וזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב

רמוזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב

על ברית מילה ובפ' פנחס1585

(נה-נח)

על ברית מילה ובפ' פנחס

(נה) וזהו דכתי' מגיד דבריו1585 ליעקב1586 חוקיו כו' לא עשה כן1587 כו', ופי' בסדור1588 שדוקא ליעקב ולישראל מתגלה כל מה שאמר תחלה הנותן שלג כצמר1590 כו' <79>

להיותו מבחי' קו האמצעי1589 דת"י1591 כו' בריח התיכון המבריח כו', משא"כ לב' הקצוות דחו"ג הרי יצא מהם פסולת כי רק מקו האמצעי אין מקום ליניקת החיצונים כלל, וזהו לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו' כ"א יעקב הי' מטתו שלימה כו' כי גם מסוף קו האמצעי שהוא בחי' יסוד שהי' מקום ליניקת החיצוני' מקליפת הערלה1592 שביסוד, אך ע"י מצות מילה הרי נכרתת קלי' הערלה, א"כ אין מקום ליניקת החיצוני' בקו האמצעי, שאין להם שום שרש ואחיזה כלל, וצ"ל שיעקב הי' איש תם וארז"ל שנולד מהול1593 א"כ לא הי' צריך להסיר הערלה ג"כ, רק שאח"כ בעבודה ז"ע מצות מילה כו', ואמנם עדיין צ"ל הלא נת' לעיל בשם המאו"א שהיסוד מחבר נו"ה1594 שעי"ז לא יומשך תוס' יניקה כמו ע"ד שת"ת מחבר חו"ג א"כ לכאו' א"ז שייך למצות מילה דייקא, והגם כי י"ל שבענין העבודה בבחי' היסוד נכלל גם מצות מילה ג"כ עכ"ז צ"ל מאחר שהשוה אותו לת"ת הרי בשם לכאור' אינו שייך כלל ענין בחי' המילה. אך הענין יובן בהקדם ביאור ענין מה שנת' לעיל בענין יושב אוהלים שמחבר עדאת"כ ועדאת"ג1595, ועי"ז יובן ג"כ ענין מה שהקדים תחלה לומר איש תם יושב אוהלים דלכאו' ענין מעלת איש תם אינו שייך כלל ליושב אוהלים שבאפשר להיות יושב אוהלים גם אם איננו איש תם כמארז"ל שנולד מהול, שלכאו' ענין ההמשכה מעדאת"כ בעדאת"ג תלוי בישיבת אוהלים דוקא ולא מה שהוא תם שנולד מהול, אמנם באמת מה שהי' איש תם זהו רמאסיבת ענין היותו יושב אוהלים ושיהי' בכחו לחבר ולהמשיך מן העולם ועד העולם כנ"ל, ונקדים להבין תחלה עוד ענין מעלת עדאת"כ דלכאו' הלא גם עדאת"כ הוא ג"כ עולם שנברא יש מאין וכנ"ל שז"ע עולם הבריאה1596 כו', וא"כ מהו מעלתו כ"כ עד שמה שיעקב הי' יושב אוהלים שחיבר עדאת"כ בעדאת"ג הו"ע1597 בחי' בריח התיכון שבזה הי' יתרונו גם על אבותיו או"י שהי' מרכבה לחו"ג1598 כו', והענין הוא דעם היות שהבריאה היא ג"כ עולם נברא בבחי' יש מאין עכ"ז הנה הבריאה היא סמוכה וקרובה לאצי' שהוא אלקות1599 יותר מכל העולמות שלמטה ממנה, ומעלת ענין הסמיכה יובן מענין פי' לשון אצילות שיש בתיבה זו ב' פי' הא' לשון הפרשת הארה1600, כמו ואצלתי מן הרוח1601 כו' ויאצל מן הרוח1602, שהוא לשון הפרשת הארה שהפריש ממשה להיות על ע' איש הזקנים1603, וכמו"כ פי' אצי' שהוא בחי' הפרשת הארה מאוא"ס, וכמ"ש מזה במ"א שלכן האצי' היא אלקות כו', והפי' הב' בתי' אצי' מלשון אצלו וסמוך1604 שמעלת האצי' הוא היותה אצלו וסמוך לאלקות המאציל כמ"ש מזה במ"א באריכות, ועפ"ז יובן גם בבריאה דעם היות עולם הבריאה היא ג"כ נברא כמו היצי' והעשיי' <80>

עכ"ז בזאת יתרון מעלת הבריאה שהיא אצל וסמוך לבחי' האין דאצי' המהוה כלליות היש דבי"ע כו' ומעלתה היא ע"ד מעלת האצי' לפי פי' הב' כו'.

קיצור. בסידור פי' שמסוף קו האמצעי לא נמשך תוס' יניקה זהו ע"י המילה ולכאו' זהו נגד המאו"א הנ"ל, ומהו הקדמת איש תם ליושב אוהלים, מעלת הבריאה מה שהיא סמוך ואצל האין המהוה ע"ד כמו הפי' הב' בתי' אצי' לשון אצלו וסמוך כו'.

