[ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י

רטז[ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י

פ' שלח

(מג) ויובן בתוס' ביאור ענין נט"י1326 ומעלתן ממה שנת"ל בענין שאו ידיכם קדש שעי"ז וברכו את הוי', ובזח"ג ויקרא די"ג ע"א מהו קדש אתר ריזעילאה (ופי' במק"מ אבא) דנחלא1327 עמיקא נפיק מיני' דכתי' ונהר יוצא מעדן כו' (ופי' במק"מ בינה), ועמ"ש במ"א מה שמו דההוא נהר יובל שמו1328, יובל הוא בחי' עלמא דחירו1329, ונק' קדש כמ"ש יובל היא קדש תהי' לכם1330, ושם אין יניקת החיצוני' כו', וע"כ הרחיצה במי הנהר ההיא מטהר הידים כו' וזהו שרש ענין נט"י בכלל. וביאור הענין יובן ע"פ משנ"ת בסידור בד"ה הללוי' הללי נפשי את הוי'1331, שבהיות ידוע שמהמדות דאצי' כשמתפשטי' בבי"ע נמשך מהם יניקת החיצוני', וכענין הצפרנים שגדילים מהידים, וכענין אברהם יצא ממנו ישמעאל כו', לכן כאשר ממשיכים מחו"ב לא נמשך יניקה לחיצוני' כי ימותו ולא בחכ' וכן בעצם הבינה1332 שהרי שבה"כ לא הי' רק בז"ת1333 דש' ס"ג1334 שהוא ז"ת דבינה1336 אבל לא בעצם הבינה יובל1337 שלמעלה מז' שמיטות כו', וכן נת' בת"א בד"ה בך"ה בכסליו1338 בענין הדלקת ז' נרות המנורה שבמדות יש זלעו"ז והם יונקות מן הקדושה, והיינו שנמשך בהשתלשלות המדרגות נמשך מאהבה שבקדושה להיות תאוה גשמיות, וכן מיראה שבקדושה להיות יראה רעה וכעס וכה"ג מכל המדות, וצריך לבררם ולהפכם להתכלל בקדושה עליונה שתהיינה המדות כולן לה' בבחי' ביטול לך ה' הגדולה כו', והבירור הוא ע"י החכ' וכמאמר בחכ' אתברירו, וענין בחי' החכ' הוא בחי' אור להאיר את המדות ולזככן, ולכן בלילה שהוא זמן החשך הי' צריך להדליק ז' נרות המנורה בכדי שיומשך אור החכ' בכל ז' מדות, וכשם שהי' אהרן מדליק את הנרות1339 בבהמ"ק1340 שהוא עולם ובלילה שהוא זמן כ"ה בנפש1341 ריחשיוצאי ירך יעקב הם ע' נפש1342 נגד בחי' ז' מדות1343 כו', והי' ממשיך בהם אור להאיר את המדות דע' נפש יוצאי ירך יעקב כו', וז"ע בהעלותך את הנרות1344, וכתי' ובהעלות אהרן את הנרות1345, נרות הם נשמות1346 ואהרן מעלה אותם ע"י המשכת אור החכ' בהם לזכך ז"מ שבהם כו', ומזה יובן ג"כ ענין נט"י בהיות כי מהידים הם המדות נמשך בהשתלשלות להיות גדילים הצפרנים כו' לכן תיקנו חז"ל נט"י לשפוך מים שהוא בחי' חכ' לטהר את הידים ע"י אור החכמה שבחכ' אתברירו כו', וזהו ג"כ שם נט"י ולא רחיצת ידים1347 שנטילה הוא מל' וינטלם וינשאם1348 שהו"ע הגבהה ורוממות הידים מנפילתם שנפלו להיות נמשך מהם יניקה כו', ע"ד <64>

שאו ידיכם קדש ונשיאות כפיים דכהנים1349 וכמ"ש מזה במ"א כו'.

קיצור. שענין נט"י ע"ד שאו ידיכם קדש, ע"פ מ"ש בזח"ג קדש אתר עילאה כו', ויובן זה ע"פ משנ"ת בענין המשכת אור החכ' לברר המדות, וכענין הדלקת ז' נרות המנורה כו', ונט"י ע"ד נשיאות כפים כו'.

