תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א מאמרים

מצה זו

רשימת העמודים (9) מצוטט ב־5 עמודים חיפוש חדש

קיבמצה זו

בס"ד. חגה"פ. מ"ם

<1>

מצה זו¹ שאנו אוכלים ע"ש מה ע"ש שלא הספיק כו' עד שנגלה עליהם² ממה"מ הקב"ה וגאלם, וצ"ל איזהו קשר וחיבור יש למצה זו³ דעכשיו למה שנגלה עליהם ממה"מ, מלבד מה שגם אכילת מצה שבמצרים שנצטוו בערב תאכלו מצות⁴ זה הי' קודם חצות, ומה שנגלה עליהם ממה"מ זה הי' לאחר חצות, הנה הציווי שלדורות חיוב אכילת מצה לילה הראשונה זהו מצוה מתרי"ג מצות⁵ ומהו הקישור וחיבור למה שנגלה עליהם ממה"מ דמשמע גם אם לא הי' הציווי דאכילת כזית מצה⁶ בלילי פסח הנה מחמת שנגלה עליהם ממה"מ ע"ש זה אנו אוכלים מצה, ובאמת הטעם דאכילת מצה בלילי פסח זהו מטעם ציווי דמצוה זו, אלא שצ"ל שעם קיגהיות שאכילת מצה הוא מפני הציווי שנצטוינו לדורות, עכ"ז יש קישור וחיבור לאכילת מצה עם מה שנגלה עליהם ממה"מ כו' וצ"ל מהו. ויובן בהקדם ענין גן נעול אחותי כלה גל נעול⁷ מעין חתום, וארז"ל ברבות⁸ בא פט"ו דקל"א ע"ב⁹ ע"פ ויאמר ה' אל משה¹⁰ ואל אהרן באמ"צ לאמר, מה הקב"ה עושה במצרים בשביל ישראל א"ר יצחק נפחא משל למטרונה שהיתה מקטרגת¹¹ למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר¹² ) והלך לו, הי' המלך עמה¹³ בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך אמר להם כל ימים¹⁴ שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה¹⁵ הקב"ה¹⁶ עמהם שנא' אנכי ארד עמך מצרימה¹⁷ ואנכי אעלך כו'¹⁸, וכן קידבבבל שנא' למענכם שולחתי²⁰ בבלה¹⁹ כו' א"ל להקב"ה כל כך למה אמר להם כל הימים שאני עמהם אין נוטלים שם רע, במצרים הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנא' גן נעול אחותי כלה עכ"ל. והיינו שע"י השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה, וזהו הנה לא ינום²¹ ולא יישן שומר ישראל, והגם כי הכל בידי שמים²² חוץ מיראת שמים עכ"ז הרי מקרא מלא כתי' גבי אבימלך ואחשוך גם אנכי²³ אותך מחטו לי, ועמ"ש ע"פ מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי²⁴ כו', היינו מי יתן שבחי' זו נמשך מבחי' מי, וזשארז"ל הי' להם לומר תן אתה²⁵, והיינו בחי' מי הנז'²⁶, ועד"ז ארז"ל פ"ג דסוטה מצוה מגינא ומצלא שלא יבא לידי עבירה כו', וכ"ש תורה²⁷ כו', א"כ לפ"ז י"ל הפירוש שזה שהי' גן נעול, נמשך מלמעלה, והיינו ג"כ ע"י גן היינו ג"ן סדרים דאורייתא²⁸ שהיו ראוים לקבל כו', לכן אורות ג"ן סדרים הגינו עליהם שיהי' גן נעול.

קיצור. ע"י שאני עמהם כו' במצרים הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנא' גן נעול, שהוא ית' שומר ישראל, והגם כי הכל כו' חוץ כו' אך מי יתן ועד"ז מצוה מגינא וכ"ש תורה, א"כ ע"י אורות ג"ן סדרים, נעשה גן נעול.

(ב) והנה ²⁹ בת"ז תיקון י"ט פי' שהשכינה נק' גן³⁰ ע"ש שכלולה מג"ן סדרים דאורייתא וזהו ענין <2>

גן נעול כו', ויש לפרש זה על תושבע"פ שנק' כלה ע"ש שמקבלת הכל מתושב"כ כן פי' רבינו בד"ה ומשוש חתן על כלה ויצא תקס"ח³¹, והיינו שתושבע"פ אין בה כ"א פי' על תושב"כ לכן תושב"כ נק' חתן ותושבע"פ נק' כלה³², וזהו שנקראת גן שהיא מקבלת מג"ן סדרים דאורייתא שבתושב"כ.

