[ששים המה מלכות] אך הנה כו' זית רענן יפה כו'

קטז[ששים המה מלכות] אך הנה כו' זית רענן יפה כו'

בס"ד. (ש"פ צו שבת הגדול, ט"ל).

דור הפלגה כו' טנת"א כו' בכי' דלע"ל

צו

אך הנה כדי שיוכלו לקבל התורה הי' צ"ל תחלה גלות מצרים דוקא, וזהו כמשארז"ל במד"ר ר"פ תצוה הה"ד זית רענן¹ יפה פרי תואר קרא ה' שמך כו' מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרין אותו כו' וחובטן כו' וטוחנן כו' ואח"כ נותנין שמנן, כך ישראל כו' חובטין² וחובשין וכופתין כו' ואח"כ עושי' תשובה והקב"ה עונה להם, מנין שנא' ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו, וכן בצר לך ומצאוך, כי אל רחום ה' אלקיך, הוי זית רענן כו'.

ובזה יובן ג"כ מהו התירוץ וארא כו', על טענת משה למה הרעות כו', דהנה איתא בפע"ח בשער חג המצות שישראל שהיו במצרים היו גלגול דור הפלגה³, ולכן מפני שחטאו בחומר ובלבני' כמ"ש ותהי להם הלבינה לאבן, התיקון שלהם הי' וימררו את חייהם ע"י עבודה בחומר ובלבנים, (וזהו שאמר להם פרעה ותוכן לבנים תתנו, שכמה לבנים שעשו בבנין העיר והמגדל דדור הפלגה יעשו ג"כ במצרים לא תגרעו כו'). והנה לכאורה יש להקשות על הפרע"ח קיזממשארז"ל בסנהדרין⁴ דור הפלגה אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין⁵, וא"כ איך היו ישראל שבמצרים גלגול דור הפלגה. אך הענין הוא דהנה עיקר עוה"ב הוא תחה"מ שיהי' נשמות בגופי' דוקא⁶, וע"ז אמרו דור הפלגה אין להם חלק לעוה"ב שלא יקומו בתחה"מ אבל נשמתן נתקן⁷ במצרים ע"י השעבוד בחומר ובלבנים.

ולהבין כ"ז צ"ל שרש ענין חטא דור הפלגה, הנה כתי' וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם וארז"ל במד"ר פל"ח א"ר ברכי' וכי בני חמרי' או גמלי' הם אלא בנוי דאדם קדמאה⁸, והיינו שבשרשן היו נשמות גבוהות רק שנפלו בשבירה והתחילו לבנות העיר והמגדל. וזהו ע"ד ארי' מפני שבשרשו הוא גבוה לכן כשנפל למטה הוא חי' טמאה⁹. וענין העיר והמגדל הנה כתי' ותהי להם הלבינה לאבן, פי' אבן הוא בחי' אותיות וכמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים כו' ובהקבץ הרבה אבני' נעשה עיר, שהוא בחי' עיר אלקינו¹⁰ כללות עולם הדבור שמחי' ומהוה כל הנבראי'. והנה כתי' כי מציון תצא תורה ודבר הוי' מירושלי'¹¹, דבר קיחהוי' הוא בחי' עיר אלקינו עולם הדבור הוא מבחי' ירושלי', ומציון שהיא פנימיות ירושלים תצא תורה הוא בחי' אותיות התורה, שהתורה היא תורת הוי' שזהו ענין המגדל שהוא בחי' מגדל עוז שם הוי'. וזהו מ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, שבחי' הוי' ואלקי' הוא ענין עיר ומגדל בקדושה. וזה"ע חתן וכלה, כלה הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע, וחתן הוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט, שהם אותיות התורה ואותיות התפלה אתוון נוקבין ואתוון דוכרין.