(מד) אך 1350 עדיין צ"ל מה"ע נט"י לסעודה דוקא, שלכאו' אין להם שייכות כ"כ לאכילת לחם חולין1351, אך הענין הוא דהנה הלחם שרשו נלקח מבחי' חסד עליון דאצי', אשר ע"כ א"א בנוסח ברהמ"ז הזן את העולם כו' ובחסד1352, והיינו בחי' חסד דרועא ימינא1353 שהוא בחי' חסד דז"א דאצי' שע"ז אמר בת"ז וכמה גופין תקינת לון1354, אלא שלהיות נמשך מבחי' חסד דז"א דאצי' בחי' הלחם גשמי זהו ע"י שנשפל בבחי' עשי' דוקא בבחי' אור זרוע בששת ימי המעשה מז"א דאצי' כמ"ש ששת ימים עשה ה'1355 כו', וכמ"ש בלק"ת בד"ה והי' ריטמדי חדש בחדשו1356 דפי' ימי המעשה, שהוא המשכת האור בבי"ע, והיינו מה שנשפל בבחי' עשיית ל"ט מלאכות1357 הזורע והחורש כו', ועמ"ש בת"א בד"ה בחדש השלישי בפי' וענין על כל שבח מעשה ידיך1358, שבחי' מעשה הוא בחי' היותר אחרונה הוא מה שנשפל מז"א דאצי' כו', וע' בלק"ת בד"ה לא הביט1359 פ"ה מענין ההפרש בין ימי המעשה לשבת גם בעבודת התומ"צ שזהו ההפרש בין אתכפי' לאתהפכא כו', וע' בלק"ת בד"ה ואכלת ושבעת וברכת בפ' עקב1360 בענין לחם מן הארץ, והגם ששם נת' שברכת הזן עיקרו על לחם מן השמים, מ"מ גם עכשיו צריכים לברך ברכת הזן כמשנ"ת שם, א"כ גם לחם מן הארץ הוא מבחי' חסד כו' כנ"ל.

והנה בבחי' חסד דרועא ימינא כו' יש ה' אצבעות, והיינו לפי שהחסד שביד כללי הוא לפעול כל המעשה חסד כו', וכשבא לידי גילוי מתחלק לכמה מדרגות חסד שבחסד גבורה שבחסד כו'1361, והן ה' אצבעות ה' חסדים כידוע, וכמ"ש במאו"א אות א' סעי' קמ"ט אצבעות נק' ה' חסדים וה"ג כו' גם אצבע הוא כינוי ליסוד כמארז"ל בפ"ב דנדה1362 לא כל האצבעות שוות1363, והוא ברית1364 יחיד1365 שבין עשר אצבעות כו', ובזח"ג בלק דקפ"ו סע"א1366 ה' בריחים ואצבע אמצעי בריח התיכון כו' וברית קדישא אתער בחמש אצבעין דידא כו' וע"ש במק"מ ובהרמ"ז.

ואמנם בסופי האצבעות גדילים צפרנים שבהם נמשך מותרי השפע והפסולת כצפורן שהוא מובדל בערך מן גופו של אצבע כו', כמו"כ יובן למעלה אברהם יצא ממנו ישמעאל, והיינו ממותרי שפע החסד שלו שהי' מחליף מקום בחי' מדת החסד בעבודתו, כמ"ש הפרד"ס בשם ס' הבהיר אמרה מדה"ח1367 כו', הנה מבחי' הפסולת שלו יצא ישמעאל כו', והיינו כמו עד"מ מי שהוא ותרן ביותר לא יבחין לחלק1368 בין המקבלים לחלק ביניהם לומר זה ראוי להשפיע לו וזה אינו ראוי, וכמו אברהם שהי' <65>