קטוגם יש לפרש זה על השכינה מקור נש"י, כי הנה ס"ר נשמות כלליים³³ שרשן³⁵ מס"ר אותיות התורה³⁶, וכמ"ש מזה³⁷ בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו פ"א³⁴, והנה האותיות מקבלים מבחי' חו"ב, וזהו ונהר יוצא מעדן³⁸ להשקות³⁹ את הגן הוא בחי' ג"ן⁴⁰ סדרים דאורייתא שהם אותיות התורה אשר נהר הוא הבינה⁴¹ שהוא יוצא מעדן חכ' עילאה⁴² להשקות את האותיות⁴³, ואמנם הנה זהו רק להשקות את האותיות⁴⁴, היינו לאחר שהם נעשים מציאות אותיות⁴⁵, אז להשקותם זהו נמשך מבחי' הנהר דבינה שהוא בחי' ההשגה והבנה, שבחי' השגה והבנה זו יוצא מעדן בחי' ח"ע, אבל עצם מציאות האותיות הנה שרשם הם מבחי' ח"ע עצמה שנק' קדמות השכל כמ"ש באגה"ק סי' ה' ד"ה⁴⁶ ויעש דוד שם, דהנה יש ב' בחי' באותיות התורה, הא' הוא עצם בחי' האותיות, והב' הוא בחי' אור ההשכלה המלובש בהאותיות, ועד"מ התהוות⁴⁷ אותיות הדבור היוצאות⁴⁸ מה' מוצאות הפה אינם דבר מושכל ולא מוטבע בטבע מוצאות הללו⁴⁹ להוציא מבטא האותיות ע"י הבל וקול⁵⁰ המכה⁵¹ בהן ע"פ דרך הטבע ולא ע"פ השכל⁵² כגון השפתים עד"מ שאותיות בומ"ף יוצאות מהן אין הטבע ולא השכל נותן ליציאת⁵³ ארבע חלקי שינוי ביטוי אותיות אלו ע"פ שינוי תנועת השפתים שמתנוענעות בהבל א' וקול א' הפוגע בהן בשוה⁵⁴, ובמ"א נת' שאל"כ הי' צריך להיות שהיות זמן⁵⁵ עד שיצאו האותיות, וכמו המכה קטזבחוטי הכנור שצריך זמן עד שיכה בידיו על החוטי' להוציא הקול, ואדרבה⁵⁶ שינוי התנועות שבשפתים הוא לפי שינוי ביטוי האותיות שברצון הנפש לבטא בשפתים כרצונה לומר אות ב' או וא"ו או מ"ם או פ', ולא להיפך שיהי' רצון הנפש וכוונתה לעשות שינוי תנועות השפתים, כמו שהם מתנוענעות⁵⁷ בביטוי ד' אותיות אלו כו', ויותר נראה כן בביטוי הנקודות שכשהנפש רצונה להוציא מפיה נקודת קמץ אזי ממילא יקמצו⁵⁸ השפתים, ובפתח נפתחו⁵⁹ השפתים, ולא שרצון הנפש לקמוץ ולא לפתוח כלל וכלל, ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן ומושכל לכל משכיל שמבטא אותיות הנקודות⁶⁰ הוא למעלה משכל⁶¹ המושג ומובן אלא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש המדברת, ולכן אין התינוק יכול לדבר הגם שמבין הכל⁶² שלא בהבנת השכל תלוי ענין הדבור <3>

כו' וכמובן, וזהו עצם בחי' האותיות, וז"ע אבא יסד ברתא⁶³, והנה בחי' קדמות השכל הוא קודם לכל גילוי השגה והבנה רק עדיין הוא בבחי' הסתר והעלם רק שמעט מזעיר שופע ונמשך משם לבחי' בינה להבין ולהשיג בחי' שכל הנעלם, וז"ע בחי' הנהר שיוצא מעדן שמעט מזעיר נמשך מבחי' עדן להיות בחי' התפשטות הנהר שהוא השגה והבנה כו', וגם זהו להשקות את הגן שיומשך בחי' אור ההשכלה לבחי' האותיות הנ"ל שעצם מקורם והתהוותן הוא בחי' הח"ע עצמה כנ"ל, ונמצא כי יש ב' בחי' באותיות התורה עצם בחי' האותיות שמקורן ושרשן מהחכ' שז"ע אבא יסד ברתא, וגם אח"כ האותיות מקבלים מהשכל שנמשך משם לאותיות המחשבה ומשם לאותיות הדבור, והגם שבשכל אינו נראה ונרגש בחי' אותיות כלל עכ"ז נמשך ומתהוה משם למטה⁶⁴ בחי' אותיות, והיינו מבחי' הרצון שבקדמות השכל.

