תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"ט ח"א מאמרים

וידבר כו' זאת חקת כו'

צווידבר כו' זאת חקת כו'

בס"ד. (ש"פ תשא פ' פרה, ט"ל).

חקת ג' פי'

תשא, פ' פרה

וידבר ה' אל משה לאמר, זאת חקת התורה¹ אשר צוה ה' ויקחו אליך פרה אדומה כו'. הנה מה שיש לדקדק בפסוק זה למה נאמר ב' פעמים הוי', וידבר הוי', ציוה הוי'², והל"ל וידבר ה' אל משה לאמר זאת חקת התורה ויקחו אליך כו'. הנה פי' חוקת יש בו ג' פירושי'³, הא' ל' חוק ומשפט ע"ד שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, שיש מצות שהם בבחי' חוקי' ויש מצות שהם משפטי', כמו דיני ממונות הרי הם ע"פ הטעם והשכל, אבל יש כמה מצות שהם שלא ע"פ הטעם כלל, וזהו הנק' חוקה שהם חוק לבד שלמעלה מן הטעם, ומכללם גם פרה אדומה שהיא ג"כ למעלה מן הטעם. הב' ל' חקיקה כמשרז"ל במד"ר חוקה חקקתי גזירה גזרתי, חוקות שבהם חקקתי שמים וארץ. הג' ל' הטריפני לחם חוקי, שהוא בחי' חוק שלא ישנה את תפקידו וכמו כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חוקם כו'. וכל הג' פירושי' יש בבחי' פרה אדומה.

צזולהבין כ"ז הנה כל התורה⁴ היא בחי' תושב"כ, פי' תורה שבכתב כי התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה שהוא כדמיון הכתב בדיו על גבי הקלף שהם משני דברים נפרדים ומחברי' אותם יחד בתמונת האותיות כו', אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי'⁵ שאינם מדבר נפרד כלל כ"א מיני' ובי'. והנה באברהם ארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ולכאו' יפלא איך קיים כל התורה הלא יש כמה מצות התלויות בארץ, והרבה מצות שתלוים ביצ"מ כמו תפילין, ואיך קיים אותם. אך הענין הוא בהיות ידוע כי בד"כ התורה היא בחי' רצוא ושוב, ואברהם קיים כל התורה ברצוא ושוב⁶, שזהו שנא' בו הלוך ונסוע הנגבה, שזהו כמו והחיות רצוא ושוב, שהי' תמיד בבחי' מרכבה וביטול ליכלל וליבטל אליו ית' שזהו כמו רצוא ושוב דתורה שנא' מימינו אש דת, אש הוא בחי' רצוא ומים הוא בחי' שוב⁷, ואברהם קיים זאת ברצוא ושוב עצמו, לכן קיים אברהם כו'.

וביאור ענין רצוא ושוב⁸, הנה הרצוא הוא ברשפי אש ליכלל וליבטל אליו ית' שלא ירצה בשום דבר זולתו ית', שזהו מ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים, פי' מות ורע הוא בחי' תענוגי עוה"ז השפל והגשמי, וחיים וטוב⁹ הנה טוב הוא בחי' ההשפעה שבג"ע, וחיים הוא מקור השפעת תענוגי' רוחני' שבג"ע¹⁰, לכן ובחרת בחיים היינו בבחי' כי עמך מקור חיים כו', וזהו בחי' הרצוא. ובחי' השוב הוא בחי' עול מצות, וזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך דהיינו בחי' אהבה שבלב שהיא בחי' רצוא שתהי' בכל לבבך דהיינו בחי' רצוא שלם, ואח"כ אם רץ לבך שוב לאחד¹¹ דהיינו בחי' בכל נפשך כפשוטו, היינו לקשר ג' לבושי הנפש בחי' מחדו"מ, שהמחשבה שלו יהי' מקושר במחשבת התורה, ודבורו בדבור התורה, והמעשה במעשה המצות כו', שזהו בבחי' השוב כו'. והנה אברהם שקיים כל צחהתורה כולה היינו שלפי עוצם עבודתו בא לבחי' רצו"ש, אבל אנו א"א לנו להגיע לבחי' רצו"ש מצד עבודתינו, וזהו"ע התורה ומצות שניתן לנו, שלפי שהם בחי' רצו"ש כנ"ל בפי' מימינו אש דת וכמו"כ מ"ע ומל"ת הם בבחי' רצו"ש, לכן הם הנותנים כח ועוז לבוא לבחי' הרצו"ש כו'.

וזהו בד"כ כל התורה, וענין פרה אדומה היא ג"כ בחי' רצו"ש, שאפר הפרה הוא בחי' רצוא והמים חיים הם בחי' השוב, רק שהרצו"ש דפרה הוא למעלה מבחי' רצו"ש דכל התורה¹², שזהו כמו ההפרש בין בכל לבבך לבכל מאדך, שבכל לבבך הגם שהוא בחי' רצוא ליכלל וליבטל אליו ית' אך הוא לא יותר ממה שהלב מכיל רק בכלי הלב ולא יותר, אבל בחי' בכל מאדך הוא בבחי' בלי גבול ומדה ושיעור, וזהו בחי' הרצוא דפרה שהיא בלי גבול, והיינו שעי"ז ממשיכי' בחי' והחיות רצוא ושוב פי' והחיות היינו חיות האלקי¹³ שמאיר מאתו ית' להחיות כל הנבראי' והנאצלי' כו', וההתבוננות לבוא לבחי' רצוא זו דפרה הוא ג"כ גבוה יותר, כי ההתבוננו' הנ"ל דרצוא שבכל התורה הוא מצד ובחרת בחיים והיינו כמ"ש לאהבה את הוי' כי הוא חייך, אבל בחי' רצוא זו דפרה היינו להיות ועמך לא חפצתי פי' עמך היינו בחי' כי עמך מקור חיים מאחר שהוא רק עמך לא חפצתי, כ"א שירצה ליכלל וליבטל בעצמותו ית' כו', ולכן לפי ערך הרצוא דפרה השוב הוא בחי' מים חיים שהם גבוהי' במעלה יותר מבחי' השוב שלאחר הרצוא דכל התורה כו'.