מאכיל ומשקה גם לערביים1369 כו', בלתי שום הבדל בין רכאיש ואיש, ועד"ז יובן בענין מה שאמר לו ישמעאל יחי' לפניך1370 דאם היות שבודאי לא הי' נעלם ממנו1371 איכותו ומהותו, וידע בנבואתו מה שיהי' באחרית הימים כו' עכ"ז מצד טבע הטוב להטיב לא דקדק כלל בבקשת רחמים עליו כו', וה"ז כמשל הצפרנים שגדילים מהאצבעות דיד ימין כו', ולכן נת' שבזמן שאין בהמ"ק קיים נמשך יניקת החיצוני' מטופרהא כו' ע' בזח"ג אחרי ד"ס ע"ב בענין ועשתה את1372 צפרני'1373, ובמאו"א צ' סי"ג צפורן דין מגין על האצבעות כו', עד ולכן הצפורן מאירה ומבהיקה עכ"ל, ובמק"מ פ' ויקהל בדף ר"ח ע"ב כי ג' חשמלים דאדה"ר שהם בבי"ע הם צפרנים העליונים שהיו על אדה"ר ולא נשאר מהם רק ראש1374 האצבעות1375 שמהם יונק ק"נ כו', ולא תטעה ח"ו שהצפרנים הם מצד הטומאה כו', אלא שהם דינים קדושים כו' ומה שהוא על הבשר הוא קדושה גמורה, ומה שיוצא חוץ לבשר משם יונקי' החיצוני', ולפיכך איסור גדול יש בהנחתם כי גורם לקליפה לינק מהקדושה של הבשר ע"י שורשם שהוא קליפה זכה של הצפורן הדבוקה בבשר עצמו עכ"ל.

וביאור הענין יובן ממ"ש במ"א בביאור מארז"ל שת"ח צ"ל בו שמיני שבשמינית1376 מגה"ר ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, ופי' בערוך ערך ססא1377 שססא הוא הענף שגדל בראש השבולת הנראין כמו מחטין ארוכין עומדים ואינם חלקים אלא בולטי' מהם כעין שנים דקים מאד, והיינו כי הת"ח בכדי שלא ישפיל א"ע כ"כ, ועי"ז יהי' נשמר מכל דבר רע כו', וכן בעבודה שבלב זו תפלה1379 א"א בלא אמצעית מעט ממדת הגסות והוא במה שעושה א"א ליש ודבר שצ"ל עובד ה', ומניעת העבודה יצר לו שאינו חפץ להיות נפרד, והגם שזהו אצלו רכאבאמת לאמיתו ובקבלת עומ"ש שרוצה בקרבת אלקי' אשר טוב לו באמת, מ"מ יש בזה קצת גה"ר במה שנחשב שע"י עבודתו הוא מתקרב לאלקות ובזה יעשה נח"ר ליוצרו, ולהיפך בהעדר עבודתו גורם כו' וכאלו פורע חובו1378 כו', אמנם בלתי זה א"א להיות, שבדרכי ה' מוכרח להיות קצת גסות כמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה', רק שצ"ל רק חלק שמינית שבשמינית שהוא חלק ס"ד, ולא חלק ס"ג כי ס"ג הוא מגס1381 עצמו, וחלק ס"ד הוא מעט מן הגס, ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא1380 היינו בראשית עבודתו, משא"כ אח"כ א"צ לזה, וע' מזה ג"כ בהוספה לת"א בד"ה ויקח המן את הלבוש ואת הסוס באריכות1382, ושם נת'1383 בענין ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא שהקלי' נק' שומר לפרי1384 רק אח"כ נעשה מנגד לפרי ע"י חטא עה"ד, <66>

ועד"ז יובן ענין הצפורן שעל הבשר הוא קדושה גמורה ע"ד שומר לפרי כן שומר לסופי האצבעות שלא יומשך רק במקום הראוי כו'.

קיצור. שייכות נט"י ללחם שהלחם שרשו מהחסד, ובחסד דרועא ימינא יש ה' אצבעות הח"ס1385, ובסופי האצבעות צפרנים, והדבוק בבשר ק"נ1386 וחוץ לבשר יונקי' סט"א ע"י אמצעות ק"נ, ע"ד אברהם יצא ממנו ישמעאל, ומעטרא לי' כסאסאה כו', שמיני שבשמינית, ומ"מ מזה יכול להיות אח"כ מנגד לפרי, ועד"ז יובן שהצפרנים דין דקדושה שלא יומשך רק במקום הראוי כו'.