רמב(נו) וכמו שהוא בפרטי ג' עולמות בי"ע יש יתרון מעלה לעולם הבריאה על שארי העולמות במה שהן אצלו וסמוך להאין המהוה הבריאה, כן יובן בכלליות העולמות בג' בחי' אדם1605 שאדם דבריאה היא בחי' א"ק1606 שבודאי יש בו מעלה הנ"ל ביתר שאת ויתר עז על בחי' בריאה דפרטי' ועוד נוסף לזה הנה זהו בחי' מח' הקדומה1607 כנודע שהיא הכוללת ומקפת כל פרטי' שנפרטו אח"כ, ויובן בהקדם תחלה פי' תי' אדם קדמון שלכאו' ה"ה שני הפכים1608 אם זהו בחי' אדם איננו קדמון, שהרי האדם הנה הוא נברא כמו כל הנבראים דבי"ע וכמ"ש ויברא אלקים את האדם בצלמו1609 כו', ואם הוא קדמון אינו בחי' אדם, שהרי קריאת שם קדמון הוא לשלול שאיננו נברא כנודע כו', וא"כ מהו שם א"ק ב' תיבות מורכבות שהם הפכי' זמ"ז, אך הענין יובן ע"פ מ"ש בצלמו בצלם אלקים1610 עשה את האדם1611 שהפי' שהאדם נברא בצלם אלקים היינו כדוגמת ציור אדם שבאצי' דכתי' ועל דמות הכסא1612 דמות כמראה אדם, אמנם באמת זהו על האדם שלמטה שנברא יש מאין, אך כאשר נדבר בכלליות העולמות הנה גם בחי' אדם דאצי' הוא רק בחי' אדם דעשי' שיש בחי' אדם דיצי' שגבוה מבחי' אדם זה, וכ"ש בחי' אדם דבריאה, ודעת לנבון נקל שכאשר האדם דעשי' הגשמי נעשה בצלם אלקי' כ"ש שאדם דעשיי' הרוחניות היינו בחי' כמראה אדם דאצי', ובחי' אדם דיצי' דכלליות נאצלו בצלם אלקי' היינו בחי' אדם דבריאה דכלליות שהוא בחי' א"ק כו', שבדברי רבינו ז"ל פי' א"ק מח' הקדומה והיינו שזהו פי' ב' תיבות המורכבי' אלו א"ק הנה הוא מח' הקדומה, שכאשר עלה ברצונו הפשוט1613 להאציל ולברוא העולמות ושיהי' בחי' אדם הנה תומ"י כשעלה אצלו ברצונו מיד נתהוה1614 וזהו בחי' אדם דבריאה דכלליות שכולל בתוכו כל האצי' וכל בי"ע ועש"ז נק' בשם אדם, אמנם אצל מי עלה זה במח' הנה זהו אצל אוא"ס, עצמותו ומהותו שלמעלה מגדר שם אדם כלל ולאו מכל אלין מדות איהו כלל, שהוא קדמון לכל הקדומים1615 לכן נק' בשם אדם קדמון היינו מה שעלה במח' הקדומה בחי' א"ק הזה, וכשם שהוא קדום כך מח' קדומה והוא קריאת שם שקראו רמגהמקובלים אדם קדמון, ויובן זה בדרך מכ"ש <81>

ומה האדם שלמטה שנברא יש1616 מאין הנה הוא בצלם אלקי' כ"ש בחי' אדם דבריאה דכלליות שעלה במחשבתו בחי' אוא"ס קדמון לכל הקדומים יהי' בצלם בחי' אלקים שחשב מח' זו, א"כ א"א לקרות ולכנות שם אחר כלל לבחי' אדם זה כ"א אדם קדמון, שאם1617 יכנה שמו אדם סתם הרי איננו כן לפי שלא קדם לו בחי' אשר נאמר שהוא בצלמו כ"א בחי' א"ס קדמון כו' לכן קראו אותו בשם אדם קדמון.

ועפ"ז יובן מה שבחי' א"ק הוא בחי' מח' הקדומה זהו בחי' כלליות שכולל כלליות כל ההשתלשלות דאבי"ע להיות כי הוא מקור הראשון מה שעלה במח' הקדומה, ולכן רגלי א"ק מסתיימים בעשיי' לפי שהוא מקור העשייה כמו שהוא1618 מקור האצי' כו' רק שהוא כללי כו'.

קיצור. בכלליות העולמות א"ק אדם דבריאה, ובבריאת האדם נא' בצלמנו, בצלם אלקים א"כ כ"ש באדם דבריאה דכלליות, וזהו הרכבת ב' תיבות אדם קדמון כו'.