(ג) והנה עדן הוא בחי'⁶⁶ חכמה עילאה חכים ולא בחכ' ידיעא⁶⁷, וזהו בעדן מקדם⁶⁸ הוא בחי' תענוג העליון ומשם נמשך הנהר להשקות⁶⁵, וכנ"ל שבחי' הארה נמשך מקדמות השכל להיות התפשטות הנהר כו' רק שהוא הארה בעלמא, וזהו ביו"ד נברא העוה"ב⁶⁹ שכל בחי' ההשגה שמושג בעוה"ב הוא מהארה המלובשת באות יו"ד לבד, שהוא הארה מצומצמת מאד וגם מעצם היו"ד דהיינו קיזמאות יו"ד ג"כ, וכנ"ל שעצם האותיות והברתם אינם לא מוטבע בטבע ולא בשכל, כ"א מבחי' קדמות השכל שברצון הנפש שלמעלה משכל הגלוי כו', ולפ"ז י"ל שבחי' אור ההשכלה שבעוה"ב זהו מבחי' אור ההשכלה שבאות יו"ד כו', אך בחי' הענג שבעוה"ב זהו מבחי' עצם האות יו"ד ששרשו מבחי' ח"ע עצמה שבבחי' קדמות השכל שלמעלה מידי גילוי הארתה בבחי' השכלה מורגשת באור השכל כ"א בבחי' ענג כו', אך הנה כ"ז הוא בבחי' צמצום עצום וכמשל אות יו"ד שהיא נקודה חדא⁷⁰ כו', אמנם הנה ע"י העסק בתורה לשמה לשם התורה⁷², והיינו ע"י העיון בתורה למצוא אור החכמה המלובש באותיות התורה איש לפי ערכו הרי עי"ז ממשיך תוס' אור בבחי' נהר יוצא שז"ע המשכת יסו"א בהאותיות, ועי"ז ממשיכים ג"כ תוס' אור בג"ע⁷¹ כו'⁷³^*, כי הנה פי' לשמה הוא להמשיך הארה היוצא מיסוד אבא להמתיק דיני לאה כמ"ש בפע"ח שער י"ז ריש שער הנהגת הלימוד⁷⁶, והיינו ע"י הלימוד בעיון ובהעמקה, כי לאה הוא⁷⁷ בחי' אותיות המחשבה⁷⁸ מל' דתבונה⁷⁹ תחתית המדריגה דתבונה והתגלותה בחי' אותיות המגלים כל דבר, ולכן נק' דינים וגבורות מחמת שהם מגבילים השכל לבלי יתפשט בלי גבול, וגם הם לבדם אין בהם שום שכל, והראי' שיוכל לחשוב אותיות מבלי שידע השכל שבהם, והנה ידוע <4>

שמוחין שבעולם התחתון הם בחי' אותיות לגבי עולם העליון וכמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ועתה יגדל נא גבי כאשר דברת לאמר⁸⁰, וכשלומד תורה אף שהוא מבין אך שהוא קיחשלא בעיון הוא נק' בחי' אותיות ואין בו התגלות כ"כ, וכדי להמתיק דיני לאה להביא מוחין בתוך האותיות צריך להמשיך הארה מיסו"א. והענין ידוע שמוח העיון ומוח הזכרון הוא בחי'⁸¹ חכ'⁸² שלמעלה מהבינה ונק' משכיל שמשם בא השכל, וצריך ללמוד בעיון עד שיומשך שכל מבחי' חכ' שבו מה שהי' תחלה צפון ונעלם ונעשו מוחין להאותיות ונמתקו דיני לאה ונעשה כן בכל העולמות מוחין להאותיות, ולכן עיקר ההמשכה צ"ל מבחי' חכ' יסו"א כי בחכ' שורה⁸³ אוא"ס⁷⁵, ובחי' החכ' אינה מסתרת על בחי' חכ' דא"ק המלובשת בה כו'⁸⁴, ונמצא מובן איך ע"י לימוד התורה בעיון לשמה נמשך תוס' אור בג"ע, כי מצד⁸⁵ עצם הג"ע הרי ארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב שהוא המשכת הארה לבד כנ"ל, שהוא הארה כל שהוא כמו היו"ד שהיא נקודה אחת, וע"י עיון הלימוד לשמה ממשיכים בבחי' ונהר יוצא שיומשך גם בג"ע מכל האותיות, היינו אור כל האותיות שנמתקי' דיני לאה כנ"ל ע"י ההמשכה מיסו"א, וגם עצם האותיות ממקור האותיות ומקור נש"י ששרשן מבחי' ח"ע אבא יסד ברתא ולפי הנ"ל נמשך תוס' עצום הן בהשגת עוה"ב והן בבחי' הענג כו'.