(מה) ויובן 1387 עוד מענין החשמל שהוא לבוש להגן מפני יניקת החיצוני', וכידוע שיש ב' בחי' חשמל הא' הו"ע המסך שעם היות שהוא מסתיר, אבל ההסתר הוא בכדי שיהי' גילוי כו', וכמו המשל על השכל וכמו שנת"ל1388, אך יש בחי' חשמל המבדיל בין קדש לחול כמ"ש ענינו בת"א בד"ה והבדילה הפרוכת1389, ועד"ז הו"ע הצפרנים שהם לבוש ושומר להשפעת השפע מן האצבעות שלא יומשך במקום שאינו ראוי כ"א במקום הראוי דוקא, וזהו ע"ד דכתי' רכבמשפט וצדקה ביעקב אתה עשית1390 שנת' במ"א1391 שע"י הצדקה נמשך להיות בחי' אתה בחי' גילוי אלקות, אך צדקה זו כתיב בה משפט, והיינו ע"ד מ"ש לעשות צדקה ומשפט1392 כי לא די במה שמעוררי' מדת חסדו ע"י הצדקה כי להיותו א"ס השוה ומשוה1393 יכול להיות נמשך גם למקום שאינו ראוי, וכענין דכתי' שממית בידים תתפש1394 כו', ולזאת צריכי' לעורר בחי' משפט למעלה שלא יומשך כ"א במקום הראוי, והיינו ע"י המשפט שהאדם עושה בעצמו על מותרות חיי גופו נגד הצדקה, שלא אמרו חייך קודמי' אלא בקיתון של מים שאם ישתו שניהם ימותו כדאיתא בגמ'1395, שזהו חייך ממש, אבל המותרות שלך בתענוגי בנ"א אינם קודמי' לחיי חבירך, וע"י משפט זה שהאדם עושה בעצמו עי"ז נמשך שגם מלמעלה לא יומשך כ"א במקום הראוי דוקא כו'.

ועפ"ז יובן ענין נט"י שתיקנו חכמים שכאשר ראו סוכת דוד הנופלת1396 תיקנו שגם לחולין יטלו הידים במים כשרים לנטילה בכדי שע"י המים יובדל בחי' יניקת החיצונים שמקבלים מהצפרנים, אך זהו לא ע"ד הדחי' דל"ת או המשפט שבצדקה הנ"ל הגם שזהו במניעת תאוות היתר, עכ"ז ה"ז כמו ל"ת שמונע א"ע בבחי' אתכפי' כ"א בקום ועשה דנט"י, והיינו שמגביהים הידים1397 שלא ינקו ממנו החיצוני', ולכן מברכי' ענט"י כנ"ל1398, וזהו בינה יתירה ניתנה באשה אשר לכן חביבין דברי דודיך מיינה ש"ת1399 כו'.

קיצור. ויובן עוד מהחשמל המבדיל בין קדש לחול, וכ"ה בכל המשכות דקדושה, וכמ"ש <67>

בענין משפט וצדקה כו' שצדקה זו צריכה למשפט שישפוט א"ע מהמותרות כו', אמנם ד"ס חביבי' יותר מפני שע"י נט"י זהו בקום ועשה שמגבי' הידים ע"ד שאו ידיכם קדש כו'.

הערות

עמוד רטז

  1. 1326. ויובן כו' ענין נט"י : מכאן מתחיל מאמר הי"ד מהמשך מצה זו (הכולל פרקים מג-מה). פמ"ג — לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח בשינויים והוספות. לשון תו"א וישב כט, א (בשינויים והוספות — צויין אליו באוה"ת כאן). פמ"ד — ראה לשון מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' נא — ונו"א במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' נו. לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח ואילך בשינויים והוספות. פמ"ה — ראה לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלט (בשינויים והוספות). תו"א בשלח סג, ב (בשינויים והוספות). הנחת* כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחא: ערבים עלי דברי דודיך. כנראה שלמאמר זה נתכוון בהמשך תרס"ו ע' שיא ושם: ועמ"ש במ"א בענין נט"י כו' (בד"ה גן נעול תר"מ).