(נז) ובזה יובן מארז"ל במד"ר בראשית פי"א1619, ששאל מין א'1620 מר' עקיבא1621 אם כדבריך שהקב"ה מכבד את השבת אל ישיב בה רוחות ואל יוריד בה גשמים ואל יצמיח כו', והשיב לו משל מעירוב ויציאה שברשות א' א"צ לעירוב, כך הקב"ה שכולו שלו הוא כו', ולכאו' עדיין אינו מתורץ שהרי שאלתו הי' על כל הל"ט מלאכות האסורים בשבת והוא השיב לו מעירוב והוצאה שברשות א' א"צ לעירוב1622, אך הענין נת' במ"א באריכות שכל הל"ט מלאכות ז"ע בירורים מניצוצות דזמ"ק דתהו שנפלו בשה"כ1623, וז"ע ששת ימים תעבוד1624 בעבודת הבירורים ובשבת הוא השביתה כי בשבת בורר אסור1625 ואז הוא עליית כל הבירורים מששת רמדימי המעשה כו', ואמנם בבחי' שלמעלה מבחי' התהו שם אינו שייך כלל ענין הבירורי' ושם כל מלאכות אלו מותרים הם שלא אסרה התו' רק בעוה"ז שנפלו שם הניצוצות דתהו ולכן בששת ימי החול הוא זמן הבירורים נא' ששת ימים תעבוד, אבל בשבת אסור, אך הנה בבחי' ומדריגה שלמעלה מבירורים לא שייך איסור כל הל"ט מלאכות הנ"ל, וע"ז שהשיב לו ר"ע משל מעירוב והוצאה שזהו בבחי' ששייך חילוק רשויות אבל בבחי' א"ק בחי' אדם דבריאה דכלליות שם אינו שייך עדיין בחי' חילוק רשויות כלל שהרי כולל כלליות הבריאה וממלא כל העולמות כנ"ל שרגלי א"ק מסתיימין בעשיי', נמצא שהכל שלו ואינו שייך עירוב והוצאה כמו שאינו שייך באדם לחלק בין האברים שלו עצמו לאסור שלא יומשך אבר זה לחבירו כו', ומאחר שאינו שייך חילוק רשויות גם בחי' בירור הבירורי' ג"כ אינו שייך לכן משיב רוחות ומוריד גשמים ומצמיח כו'.

אך הנה כדי שיהי' נמשך בחי' גילוי זה שלמעלה מבחי' התהו צ"ל בחי' מילה והוא להסיר הערלה החופפת על בחי' הברית קדש, דהנה מובן ממשנ"ת בענין בצלמנו שהאדם נעשה בצלם ודמות כל בחי' אדם אפי' בחי' א"ק1626 אדם דבריאה דכלליות, ואי לזאת כדי <82>

שיהי' הגילוי מבחי' יסוד דא"ק שמשם יוצא שם מ"ה החדש שהוא ממצחא דא"ק1627, ויסוד דא"ק הוא המשפיע בחי' פנימיות צ"ל מצות מילה מל' מל שהוא לשון גילוי1628 שע"י הסרת הערלה באדם למטה עי"ז מתעורר שרש שרשו עד בחי' א"ק שיתגלה שפע יסוד דא"ק, ומתחלה לא נצטוו רק על הסרת הערלה לבד ואח"כ נצטוו גם על1629 הפריעה1630 מפני שבכדי שיהי' גילוי יותר צריך להסיר מכסה עור הדק ג"כ כו', וכמו שמצינו שהיו נביאים גם קודם שניתנה מצות מילה1632, ואברהם עצמו קודם שנמול וכמה נבואות דיבר עמו ה' קודם המילה, וכמ"ש לך לך מארצך1633 וכדומה כו', ועכ"ז בכדי שיהי' גילוי יסוד דא"ק רמהצ"ל מילה ולכן נצטוה אח"כ ע"ז, וכן כשבאו אל הארץ בימי יהושע לכל הדיעות נצטוו אז על הפריעה1634 בכדי שגם עור דק הזה ג"כ לא יסתיר כו'.

ובזה יובן ג"כ מה שמילה דוחה שבת1635, והיינו מטעם הנ"ל ששבת הוא השביתה מל"ט מלאכות הנ"ל שהוא בחי' בירורי' דתהו הנ"ל, שעם היות שגדלה מעלת השבת עכ"ז ה"ה בחי' קישור לכל העובדין דחול שהרי בלתי קדימת עשיית מלאכה דחול לא שייך בחי' השבת, ולכן ארז"ל המהלך בדרך וא"י אימתי הוא שבת מונה ששה ימים1636 ומשמר יום אחד, ולכאו' מדוע לא ישמור שבת תחילה1637 אלא זהו מטעם הנ"ל כו', אמנם בחי' א"ק זהו למעלה מהתהו וכמו שאין בו חילוק רשות שהכל שלו כן אינו שייך בבחי' זו הבירורי' דתהו שז"ע ל"ט מלאכות כו', ומאחר שאינו שייך המלאכות אינו שייך השביתה ג"כ ולכן מה שחובל ע"י שהוא חותך באיזמל ופורע בצפרניו, ומוצץ הדם שמקבץ ומושך הדם ממקומות הרחוקי' כמ"ש בשו"ע יו"ד ה' מילה1638 שזהו חובל וחבורה בשבת שאסור1639 בשאר כל אדם, רק מילה דוחה שבת להיות ע"י גילוי בחי' יסוד דא"ק לכן מותרים כל המלאכות הנ"ל כו'.