ובזה יובן מה שכנס"י נק' כלה⁸⁶ לשון כלתה נפשי⁸⁷, כי מחמת שהנשמות שרשן מאותיות התורה והאותיות שרשן מבחי' עדן לכן תשוקת כל א' מישראל ליכלל באחד וחפצו ורצונו להיות ואהבת את ה' אלקיך⁸⁸ כו', וז"ע לסוסתי ברכבי פרעה⁸⁹ כי סוסים היינו אותיות⁹⁰ כמ"ש כי תרכב על סוסיך⁹¹, ולפי שנש"י שרשן מאותיות התורה ע"כ נמשלו לסוסתי, וכמ"ש בת"א פ' בשלח⁹² בד"ה לסוסתי בענין סוסי' נוקבין וסוסים דוכרין.

קיטוהנה בחי' ונהר יוצא מעדן זהו בחי' חתן כי נהר היינו יסוד ז"א⁹³ ויסוד אבא⁹⁴, וכמ"ש כנהר שלום⁹⁵ והיא התורה שנא' וכל נתיבותי' שלום⁹⁶ ותורה נק' חתן⁹⁷, ועמ"ש ע"פ במלך שלמה שהשלום שלו⁹⁸ בד"ה שה"ש אשר לשלמה⁹⁹, ועמ"ש בד"ה ואלה שמות בנ"י¹⁰⁰ בענין והאתנים מוסדי ארץ¹⁰¹, אתנים אותיות תנאים¹⁰² שע"י שהם מתחלה אתנים ע"ד משכיל לאיתן¹⁰³ הם מוסדי ארץ תושבע"פ¹⁰⁴ שנק' ג"כ כלה שמקבלת מתושב"כ, והממשיכים המשכה זו הם נש"י ועמ"ש מזה בד"ה תורה צוה לנו משה בלק"ת פ' הברכה¹⁰⁵.

קיצור אות ב"ג. שכינה ג"ן סדרים דאורייתא, כי ס"ר נשמות הם ס"ר אותיות התו', ולכן כלה כלתה נפשי לשרשן לבחי' עדן, וחתן הוא בחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הג"ן, גם תושבע"פ נק' כלה.

<5>

ועפ"ז יובן ענין מצה זו כו' שנגלה עליהם ממה"מ, פי' ממה"מ¹⁰⁶ מלכים הם בחי' כי הנה המלכים נועדו¹⁰⁷ שקאי על יהודה ויוסף זו"נ דאצי' מלכי חו"ב מלך מלכי הוא בחי' הכתר, וכשנתגלה בחי' זו אזי לא הי' מקום לחמץ כלל¹⁰⁸ כמ"ש מזה במ"א, ועכשיו יש בחי' זו בעבודה זהו המשכת אור אבא שנת"ל, ובמצות יש בחי' זו והוא ענין הציווי דאכילת מצה שהיא בחי' קטנות אבא¹⁰⁹, וכמשנ"ת בד"ה קכוככה באריכות¹¹⁰ שבחי' קטנות אבא זהו מהות בחי' אור אבא אלא שהוא בבחי' הקטנות וגם הנה היא מצוה ששרשה מרצה"ע שזהו כמו בחי' עדן מקדם, וע"י בחי' חפץ ורצון העליון נתלבשה להיות אכילה גשמי' שעלי' יחי' האדם והיא אכילה שהיא בעצם בחי' ביטול ושפלות, וכנודע שחמץ הוא הגבהה והתנשאות ובעבודה ז"ע גה"ר וכעס¹¹², ומצה ביטול ושפלות¹¹¹ ולכן ע"י שהאדם ניזון מאכילה שיש בה ביטול הרי בנקל יותר לבוא בעבודה ג"כ לבחי' הביטול, וזהו מצה כו' ע"ש מה, היינו ע"ש לפעול בחי' הביטול דמ"ה דחכ' בעבודה בנפש האדם, וכמו במצרים שנגלה עליהם ממה"מ, וא"כ גם אכילת מצה דעכשיו היא כמו בעת שנגלה עליהם ממה"מ, ולכן מצה זו דמצוה שנצטוינו היא ע"ש בחי' המ"ה ע"ש שנגלה עליהם ממה"מ כו' כן פועל ברוחני' גם בחי' מצה זו דעכשיו.