עמוד ריז

  1. 1327. דנחלא : בזהר ובאוה"ת: דמבוע דנחלא.
  2. 1328. מה שמו. . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב. ראה גם אוה"ת כאן.
  3. 1329. יובל. . עלמא דחירו : ראה גם לקו"ת ר"ה ס, ב. ג. מאו"א מערכת דרור שבהערה 1337.
  4. 1330. יובל היא קדש תהי' לכם : בהר כה, יב.
  5. 1331. בסידור בד"ה הללוי'. . הוי' : ראה שם שחרית נו, ג.
  6. 1332. ולא. . בעצם הבינה : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פי"ג ובהערה 260. אולי לכאן מציין בסה"מ תרמ"ד ע' קצג בשולי היריעה וז"ל: דפנימי' בינה הוא כמו חכ' (ע' בג"ן הנ"ל.
  7. 1333. שבה"כ. . בז"ת דש' ס"ג : ראה גם תו"א מג"א צז רע"ג. לקו"ת פ' ראה לא, ב. תו"ח בא ח"א קיז, רע"ג. (וארא פה, ג. וש"נ).
  8. 1334. דש' ס"ג : ראה זהר רע"מ פינחס רמו, ב. 1335 ס"ג. . דבינה: ראה ע"ח שער הכללים פ"ח. שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שנג.
  9. 1336. ז"ת דבינה : ראה גם תו"א מג"א קיח, ג. לקו"ת הנ"ל. תו"ח בראשית כו, סע"ג. נח מו, ב.
  10. 1337. הבינה יובל : ראה זהר רע"מ בהר קח, ב. שיעור קומה להרמ"ק מערכת דברות סי"ב (ט, ב). מאו"א מערכת דרור סי"ג וביאיר נתיב שם. מערכת יובל סל"ח וביאיר נתיב שם.
  11. 1338. בת"א בד"ה בך"ה בכסליו : וישב כט, א — להלן לשונו בשינויים והוספות (צויין אליו באוה"ת כאן).
  12. 1339. שהי' אהרן מדליק את הנרות : תצוה כז, כא. ל, ז-ח. אמור כד, ג. בהעלותך ח, ב-ג.
  13. 1340. שהי' אהרן מדליק את הנרות בבהמ"ק : ועד"ז בתו"ח וארא ח"א עב, ד. ראה ערובין ב, א: ומקדש דאיקרי משכן.
  14. 1341. עולם. . זמן. . בנפש : ראה ס"י פ"ג, מ"ג ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו ואילך. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נג, ב ובהערה 13. סה"מ תרל"ח ע' מג. וש"נ.
  15. א. או לקמן ספמ"ח.
  16. ב. בג"ן בגן נעול.

עמוד ריח

  1. 1342. שיוצאי ירך יעקב הם ע' נפש : ראה ויגש מו, כו. כז. סה"מ תרכ"ז ע' ריח.
  2. 1343. ע' נפש. . ז' מדות : ראה גם ש"א מא, ב ובהערה 47. תו"ח שמות ח"א יט, סע"א. וארא שם. וראה גם תו"א כאן. אוה"ת במדבר ע' יח ס"ד.
  3. 1344. בהעלותך את הנרות : בהעלותך ח, ב.
  4. 1345. ובהעלות אהרן את הנרות : תצוה ל, ח.
  5. 1346. נרות הם נשמות : ראה לקו"ת ר"פ בהעלותך. תו"ח תצוה ח"ב שלו, ג. וש"נ. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פ"י.
  6. 1347. נט"י ולא רחיצת ידים : ראה גם ע"ח שער פרצופי זו"ן של"א, פ"ב (קרוב לסופו). לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 6. סה"מ תרכ"ו ע' פ. תרכ"ח ע' קכב. תר"ל ע' קכז. תרל"ב ח"א ע' קמו. עזר"ת ע' קסח.
  7. 1348. וינטלם וינשאם : ישעי' סג, ט. ראה גם ע"ח שם. סה"מ תרכ"ו שם. תרל"ב ח"א ס"ע קנב ואילך. וראה גם סה"מ תר"ל שם.
  8. 1349. ונשיאות כפיים דכהנים : ראה גם ע"ח שם. סה"מ תרכ"ו תרכ"ח שם. תרל"ב שם. עזר"ת ע' קעה.
  9. 1350. אך : להבא לקמן ראה לשון מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' נא — ונו"א במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' נו. לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח ואילך בשינויים והוספות.
  10. 1351. נט"י לסעודה. . לחם חולין : ראה חולין קו, א. שו"ע אדה"ז הל' נט"י רסקנ"ח. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קמו.
  11. 1352. א"א. . ובחסד : אנו אומרים. . ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 36.
  12. 1353. חסד דרועא ימינא : ת"ז בהקדמה יז, א.
  13. 1354. וכמה גופין תקינת לון : ת"ז שם.
  14. 1355. ששת ימים עשה ה' : יתרו כ, יא. תשא לא, יז.
  15. ג. במהדורת תשנ"ה נדפס : דר"ג ע"ד. . נעשה משבעים. וצ"ל כבמהדורת תשכ"ו: דמ"ג ע"ד.

