז"א כו' ולהיות מתגלה בדבר ה' דיבור העליון שהוא מחי' עולמות עד עולם העשי' השפל כו', וזהו ירידה גדולה ועצומה כמ"ש וירד ה'²⁰ כו' כידוע שהמל' היא הדבור²¹ הוא ראש לשועלים²² כו'²³ הפועל במוגבלים שאין ערוך לנברא עם הבורא, וזהו כמשל הכפר לגבי עיר המלוכה כו' וד"ל. אך ענין ירידה זו הי' לעשות סעודת החתן²³ בבית הכלה העליונה דוקא כו', ולכך הי' הרעש הגדול בקולות וברקים כו' מפני שבכפר לא ראו מעולם נימוסי המלוכה הרעש גדול כו', וגם צריכים להראות כבוד המלך כנ"ל וכמו"כ האורות עליונים דז"א דאצי' הנק' מלך²⁴ שהמה היו גנוזים באוצרותי"ו הראם לכבוד הכלה בביתה שהוא דיבור העליון כו', ולפי שאין ערוך לבחי' אצי' עצמה עם הארת אצי' בבי"ע לכך מאד נתפעלו²⁴ מן הקולות ופרחה נשמתן²⁵ על כל דבו"ר ודיבו"ר וד"ל, ומטעם זה הי' הגילוי כ"כ בהיות שצריך להראות כבוד עשרו כנ"ל ולכך כל²⁶ אחד מהעומדים לפני המלך שבבחי' אצי' הרא[ה] כבוד עשר[ו] ג"כ כו', וזהו כל הכתרי"ם עליונים שנמשכו בשעת יו"ד הדברות²⁶ כו' וד"ל. אמנם לאחר החופה כתיב ביום חתונת"ו ושמחת לב"ו דוקא, והוא שכבר קבלו התורה ונעשה יחוד זו"ן דאצי' כו' אזי עשה החתן העליון סעודה לבני עיר"ו בלא רעם ורעש כלל, כי הלא נגד בחי' פנימי' האורות דז"א דאצי' כלא חשיבא כל האורות המתפשטי' בשריו ועבדיו כו' הנק' ז' הסריסים המשרתים את פני המלך²⁷ כידוע וד"ל, וע"כ אינם צריכי' להראות כבוד עושר כו' וד"ל, ואין השמחה אלא בבחי' [ה]עצמי' וזהו ביום שמחת לב"ו וד"ל.

והנה כמו שבשבועות היו ב' מיני שמחות הנ"ל בסעודת הכלה וסעודת החתן הנ"ל, כמו"כ בל"ג בעומר בס"ת²⁸ שבתורה היו ב' מיני שמחות א' בבית הכלה והב' בבית החתן כו' וד"ל. וביאור הדבר הנה רשב"י היתה נשמתו מבחי' אצי'²⁹ עצמו מבלי הסתר בכלים דבריאה, וכן תלמידי ר"ע כולם היו בהם עיקר מקור התו' כידוע שהתורה נשתכחה וע"י תלמידי ר"ע הוחזרה³⁰ לישראל, וע"כ הם ב' בחי'³¹ החתן שהמה המשפיעי' תורה לכללות נש"י כו'. אך הם המשפיעי' בחי' גליא שבתו' ורשב"י הי'³² המשפיע הנסתר כי כל ימי חייו באמרו רזין דאורייתא הי' ממשיך בחי' הסתום דבאורות דאצי' ש[נ]גנזו בתורה הנגלית בזה העולם. ונמצא שכל יחודים שהי' מייחד רח, אהי' בבית הכלה דוקא בכל ימי חייו כנ"ל וד"ל, אמנם לאחר הסתלקותו עשה סעודה בביתו בבחי' אצי' עצמו והיינו הילולא דרשב"י וד"ל.