אך הנה כדי שנוכל לקבל מבחי' זו צ"ל בבחי' יראה וביטול דוקא כמ"ש את האלקי' ירא, שכדי לקבל מבחי' הוי' ואלקי' עיר ומגדל דקדושה צ"ל בבחי' יראה וביטול דוקא. אמנם הנה דור הפלגה ידעו היטב שההשפעה צ"ל מבחי' עיר ומגדל דקדושה, ושצ"ל בבחי' ביטול דוקא, והם לא רצו בהביטול, לזה עשו העיר והמגדל בלעו"ז. וזהו שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך, פי' הגם כי בשרירות לבי אלך אעפ"כ שלום יהי' לי, והיינו שרצו להמשיך להם השפעת גשמי' ע"י בחי' עיר ומגדל דלעו"ז. וזהו ותהי להם הלבנה לאבן, אבן הוא בחי' אותיות א' ב"ן¹², פי' שאל"ף הוא מבחי' ש' מ"ה שהוא במלוי אלפי"ן שמברר ב"ן, שזהו בקדושה, והם עשו תמורת אבן זה בחי' לבינה¹³ שהוא מל' דנוגה, שהוא ג"כ בחי' אותיות המחיי' בבחי' מקיף כמו שמצינו בחי' השבעת השמות וקבלה מעשיות¹⁴ שמשביע בשם פלוני שיהי' הדבר כן כו', ורצו להוסיף חיות בקליפות ולהרוס בנין הקדושה, וזהו ושפחה כי תירש גבירתה. ויש בבחי' אותיות אלו ג"כ העלאה והמשכה, שזהו משארז"ל הרהורי עבירה כו', אדם מטמא עצמו מעט מלמטה מטמאין אותו הרבה מלמעלה. ולזה גדלה חטאתם עד מאד, ויפץ ה' אותם, ומשם הפיצם לעוה"ב שלא יקומו בתחה"מ. ועד"ז הוא ענין עיר הנדחת שאין להם חלק לעוה"ב, ויש בזה ב' דעות בגמ' סנהדרין דע"א, הא' שעיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות, וא' אמר אני ישבתי על תילה, הגם שנא' כי לא ידח ממנו נדח, אבל עיר הנדחת שעשו כל אנשי העיר הסכם כו'¹⁵ ה"ז כמו ענין חטא דור הפלגה.

והנה תיקון נשמתם של דור הפלגה¹⁶ הי' במצרים ע"י עבודתם בחומר ובלבנים, ובזה נסתלק טענת משה העם הזה מה חטאו, שהם היו גלגול דור הפלגה, קיטוע"י השעבוד זכו למ"ת, כי היו בחי' אבן בוחן¹⁷ וכמ"ש בזהר פ' שלח דקס"ח ע"א במאמר רב מתיבתא, אעא דלא שלטא בה נורא¹⁸ מבטשין לי' ואנהר, גופא דלא שלטא בי' נהורא דנשמתא מבטשין בי' ויסלק בי' נהורא כו', סט"א בעי למעבד הכי ובטש בחייביא, וכל מה דבטש כדין נר רשעים ידעך מחרף ומגדף לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל כו', ועל דא ה' צדיק יבחן ובטש בי' וכדין נהיר ואתקיף בנהירא, יבחן כד"א אבן בוחן. והיינו לפי ששרש הגוף הוא מבחי' התהו שנפל בשבירה וע"י הבירור בבחי' ביטול היש עי"ז נמשך בחי' אורות דתהו, סט"א בעי למעבד הכי ולא יכלית, כי בקדושה דוקא הוא בחי' שמאלו תחת לראשי שע"י בחי' שמאל דוחה מגעת לבחי' ראשי כו', אבל בסט"א לא כן הוא כו'. ועיקר המכוון מהשעבוד הי' להיות בחי' וגם אני שמעתי את נאקת בנ"י שהוא מ"ש ותעל שועתם אל האלקי' מן העבודה ויזעקו, כי בצר לך ומצאוך ושבת כו', מן המצר קראתי י"ה, כי הנה מים תחתוני' בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא, והיינו שהבכי' הוא ע"י הרקיע המבדיל בין מים למים, וכמו"כ ע"י בכיית נש"י מן העבודה עי"ז הי' במ"ת גילוי בחי' ש' הוי' דלעילא ולא הי' בחי' פסיק טעמא, כי ע"י הבכי' מתעורר רחמים רבים, כי יש ב' בחי' רחמים, הא' בחי' רחמים שבסדר השתלשלות שיש מדת הדין כנגדה, וזהו ה' רחום וחנון, אבל יש בחי' רחמים רבים שלמעלה מבחי' השתלשלו' וזהו חנון ורחום ה'¹⁹ בחי' ברחמיך הרבים לא עשיתם כלה, וע"י הבכי' מתעורר רחמים רבים להיות גילוי ש' הוי' דלעילא במ"ת. וזהו מי בכים ר"ת ברוך כבוד הוי' ממקומו²⁰, פי' שע"י הבכי' ממשיכים ש' הוי' ממקומו דוקא. וזהו מ"ש לכן אמור לבנ"י אני הוי', שבמ"ת הי' גילוי ש' הוי' דלעילא ע"י השעבוד שלהם.