ולהבין ענין הפרה, הנה אמרו בזהר פרה דקבילת משמאלא¹⁴, ומאן איהי לשמאלא פני שור כמד"א ופני שור מהשמאל. ולכאו' צ"ל ההפרש שבין פרה לשאר כל הקרבנות, שכל הקרבנות היו בשמאל דוקא להעלות ולתקן קו השמאל, כי שרש יניקת החיצוני' הוא מקו השמאל ולכן רישא דעשו בעטפוי דיצחק להיות כי יצחק הי' מבחי' הגבו' לכן מצד ריבוי הגבורות יכול להיות יניקה לחיצוני' כנודע, וזה הי' ענין הקרבנות בשמאל לתקן קו השמאל¹⁵, ולכן ארז"ל העולה קדש קדשים שחיטתה צטבצפון דייקא, משא"כ שלמים שהם קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה, אבל קדשי קדשי' שחיטתן בצפון דוקא מטעם הנ"ל¹⁶.

וזהו שארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, שתורה הוא בחי' קו האמצעי וגמ"ח בחי' קו הימין ועבודה הוא בחי' עבודת הקרבנות הוא בחי' תיקון קו השמאל כו'. ולהבין ענין העבודה, צ"ל תחלה [ענין] התורה שהיא קו האמצעי, בהיות ידוע שהתורה נק' בשם מצוה, ובמצוה יש ב' פירושי', הא' ל' ציווי, הב' ל' צוותא וחיבור¹⁷. ולהבין מהו ענין צוותא וחיבור, כי הנה כתי' רבות עשית אתה ה' אלקי¹⁸ נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך, פי' רבות עשית קאי על ריבוי התהוות הנבראי' שזה נמשך מצד בחי' נפלאותיך היינו בחי' ל"ב נתיבות חכמה כמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכ' חקק וברא י"ה ה' צבאות, פי' פליאות שהיא בחי' חכ' נפלאה, ומצד כי שרש התהוותם הוא מל"ב נתיבות חכמה לכן יש בהנפעל חכ' נפלאה ועמוקה, שענין הילוך הגלגלי' יש בו חכ' נפלאה כו', וענין ל"ב נתיבות חכמה דוקא נודע כי הם כנגד ך"ב אותיות ועשרה מאמרות. והנה מה שהם נקראי' נפלאות זהו רק אלינו פי' לגבי השגת הנבראי', אבל לגבי' ית' אין ערוך אליך שאין ערוך כלל בחי' הנפלאות¹⁹, ולכן כדי שיהי' גילוי אלקותו ית' בעולם זהו ענין התומ"צ כי בהם וע"י נמשך גילוי אלקותו ית' בעולם. וזהו משארז"ל תנאי הי' לו להקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזור את העולם לתהו, והיינו כנ"ל שע"י התורה שישראל מקיימין עי"ז ממשיכי' גילוי אלקותו ית' בעולם כו'. וזהו כמ"ש בזהר ובמד"ר ע"פ עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד עשרה מאמרות²⁰ כו', לפי שע"י עשה"ד שהם כללות תרי"ג מצות כו' ע"י ממשיכי' בחי' עשרה מאמרות כו' כמ"ש במ"א בד"ה וירא ישראל את קהיד²¹ הגדולה כו'. וזהו ענין התורה בחי' קו האמצעי שע"י נמשך גילוי אלקות בעולמות הנבראי' שהם בחי' קדושה.

וענין עליית קו השמאל שנפל זהו ענין העבודה הוא בחי' קו השמאל, ויובן בהקדם ענין הקרבת הבהמה על המזבח על חטא האדם, הלא האדם חטא הבהמה לא חטא, ומהו ענין הקרבתה ע"ג המזבח, וגם איך מתתקן חטא האדם ע"י הקרבת הבהמה. הנה ידוע כי שרש הבהמה גבוה מאד מבחי' בהמה רבה ואח"כ נפלה בבחי' בהמה דאכלה אלף טורין²² (ע' בזהר בראשית די"ח ע"ב ובמק"מ שם בד"ה על אלף טורין), ואח"כ נפלה עוד עד שנתהוה בהמה הגשמיות שלנו, וע"י הקרבתה מתעלית לשרשה, ולכן הוא מתקן את נפש האדם כמ"ש במ"א²³. והנה עכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו, שע"י התפלה הוא בירור הנה"ב ששרשו ג"כ כנ"ל, כי זהו שאמר הכתוב הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, וכתי' כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, ופי' הגו סיגים מכסף כמו שכדי שיוכל הצורף לעשות כלי נאה צריך לברר תחלה הסיגים מהכסף ואז אח"כ יעשנה כלי, כי קודם הבירור הכסף אינו בתכלית העילוי וכמו"כ הפסולת אינם פסולת גמור עדיין, כך כדי שיהי' האדם כלי לקבל בחי' הקדושה היינו גילוי אלקותו ית', צ"ל תחלה בירור הפסולת, וזהו כמצרף לכסף וכור לזהב איש לפי מהללו, לפ"ע ההילול והשבח שלו בתפלה בעבודת בוראו כן הוא ערך בירור הפסולת שלו. ובזה יובן מה שאומרים סלח לנו כי חטאנו אחר העבודה²⁴ בהתבוננו' בק"ש, שלכאו' הי' צ"ל סלח לנו קודם התפלה, אך הענין הוא דהנה קודם התפלה דרך איש ישר בעיניו ואם אינו עושה עבירות ומקיים מצות ולומד תורה הרי הוא בעיניו כזכאי, אבל כשמתבונן בגדולת הבורא ית' בק"ש באחד איך דכולא קמי' כלא חשיב, אזי הוא מבין שנמצא בו פסולת ג"כ, ואז מבקש סליחה ומחילה. וזהו בד"כ ענין הבירור דתפלה שמברר את הנה"ב ומעלה אותה.