קיצור. יבאר מה שהשיב ר"ע משל מעירוב והוצאה על ששאלוהו מדוע מצמיח בשבת, ל"ט מלאכות זהו בירורי' דתהו, ומילה הסרת הערלה בכדי שיהי' גילוי יסוד דא"ק ששם אין חילוק רשות וממילא אינו שייך בירור דל"ט מלאכות, ולכן מילה דוחה שבת.

(וזהו1640 דבר צוה לאלף דור1641, וארז"ל תתק"ף דורות נקמטו1642 מ"ט דבר צוה לאלף דור זו מילה, והיינו מה שניתנה לאברהם שהי' דור ך' מאדה"ר1644 רמוכו', והענין הוא כנ"ל שגילוי יסוד דא"ק הוא למעלה מבחי' התהו שז"ע מלך השמיני הדר שרש התיקון1645, וכשהגיע לעשרים דור1643 שכף הוא בחי' כתר1646 אז הי' יכול להיות נמשך הגילוי מבחי' יסוד דא"ק, ולפ"ז יתפרש מגיד דבריו ליעקב דבריו הוא בחי' המילה שעלי' נא' דבר צוה לאלף דור, ומ"ש ליעקב ית' לקמן1647 שז"ע איש תם יושב אוהלים כו').

(נח) ובזה יובן מארז"ל שא' הטעם על מילה בשמיני1648 כדי שיעבור עליו שבת אחת, ולכאו' לאיזהו ענין נצרך שיעבור עליו שבת אחת, ומה יצא לנו מזה, אלא שלפי הנ"ל יובן שלהיות ענין בחי' המילה הוא להעביר המסך בכדי שיתגלה בחי' יסוד דא"ק שזהו למעלה משביתת השבת כנ"ל לכן אמרו כדי שיעבור עליו שבת אחת <83>

להיותו למעלה מהשבת, וזהו ל' יעבור ע"ד שנת' במ"א בפי' עד יעבור עמך ה'1649, ובענין ויעבור ה' על פניו1650 כו', והנה בחי' גילוי זה הוא ג"כ בכלל מעלת יושב אוהלים שנת"ל בינה ומל', ונודע כי אימא עילאה מקננא בכורסיא1651 הוא עולם הבריאה ועד"ז בכלליות אדם דבריאה ג"כ הוא, א"כ זהו ג"כ בכלל כמו בחי' שכינתא עילאה1652, וגם בעבודה בנפש האדם נת"ל במשל שז"ע מח', והאדם הוא בצלמנו בצלם אלקי' ששרש שרשו הוא בחי' מח' הקדומה בחי' א"ק כו', אמנם להיות בחי' יושב אוהלים זה זהו על היותו איש תם, שנולד מהול וכנ"ל שלהיות גילוי עצום כזה א"א כ"א ע"י הסרת הערלה כו' ולכן נולד מהול כו'.

ואמנם עדיין צ"ל שמשמע ממה שפי' בסדור שענין המילה הוא בכדי שלא יומשך מסוף קו האמצעי תוס' יניקה לסט"א, שזהו מפני שמריבוי הצמצומי' והעלמות והסתרים מחמת זה יכולים לקבל תוס' יניקה, ולפמ"ש כאן זהו מפני עוצם מעלת הגילוי מסתיר הערלה, אך הענין הוא דשניהם אמת שלגבי מעלת גילוי זה מסתיר הערלה ואין לה תיקון כ"א בהסרתה, ומ"ש בסידור זהו ג"כ כן דעם היות שהקו האמצעי מחבר ב' קוין דחו"ג שגורם שלא יהי' מקום ליניקת החיצוני' מחמת ב' מדות דחו"ג, וכן יסוד מחבר נו"ה, עכ"ז בסוף הקו האמצעי יכול להיות רמזנמשך יניקה ע"ד כמו מהידים ורגלים גדילים צפרנים כו', וכמשנ"ת מזה לעיל באריכות1653 בענין מצות נט"י, כן בקו האמצעי דרך שפע הקדושה יכול להיות נמשך איזה יניקה מותרות לסט"א ג"כ, לזה הוא ענין המילה לכרות הערלה שהיא מגק"ה1654, ופריעת עור הדק שרומז1656 לק"נ1655 שלא יומשך תוס' יניקה לסט"א כלל מלבד חוק הקצוב שנמשך להם ממה שואתה מחי' את כולם כו', שזהו בהכרח שיומשך להם לצורך קיומם ולצורך כוונת בריאתם, והיינו שאל"כ לא הי' עבודה כלל, אבל בכדי שלא יומשך להם יתר מכפי חוק הקצוב ז"ע מילה ופריעה כו', וביאור הענין דהנה נודע שיש ק"ך צירופי אלקי'1657, וע"ב צירופי הראשוני' הם בגימ' חסד1658 שמהם לא יומשך תוס' יניקה, אך הנה ממ"ח צירופי' האחרוני'1659 יכול להיות נמשך יניקה, והיינו ע"י ק"נ שהיא הממוצע1660 בין הקדושה לסט"א וע"י בחי' ק"נ יכול להיות נמשך יניקה גם לגקה"ט לגמרי שז"ע הערלה, ולכן בנטיעה נצטוינו שלש שנים ערלים1661 יהי' לכם נגד ג"ק, ובשנה הרביעית שהיא ק"נ1662 מועיל פדיון1663 כו', ולכן בכדי שלא יהי' נמשך יניקה כנ"ל לזה נצטוינו על המילה לכרות הערלה החופפת לגמרי, וגם עור הדק שרומז לק"נ שאז לא יומשך תוס' יניקה כלל כמ"ש בסידור בד"ה מגיד הנ"ל, וממילא יומשך גילוי א"ק כי אין שום מונע, והיינו כי ההמשכה שנמשך מבחי' א"ק אינה בדרך אתעדל"ת אתעדל"ע מאחר ששם אין בחי' עבודת הבירורי' ממילא מובן שגם אתעדל"ת אינו יכול להגיע רמחלשם אלא שנמשך באתעדל"ע, רק כדי שלא יסתיר כו' לזה הוא ענין המילה והפריעה כו', <84>