הערות

עמוד קיב

1. מצה זו : מכאן ועד סד"ה וביאור ענין משתשקע הוא המשך הנודע בשם ”מצה זו — תר"ם" ונדפס בשם: לקו"ת תורת שמואל ש"ז (ספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 52 הערה 10). המשך זה הכולל כ [כב] מאמרים (שהם ס"ד פרקים), נאמר מליל ב' דחגה"פ עד שבת פ' דברים. ראה גם סה"ש תש"נ ח"ב ע' 420 הערה 43. מאמר דידן כפי שמופיע לפנינו הנה הוא כולל ד' פרקים. אמנם בבוך 224 נמצא חלוקה אחרת והוא, שמאמר הראשון כולל רק ג"פ, וקודם פרק ד נרשמה כותרת: ב' דפסח. ועפ"ז הנה המאמר כפי שהוא לפנינו נאמר בב' פעמים, היינו שג"פ נאמרו בליל ב' דחה"פ. ופ"ד נאמר ביום ב' דפסח . ולקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ישנו גם פתיחא חדשה להמאמר השני והיא: משה קבל. מאמר זה פ"א (לאחרי ההתחלה) — ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תמא ואילך (והוא לשונו). פ"ב — ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תכט (והוא לשונו עם הוספות וכו'). אגה"ק ס"ה קז, א. פ"ג — ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תכט ואילך (והוא לשונו בשינויים והוספות). לקו"ת שה"ש לב, סע"ד ואילך (והוא לשונו בשינויים קלים). פ"ד — ראה לקו"ת ברכה (ביאור ע"פ תורה צוה) צד, סע"א ואילך (והוא לשונו בשינויים והוספות). אוה"ת ח"ש כרך ז ע' 2419. אגה"ק סי"ט. הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסו לקמן (בחלק הנחותיו ).
2. מצה זו. . עד שנגלה עליהם : נוסח ההגדה. ראה גם להבא בסמוך לקו"ת צו יא, ג ואילך. יב, ב. יג, א. ב. אוה"ת בא ע' שז. לקמן רפמ"א.
3. זו : ניתוסף בפנים ע"פ המשך הנדפס.
4. בערב תאכלו מצות : בא יב, יח. ראה גם לקמן רפמ"א.
5. אכילת מצה. . מתרי"ג מצות : ראה רמב"ם הל' חו"מ רפ"ו. בהכותרת לשם מצוה ז במנין המצות שבריש ספרו ובסהמ"צ מ"ע קנח.
6. מצה : בהמשך הנדפס ליתא.
א. מהדורת קה"ת תש"ז.
ב. ראה בסמוך הערה ד אות *ב ובהערה 1.
ג. ויש להוסיף הנחות אלו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
ד. להלן באה רשימת הדרושים כפי שמופיעה בספר התולדות הנ"ל ובחצאי ריבוע ניתוספו בריש הדרוש פתיחת הדרושים כפי שהם מופיעים בהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב. א) מצה זו — (פרקים א-ד), [ליל ב' ד] חגה"פ. [*ב) משה קבל] וביאור הענין הנה תושב"כ [פ"ד]. בבוך 224 שי, ב נרשם כותרת : ב' דפסח1]. ב) אז ישיר — (פרקים ה-יו"ד), שש"פ. [*ג) ועוי"ל פי' למען יזמרך [פרקים ח-יו"ד), בבוך 224 שיג, ב נרשם כותרת: שמיני ש"פ]. ג) [גן נעול] והנה כו' גן נעול — (פרקים יא-יג), פ' שמיני. ד) [גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול — (פרקים יד-טז), פ' תזו"מ. ה) גל נעול מעין חתום — (פרקים יז-יט), פ' אחו"ק. ו) [אל יתהלל החכם] ויובן כו' בינה יתרה — (פרקים כ-כא), ל"ג בעומר. ז) ויובן כו' בינה יתרה כו' חכמות בחוץ — (פרקים כב-כד), פ' אמור. ח) צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור — (פרקים כה-כז), פ' בהו"ב. ט) וירא העם וינועו כו' בינה יתרה — (פרקים כח-למד), פ' במדבר. י) וביום הבכורים כו' והנה כאשר נמשך — (פרקים לא-גל), חה"ש. יא) ויאמר כו' אל תיראו כו' ויובן בהקדם — (פרקים לד-לו), חה"ש. יב) [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי — (פרקים לז-טל), פ' נשא. יג) המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים — (פרקים מ-מב), פ' בהעלתך. יד) [ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י — (פרקים מג-מה), פ' שלח. טו) ועפי"ז כו' ויפוזו זרועי ידיו — (פרקים מו-מח), פ' קרח. טז) וכמו כו' במצות ערובין — (פרקים מט-נא), פ' חקת. יז והנה כו' יושב אוהלים — (פרקים נב-נד), פ' בלק. חי) וזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב — (פרקים נה-נח), פנחס. בבוך 224 שלט, ב בכותרת: על ברית מילה2 ובפ' פנחס. יט) [ואלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח — (פרקים נט-סא), פ' מטו"מ. כ) [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה — (פרקים סב-סד), פ' דברים. ועפ"ז מובן בפשטות מה שלאחרי הקיצור לפ"ג בא הפיסקא ועפ"ז יובן שהוא הסיום להתחלת המאמר הראשון — מצה זו. הברית מילה שנזכר כאן הוא כנראה של נכדו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שנולד יום ב' י"ב תמוז תר"מ פ' בלק. והברית הי' ביום ב' פ' פנחס י"ט תמוז. וראה גם לקמן הערה *1585 שהמאמר נאמר ב"פ.