ועוד זאת הי' העבודה בקרבנות שלאחר גמר הקרבנות הנה האפר שהי' נשאר היו תורמין תרומת הדשן²⁵, ולכאו' צ"ל מ"ש בתרומת הדשן ולבש הכהן בגדי בד קאומכנסי בד שהם לבושי' גבוהי'²⁶ למה היו צריכי' לתרומת הדשן ללבושי' גבוהי' כאלו דוקא. אך הענין הוא כי האפר שהי' נשאר הנה בעבודה הו"ע המרירות שנעשה מחמת התבוננות הנ"ל בק"ש ותפלה, והנה במרירות יש ב' בחי', הא' הוא שפלות, והב' הוא בחי' עצבות²⁷, והנה השפלות הוא כלי לגילוי אוא"ס ב"ה כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח דוקא, וכמשארז"ל גדולה ענוה יותר מכולם, אבל בחי' העצבות הנה היא אסקופה הנדרסת לכל העוונות מקור כל העוונות, לזה הו"ע תרומת הדשן לברר הפסולת לגמרי. וזהו שבתרומת הדשן ארז"ל שהטוב שבהאפר הי' נבלע במקומו והפסולת היו שופכין אל שפך הדשן, וכמו"כ בעבודה ללקוט השפלות מתוך העצבות, והעצבות יודחה לגמרי כו'. וזהו בד"כ ענין עבודה בירור קו השמאל בשלימות. וזהו על ג' דברים העולם עומד על התו' ועל העבודה ועל גמ"ח, שג' קוין אלו הם נגד ג' קוין דבחי' אדם כו', וע"י התורה נמשך גילוי אלקותו ית' כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו', וגמ"ח הוא מלמעלמ"ט, ועבודה היא מלמטלמ"ע.

ומעתה יובן ענין פרה אדומה²⁸ שהי' בה ג"כ העבודה באפר הפרה, רק שבקרבנות הי' העיקר בחי' עשן המערכה, וגם בתרומת הדשן הי' ג"כ עבודה, אבל בפרה נהפוך הוא שהעיקר הוא בחי' האפר.

ולהבין זה צ"ל ענין עשן המערכה הנה כתי' והר סיני עשן כולו פי' עש"ן ר"ת עולם שנה נפש²⁹, עולם הוא בחי' מקום, ושנה הוא בחי' זמן, ונפש הוא קבבחי' החיות המחי' מקום וזמן³⁰ כו', וע"ז נא' ויעל עשנו שבחי' עשן זה נתעלה בבחי' רצוא כו'. אך הנה נא' והרשעה כולה בעשן תכלה, וכתי' כי רשעים יאבדו כו' כלו בעשן כלו, שלכאו' צ"ל איך שייך לומר על רשעי' שיתעלו בעשן הוא בחי' עולם שנה נפש כנ"ל. אך הענין הוא, דהנה באמת בחי' עשן המערכה מתעלה כנ"ל, אבל עשן דפרה הוא ע"ד והרשעה בעשן תכלה, כי הנה נודע שבחטא ועון יש גוף החטא במח' או בדבור או במעשה, ויש בחי' הדקות והכחות רוחני' שיש בהחטא ועון דהיינו ההרהור והדבור בעניני החטא כו', הנה נודע כי הדקות והכחות רוחני' א"א להם להתעלות כ"א רק החטא והעון גופא יוכל להתעלות³¹, ואדרבה יוכל לבא לבחי' בכל מאדך כמשארז"ל טוב מאד זה יצה"ר. וזהו ענין העשן דפרה שע"י העשן יוצא דקות החטא והאפר הנשאר הוא בירור החטא עצמו, והרי הוא כמו החטא לאחר הבירור שיתעלה יותר כו'. וביאור ענין זה, כי הנה נודע שכל דבר כלול מארמ"ע והנה ע"י האש יוצא ג' חלקי אמ"ר³² בבחי' העשן והנשאר הוא יסוד העפר ולכן העיקר נשאר דוקא, כי הכל הי' מן העפר, כמו"כ יובן כאן שע"י העשן דפרה הרשעה תכלה שהוא הדקות שבהחטא ועון, והאפר הנשאר הוא בחי' בירור החטא עצמו כנ"ל.