ועפ"ז יובן מעלת מצות דרבנן שהרי ע"י העירוב שתיקנו נעשו שני רשויות בנ"א כאלו הם אחד, וא"כ ה"ז דומה כמו במקום שא"צ לערב כלל, וע"ד כמו שנת' בענין א"ק1664 כו', א"כ מה שנמשך ע"י מצות מילה שהיא מצוה חביבה ש"ת1665 וג"ז הוא רק כדי שלא יהי' יניקה כנ"ל זה נמשך ע"י עירוב בדרך קום ועשה שלכן עריבים עלי דברי דודיך כו' ובינה יתירה ניתנה, שכינתא עילאה שגם א"ק בכלל כו'.

קיצור. מילה בשמיני כדי שיעבור עליו שבת א' היינו למעלה ממדריגת השבת שהיא שביעי, וז"ע יושב אוהלים, ע"י שהי' איש תם שנולד מהול, ומ"ש בסידור בכדי שלא יומשך מסוף קו האמצעי, זהו מפני ריבוי הצמצומי' דמ"ח צירופי' אחרוני' דשם אלקי', וממילא יהי' המשכת אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת כו', ועפ"ז יובן מעלת מצות עירוב כו'.

הערות

עמוד רמ

  1. 1585. על ברית מילה ובפ' פנחס : בבוך זה 2208 ובהמשך הנדפס הכותרת על מאמר דידן היא ”פ' פנחס". הכותרת שבפנים נעתקה מבוך 224 שלט, ב. ועפ"ז הנה המאמר שלפנינו נאמר ב"פ פ"א על הברית ובפעם השני בשבת פינחס. הברית מילה שנזכר כאן הוא כנראה של נכדו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שנולד יום ב' י"ב תמוז תר"מ פ' בלק. והברית הי' ביום ב' פ' פינחס י"ט תמוז.
  2. 1585. וזהו דכתי' מגיד דבריו ליעקב : מכאן מתחיל מאמר הי"ח מהמשך מצה זו (פרקים נה-נח). למאמר זה ראה גם מאמר ד"ה ברוך שעשה נסים (ט"ו תמוז) תש"כ. מאמר זה (פנ"ו) הוזכר בסה"מ תרמ"ט ע' רמג. תרנ"א ע' סו. תרס"ח ע' קסה. לקו"ש ואתחנן כרך יד ע' 18 הערה 41.
  3. 1586. מגיד דבריו ליעקב : תהלים קמז, יט.
  4. 1587. לא עשה כן : תהלים שם, כ.
  5. 1588. ופי' בסדור : שחרית סה, א (צויין אליו באוה"ת שה"ש כאן ע' תמא).
  6. 1590. הנותן שלג כצמר : תהלים קמז, טז.
  7. 1589. ליעקב. . קו האמצעי : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שסח. תו"ח בראשית מא, א הערה 13. לעיל פנ"ד.
  8. 1591. קו האמצעי דת"י : ראה גם ביאוה"ז תשא נד, ב.
  9. 1592. ליניקת החיצוני' מקליפת הערלה : ראה ע"ח שער האונאה של"ג פ"ג (דרוש המילה ב) שער המצות (דרוש ב) ובטעמי המצות פ' לך.
  10. 1593. שיעקב. . שנולד מהול : ראה תנחומא נח, ה. אבות דר"נ פ"ב, ה. סה"מ תרל"ח ע' לא. וש"נ.
  11. 1594. נת' לעיל. . שהיסוד מחבר נו"ה : ראה ספנ"ד. שעה"י קכה, א ובהערה 2.
  12. 1595. שנת' לעיל. . עדאת"כ ועדאת"ג : ראה לעיל פנ"ב. פנ"ד.