עמוד ריט

  1. 1356. וכמ"ש בלק"ת. . בחדשו : ברכה צז, רע"א.
  2. 1357. ל"ט מלאכות : ראה שבת עג, א.
  3. 1358. ועמ"ש בת"א. . על כל שבח מעשה ידיך : ראה שם יתרו סז, א. ברכת יוצר.
  4. 1359. וע' בלק"ת בד"ה לא הביט : בלק עב, א.
  5. 1360. וע' בלק"ת. . בפ' עקב : יד, סע"א ואילך.
  6. 1361. כו' : בהמשך הנדפס: כן הי'. ולכאורה צ"ל כבפנים.
  7. 1362. בפ"ב דנדה : בהמשך הנדפס: בפ"ב (והניח מקום פנוי). ולכאו' צ"ל כבאוה"ת: פב"ת דנדה — סו, א.
  8. 1363. לא כל האצבעות שוות : לשון המאו"א שם. ובמס' נדה שם פסחים קיב, ריש ע"ב: שאין כל (ה)אצבעות שוות.
  9. 1364. ברית יחיד שבין עשר אצבעות : ראה ס"י פ"א, מ"ג.
  10. 1365. יחיד : בהמשך הנדפס: יחוד. וצ"ל כבפנים.
  11. 1366. דקפ"ו סע"א : ואילך (בשינוי קצת).
  12. 1367. כמ"ש הפרד"ס. . מדה"ח : ראה שער טעם האצילות ש"ב, פ"ב. שער הכנויים שכ"ב, פ"ד (בשינוי קל). ראה גם סה"מ תרס"ג ח"ב ע' צא.
  13. 1368. ותרן ביותר לא יבחין לחלק : ראה הנסמן בהערה 1371.
  14. 1369. אברהם שהי' מאכיל. . לערביים : ראה ב"מ פו, ב. תו"ח לך פג, ד הערה 57.

עמוד רכ

  1. 1370. לו ישמעאל יחי' לפניך : לך יז, יח.
  2. 1371. שבודאי לא הי' נעלם ממנו : ראה גם לעיל מאמר ד"ה גור ארי' יהודה פ"ב על יד הערה 45 ואילך ובהנסמן שם.
  3. 1372. יניקת החיצוני' מטופרהא כו' ע' בזח"ג אחרי ד"ס ע"ב בענין ועשתה את צפרני' : במאמרי אדה"ז תקס"ד כאן: דיונקים החיצוני' מטופרהא כו' ועיין בד"ה ועשתה את צפרני'. באוה"ת כאן: דיונקים החיצוני' מטופרהא כו') ע' בזהר פ' אחרי ד"ס ע"ב ועשתה את צפרני'. בסידור שער נט"י ק, ג: שאחיזת הקליפה מן הצפרנים כמ"ש בזהר ע"פ הנה מטתו שלשלמה כו' בטופרהא אחידת.
  4. 1373. ועשתה את צפרני' : תצא כא, יב.
  5. 1374. ראש : וכ"ה באוה"ת כאן. במק"מ ובהמשך הנדפס: ראשי.
  6. 1375. האצבעות : וכ"ה באוה"ת כאן. במק"מ: אצבעות.
  7. 1376. שת"ח צ"ל בו שמיני שבשמינית : ראה סוטה ה, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תעז. וש"נ. תו"ח משפטים ח"ב שג, א. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קלה ואילך. להבא להלן ראה (בסמוך בפנים שמציין ל) תו"א מג"א קיט, ג ואילך.
  8. 1377. בערוך ערך ססא : בשינוים קלים.
  9. 1379. בעבודה שבלב זו תפלה : ראה ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א. רמב"ם ריש הלכות תפלה. אוה"ת עקב ע' תרח.
  10. ד. התיבות : ”ועיין בד"ה" נכתבו בגוכתי"ק הצ"צ.
  11. ה. נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קד. אוה"ת וישב כרך ה ע' תתקי.
  12. ו. וכן צ"ל בשולי היריעה באוה"ת שם.
  13. ז. במאמרי אדה"ז תקס"ב שם הגהת הצ"צ : (פ' אחרי ד"ס).