ובזה יובן משארז"ל במד"ר³³ כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנא' ויקחו אליך פרה אדומה, וכשהוא רוצה הוא קוראה לשון זכר שנא' לקח פר אחד בן בקר, כן הוא בפ' תצוה פל"ח. ולכאו' צ"ל הלא פר דאהרן הי' דוקא פר ופרה אדומה הי' דוקא פרה, כמו שמצינו בשארי קרבנות שמהם היו פרים ומהם היו נקבות. אך הענין הוא דהנה פר הוא בחי' קליפת נוגה אבל פרה היא בחי' ג' קליפות. ויובן זה הוא כמו ענין הנה"ב שקודם ירידתה בגוף אינו רע כלל, אבל לאחר שירד בגוף יכול להיות נאחז ברע גמור. וזהו כמו ההפרש בין פר לפרה, שפר הוא בחי' ק"נ ופרה בחי' ג' קליפות³⁴, וזהו כשהוא רוצה קוראה פר שהו"ע בירור ק"נ אבל כשהוא רוצה הוא קוראה פרה דהיינו הבירור מג"ק, וזהו ע"ד כמו יעקב העלה אבק עד כסא הכבוד שאפי' בחי' אבק העלה ג"כ³⁵. וז"ע הפרה ג"כ קגשמטהר טמא מת היינו בחי' מה שהרשעי' קרוי' מתים, משא"כ שאר הקרבנות אין באי' כ"א על שגגות דוקא³⁶ כנודע.

והנה לפ"ע העלי' דבחי' רצוא דפרה כן הוא המשכת השוב הוא בחי' ונתן עליו מים חיים³⁷ אל כלי, דהנה מים חיים הוא כמו שהם נובעי' מהמקור. ויובן זה ממה שאנו רואי' שכאשר בא לאדם איזה השכלה הנה הוא מתמלא תענוג משא"כ לאחר שמתיישן השכל אינו מקבל תענוג ממנו כלל, והיינו מפני שכאשר השכל הוא קרוב למקורו אז מאיר בו התגלות התענוג אבל לאחר שמתיישן הלא הוא מתרחק ממקורו לכן לא נמצא בו בחי' התענוג כו'. ועד"ז יובן ההפרש בין השוב דתומ"צ לבחי' השוב דפרה שהוא בחי' מים חיים, דבכל התו' השוב הוא בחי' מים סתם, אבל השוב דפרה הוא בחי' מים חיים שנובעי' מהמקור כו'. וההמשכה הוא אל כלי היינו בחי' המצות הנק' כלים להמשכת אוא"ס ב"ה. וזהו בד"כ ענין ק"ש שמתחלה ואהבת בכל לבבך הוא בחי' רצוא דכל התורה, ובכל נפשך הוא בחי' השוב כו', ואח"כ בכל מאדך ה"ע רצוא דפרה, והיו הדברים האלה אשר אנכי כו'³⁸ הוא בחי' מים חיים שוב דפרה, וקשרתם הוא בחי' המצות כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין הם בחי' הכלים להמשכת אוא"ס ב"ה. והנה עוד הי' בפרה תולעת שני ואזוב ועץ ארז, כי התולעת מכה ארזים בפי'³⁹, כן הוא בחי' נש"י שע"י הדבור בתורה ותפלה שהתורה היא בחי' ודברי אשר שמתי בפיך⁴⁰ וכמו"כ בחי' התפלה, ע' בדרוש אד' שפתי תפתח⁴¹, וע"י הם מכים ארזי', כי כמו שיש ארזי' בקדושה בחי' צדיק כתמר כן יש בלעו"ז כו'⁴².

ומעתה יובן סדר הפסוק⁴³ וידבר ה' ולמה נאמר ב"פ הוי', דהנה כתי' וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ופי' אשר עשה הוי' במצרים⁴⁴, קדשבמצרים עשו ישראל שיהי' התגלות ש' הוי', דקודם יצי"מ נא' וארא אל אברהם באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם שהי' הגילוי אל האבות רק בש' שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי⁴⁵ להם, אבל במצרים נתגלה ש' הוי', וזהו אשר עשה הוי' במצרים היינו שש' הוי' עשו במצרים, פי' גילוי ש' הוי', והיינו ע"י השעבוד כו' וכמאמר רב מתיבתא בזהר פ' שלח אעא דלא סליק בה נורא⁴⁶ מבטשין לי', גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וגם ע"י בירור הניצוצות שביררו במצרים כו'. ולכן בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות⁴⁷ כמשארז"ל פרה זו מצרים שנא' עגלה יפיפי' מצרים, אדומה זו בבל שנא' אנת הוא רישא דדהבא, תמימה זו מדי כי מלכי מדי תמימי' היו כו', אשר לא עלה כו'⁴⁸, נאמר [בה] ב' פעמים הוי' והיינו כי ע"י בירור ד' מלכיות עי"ז יתגלה ש' הוי' דלעילא כו'. וזהו פי' הפסוק וידבר הוי' הוא ש' הוי' דז"א, אל משה הוא יסוד ז"א⁴⁹, לאמר שיהי' הגילוי במל', זאת חקת התורה אשר צוה הוי' היינו ש' הוי' דלעילא בחי' עתיקא שיתגלה ע"י בחי' פרה בירור ד' מלכיות כו', לאמר הוא בחי' חכ' היינו כי הגילוי הוא בחכ'.