והנה לע"ל נאמר ג"כ בבכי יבאו²¹ ובתחנוני' אובילם, וצ"ל ענין הבכי' דלעתיד. הנה כתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, כי הנה כתי' ובלילה שירה עמי²², פי' שירה, כי דוד שאמר זמירות היו לי חוקיך א"ל דוד זמירות קרית להו²³, והיינו כי יש בחי' בתורה שלמעלה מבחי' זמירות שהוא בחי' טעמי תורה, כי באותיות יש ד' בחי' קכטנת"א שהם כנגד דצח"מ²⁴, אותיות הם דוממין, ותגין הוא בחי' צומח, נקודות הוא בחי' חי, וטעמים הוא בחי' מדבר.

והנה בתורה הנגלית²⁵ אינו נמשך הגילוי כ"א מבחי' נת"א²⁶, שזהו מ"ש ששים המה מלכות כו' הוא בחי' תושבע"פ אינה כ"א מבחי' אותיות התורה כמשארז"ל מ"ט אמר קרא, וגם מבחי' תגין יש ג"כ בתושבע"פ כמשארז"ל ר"ע הי' דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות, וגם מבחי' נקודות כמשארז"ל יש אם למקרא יש אם למסורת. אבל מבחי' טעמים לא נתגלה בתושבע"פ²⁷, והיינו לפי ששרש אותיות התורה הוא מבחי' מדות עליונו' בחי' חג"ת, דהנה אותיות הם בחי' כלים שע"י נמשך השכל לידי גילוי לזולתו, שא"א להשיג השכל בלתי אותיות, ולכך אנו רואים שאף מי שהוא בר שכל גדול אם אין לו אותיות אינו יכול להמשיך השכל לזולתו, לפי שגילוי השכל הוא דוקא ע"י אותיות שהם בחי' כלים. אך הנה כדי שיומשך השכל באותיות זהו ע"י צמצום, שתחלה נתצמצם השכל, לפי שעצמיות השכל כמו שהוא אינו יכול להיות נמשך באותיות, וכמו למשל יין שהוא בחבית גדולה א"א לשתות ממנו כ"א ע"י שממשיכי' בכלים קטנים שנתצמצם ההשפעה כו', וכך כדי שיומשך השכל באותיות זהו ע"י צמצום, ואח"כ התפשטות והמשכה. וזהו ענין שהאותיות הם במדות חג"ת לפי שע"י ג' מדות חג"ת שהוא בחי' צמצום והתפשטות והמשכה עי"ז נמשך השכל באותיות כו' (וע' מענין ג' בחי' חג"ת שהם בחי' ג' ידות שהם צמצום והתפשטות והמשכה בלק"ת בביאור ע"פ נשא את ראש²⁸ פ"א ופ"ב). אך הנה תגין הם למעלה מאותיות, כי תגין הם בבחי' כתרי אותיות, וכמשארז"ל ודאשתמש בתגא²⁹ חלף, כל המשתמש בכתרה של תורה, וכן ארז"ל שמצאו משה להקב"ה שקושר כתרים לאותיות, והיינו לפי שתגין שרשן מבחי' בינה, ות"ת דאימא נעשה כתר לז"א. ונקודות הם בחכ', כי יו"ד שהוא בחי' חכ' הוא בחי' נקודה, ולזה התיבה נשתנה לפי הנקודה, כמו למשל אותיות אב, אם הוא בנקודת פתח אז הוא פי' אב, ואם הוא בנקודה אחרת אז הוא פי' אחר ממש, והיינו לפי שנקודות הם בחכ'. והנה השכל הוא מנהיג את המדות, ולכך הנקודות הם מוליכים ומנהיגים להאותיות שהם בבחי' מדות, וזהו ענין נקודה בהיכלא שהעיקר הוא בחי' הנקודה שההיכל מתנהג עפ"י הנקודה.