עמוד רכא

  1. 1378. בעבודה. . חובו : ראה לשון התו"א שם קיט, ד (בשינויים והוספות).
  2. 1381. ס"ג הוא מגס : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 72.
  3. 1380. שמינית. . לשבולתא : ראה לשון התו"א שם קכ, ב (בשינויים והוספות).
  4. 1382. בהוספה לת"א. . באריכות : נסמן לעיל בהערה 1376.
  5. 1383. ושם נת' : שומר לפרי — ראה תו"א שם. מנגד לפרי — ראה סה"מ תרל"ח שם.
  6. 1384. שהקלי' נק' שומר לפרי : ראה של"ה בית ישראל יט, ב. אוה"ת נח כרך ג ע' 1342. ויקרא כרך א ע' קיט . קדושים ע' קכו. תזריע ח"ב ע' תקל . נשא ע' ערב . ישעי' כרך ב ע' תתלד. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תנזא. תרל"ח שם. וש"נ.
  7. 1385. הח"ס : ה' חסדים.
  8. 1386. צפרנים והדבוק בבשר ק"נ : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 65.
  9. 1387. ויובן : ראה לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלט (בשינויים והוספות). תו"א בשלח סג, ב (בשינויים והוספות).
  10. 1388. וכמו המשל. . שנת"ל : פי"א.
  11. 1389. בת"א בד"ה והבדילה הפרוכת : לך יג, א.
  12. ח. ושם נדפס : דט"ז. וצ"ל כבפנים.
  13. ט. ובמהדורת תשנ"ב גם בח"א ע' שנ.
  14. א. ושם נדפס : די"ט ע"א. וצ"ל כבפנים.
  15. ב. ובמהדורת תשנ"ה ע' רעג.

עמוד רכב

  1. 1390. משפט וצדקה ביעקב אתה עשית : תהלים צט, ד. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 31 ואילך.
  2. 1391. שנת' במ"א : תו"א בשלח סג, ב. — ראה לשונו בסמוך בפנים (בשינויים והוספות).
  3. 1392. לעשות צדקה ומשפט : וירא יח, יט.
  4. 1393. השוה ומשוה : חרוז בפיוט לימים נוראים ”האוחז ביד מדת משפט" (וכל מאמינים).
  5. 1394. שממית בידים תתפש : משלי ל, כח. ראה ב"ר פס"ו, ז. עמה"מ שער עולם התוהו ש"ו, פמ"ה. שער קרית ארבע שי"ד, פ"ט ופצ"ח.
  6. 1395. חייך קודמי'. . בגמ' : ב"מ סב, א. ראה גם (בנוסף לתו"א כאן לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 33. ובהנחה שם על יד הערה 107. מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 86. ובהנחה שם על יד הערה 100. אגה"ק סט"ז. מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע קטו ואילך. תו"ח בשלח ח"א קעג, ד ואילך. סה"מ תרל"ח ע' כט.
  7. 1396. סוכת דוד הנופלת : עמוס ט, יא. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א (כאן) ע' נו ובהנסמן במ"מ לשם.
  8. 1397. שמגביהים הידים : ראה לעיל ספמ"ג.
  9. 1398. על נט"י כנ"ל : ספמ"ג.
  10. 1399. חביבין דברי דודיך מיינה ש"ת : ראה גם לקמן ספמ"ח. ע"פ ע"ז לה, א.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ לה"ע וכו' זאת תהי' ‹ קצג סה"מ תר"ם ח"א ע' רטז
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ‹ רא סה"מ תר"ם ח"א ע' רכ