וענין זאת חקת התורה ית' בו ענין הג' פירושי'⁵⁰, הא' לשון אותיות החקיקה, דהנה אותיות הכתיבה הוא שכותבין בדיו על הקלף, והרי הדיו מסתיר על מקום הלבן שבקלף, אבל אותיות החקיקה הם מיני' ובי' שאין שום דבר המסתיר ומעלים כו', ואותיות אלו גבוהי' מאד. ומזה נמשך פי' חוק ל' חוק ומשפט שלמעלה מן השכל כי לעוצם גדלות בחי' אותיות החקיקה אינם יכולים להיות נמשכי' בבחי' הטו"ד, כ"א הם בבחי' שלמעלה מן הטו"ד. ומזה נמשך ג"כ ל' חוקה דהיינו ל' קביעות כי חוק נק' המל'⁵¹ והנה במל' יש עליות וירידות וזהו ענין חוקה ל' קביעות שיומשך הקביעות במל', וזהו מבחי' אני ה' לא שניתי כו', והיינו כי כתי' אכלו ריעים קהשתו ושכרו דודים ואיתא בזהר⁵² אכלו ריעי' לעילא שתו ושכרו דודי' לתתא, והיינו כי יחוד זו"נ אינו תדיר אבל או"א זיווגייהו תדיר, וזהו ענין הקביעות שגם בזו"נ יהי' זיווגייהו תדיר, וזהו ע"ד שביקש יעקב בשכמל"ו שיומשך כבוד מל' ית' ע"ד ואולם חי אני וימלא כבוד הוי', וע"ד ברוך כבוד הוי' ממקומו כמ"ש בד"ה ואולם חי אני⁵³ יעו"ש. [וזהו"ע זאת חקת שיומשך החוק והקביעות בזאת היא בחי' מל'].

הערות

עמוד צו

1. וידבר ה'. . זאת חקת התורה : המאמר מיוסד על ד"ה במ"א בהביאור ע"פ וירא ישראל באוה"ת חקת בהוספות (הוצאת תשנ"ח) ע' 27 ואילך. חלק מהמאמר (מפיסקא: ולהבין ענין הפרה, עד פיסקא: ומעתה יובן ענין פרה) מיוסד על ד"ה וירא ישראל משנת תקס"ד נדפס בתוס' הגהות באוה"ת בשלח ע' תלב ואילך. תנב ואילך. תסא ואילך. וחלקו נמצא בד"ה לה"ע תרומת הדשן בסידור עם דא"ח ל, סע"ג ואילך. ובארוכה בדרך חיים נב, א ואילך. המאמר נמצא בשינוי ההתחלה [ועוד איזה שינויים שהובאו לקמן] בד"ה זה בסה"מ תרכ"ט ע' רנח ואילך. ובשינויים ובתוס' הגהות בד"ה זה בסה"מ תרס"ה ע' רכד ואילך [שם חסר המשך המאמר מפיסקא: ועוד זאת הי' העבודה, ואילך]. ובד"ה זה תשי"א. לכללות המאמר ראה ד"ה וידבר גו' זאת חקת בלקו"ת חקת נו, א ואילך. נז, ג ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תערב ואילך. תרפ ואילך. אוה"ת חקת ע' תשנט ואילך. תשס. תשסא ואילך. תשסו ואילך. תשסח ואילך. שם בהוספות (הוצאת תשנ"ח) ע' 1 ואילך [הוא המאמר דתקס"ה שם בתוס' הגהות מחסיד א']. ע' 11. וע' 12 ואילך. ס"ע 22 ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' קא ואילך. ראה גם לקמן מאמר זה בהנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
2. בפסוק זה למה נאמר ב' פעמים הוי' וידבר הוי' ציוה הוי' : עד"ז מובא אודות פסוק זה בלקו"ת חקת שם נז, ג: שנמצא שם הוי' ב' פעמים בפסוק אחד כו' אך כאן אע"פ שאינן סמוכין רק שהם בפסוק אחד. ובד"ה לה"ע פרה אדומה בסה"מ תשמ"ה ע' 134 מעיר על ל' הלקו"ת שם: דלכאורה ב' שמות אלו אינם בפסוק אחד. ואכ"מ. ע"כ. ובד"ה זאת חקת בסה"מ תשל"ה ע' 338 מעיר (על מ"ש בלקו"ת שם ”בפסוק אחד"): וצ"ע אם הכוונה לענין א' (היינו ב' שמות הוי' שנאמרו בענין אחד), או דהכוונה לפסוק אחד והמסורת שלהם היתה שונה מזו שלנו. ע"כ.
3. פי' חוקת יש בו ג' פירושים : ראה עטרת ראש נז, סע"ב. אוה"ת חקת ע' תשסו ואילך. שם בהוספות (הוצאת תשנ"ח) ע' 38. וראה גם לקו"ת דרושים לר"ה נד, ד. אוה"ת תצא ע' תתקס-סא.