קכאאך הנה טעמים הם למעלה מבחי' חכ', כי שרש הטעמים הם בכתר³⁰ שהוא בחי' תענוג כו', שהתענוג הוא למעלה מבחי' חכ', וכמ"ש אז תתענג על הוי' שהוא למעלה מבחי' שם הוי'³¹ שהוא בחכ' וכמ"ש הוי' בחכ' כו'. וזהו שאנו רואים למשל באדם שכשנופל לו שכל חדש אז הוא מתמלא תענוג, ואח"כ כשנתיישן השכל נפסק התענוג, והיינו לפי שבעת שנפל לו השכל אז הוא נמשך מבחי' משכיל שהוא מקור השכל ששם השראת התענוג, ולכך בעת נפילת השכל אז נמשך לו התענוג לפי שאז הוא קרוב להתענוג, אבל אח"כ כשנתיישן השכל אז הוא נתרחק ממקורו ולכך נפסק התענוג. וכמו למשל מים חיים שאינם נק' מים חיים כ"א במעיין שמשם הוא נובע, משא"כ אלו המים כשנמשכי' בנהר שאז מתרחקי' ממקורם אינם נקראי' מים חיים, נמצא שטעמים הם בכתר. והגם שמבואר במ"א שטעמים הם בחכ'³², אך הנה שניהם אמת, והיינו כשאומרים שהאותיות הם במל' אז הטעמי' הם בחכ', אבל כשאומרים שהאותיו' הם במדות שהוא בחי' אותיות התו' שהם למעלה מבחי' אותיות שהם מקור לעולמות בחי' בדבר הוי' שמים נעשו, אז הטעמים הם בכתר. והיינו שיש שני בחי' טעם, כי יש טעם הגלוי שבחי' טעם זה הוא בחכ', ויש בחי' טעם הכמוס³³ שהוא ע"ד שארז"ל שתוק כך עלה במח', שבחי' טעם זה הוא בכתר.

והנה לע"ל יהי' התגלות בחי' טעמי תורה, שעתה לא נתגלו, ולע"ל יהיו נמשכים בבחי' גילוי, וכדי שיומשכו בבחי' גילוי זהו ע"י בכי' דוקא שהוא בחי' התעוררות רחמים רבים, וכמ"ש בחנה ותתפלל חנה על הוי' למעלה מבחי' שם הוי'³⁴, והיינו לפי שחנה התפללה על הבנים, והנה בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' אלא במזלא תליא³⁵ שהוא למעלה מבחי' שם הוי' שהוא בחי' חכ', וכמ"ש בזהר אבא יונק ממזלא, וכדי שיומשך מלמעלה מבחי' שם הוי' זהו ע"י בכי' וכמ"ש שם ותתפלל חנה כו' ובכה תבכה, שע"י בכי' עי"ז נמשך מלמעלה מבחי' שם הוי'. וזהו מ"ש ג"כ בבכי יבאו שע"י בכי' דוקא יהי' בחי' התגלות טעמי תורה שהוא בחי' תענוג הפשוט ואהי' אצלו שעשועי' יום יום שהוא בחי' שעשועי' העצמי'. וזהו ובלילה שירה עמי דהיינו שע"י הלילה דוקא בחי' בכה תבכה בלילה עי"ז נמשך בחי' שירה עמי בחי' טעמי תורה כו'. וזהו כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות שהוא בחי' טעמי תורה כו', שיצ"מ הי' דוקא ע"י חומר ולבנים שהוא בחי' בכי' התעוררות רחמים רבים, כך לע"ל ע"י קכבהבכי' אראנו נפלאות שהוא בחי' טעמי תורה הוא ג"כ ע"י בכי' דוקא ובלילה שירה עמי כנ"ל.