עמוד רמא

  1. 1596. עדאת"כ. . וכנ"ל שז"ע עולם הבריאה : ראה לעיל פרק ג"ן.
  2. 1597. הו"ע : בהמשך הנדפס: הוא.
  3. 1598. או"י. . חו"ג : ראה לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול בתחילתו. וש"נ. לעיל הערה 1367.
  4. 1599. לאצי' שהוא אלקות : ראה עבודת הקדש חלק היחוד פ"ב. רפ"ד. ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, פ"ח. שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ה. לקו"ת תזריע כג, ב. שלח לח, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ריש ע' תקעג. אוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרמו . שמות ע' לט. בלק ע' תתקסג וע' תתקפב . בהערה הבאה. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פט"ז. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' מד. וש"נ.
  5. 1600. אצילות. . הפרשת הארה : ראה פרדס שער אבי"ע שט"ז, רפ"א. תו"א בראשית ג, א. וירא יד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפד. וש"נ. נ"ך ע' טו. וש"נ. סה"מ תרל"ב ח"א ע' מב ובהנסמן לשם. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה ספ"ב.
  6. 1601. ואצלתי מן הרוח : בהעלותך יא, יז.
  7. 1602. ויאצל מן הרוח : שם יא, כה.
  8. 1603. הפרשת הארה שהפריש ממשה. . הזקנים : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפו. וש"נ.
  9. 1604. אצי' מלשון אצלו וסמוך : נסמן לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה ד"ה משה קבל תורה מסיני הערה 24.
  10. א. והוא כנראה הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
  11. ב. נדפס גם באוה"ת על ענינים ע' עח וס"ע צח ואילך.

עמוד רמב

  1. 1605. בג' בחי' אדם : ראה מאמרי אדה"ז על ענינים בתחילתן ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת בלק ע' תתקסב . סה"מ תש"ח ע' 113 בהערה. הנסמן בסה"מ תרל"ב ח"א ע' ד.
  2. 1606. שאדם דבריאה. . א"ק : ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, רפ"א.
  3. 1607. א"ק. . מח' הקדומה : ראה תו"א משפטים עח, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע תתפז ואילך ובהנסמן שם ובע' תתפח.
  4. 1608. אדם קדמון. . שני הפכים : ראה גם אוה"ת בלק ע' תתקע . סה"מ תרכ"ח ע' צד. ע' קסו. המשך והחרים תרל"א ע' נט. סה"מ תרמ"ט ע' רמג.
  5. 1609. ויברא אלקים את האדם בצלמו : בראשית א, כז.
  6. 1610. בצלמו בצלם אלקים : המשך הכתוב ויברא אלקים.
  7. 1611. בצלם אלקים עשה את האדם : נח ט, ו.
  8. 1612. ועל דמות הכסא : יחזקאל א, כו.
  9. 1613. שכאשר עלה ברצונו הפשוט : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א, ענף ב.
  10. 1614. תומ"י. . מיד נתהווה : ראה גם לקו"ת מסעי צה, א. לעיל פי"ב על יד הערה 358 ואילך. וש"נ.
  11. 1615. קדמון לכל הקדומים : לשון ת"ז תי"ט (מב, א). ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תנט. וש"נ.
  12. ג. נדפס גם באוה"ת על ענינים ע' עז.
  13. ד. נדפס גם באוה"ת על ענינים ע' פו.

עמוד רמג

  1. 1616. יש : בהמשך הנדפס ליתא.
  2. 1617. שאם : שם: שאיך.
  3. 1618. ולכן. . שהוא : שם ליתא.
  4. 1619. במד"ר בראשית פי"א : ס"ה. וראה גם שמו"ר פ"ל , ט. תנחומא תשא לג. פס"ר פכ"ג, ח. ס' והזהיר ויקהל קכב, א. שאילתות דר"א בראשית שאילתא א.
  5. 1620. ששאל מין א' : לשון המדרש דלקמן הוא לשון הלקו"ת תזריע כא, ג (בשינויים קלים). ראה גם בהבא לקמן לקו"ת שה"ש כג, ד ואילך. תו"א מג"א צט, ד. סידור שער המילה קמא, ב ואילך. שע"ת צא, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רנו ואילך. סה"מ תרע"ח ע' כו. מאמר ד"ה ברוך שעשה נסים (ט"ו תמוז) תש"כ. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 68 ובהנסמן שם.
  6. 1621. מר' עקיבא : בתו"א שם: ר' יהושע. ראה הערות ותיקונים לשם. מראי מקומות לשם. אוה"ת תזריע מהדורת תשנ"ד ע' תקיג בשולי היריעה [והוא לשון התו"א, ושם]: ר' יהושע.
  7. 1622. שברשות א' א"צ לעירוב : ניתוסף בפנים ע"פ המשך הנדפס.
  8. 1623. דזמ"ק [ דז' מלכין קדמאין] . . בשה"כ : ראה וישלח לו, לא ואילך. זהר אד"ר נשא קכח, א. קלה, א. ע"ח שער הכללים פ"א. שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ד. שער שבה"כ ש"ט, פ"א ואילך.
  9. 1624. ששת ימים תעבוד : תשא לד, כא. יתרו כ, ט-י. ואתחנן ה, יג-יד.
  10. 1625. בשבת בורר אסור : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סשי"ט. תו"א ח"ש טו, ג. בשלח סה, סע"ב ואילך. תשא קיג, א. מאמר ד"ה ברוך שעשה נסים הנ"ל.
  11. ה. צויין אליו בלקו"ת שבהערה הבאה.