עמוד צז

4. ולהבין כ"ז הנה כל התורה : בהבא לקמן (עד פיסקא: ולהבין ענין הפרה) ראה לקו"ת חקת שם נו, א-ב [ובדרושי זאת חקת שנסמנו לעיל בתחילת המאמר].
5. הכתב בדיו על הקלף. . אותיות החקיקה הם מיני' ובי' : ראה בארוכה לקו"ת חקת שם נו, א. נט, ג-ד. וראה גם לקו"ת בחקותי מה, א. מה, ד ואילך. ובכ"מ.
6. ארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה. . ברצוא ושוב : ראה בארוכה תו"א יתרו עג, ד. מג"א צו, ג. ועוד. לקמן ד"ה ששים המה מלכות. וש"נ.
7. מימינו אש דת אש הוא בחי' רצוא ומים הוא בחי' שוב : ראה לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מהמאמר: ומימינו הוא מים שוב. ועד"ז בלקו"ת חקת נו, ב: ימינו הוא בחי' מים. ובלקו"ת שה"ש יח, א.
8. וביאור ענין רצוא ושוב : בהבא לקמן ראה בארוכה סה"מ תרכ"ו ע' קכה ואילך. תרכ"ט ע' רג ואילך. ועוד.
9. שזהו מ"ש ראה נתתי לפניך. . פי' מות ורע. . תענוגי עוה"ז. . וחיים וטוב : ראה בכ"ז תו"א תשא פה, סע"ג-ד. לקו"ת ואתחנן יא, ד. תצא לה, סע"ג-ד. נצבים מו, רע"ג. האזינו עב, ב. ובכ"מ.
10. טוב הוא בחי' ההשפעה שבג"ע וחיים הוא מקור. . תענוגים רוחני' שבג"ע : ראה לקו"ת ואתחנן שם יא, ב: בחי' הטוב הוא למעלה מבחי' החיים. עיי"ש.
11. אם רץ לבך שוב לאחד : ראה אוה"ת יתרו ע' תתקעה. וע' תתקפא. סה"מ תרנ"ט ע' ריא (ובהוצאת תנש"א ואילך בע' ריג). וש"נ.

עמוד צח

12. שהרצו"ש דפרה הוא למעלה מבחי' רצו"ש דכל התורה : בד"ה זה תרס"ה ותשי"א שם נת' בארוכה שזהו"ע ההפרש בין רצו"ש דממכ"ע ורצו"ש דסוכ"ע. עיי"ש.
13. והחיות רצוא ושוב פי' והחיות היינו חיות האלקי : ראה ד"ה זה תרס"ה: והחיות רצוא ושוב ופי' הפשוט דקאי על חיות הקודש שהם ברצוא ושוב, אמנם יש פי' דהחיות קאי על האור והחיות האלקי שהוא בבחי' רצוא ושוב. וראה בכ"ז אוה"ת תרומה ס"ע א'שנז [ושם: ”ויש בזה ב' פירושים ושניהם אמת" ומתווך בין ב' הפירושים עיי"ש]. סה"מ תרכ"ו שם ע' קכה. תרכ"ט שם ע' רג. תש"ד ע' 251. ועוד.
14. ולהבין ענין הפרה. . פרה דקבילת משמאלא : בהבא לקמן ראה גם לקו"ת חקת נו, ג. נח, ג. ביאוה"ז לאדהאמ"צ צו, ד ואילך. אוה"ת חקת ס"ע תשע ואילך. תשפ ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' קא ואילך.
15. וזה הי' ענין הקרבנות בשמאל לתקן קו השמאל : בהבא לקמן (עד פיסקא: ומעתה יובן ענין פרה אדומה) ראה סידור עם דא"ח שם ל, סע"ג ואילך. דרך חיים שם נב, א ואילך. אוה"ת בשלח שם ע' תלב ואילך. תנב ואילך. תסא ואילך. צו (כרך ג) ע' תתא. סה"מ תרכ"ז ע' רמח ואילך. תרע"ח ע' צב ואילך. תרצ"ט ע' 119 ואילך. תש"ז ע' 201 ואילך.

עמוד צט

16. שחיטתן בצפון דוקא מטעם הנ"ל : במאמר כאן לא מובא סיום השאלה דלעיל, ובד"ה זה תרס"ה מסיים כאן: וא"כ מהו ההפרש בין כל הקרבנות לפרה אדומה. אך הענין הוא דהנה אמרז"ל על ג' דברים. . . [כדלקמן בפנים].
17. ובמצוה יש ב' פירושי' הא' ל' ציווי הב' ל' צוותא וחיבור : ראה אוה"ת בשלח שם [ובדרושים שנסמנו לעיל הערה ד"ה: וזה הי' ענין הקרבנות]. לקו"ת חקת שם נז, ג. פינחס עו, א. מסעי צב, ג. סה"מ תרכ"ט ע' לח. וע' שז. לקמן ד"ה הללוי' גו' מן השמים. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 30 ואילך [שם נת' הקשר בין ב' הפירושים].
18. הנה כתי' רבות עשית אתה ה' אלקי : בהבא לקמן ראה [נוסף למקומות שנסמנו לעיל הערה ד"ה: וזה הי' ענין הקרבנות] תו"א מקץ לא, סע"ג ואילך. לקו"ת צו יב, ד. שה"ש מ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רמח. ובכ"מ.
19. שאין ערוך כלל בחי' הנפלאות : בסה"מ תרכ"ט נוסף כאן: (וכמו שאין ערוך העולמות לגבי' כמו"כ בחי' הנפלאות מקור ושורש כל העולמות ג"כ אין ערוך כו' וכמ"ש כולם בחכ' עשית כו' כמ"ש במ"א).
20. בזהר ובמדרש ע"פ עשרה עשרה הכף שעשה"ד מכוון כנגד עשרה מאמרות : ראה לקו"ת חקת שם נז, סע"ג-ד. אוה"ת תשא ע' א'תתנא. חקת שם ע' תשסח ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רמח. תרפ"ט ס"ע 74 ואילך. ובכ"מ.