ובזה יובן מ"ש אחת היא יונתי³⁶, שכנס"י נק' בחי' אחת שלמעלה מבחי' תורה שהם ששים מלכות, ובמ"א מבואר שהתורה היא למעלה מישראל³⁷, והיינו לפי שאחת היא בחי' כלי לאחד, והיינו ע"י שארז"ל למסור נפשו באחד, והנה מס"נ היא למעלה מן הטו"ד שהוא למעלה מבחי' חכ' כי ע"פ טו"ד נא' לאהבה את הוי' אלקיך כו' כי הוא חייך³⁸, אך מס"נ הוא למעלה מבחי' חכ', ועי"ז מגיע למעלה ג"כ למעלה מבחי' חכ', שהוא מגיע למעלה בבחי' תענוג הפשוט שהוא בחי' טעמי תורה בחי' שירה כו' שהוא למעלה מבחי' תורה כו', כי שרש התו' היא מבחי' חכ' כי אורייתא מח"ע נפקת, אבל ע"י מס"נ מגיע למעלה מבחי' חכ', וע"י מס"נ נמשך המשכה בבחי' חכ' מלמעלה מן החכ' שהוא בחי' כתר. ולזה כשכנס"י הם בבחי' זו הם למעלה מבחי' התורה, כי הם משפיעים וממשיכי' בבחי' תורה. ומ"ש ישראל מתקשראן באוריי', זהו נש"י כשהם למטה במדרגה שאינם בבחי' אחת שאין להם בחי' מס"נ, אז הם מקבלים מבחי' תורה שהתו' היא למעלה מהם, כי שרש נש"י הם מושרשים בז"א משא"כ התו' היא בחכ' כו', אך כשהם בבחי' אחת שעבודתם בבחי' מס"נ אז הם למעלה מהתו'. וזהו ע"ד משארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל, והיינו כי תפלה הוא בקשת יהי רצון שיומשך בחי' רצון חדש³⁹ שלמעלה מן החכ', שאף שחייבה חכמתו יסורי' ודינין וכמשארז"ל אין יסורים בלא עון, אעפ"כ אנו מבקשי' יהי רצון שיכבשו רחמיך את כעסך מעלינו, והיינו לפי שהתפלה מגיע למעלה בבחי' כתר שהוא בחי' רעוא דכל רעוין ויכול להיות נמשך משם המשכת רצון חדש כו'. אך כ"ז הוא כשהתפלה היא בבחי' אחת היא יונתי שהוא בחי' מס"נ, עי"ז התפלה מגיע בבחי' כתר ולזה אף שעפ"י התורה צריך להיות בחי' יסורין ודינין, אבל ע"י המשכת בחי' כתר, עי"ז נמתקו הדינין כו'. והנה הגם שמבואר למעלה שמ"ת הי' ג"כ בחי' המשכת ש' הוי' דלעילא, אבל עכ"ז הי' הגילוי רק מבחי' יו"ד של ש' הוי' שהוא בחי' חכ', אבל טעמי תורה לא נתגלו, משא"כ לע"ל יהי' הגילוי בחי' טעמי תורה מבחי' שם הוי' דלעילא כו'.