עמוד רמד

  1. 1626. א"ק : בהמשך הנדפס ליתא.
  2. 1627. שם מ"ה החדש שהוא ממצחא דא"ק : ראה ע"ח שער שבה"כ ש"ט, פ"ו. שער התיקון ש"י, פ"ב ופ"ד.
  3. 1628. מל שהוא לשון גילוי : ראה גם לקו"ת תזריע כאן כא, א. ב. תו"א לך יב, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' פג. תקס"ה ח"ב ע' תתקלח (נו"ש). סהמ"צ להצ"צ ח, ב. סה"מ תרל"ח ע' שפד. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 22. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 15.
  4. 1629. ומתחלה. . הסרת הערלה. . על הפריעה : יבמות עא, ב.
  5. 1630. ואח"כ נצטוו. . הפריעה : בלקו"ת תזריע כאן כא, א: ואח"כ במדבר נצטוו על הפריעה . בסהמ"צ להצ"צ ע' 20: עד בבואם לארץ. וראה סידור שער המילה קמד, א. 1631) הפריעה. . שיהי' גילוי יותר: ראה גם סהמ"צ להצ"צ ע' 22. אוה"ת לך כרך ד ע' תשכט.
  6. 1632. נביאים גם קודם. . מילה : אדם וחוה . קין . נח . בני נח . עבר .
  7. 1633. ואברהם. . לך לך מארצך : לך יב, א. ראה גם סידור כאן קמ, ג. לקו"ת שם. אוה"ת יתרו ע' תתי ואילך. סה"מ תרל"ח ע' לג. תר"ס ע' קמו.
  8. ו. ראה תוד"ה לא ותוד"ה מ"ט (הב') ביבמות שם. פדר"א פכ"ה וברד"ל אות מט.
  9. ז. בראשית א, כח-כט. ב, טו-טז. ג, ח ואילך. להעיר שאדה"ר נברא מהול — תנחומא נח ה.
  10. ח. שם ד, ו ואילך.
  11. ט. נח ו, יג ואילך. ועוד. להעיר שנולד מהול — תנחומא שם.
  12. א. נח ט, א ואילך.
  13. ב. רש"י נח י, כד מב"ר פל"ז, ז.

עמוד רמה

  1. 1634. בימי יהושע. . על הפריעה : יבמות שם. ראה גם בתוד"ה לא (שם).
  2. 1635. שמילה דוחה שבת : שבת קל, א (במשנה). קלב, א. לקמן הערה 1638.
  3. 1636. המהלך בדרך. . מונה ששה ימים : ראה שבת סט, ב. שו"ע אדה"ז הל' שבת סשד"מ. סה"מ תרל"ב ח"א ע' ג. (המשך) מים רבים תרל"ו פפ"ה (ע' פט). ח"ב ריש ע' שיב. תרס"ו ע' קל. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ס"ע קצא ואילך . ספר השיחות תרצ"ו ע' 122. וראה גם אודות מחז"ל זה לקו"ש נשא כרך ח' ע' 52 ואילך.
  4. 1637. מדוע לא ישמור שבת תחילה : ראה שבת שם. לקו"ש נשא שם ע' 50 הערה 11.
  5. 1638. חותך. . ופורע. . ומוצץ. . בשו"ע יו"ד ה' מילה : סרס"ו, ס"ב. שו"ע אדה"ז הל' שבת סשל"א, ס"א.
  6. 1639. חובל וחבורה בשבת שאסור : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סשט"ז, סי"ד. סט"ו. סשכ"ח, סנ"ד.
  7. 1640. (וזהו : גם בהמשך הנדפס באה פיסקא זו לאחרי הקיצור וקודם פרק הבא.
  8. 1641. דבר צוה לאלף דור : תהלים קה, ח.
  9. 1642. תתק"ף דורות נקמטו : ראה ב"ר פכ"ח, ד. תנחומא לך יא. יתרו ט. ראה גם אוה"ת מטות ע' א'שכב.
  10. 1644. לאברהם שהי' דור ך' מאדה"ר : תנחומא לך יא. אבות פ"ה, מ"ב. בראשית ה, א ואילך. נח יא, י ואילך.
  11. ג. נדפס גם בהוספות לכש"ט קה"ת סע"ג. ובמהדורת תשנ"ט סצ"ה.