עמוד ק

21. כמ"ש במ"א בד"ה וירא ישראל את היד : סה"מ תרכ"ז שם ע' רמח-ט. וראה גם אוה"ת בשלח שם ע' תלג. וע' תסא. [ובדרושים שנסמנו לעיל הערה ד"ה: וזה הי' ענין הקרבנות].
22. בהמה דאכלה אלף טורין : ראה גם תו"א ויחי מז, סע"ד. לקו"ת שמיני יט, א. אמור לו, א. אוה"ת ויקרא (כרך ג) ע' תתע. ועוד. בד"ה זה בסה"מ תרכ"ט נוסף כאן הגה"ה בגוכי"ק: בבחי' בהמה רבה דאכלה אלף טורין, וכמ"ש במאו"א אות ב' ס"ז שבהמות בהררי אלף זהו נוק' דבריאה דתמן אל שדי גימ' אלף, עכ"ל, ויש בהמה רבה שלפני האצי', ושורש הבהמה הוא מבחי' בהמה רבה ונפלה בבחי' בהמות בהררי אלף הוא בחי' מל' דבריאה.
23. וע"י הקרבתה מתעלית לשרשה. . כמ"ש במ"א : ראה לקו"ת שה"ש כח, ג. סה"מ תרכ"ז ע' קלד ואילך. תרכ"ט ע' סט ואילך. וע' קי ואילך. ובכ"מ.
24. ובזה יובן מה שאומרים סלח לנו. . אחר העבודה : ראה גם לקו"ת בהעלותך ל, ב. תצא לה, סע"ב. דרושים לש"ש סה, ג. סה"מ תרכ"ז ס"ע רנ-נא. וע' תלג. [ובדרושים שנסמנו לעיל הערה ד"ה: וזה הי' ענין הקרבנות].
25. ועוד זאת הי' העבודה. . תרומת הדשן : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה אוה"ת צו (כרך ג) ע' תתא-ב. אוה"ת חקת שם בהוספות ע' 27. [ובדרושים שנסמנו לעיל הערה ד"ה: וזה הי' ענין הקרבנות].

עמוד קא

26. ולבש הכהן בגדי בד ומכנסי בד שהם לבושי' גבוהי' : ראה זח"ב רלט, א [הובא באוה"ת צו ע' יז]: ולבש הכהן מדו בד אלין לבושין מייחדין לקדושה, בד יחודאי מייחדי לקדושה וכתי' בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם. ע"כ. באוה"ת חקת שם בהוספות ע' 27 מציין ע"ז להרקנטי פ' צו (ע"פ ולבש הכהן מדו בד) הובא באוה"ת בשלח שם ע' תנג, וז"ל הרקנטי שם: תרומת הדשן קודמת לכל עבודות שביום, וענינה וסודה להעביר רוח הטומאה הנשארת מעיכול איברים ופדרים כו' ע"כ לא תעשה רק בבגדי לבן כי בחסד יכופר עוון. ע"כ.
27. במרירות יש ב' בחי'. . שפלות. . עצבות : ראה תניא פל"א (לט, ב).
28. ומעתה יובן ענין פרה אדומה : בהבא לקמן (בפיסקא זו ושלאחרי') ראה אוה"ת חקת בהוספות שם ע' 27 ואילך.
29. והר סיני עשן כולו פי' עש"ן ר"ת עולם שנה נפש : ראה בכ"ז מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' א. וע' שז. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' נו ואילך. במדבר ח"ב ע' שלב ואילך. שלז ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתטז. וע' תתכג. סה"מ תרכ"ז ע' צט-ק. וש"נ. שם ע' קלח. תרכ"ח ע' קמד. תרל"ח ע' יט-כ. וע' מג. [ובהנסמן בהע' שלאח"ז].

עמוד קב

30. ונפש הוא בחי' החיות המחי' מקום וזמן : ראה אוה"ת יתרו ע' תתכה: לפ"ד כל מפרשי הס' יצירה עולם גבוה מבחי' שנה ושנה גבוה מבחי' הנפש, ואאזמו"ר נ"ע כאן פי' להיפוך דנפש הוא גבוה מבחי' שנה עולם. ובסה"מ תרכ"ז שם [ועד"ז בסה"מ תרכ"ח ותרל"ח שם]: ונפש הוא בחי' שמחי' המדות כן פי' רבינו ז"ל כו', רבינו ז"ל ברוב הדרושים אמר כנ"ל ומסתמא שמע כן מהמגיד נ"ע. וראה בהוספות לס' לקו"א ואו"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) יח, א. לקו"ת חקת סד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קכה. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' א. וס"ע שט ואילך. אוה"ת וארא ע' ר. וע' ריח. יתרו ע' תתיח. [ובהנסמן ע"ז בארוכה בסה"מ תרכ"ז שם ע' צט].
31. יש גוף החטא. . ויש בחי' הדקות. . רק החטא והעון. . יוכל להתעלות : ראה לקו"ת חקת שם נו, ג-ד. דרושים לר"ה סא, ב. ובכ"מ.
32. נודע שכל דבר כלול מארמ"ע והנה ע"י האש יוצא ג' חלקי אמ"ר : ראה בכ"ז אגה"ק סי' טו (קכא, ב). לקו"ת חקת שם נו, ג. נח, סע"ג. ס, ב. סה"מ תרכ"ט ע' קסג. וראה גם המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמב. ועוד.
33. ובזה יובן משארז"ל במד"ר : בהבא לקמן ראה (באו"א) אוה"ת חקת ע' תשסג. ע' תשעד. שם בהוספות (הוצאת תשנ"ח) ע' 22.
34. פר הוא בחי' ק"נ אבל פרה היא בחי' ג' קליפות : באוה"ת שבהע' שלפנ"ז פר הוא דכר דק"נ ופרה היא בחי' נוקבא דק"נ. וראה אגה"ק סי' כח (קמח, א) שפרה אדומה מכפרת אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה כו' משא"כ בקרבנות שע"ג המזבח שאינן מכפרים אלא על השגגות שמנוגה. וראה אוה"ת חקת שם ע' תשסב [ושם: פרה אדומה שהיא נוק' דק"נ היא יותר רע]. תשעה-ו. תשפח-ט. ס"ע תשצג-ד. ועוד.
35. יעקב העלה אבק עד כסה"כ שאפי' בחי' אבק העלה ג"כ : ראה תו"א וישלח כ, ד. לעיל ד"ה אתה אחד וד"ה כמים הפנים. וש"נ.

עמוד קג

36. שאר הקרבנות אין באי' כ"א על שגגות דוקא : ראה בארוכה ע"ז בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קמט ובשוה"ג שם. וע' קצג ובשוה"ג שם. וש"נ.
37. המשכת השוב. . ונתן עליו מים חיים : ראה בכ"ז לקו"ת חקת שם נו, סע"ב-ג.
38. והיו הדברים האלה אשר אנכי כו' : בד"ה זה בסה"מ תרכ"ט נוסף כאן הגה"ה בגוכי"ק: פי' הדברים האלה דתומ"צ כמו שנמשכים מבחי' אנכי שקרובים להמקור.
39. והנה עוד הי' בפרה תולעת שני. . מכה ארזים בפי' : ראה לקו"ת חקת שם נז, א. נח, סע"ד. ועוד.
40. שהתורה היא בחי' ודברי אשר שמתי בפיך : ראה תו"א יתרו סז, סע"ג ואילך.
41. בדרוש אד' שפתי תפתח : סה"מ תרכ"ו ע' רפה. תרכ"ז ע' תעז.
42. כמו שיש ארזי' בקדושה בחי' צדיק כתמר כן יש בלעו"ז כו' : בד"ה זה תרכ"ט נוסף כאן הגה"ה בגוכי"ק: כמ"ש קול ה' שובר ארזים, ע' בפי' רש"י ע"פ זה. [ז"ל רש"י עה"פ (תהלים כט, ה): קול ה' שובר ארזים, האומות כענין שנאמר וירעם ה' בקול גדול על פלשתים וגו', כי מקול ה' יחת אשור, ובשעת מתן תורה כי מי כל בשר וגו' ויחי, אתה שמעת וחיית ואומות העולם שומעים ומתים. ע"כ. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רה: ארזים דהיינו התאוות שהם קשים כארז].
43. ומעתה יובן סדר הפסוק : בהבא לקמן עד סוף הפיסקא ראה אוה"ת חקת בהוספות שם ע' 27-8.
44. דהנה כתי' וירא ישראל. . ופי' אשר עשה הוי' במצרים : בהבא לקמן ראה בהביאור לד"ה וירא ישראל באוה"ת בשלח שם ע' תנא ואילך. ס"ע תנו-ז. וע' תסח-ט.

עמוד קד

45. הגילוי אל האבות רק בשם שדי אבל שמי הוי' לא נודעתי : ראה בכ"ז סה"מ תרכ"ט ע' מט. וש"נ. וע' צד ואילך. ובכ"מ.
46. וכמאמר רב מתיבתא. . אעא דלא סליק בה נורא : הובא ונת' בתניא פכ"ט (לה, סע"ב). בזהר ובתניא שם: בי' נהורא. וראה לקמן ד"ה אך הנה כו' זית רענן.
47. בפרה אדומה שמרומז בה ד' מלכיות : ראה גם לקו"ת חקת סא, ב. אוה"ת חקת ע' תשעז. ועוד.
48. אשר לא עלה כו' : במדרש תנחומא (באבער) פ' חקת סכ"ז [ועד"ז בפסיקתא פי"ד. ובפסיקתא דר"כ פ' פרה. ובילקוט פ' חקת] ממשיך כאן: אשר לא עלה עליה עול, זו אדום שלא קבלה עליה עולו של הקב"ה, ולא דייך שלא קבלה אלא מחרפת ומגדפת ואומרת מי לי בשמים וגו'.
49. משה הוא יסוד ז"א : ראה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך.
50. וענין זאת חקת התורה ית' בו ענין הג' פירושים : בהבא לקמן ראה אוה"ת חקת שם ע' תשסו-ז. אוה"ת תצא שם ע' תתקס-סא.
51. חוק נק' המל' : בד"ה זה תרכ"ט: חוק הוא היסוד [כמ"ש] וחוק בשארו שם. — וראה יהל אור להצ"צ ע' יג. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' תפו. שם ח"ב ע' תתקפט ואילך. אוה"ת חקת ס"ע תשצ-צא [ושם: (מביא בשם המאו"א אות ח' סנ"ב-ג): חק מצד היסוד וחק בשארו שם כו', חקה נק' המל' הנחקקת ע"י היסוד המחוקק אותה]. ועד"ז בסה"מ תרכ"ט ע' רסה. תרל"ב ח"ב ע' תסח. תרל"ג ח"א ע' ריט (בשם הפרדס).

עמוד קה

52. אכלו ריעים שתו ושכרו דודים ואיתא בזהר : ראה גם לקו"ת שה"ש לג, סע"ב-ג. סה"מ תרל"ג ח"א ע' קי-יא. וש"נ.
53. כמ"ש בד"ה ואולם חי אני : סה"מ תרל"ד ע' רמג ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפה. פרשיות ח"ב ע' תרכח. אוה"ת שלח ע' תקיא ואילך. דרמ"צ קעח, א ואילך.