עמוד קיג

7. גן נעול. . גל נעול : שה"ש ד, יב. וכן צ"ל בהמשך הנדפס.
8. ברבות : מכאן עד סיום הפרק הועתק מאוה"ת שה"ש ח"ב ע' תמא ואילך.
9. ברבות בא פט"ו דקל"א ע"ב : בדפוס אמשטרדם ת"א, ולפנינו פט"ו, טז.
10. ויאמר ה' אל משה : בא יב, א.
11. מקטרגת : וכ"ה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן. בהמשך הנדפס: מקנטרת.
12. בבית הסוהר : מתנות כהונה שם.
13. המלך עמה : במדרש ובאוה"ת שם: עמה המלך.
14. ימים : שם לקמן בהנחה כאן המשך תער"ב ח"ב ע' א'קלח: הימים.
15. ונגלה : באוה"ת לקמן בהנחה כאן: וגלה. וכ"ה ביפ"ת שם.
16. הקב"ה : במדרש: הקב"ה כביכול.
17. אנכי ארד עמך מצרימה : ויגש מו, ד.
18. ואנכי אעלך כו' : וכ"ה לקמן בהנחה כאן [ושם: ואנכי אעלך גם עלה]. במדרש ובאוה"ת שם ליתא. בהמשך תער"ב: כו'.

עמוד קיד

20. שולחתי : וכ"ה לקמן בהנחה כאן. בכל הנ"ל: שלחתי — ראה יפ"ת ופי' מהרז"ו לשמו"ר שם.
19. למענכם שולחתי בבלה : ישעי' מג, יד.
21. הנה לא ינום : תהלים קכא, ד.
22. הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
23. ואחשוך גם אנכי : וירא כ, ו.
24. מי יתן. . ליראה אותי : ואתחנן ה, כו. ראה אוה"ת ואתחנן ע' קצה ואילך.
25. הי' להם לומר תן אתה : ע"ז ה, סע"א.
26. והיינו. . הנז' : באוה"ת שה"ש כאן ליתא.
27. מצוה מגינא. . וכ"ש תורה : ראה סוטה כא, א. ש"א יב, א ובהערה 6.
28. ג"ן סדרים דאורייתא : ראה זהר מדהנ"ע וירא קד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רג. וש"נ.
29. והנה : מכאן עד להלן על יד הערה 43 הוא לשון אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תכט.
30. בת"ז. . שהשכינה נק' גן : לט, א.
31. בד"ה ומשוש חתן על כלה ויצא תקס"ח : נדפס במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' סג. ראה לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א ובהערה 569.
32. תושב"כ נק' חתן ותושבע"פ נק' כלה : ראה גם לעיל שם הערה 570.

עמוד קטו

33. ס"ר נשמות כלליים : ראה רמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה [כתבי הרמב"ן ח"א ירושלים תשכ"ד ע' קסב]: וקבלת רז"ל כי לא נבראו בשנוי פרצופים אלא בששים ריבוא. תניא פל"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ו ס"ע קצ ואילך. תק"ע ע' קד. סה"מ תרמ"ד ע' רסה. תרע"ח ע' שיב.
35. שרשן : וכ"ה באוה"ת שה"ש כאן. בהמשך הנדפס: שרשים ועד"ז בלקו"ת דלעיל: שרשיים.
36. מס"ר אותיות התורה : ראה ז"ח שה"ש עד, ד. מג"ע אופן קפו. לקו"ש טו"ב כסלו תשמ"א כרך כ ע' 419 בהערה. שו"ת הצ"צ חאבהע"ז סרמ"ט (צה, א).
37. מזה : ניתוסף בפנים ע"פ המשך הנדפס. וכ"ה באוה"ת שה"ש כאן.
34. ס"ר נשמות כלליים. . התורה. . בלק"ת. . פ"א : בהר מא, ב.
38. ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י.
39. ונהר. . להשקות. . ג"ן סדרים דאורייתא : ראה גם תו"ח שמות ח"א ז, ד. וש"נ.
40. הוא בחי' ג"ן : באוה"ת שה"ש כאן ליתא.
41. נהר הוא הבינה : ראה תו"א משפטים עה, ד: כמ"ש בזהר פ' אמור [צט, א].
42. מעדן חכ' עילאה : ראה גם תו"ח בשלח ח"א קמא, א ובהערה 98.
43. האותיות : ע"כ הועתק מאוה"ת שה"ש. ראה לעיל הערה 29.
44. רק להשקות את האותיות : ראה אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תנד.
45. אותיות : בהמשך הנדפס: יש.
46. קדמות השכל. . סי' ה' ד"ה : שם: סד"ה. ראה שם (קז, ב). (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים הערה 23.
47. התהוות : מכאן עד להלן על יד הערה 54 הוא לשון אגה"ק ס"ה קז, א.
48. היוצאות : בהמשך הנדפס: היוצאי'. באגה"ק כבפנים.
49. בטבע מוצאות הללו : שם: מוצאות. באגה"ק כבפנים.
50. הבל וקול : באגה"ק: ההבל והקול.
51. המכה : בהמשך הנדפס: המשכה. באגה"ק כבפנים.
52. השכל : באגה"ק: דרך השכל.
53. ליציאת : שם: ליציאת מבטא. אבל כ"ה גם באוה"ת ויקרא כ"ג ע' תתקלד.
54. בשוה : ע"כ לשון האגה"ק. ראה לעיל הערה 47.
55. ובמ"א. . שהיות זמן : ראה גם אוה"ת ויקרא כ"ג ע' תתקלה. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שנו ואילך. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן.

עמוד קטז

56. ואדרבה : מכאן עד להלן על יד הערה 62 הוא המשך לשון אגה"ק ס"ה קז, א.
57. מתנענעות : באגה"ק שם: מתנענעות עתה. באוה"ת ויקרא שם כבפנים.
58. יקמצו : באגה"ק שם: נקמצים. באוה"ת ויקרא שם ע' תתקלו כבפנים.
59. נפתחו : בהמשך הנדפס: יפתחו. באגה"ק שם: נפתחים. באוה"ת ויקרא שם כבפנים.
60. אותיות הנקודות : באגה"ק שם: האותיות והנקודות. באוה"ת ויקרא שם ע' תתקלז: אותיות והנקודות.
61. משכל : באגה"ק שם: מהשכל.
62. הכל : ע"כ לשון האגה"ק. ראה לעיל הערה 56.
63. אבא יסד ברתא : נסמן לעיל בהמשך זאת חנוכת המזבח פט"ז הערה 396.
64. למטה : בהמשך הנדפס: ולמטה.
66. בחי' : באוה"ת כאן ליתא.
67. חכים ולא בחכ' ידיעא : ז"ח יתרו לד, ד. ת"ז בהקדמה יז, ב.
68. בעדן מקדם : בראשית ב, ח.
65. והנה. . להשקות : לשון אוה"ת שה"ש ע' תכט.
69. ביו"ד נברא העוה"ב : ראה מנחות כט, ב.

עמוד קיז

70. יו"ד שהיא נקודה חדא : זהר בראשית ל, ב.
72. לשמה לשם התורה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד [מובא בסמוך בפנים]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמ. וש"נ. שה"א סט, ב ובהערה 26. סה"מ תרכ"ז ס"ע רסח ואילך. וש"נ.
71. ע"י. . בג"ע : לשון אוה"ת שה"ש ע' תכט (בשינויים והוספות).
73. כו' : ניתוסף בפנים ע"פ המשך הנדפס.
*. בשולי היריעה נרשם : ענין שע"י המשכת יסו"א נמתקי' דיני לאה ע' ביאור באתי לגני ספ"א .
76. בפע"ח שער י"ז ריש שער הנהגת הלימוד : ”השער הי"ז שער תיקון חצות ויתחלק לארבעה פרקים". ולאח"ז בא שער הנהגת הלימוד , בלי ציון המספר.
77. הוא : בהמשך הנדפס ובלקו"ת : היא.
78. לאה. . אותיות המחשבה : ראה סידור שחרית ס, ג. סט, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קג. וש"נ.
79. לאה. . מל' דתבונה : ראה ע"ח שער לאה ורחל של"ח, פ"ג. לקו"ת להאריז"ל ס"פ תולדות. לקו"ת בחוקותי מו, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקצד. תקס"ה ח"א ע' טז.
80. שמוחין שבעולם התחתון. . בלק"ת. . לאמר : ראה שם שלח לט, סע"ב.
א. במהדורת קארעץ תקמ"ב א) שער ת"ח שער הטבת חלום שער הנהגת הלימוד. ב) ללא ציון מספרים להשערים. ג) לא צויין בריש כל שער כמה פרקים נמצאים.
ב. במהדורת קארעץ תקמ"ב דובראוונא תקס"ד לבוב תרכ"ה. ואילו במהדורת קארעץ תקמ"ה תקמ"ו קארעץ תקע"ט? (ואולי זהו רק בתוספת שער מ) הרובשוב תקע"ט אינו מופיע.
74. ביאור באתי לגני ספ"א : ציון זה ללקו"ת נמצא גם באוה"ת כאן, ונעתק לשון הלקו"ת כאן בפנים המאמר.

עמוד קיח

81. שמוח העיון . . בחי' חכ' : ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חי"ד ע' שיח.
82. ומוח הזכרון. . חכ' : ראה לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פי"ג ובהערה 269.
83. בחכ' שורה אוא"ס : ראה תניא פי"ח . פל"ה בהג"ה. לקו"ת במדבר יד, ב . תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
75. פי'. . אוא"ס : לשון לקו"ת שה"ש לב, סע"ד ואילך (בשינויים קלים). וראה גם אוה"ת על ענינים ע' שלח ואילך. וש"נ.
84. ובחי'. . כו' : ראה לקו"ת שה"ש שם לג, א.
85. מצד. . כלה : לשון אוה"ת שה"ש ע' תכט ואילך (בהוספות ושינויים).
86. שכנס"י נק' כלה : ראה פסדר"כ פכ"ב (שוש אשיש). וש"נ. תו"ח וארא ח"א עב, ג ובהערה 7.
87. כלתה נפשי : תהלים פד, ג. ראה גם תו"ח בשלח ח"א רח, א ובהערה 19.
88. ואהבת את ה' אלקיך : ואתחנן ו, ה. ראה גם לקמן פכ"ט.
89. לסוסתי ברכבי פרעה : שה"ש א, ט.
90. סוסים היינו אותיות : נסמן לעיל בהמשך זאת חנוכת המזבח פכ"ג ובהערה 669.
91. כי תרכב על סוסיך : חבקוק ג, ח.
92. בת"א פ' בשלח : סג, ד ואילך. סד, ג.
ג. במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקסז: העליון. באוה"ת שבהערה 75 (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן כבפנים.
ד. ובמ"מ הגהות והע"ק שם.
ה. ושם מציין : ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג.

עמוד קיט

93. נהר היינו יסוד ז"א : ראה זהר מקץ קצד, א — דרושים שבהערה הבאה.
94. נהר. . ויסוד אבא : ראה ביאוה"ז וירא יא, ב. אוה"ת וירא כרך ד ע' 1508 רס"ב המשך מים רבים תרל"ו פע"ז. וש"נ.
95. כנהר שלום : ישעי' סו, יב.
96. וכל נתיבותי' שלום : משלי ג, יז.
97. ותורה נק' חתן : ראה לקו"ת ברכה צד, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רעג. וש"נ.
98. במלך שלמה שהשלום שלו : שה"ש ג, יא. ראה שהש"ר פ"א, א [יא]. פ"ג, יא [א]. שבועות לה, ב.
99. בד"ה שה"ש אשר לשלמה : כ"ה גם באוה"ת שה"ש כאן ריש ע' תל. ראה לקו"ת שה"ש א, ד ואילך.
100. בד"ה ואלה שמות בנ"י : תו"א שמות מט, ב.
101. והאתנים מוסדי ארץ : מיכה ו, ב.
102. אתנים אותיות תנאים : זהר סבא משפטים קי, ב. רע"מ תצא רעח ב. ת"ז תכ"א מג, סע"ב.
103. משכיל לאיתן : תהלים פט, א.
104. ארץ תושבע"פ : ראה תו"א בראשית א, ג. סה"מ תרל"ח ע' קמט. וש"נ.
105. בלק"ת פ' הברכה : צד, ב ואילך.
106. פי' ממה"מ : ברכות כח, ב. ראה אוה"ת שה"ש ע' רנב ואילך . המשך מים רבים תרל"ו פקל"ב. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 91. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 74.
107. כי הנה המלכים נועדו : תהלים מח, ה. זהר ויגש רו, א.
108. לא הי' מקום לחמץ כלל : ראה לקו"ת שה"ש יד, ד. טו, א. צו יב, ב.
109. מצה. . קטנות אבא : ראה סידור סדר הגדה חצר, סע"א ואילך. תו"ח בא ח"א צד, ד הערה 393.
ו. וכ"ה בלקו"ת ויקרא בהוספות נג, א. שה"ש ג, ב. כ, ד. כח, א. ב. ואילו בלקו"ת אמור לט, ג. (ואתחנן ד, ד. ברכה צד, ד. צה, א) פ' וזאת הברכה.
ז. נדפס גם באוה"ת ויקרא כרך ג' ע' תשסט ואילך.

עמוד קכ

110. בד"ה וככה באריכות : תרל"ז פנ"ה ואילך.
112. שחמץ. . גה"ר וכעס : ראה גם לקו"ת צו שם. סה"מ תרל"ח ע' תכג. וש"נ.
111. שחמץ. . והתנשאות. . ומצה. . שפלות : ראה לקו"ת צו יג, ג. שה"ש יד, ד. לקמן רפמ"א.

מצוטט ב־5 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 5

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והי' אור הלבנה ‹ ל סה"מ תר"ם ח"א ע' קיט
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ מגילה נקראת ‹ קלא סה"מ תר"ם ח"א ע' קיד
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ בגמ' וכו' קא מפלגי ‹ קפג סה"מ תר"ם ח"א ע' קיד
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והנה תורה ‹ רמא סה"מ תר"ם ח"א ע' קיט
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ קא מיפלגי במתיבתא דרקיע ‹ תעה סה"מ תר"ם ח"א ע' קיד