עמוד רמו

  1. 1645. מלך השמיני הדר שרש התיקון : וישלח לו, לט. ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. שער שבה"כ ש"ט, פ"ח. שער התיקון ש"י, פ"ג. תו"א ויחי קג, ב.
  2. 1643. מילה. . לעשרים דור : ראה גם אוה"ת לך כרך ד ע' 1432. בהעלותך ע' שפז. ע' שצג ואילך. פלח הרמון לך מא, ב ואילך. תזריע ע' קנא.
  3. 1646. שכף. . כתר : ראה רש"י שבת קד, א ד"ה כתר. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסא. לקו"ת שה"ש יח, ד.
  4. 1647. ית' לקמן : בפרק הבא.
  5. 1648. מילה בשמיני : ראה ויק"ר פכ"ז, י. זהר רע"מ תזריע מד, א. לקו"ת וסידור כאן. סהמ"צ להצ"צ ט, ב. אוה"ת נצבים ע' א'רמז.
  6. 1649. עד יעבור עמך ה' : בשלח טו, טז. ראה גם תו"א לך יג, ד. בשלח סה, א. לקו"ת בשלח ב, ג. חוקת סד, ג. בלק עד, א. האזינו עא, ד. ש"א כ, ב ובהערה 31.
  7. 1650. ויעבור ה' על פניו : תשא לד, ו. ראה גם לקו"ת כאן כא, ד. פ' ראה יט, ב. נצבים נב, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצא ואילך. ע' א'פז.
  8. 1651. אימא עילאה מקננא בכורסיא : ת"ז ת"ו כג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסב. וש"נ. קונטרסים ע' תכג. וש"נ.
  9. 1652. שכינתא עילאה : ראה זהר בראשית כה, א. כו, א. כז, א. ב. נ, ב. הנסמן במ"מ ללקו"ת פקודי ד, ד. שה"ש א, ב.

עמוד רמז

  1. 1653. וכמשנ"ת. . באריכות : לעיל פמ"ד.
  2. 1654. הערלה שהיא מגק"ה : ראה ביאוה"ז נח ד, ב . מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תקד. אוה"ת שבועות כרך ו ע' א'תשיח ”ג"ק הטמאות. . וזהו בחי' עור הערלה". סה"מ תרל"ב ח"א ע' שג. אבל בתו"א לך יג, א: ק"נ (ומציין לע"ח ש"מ , פ"א). ב. סידור שער המילה קמט, ב. תו"ח לך פ, ג ואילך. סהמ"צ להצ"צ ע' 16 בהג"ה שעיקרה רע דנוגה. אוה"ת לך כרך ז ע' תתשפא ואילך. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רכ. תרל"ח ע' תצז.
  3. 1656. שרומז : בהמשך הנדפס ליתא.
  4. 1655. ופריעת עור הדק שרומז לק"נ : סה"מ תרל"ב שם.
  5. 1657. ק"ך צירופי אלקי' : ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 73.
  6. 1658. וע"ב. . בגימ' חסד : ראה זהר רע"מ תצא רעו, ב. הקדמת ת"ז ח, סע"ב. י, ריש ע"ב. תכ"ב סז, א. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ח מערכת חסד. לקו"ת להאריז"ל שמות (ג, ד) עה"פ וירא ה' כי סר לראות.
  7. 1659. ממ"ח צירופי' האחרוני' : ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גן נעול הב' ובהערה 50.
  8. 1660. ק"נ שהיא הממוצע : ראה לקו"ת שלח מו, א . מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תרפח. תו"ח לך צג, א. אוה"ת ויצא כרך ה ע' 1674. ע' 1692. ע'תתנ. כרך ז ע' תתתכג. חוקת ע' תשצד. מטות ע' א'דש ואילך.
  9. 1661. שלש שנים ערלים יהי' לכם : קדושים יט, כג [ושם: יהי' לכם ערלים].
  10. 1662. ערלים. . ג"ק. . ק"נ : ראה לקו"ת קדושים כט, ג. סה"מ תרל"ב שם.
  11. 1663. ובשנה הרביעית. . פדיון : קדושים יט, כד וברש"י שם.
  12. ד. נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תסז.
  13. ה. שער החשמל — בדפו"א שמ"א. וראה גם ע"ח* שער אונאה של"ג, פ"ג. טעהמ"צ להאריז"ל פ' לך לך ד"ה סוד מצות מילה ופריעה. *) בסהמ"צ להצ"צ שם ע' 8 מציין : באוצ"ח בדרוש האונאה — שם פ"ג.
  14. ו. ראה גם אוה"ת ואתחנן ע' קיז.

עמוד רמח

  1. 1664. כמו שנת' בענין א"ק : בפרק שלפנ"ז.
  2. 1665. ש"ת : של תורה.

מצוטט ב־14 עמודים

תורת מנחם 2
  1. כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. יום א' ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תש"כ סה"מ תר"ם ח"א ע' רמ
  2. סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 12
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והי' אור הלבנה ‹ לא סה"מ תר"ם ח"א ע' רמד
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ זכור את יום השבת ‹ סג סה"מ תר"ם ח"א ע' רמד
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ זכור את יום השבת ‹ עא סה"מ תר"ם ח"א ע' רמה
  4. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וכך הי' מונה ‹ ק סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו
  5. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכב סה"מ תר"ם ח"א ע' רמג
  6. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ‹ רד סה"מ תר"ם ח"א ע' רמא
  7. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ שלש רגלים תחוג לי ‹ רטז סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו
  8. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנ סה"מ תר"ם ח"א ע' רמג
  9. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ שלש רגלים תחוג לי ‹ תפד סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו
  10. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ את חג המצות תשמור ‹ תפח סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו
  11. תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקלד סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו
  12. תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקלח סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו