גדולה מילה
שיחגדולה מילה
יום ג' פ' ויק"פ תר"ם לפ"ק על ב"מ אצל רי"ל בר"ש
יום ג' פ' ויק"פ. . על ב"מ אצל רי"ל בר"ש
גדולה מילה1 שנכרתה עלי' י"ג בריתות2, וצ"ל והלא כל התורה נכרת עלי' ג' בריתות3 ומילה שהיא פרט אחד מתורה נכרתה עלי' י"ג בריתות ה"ז תוס' מרובה על העיקר, והענין דהנה כתי' מ'י' י'עלה' ל'נו' ה'שמימה' הנה מילה בר"ת והוי' בס"ת4, וגם זה צ"ל מפני מילה5 הוא בר"ת ושם הוי' בס"ת. והענין הוא דהנה שיטמשה אמר האזינו השמים6 ותשמע הארץ, וישעי' א' שמעו שמים7 והאזיני ארץ כמו משה, רק משה א' השמים כו' וישעי' א' שמים, וגם משה א' האזינו השמים כו' וישעי' א' שמעו שמים כו', אך אי' במד' מפני שמשה הי' קרוב לשמים וישעי' לארץ8 אבל מפני מה א' משה השמים וישעי' שמים.
והענין דהנה השמים מקיף את הארץ דהארץ היא כגרגיר חרדל9 ובאמת נלאו החוקרים האיך הארץ עומד באויר10 וזה אומר בכה וזה אומר בכה, והעיקר דהנה כתי' אני אענה את השמים10 והם יענו את הארץ וכל חלק משפיע11 בארץ לכן תולה באויר, דהנה אנו רואין שהמדה מקפת את הדיבור12 כמו אהבה הנה כשהוא בהתפעלות עדיין אז המדה בתוקף ואינו יכול לדבר כלל13 אך כשמתצמצם המדה אז מגלה האהבה וכשהוא מדבר מן השפה לחוץ אינו מתקבל אצל השומע רק כשמדבר באמת13 אז מתקבל א"כ המדה מקפת את הדיבור, ולמעלה מדות ודיבור הם שמים וארץ14, וכמו שהוא בשמים וארץ תתאין15 כמו"כ יובן בשו"א שלמעלה מהם והו"ע השמים והארץ והו"ע חו"ב16 שהחכ' מקפת את הבינה דהנה בינה הוא שכהשגה והבנה והנה לא החכ' נמשכת בהשגה רק הארה ממנו שעצם החכ' נתצמצם רק גילוי ממנו וא"כ החכ' מקפת הבינה, וזהו השמים חכ'17 והארץ בינה דכתי' התהלך18 לפני הוי' בארצות החיים19 שיש ב' ארצות ארץ עילאה וארץ תתאה20 ארץ תתאה מל' וארץ עילאה בינה21, והנה יש עוד שמי השמים23 שהוא למעלה משמי השמים והוא מקיף על כל המקיפים, וכאן נא' מי יעלה לנו השמימה22 כולל השמים וגם שמי השמים לכן מילה בר"ת והוי' בס"ת דהנה הוי' הוא מקור המהווה עולמות וזהו הוי' ל' מהווה23, אבל מילה הוא מדרי' שמי השמים.
וזהו גדולה מילה שנכרתה עלי' י"ג בריתות, הנה תורה נכרתה עלי' ג' בריתות, דהנה הוא24 תורת הבריאה25 ולכן ג' בריתות כנגד ג' עולמות בי"ע, אבל פרט מילה הוא מ"ש ומלתם את ערלת לבבכם26 כמו שלמטה יש ערלה המעלים ומסתיר כמו"כ הנה ארז"ל י"ג הבדלות הי' במקדש27 שהוא הבדלה המבדיל כמו ויבדל אהרן להקדישו קדה"ק28 וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם29 בין הקדש ובין קדה"ק דקודש לגבי קדה"ק הוא כמו השמים לגבי שמי השמים (ע' בד"ה ת"ח ברזא דשמא קדישא30 ), ואהרן הי' לקדה"ק31 כמו"כ ע"י מילה מעבירים כל ההבדלות וזהו באיזה זכות הי' אהרן נכנס32 לקדה"ק זכות המילה הי' נכנסת עמו, דמילה ג"כ לפנים שכאמהי"ג פרוכת, וזהו"ע המילה שהו"ע ומלתם את ערלת לבבכם עי"ז אח"כ ומל הוי' את לבבך33 הוא בחי' שמי השמים, וזהו גדולה מילה שנכרתה עלי' י"ג בריתות.
הערות
עמוד שיח
- 1. גדולה מילה : דרוש זה נמצא לפנינו בשתי הנחות א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב והיא הנדפסת פה. ב) הנחה אחרת מדרוש זה ונדפסה לקמן (בחלק ההנחות). למאמר זה ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' יב ואילך. אוה"ת לך כרך ד ע' תשכה ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' כו ואילך. תרל"א (נמצא בדפוס). תרל"ח ע' שפג ואילך. בהכותרת: רי"ל בר"ש — לע"ע לא נתברר מי הוא. השוה גם הכותרת לקמן בהנחה השני' כאן.
- 2. גדולה מילה. . י"ג בריתות : משנה נדרים לא, ב. וראה לקו"ש לך כרך כה ע' 54 ואילך ובהערה 5. הערה הבאה.
- 3. תורה. . ג' בריתות : ברכות מח, סע"ב ואילך. ראה גם סה"מ תרכ"ו ע' כג. תרל"א (נמצא בדפוס). תרל"ג ח"ב ע' שצט. וע' תא.
- 4. מ'י' י'עלה'. . מילה בר"ת והוי' בס"ת : נצבים ל, יב. ראה בעה"ט שם. ת"ז בהקדמה ב, ב. תכ"ב סה, ב. סו, א. ת"ע קלא, רע"א.
- 5. מפני מילה : אוצ"ל: מפני מה מילה.
- . ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
עמוד שיט
- 6. משה אמר האזינו השמים : האזינו לב, א. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 7. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 77 ואילך. ובהנחה שם על יד הערה 102.
- 7. וישעי' א' שמעו שמים : ישעי' א, ב.
- 8. שמשה. . לשמים וישעי' לארץ : ראה ספרי ר"פ האזינו. לקו"ש האזינו כרך ט ע' 204 הערה 1 וראה גם שם בהערה 4.
- 9. דהארץ היא כגרגיר חרדל : ראה גם תו"א בראשית ב, א. תו"ח בראשית כא, ד ובהערה 34. סה"מ תרל"ח ע' שפד. וש"נ. עטר"ת ע' רע"א.
- 10. נלאו החוקרים האיך הארץ עומד באויר : השווה גם (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 12. ראה גם מאמר ד"ה והנה להבין איך המקום בטל למעלה מן המקום מכ"ק אדמו"ר הצ"צ — בבוך במדבר דברים רב"ק .
- 10. אני אענה את השמים : הושע ב, כג [בהוספת תיבת: אני — וכ"ה בכ"מ ].
- 11. אני אענה. . משפיע : ראה גם סידור שער ל"ג בעומר שג, א. שה"א לד, ב ובהערה 31.
- 12. שהמדה מקפת את הדיבור : ראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ג. סה"מ תרכ"ו ס"ע כו ואילך. תרל"ח ע' שפד.
- 13. המדה בתוקף ואינו יכול לדבר כלל : ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 16.
- 13. וכשהוא מדבר. . באמת : ראה ספר הישר לר"ת שי"ג. הובא של"ה שער האותיות אות כ (סט, א). שירת ישראל לר' משה בן עזרא (ירושלים תשכ"ז ע' קנו).
- 14. מדות ודיבור הם שמים וארץ : ראה גם מאמרי אדה"ז כאן ע' יג. אוה"ת כאן תשכה, ב. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנ"ל. סה"מ תרכ"ו כאן ע' כו. תרל"ח כאן ע' שפד. מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך שבהערה 6.
- 15. בשמים וארץ תתאין : באוה"ת כאן תשכה סע"א מציין לזהר ויקהל דרנ"ו ע"א. וכנצ"ל: רט, א.
- 16. השמים והארץ והו"ע חו"ב : ראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך הנ"ל. המשך תער"ב ח"א ע' רסד. דרושים שבהערה 1.
- א. בוך זה הוא הנחות של ר' דוב [בעריל] קאליסקער ממאמרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונק' בשם : ”במדבר דברים רב"ק". ראה עוד ע"ד הנ"ל ב”ספריית ליובאוויטש" ע' ל ואילך. ע' לז ואילך. נמצא גם בבוך 466 אחרי הדרושים דפ' בהעלותך ריש ע' סא.
- ב. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ויהי הענן והחשך על יד הערה 56. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 13. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קנה. וש"נ. תו"ח וארא ח"א ס, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קעז. וש"נ.
עמוד שכ
- 17. השמים חכ' : ראה אוה"ת כאן ע' 1450 ואילך. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך ובהערה 82.
- 18. התהלך : וכ"ה גם בפלח הרמון אמור ע' שעו. וכנצ"ל: אתהלך.
- 19. אתהלך לפני ה' בארצות החיים : תהלים קטז, ט. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ט על יד הערה 258. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 107.
- 20. בארצות. . ב' ארצות ארץ עילאה וארץ תתאה : מובא בשם הזהר במאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעא. תו"ח משפטים ח"ב רצה, ב.
- 21. בארצות. . מל'. . בינה : ראה גם תו"ח שם רצה, ג. וש"נ.
- 23. שמי השמים : אוצ"ל: השמימה.
- 22. שמי השמים. . שמי השמים. . השמימה : ראה גם לקמן ח"ב מאמר והנחה ד"ה ויאמר כו' לך לך הנ"ל. סה"מ תרל"ח כאן ע' שפד. דרושים שבהערה 1.
- 23. הוי' ל' מהווה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים ש"ד, ספ"י. שער היחוה"א פ"ד. פ"ז. הערה בסה"מ ת"ש ע' 40.
- 24. דהנה הוא : אוצ"ל: דהנה תורתינו הוא.
- 25. תורת הבריאה : ראה גם לקו"ת סוכות פא, ד: בלק"ת [להאריז"ל] בתחלת פ' בראשית שהתורה שלפניו נקרא תורת הבריאה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסו. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קנג ובהערות 950 — 947.
- 26. ומלתם את ערלת לבבכם : עקב י, טז.
- 27. י"ג הבדלות הי' במקדש : ראה בסמוך בפנים: פרוכת — יומא נד, א. כתובות קו, א.
- 28. ויבדל אהרן להקדישו קדה"ק : דבהי"א כג, יג [ושם: קדשים]. ראה גם לעיל הנחה ד"ה ויהי הענן והחשך על יד הערה 38.
- 29. והבדילה הפרוכת לכם : תרומה כו, לג.
- 30. בד"ה ת"ח רזא דשמא קדישא : ראה תו"ח יתרו ח"ב רסט, ג ובהנסמן בריש המאמר שם.
- 31. ואהרן הי' לקדה"ק : אוצ"ל: ואהרן הי' נכנס לקדה"ק.
- 32. באיזה זכות הי' אהרן נכנס : ראה שמו"ר פל"ח, ח. וראה גם אוה"ת אחרי ח"א ס"ע רפו ואילך. סה"מ תר"ל ע' קכו.
- ג. אוצ"ל : שלפנינו. תיבה זו ליתא בלקו"ת להאריז"ל.
עמוד שכא
- 33. ומל הוי' את לבבך : נצבים ל, ו [ושם ה"א]. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 21 ואילך ובהנסמן שם.
קיצור בעל הטורים על דברים ל׳:י״ב - הטקסט מספריא
מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה. והס"ת הוי'. לו' שאינו יכול לעלות אצל השם אם לא שיהא נימול וכן התהלך לפני והיה תמים, שנאמר על המילה:
שמות רבה ל״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וְזֶה הַדָּבָר, בְּאֵיזֶה זְכוּת הָיָה אַהֲרֹן נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, זְכוּת הַמִּילָה הָיְתָה נִכְנֶסֶת עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, זוֹ הַמִּילָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, זְכוּת הַשְּׁבָטִים הָיְתָה נִכְנֶסֶת עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם, מִנְיַן זֶה, י"ב, וְאֵלּוּ הֵן י"ב אֲבָנִים שֶׁהָיוּ נְתוּנוֹת עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וַעֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְכַסֵּדֶר הַזֶּה הָיוּ נְתוּנוֹת, רְאוּבֵן שָׁדַרְגָּנִין, שִׁמְעוֹן שִׁמְפּוֹזִין, לֵוִי דְּיָקְנִיתִין, יְהוּדָה בְּרָדִינִין, יִשָֹּׂשכָר סַנְפִּירִינוֹוּן, זְבוּלוּן אִסְמָרַגְדִּין, דָּן כּוֹחָלִין, נַפְתָּלִי אָבָאטִיס, גָּד הִימוֹסְיוֹן, אָשֵׁר קְרוֹמַטִּיסִין, יוֹסֵף פְּרָאלוֹקִין, בִּנְיָמִין מַרְגָלִיטוֹס. מַה טַּעַם, שֶׁיְהֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבְבִגְדֵי כֹהֵן בִּכְנִיסָתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנִזְכָּר לִזְכוּת הַשְּׁבָטִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה פַּדְגוֹגוֹ נִכְנַס אֶצְלוֹ לְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל בְּנוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָעוֹמְדִים עָלָיו שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בּוֹ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הִלְבִּישׁוֹ פּוֹרְפִּירָא שֶׁלּוֹ שֶׁיְהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וּמִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ. כָּךְ אַהֲרֹן הָיָה נִכְנַס בְּכָל שָׁעָה לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְאִלּוּלֵי זְכֻיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת עִמּוֹ וּמְסַיְּעוֹת אוֹתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס, לָמָּה, שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁם, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ מִדְּמוּת לְבוּשֵׁי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי כח, מ): וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתָּנֹת, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם.